רשומות

מציג פוסטים מתאריך 2022

שו"ת רחמים פשוטים

שם הספר: שו"ת רחמים פשוטים מחבר: רבי רפאל חיים משה ן' נאים דפוס: תשפ"א בתולדות המחבר עמוד כא ד"ה ניתן, שורה א 'ואחרים' - אולי הכוונה היא לנישואי רבי יצחק אביחצירא הי"ן בנו של רבי יעקב לבתו של הרב המחבר וגירשה, כמבואר סיפור המעשה בס' גאוני משפחת אביחצירא (ח"ד עמוד שכט). וכנראה היא הנזכרת להלן (עמוד כג שורה ה). שם ריש עמוד כז - ועי' במבוא לס' שער כבוד ה' המפואר (עמוד פא), שם תמונת הרב המחבר וסיפור המחלוקת בענין טחינת החיטים לפסח. בגוף הספר דף קד ע"א ד"ה ואדרבא - דברים אלו הובאו בקונטרס כללי ההוראה לפי מנהג המערב (עמוד טו). ע"ש. וקונטרס זה חזר ונדפס בספר מגן אבות חושן משפט. בדף רנח ע"א ד"ה ואף - דברי הרב ויאמר יצחק הובאו בקונטרס כללי ההוראה לפי מנהג המערב (עמוד מד הערה כב). ע"ש. וקונטרס זה חזר ונדפס בספר מגן אבות חושן משפט. בדף שסג סוף הערה א - אולם גם היה מהר"ר הלל דוד סתהון (מח"ס ארוכה ומרפא) חי בימי הרב המחבר, ואם היה מהר"ר ח"ד, הול"ל 'מה שכתב אביו הרב' וכו'. בדף שצו ...

כללי ההוראה לפי מנהג המערב

שם הקונטרס: כללי ההוראה לפי מנהג המערב מחברים: רבי מרדכי עקיבא לבהר, רבי יוסף פרץ דפוס: תשפ"ב קונטרס זה חזר ונדפס בתחילת ספר מגן אבות חושן משפט, והוסיפו ותיקנו שם על פי הכתוב כאן. וע"ע במש"כ בס"ד בגליון שם. בהקדשות שבראש הספר עמוד א שורה ז - צ"ל נורמה שתחיה. בגוף הספר עמוד א ד"ה התודה, שורה א 'יואל' - ושם משפחתו פרץ. שם שורה ג 'יאיר' - ושם משפחתו דילויה. עמוד טו סעיף א שורה ד - לפי המבואר בהערה אין הדבר כן, אלא עוד לפני פרסום הש"ע פסקו במערב הפנימי ע"פ ג' עמודי ההוראה. שם הערה א שורה ד - ובהנד"מ ח"מ סימן טז דף קד ע"א. שם שורה יא - ובהנד"מ א"ה סימן א ענף ב דף תלג ע"א. וראה עוד בזה בס' באר בשדה על הלכות שביעית למהרח"ב כדורי נר"ו (בקונטרס יכין ובעז שבראש הספר). דף יז ע"ב ד"ה והדברים, שורה ה בשם מהרש"ך - והובאו דבריו בכנסת הגדולה (י"ד סימן נה הגב"י אות מז). וכן הביאו ב מחזיק ברכה (י"ד סימן נה אות ד ד"ה ומ"ש עוד) . ע"ש. ושם ( ריש אות ד)  הביא ש...

צלם אלהים

תמונה
  שם הקונטרס: צלם אלהים מחבר: רבי אלעזר בן דוד דפוס: תשנ"ה קונטרס זה נערך מחדש ע"י הרב מרדכי שליח ציבור נר"ו נכד הרב המחבר ז"ל. ראה כאן . עמוד ד ד"ה חייבים, שורה ז 'פורמא' - פי' צורה. עמוד ח ד"ה הרבה, שורה י - צ"ל אנשים שהם בעלי. עמוד ט ד"ה נוסף, שורה ב - צ"ל בשתוק אבריו. עמוד י ד"ה אעפ"י, שורה ה 'יכול להשתמש בזה לרציחה או לשחיטה ומילה' - כדאיתא בשבת (קנו ע"א): האי מאן דבמאדים יהי גבר אשיד דמא, א"ר אשי אי אומנא אי גנבא אי טבחא אי מוהלא. שם שורה יג - צ"ל רצונו הבחיריי (ללא פסיק בינתיים). שם 'הבב"ת' - ר"ל הבלתי בעל תכלית (הערת הרב מרדכי שליח-ציבור נר"ו). עמוד יא ד"ה ועליהם, שורה ד 'לולא שבירה זו' - פי' מה שנגרם על ידה, דהיינו שנשארו שברי הלוחות בארץ וכלעיל. עמוד יב שורה אחרונה - צ"ל על הלחות הראשונים. עמוד יג ד"ה פסל לך הראהו, שורה ג - צ"ל אבני סנפירינון. שם ד"ה פסל לך אמרו, שורה ה 'להתאים את עצמו לתורה' - ועפ"ז יבוארו דברי מדר...

שלמי משה על שו"ע הלכות סוכה

  שם הספר: שלמי משה על שו"ע הלכות סוכה מחבר: רבי משה שבות דפוס: תשפ"ב דף ג ע"א ד"ה ועיין, שורה ב – צ"ל מורה באצבע. דף יח ע"א אות ה – ועיין למהרי"ח ז"ל בס' ידי חיים (אות ב) שכ', מקשים, והא אין מבטלין איסור לכתחילה וכו'. אי נמי, כיון שלא קצץ הענפים, ששורשם עודנו מחובר באילן, אע"פ שהענפים נתערבו בסכך ואין ניכרים, עכ"ז אם יאחז בשורשם ויזקפם, הרי הם נבדלים מאליהם מן הסכך ואין כאן תערובת. ע"כ. נ"ל כוונתו, דכיון שאם יאחז הענפים בשרשם יבדלו מן הסכך, א"כ אין ביטול זה ביטול גמור, ואין דיני ביטול חלים עליו, וצריך שיהיה הסכך רבה על ענפי האילן רק כדי שלא יהיו ניכרים. ולכאו' קשה, דהרי מרן השו"ע לישנא ד"ומבטלן" נקט, ואיך אפשר לומר דלאו ביטול הוא. ואפשר ליישב ע"פ מ"ש הרב מג"א ז"ל (אות ג) בשם הר"ן ז"ל, וז"ל: "והר"ן כ', אע"ג דאיסור שיכול להסירו אינו בטל, מ"מ הכי אגמרי' רחמנא למשה, בפלגא סגי, דפרוץ כעומד מותר, אלא דהכא כיון שהן מעורבין בעי רובא. עכ...

תורת מראכש (כולל: תשובות חכמי מראכש, שו"ת חפץ נחמד וגנת ורדים, תקנות מראכש, כתבי רבי שלמה עמאר, פריו יתן ח"ב)

שם הספר: תורת מראכש (כולל: תשובות חכמי מראכש, שו"ת חפץ נחמד וגנת ורדים, תקנות מראכש, כתבי רבי שלמה עמאר, פריו יתן ח"ב) מו"ל: מכון פי ישרים דפוס: פאנאמא תשפ"א במבוא עמוד י בערך מו"ה יצחק דלויה - דברי תורתו ותולדותיו נדפסו בס' תורת משפחת דלויה. וראה גם להלן (תשובות חכמי מראכש ס"ס פד). שם בערך מו"ה משה דלויה - צ"ל בשנת תק"ט. וראה עוד עליו בס' תורת משפחת דלויה (עמוד עג). שם עמוד טז בערך מו"ה משה הלוי לנדא אשכנזי בסופו - דברי תשובת נר מערבי נדפסו גם להלן (תשובות חכמי מראכש סימן טז). ע"ש. שם עמוד יז בערך מו"ה מסעוד למעלם 'סימן כא' - אולם ראה במש"כ בס"ד בגליון להלן (בתשובות חכמי מראכש דף נב ע"ב). שם עמ' יח בערך מו"ה רפאל מור יוסף - צ"ע, שכן אם נפטר בשנת תרס"ד בן ס"ד שנים, א"כ לא נולד בשנת תרמ"א. והשיב לי על זה הרב המו"ל נר"ו: יש טעות סופר בשנת הפטירה, כמדומני נפטר תש"ה. שם עמוד כב בערך מו"ה יעקב פינטו בן יצחק - חיבר גם ספר שושני יעקב. ועי' במבוא...

פסקי חכם דוד ששון רבן

  שם הספר: פסקי חכם דוד ששון רבן מו"ל: רבי מרדכי עקיבא אריה לבהר דפוס: ירושלם תשפ"א עמוד ה, בענין אם המדאן היא שושן הבירה - גם בס' יהודי המזרח בא"י (ח"ב עמוד 334) כתב שהמדאן היא שושן. וראה במש"כ בס"ד בגליון שם . עמוד יח הערה מו שורה ד - צ"ל רוב החכמים. עמוד יט ד"ה עוני, שורה ב - צ"ל ארוחות מסודרות. שם שורה ג - צ"ל לפרנסתם ולא. עמוד פב הערה לו שורה ב מלמטה - צ"ל הביא משו"ת. עמוד צו הערה סו - הוא בשו"ת בית יהודה (ח"א י"ד סימן נד). והובא בס' ילקוט יוסף על הלכות כיבוד אב ואם (מהדורת תשס"ה פרק ט אות נא). בקונטרס אור פרס עמוד ג ד"ה עוד - וכן הוא להלן (בחלק האנגלי עמוד מג הערה פו). אולם עיין בס'  Intrigue and Revolution: Chief Rabbis in Aleppo, Baghdad, and Damascus של ירון הראל שהמעשה לא אירע בהמדאן כי אם בדמשק, ומדובר בהרב המחבר מהר"י אבולעפיא גופיה. שם עמוד פ הערה כג שורה ב מלמטה - צ"ל הסבא קדישא. שם עמוד פא ד"ה ולמעשה, שורה ד - צ"ל הסבא קדישא. שם ד"ה וכן, בדברי הרב יל...

מן הגנזים חלק טו

  שם הקובץ: מן הגנזים חלק טו עורך: רבי שלם הלל דפוס: ירושלם תשפ"ב יש סקירה על ספר זה בפורום אוצר החכמה . עמוד מו ד"ה מקום - מקור הדברים על קברה של סוליקא הי"ן הוא מדברי הרב מלכי רבנן (בקונטרס מעשה הצדקת שבסוף הספר עמוד ג). אולם לא הועתקו הדברים כראוי, שכן גם קברו של מהר"א הצרפתי הועתק לשם באותן נסיבות. ושו"ר שכן כתבו ב ויקיפדיה בערכו . עמוד עב שורה ד 'נשארה ה"א אחרונה' - נראה מדבריו שמכיון שהשתמש מרע"ה כבר בשאר אותיות השם, אי אפשר לו להשמש בהם שנית. ולכאורה צ"ע, שכן לעיל (בעמוד הקודם) כ' שכבר השתמש מרע"ה בקריעת ים סוף בה"א ראשונה ובה"א אחרונה. שם בסוף הדיבור הא' 'לא"י שהיא רומזת לה"א אחרונה שבשם' - והנה תנן בתענית (כ"ו ע"א), חמשה דברים אירעו את אבותינו בי"ז בתמוז, וחמשה בט' באב. וכ' מוהרי"ח ז"ל בס' בן יהוידע (ספ"ג דתענית) דנראה הטעם שנזדמן כאן חמשה וכאן חמשה, מפני שעברו על עשרת הדברות וכו', או מפני שפגמו (כצ"ל) בה"א ראשונה וה"א אחרונה. ע...