גליונות

שם הספר: בוצינא קדישא עורך: רבי יוסף חיים אוהב ציון דפוס: תשע"ו בהסכמת מהרי"ח סופר נר"ו אות א כתב בענין תיאור הצדיקים בתארי הקב"ה - יש לציין בזה עוד למה שהאריך להקל בזה מהר"ע יוסף ז"ל בשו"ת יחוה דעת (ח"ג סימן עג). ועי' בס' קהלת צפרו ח"א (בהערות שלפני ההקדמה עמוד יג), שחכמי מערב הפנימי נהגו לכתוב במכתביהם לחכמים אחרים בתארי הקב"ה. ע"ש. גם ראיתי להרב משנה שכיר בתשובה שנדפסה בס' תל תלפיות - מונקאטש (עמוד קל) שכתב להרב מנחת אלעזר 'אור צח ומצוחצח'. ובדברי מהר"י עמדן דילפי לה מ'את' פני האדון ה' - כ"כ גם הרב ארץ חיים (סימן תצג ס"ב בסוגריים). ע"ש. בעמ' לה דן בטעם הדבר שנהפך עץ החרוב לרשב"י בשבת לתמר - ואאמו"ר נר"ו בס' אוצר המוסר (עמ' שמט) ביאר שנס זה אירע בזכות מה שחיבבו מצות שבת עד כדי שהפסיקו לשרוף את העוברים ושבים כשראו חביבות השבת אצל אותו זקן. ע"ש. וה"ד בקו' מרי"ח ניחוח (גליון עד דף טו ע"ב). ועוד יש לומר ע"פ המבואר להלן ...

שם הקונטרס: שיר השירים עם פירוש אהלי שם מחבר: רבי מיכאל פרץ דפוס: תשע"ו בראש מכתב מהרמ"י לפקוביץ ז"ל שבתחילת הקונטרס - צ"ל לפקוביץ. בדף נו ע"ב שורה ה - צ"ל ענינים עמוקים. בדף נח ע"ב - הדברים על פסוק טז חזרו ונדפסו באהלי שם על פרק שירה (עמוד ו). בדף סד ע״א ד״ה במדרש, שורה ג - צ״ל מעמד הר. שם בדבר המדרש עה"פ לפתוח לדודי, דהיינו בתשובה, וביאר שהכוונה לרצון טוב וברוח אחת לקבל את התורה - אפשר לבאר בפשטות שקבלת התורה היתה ע"י תשובה, והוא בהקדם מש"כ מהר"מ טויב נר"ו בקובץ לקח טוב - קאלוב (גליון צט ד ע"א ע"א ד"ה והטעם) וז"ל: דהנה הניצוצות הקדושים נפלו בכל העולם, ובכל מקום שיש ניצוצות הקודש, הסטרא אחרא מתגברת ביותר להפריע שלא יתקנו אותה מצוה השייכת לניצוצות אלו להוציאם. ולכן כששאלו אומות העולם לפני קבלת התורה מה כתוב בה, השיב הקב"ה לבני עשו לא תרצח, לבני עמון ומואב לא תנאף, ולבני ישמעאל לא  תגנוב, כי במקום ארצות מגוריהם נמצאים הניצוצות השייכות למצוות אלו, והם לא יכלו להתגבר על הסטרא  אחרא ולכן אמרו ...

שם הספר: שלמי משה על מסכת טבול יום מחבר: רבי משה שבות דפוס: תשע"ו בעמ' ה, ד"ה אפריון, שורה א - צ"ל אפריון נמטי'. שם, שורה ג מלמטה - צ"ל ויהא רעוא. בעמ' ח ד"ה ואחד, שורה ג - צ"ל ומתן שהיה. שם ד"ה ואחרי, שורה א - צ"ל ואסתר אמרה. בעמ' ט ד"ה והוסיף, שורה ב - צ"ל מבלבול הדעת. שם שורה ד - צ"ל ולעשות. בדף צו ע"א ד"ה ולכאורה, מדברי המשנה שמותר לקרוא שם לתרומה בע"ש ע"מ שיחול בשבת, פשט את הספק המובא בשו"ת רעק"א (סימן קנט) אם מותר לעשות קנין בע"ש ע"מ שיחול בשבת - אפשר ליישב דשאני במקום מצוה, וכמ"ש רבינו המרדכי (ביצה פ"ב סימן תרעו), והו"ד בב"י (א"ח סימן תקכז). וע"ע בשו"ת נחמת יוסף (סימן יט) ולמהר"ע יוסף ז"ל בשו"ת יחוה דעת (ח"ג סימן כא), ובספר חזון עובדיה (שבת ח"ו עמוד יד), ובהסכמתו לס' מים ההלכה ח"א, ובס' עלינו לשבח (ויקרא עמוד תרמד). והעיר לי ע"ז הרב המחבר נר"ו דאי הכי אמאי אסור להפריש תרו...

שם הספר: חפיפה כהלכתה מחבר: רבי שמואל פרץ דפוס: תשע"ה בעמ' י, בענין מ"ש לעולם ילמד אדם בתוך ביתו שתהא אשה חופפת, אי לישנא דלעולם הוא חיוב גמור - יש להביא ראיה ממ"ש בברכות (ח ע"א) לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום, והוא חיוב גמור כדמשמע ממ"ש בתשובות הגאונים (מוספייא סימן ז) וז"ל: וששאלתם, ת"ח שאינו רוצה להסדיר פרשיותיו בשבת ורוצה לשנות תלמודו, יש לו רשות לעשות כן או לא. כך אמרו חכמים ז"ל, אע"פ שהוא חושק בתלמודו אל יפשע מלהשלים פרשיותיו. ע"כ. [וה"ד בספר בני ציון (סימן רפה סק"ו), הביאו בילקוט יוסף (שם סק"ב)]. ולישנא דפשיעה הוא דוקא על מה שמחויב בו. ושו"ר בקו' 'גם אני אודך - תשובות הגר"ד ברדא' (עמוד כב) שדן אי קריאת שמו"ת הוא חיוב גמור, והביא ראיה ג'ם הו'א מד' תשובת הגאונים כנ"ל. ע"ש. ולכאורה יש להביא ראיה איפכא מדברי הש"ס בשבת (קיט ע"ב) לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, וכתב הריטב"א שם שאינו חובה. וע"ע בס' חזון עובדיה על שבת...