שם הספר: ברכת הרי"ח ב"כ
מחבר: רבי יוסף חיים
דפוס: תשע"ו
כרך ב
עמוד כב הערה יד - והרב חיד"א ז"ל גם בס' דברים אחדים (דרוש יד אות ה) הביא דברי מהר"ש פרימו ז"ל [בספרו אמרי שפר הנדפס בסוף שו"ת כהונת עולם (פר' שמיני דרך ו). עש"ב] לתרץ קושיית התוס' על מה שאמרו האומר סלע זו לצדקה על מנת שיחיה בני הרי זה צדיק גמור, והרי תנן אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, דהכא מיירי שכבר יצא י"ח צדקה וזה תוספת. והכי דייק אומרו סלע זו לצדקה, וזה התוספת שרי ע"מ לקבל פרס. ועפ"ז ביאר הרב חיד"א ז"ל דברי הגמ' בכתובות ס"ו ע"ב. ע"ש.
וכ' בס' מגדים חדשים עמ"ס שבת (כג ע"ב ד"ה אמנם הא'), שכדברי מהר"ש פרימו אלו כ"כ המהרש"א (סוטה יד ע"א בח"א ד"ה וא"ל הקב"ה). ע"ש [ובזה מיושבת קושיית המהרש"א (בח"א שבת קיח ע"ב) על שאמרו תיתי לי וכו'. ועי' למהר"י מאמאן ז"ל בס' יד חרוצים (דף ט ע"ב)]. ומהר"ע יוסף ז"ל בס' ענף עץ אבות (פ"א מ"ב ד"ה ולכאורה) הביא גם הוא דברי מהר"ש פרימו, ושדבריו הביאם החיד"א בספריו מראית העין (ע"ז יז ע"א) ופני דוד (פר' ראה אות לא) ואהבת דוד (דרוש י). ושכיו"ב כתב בס' קול אליהו בשם הגר"א. עש"ב. ועי' בשו"ת יביע אומר (ח"ו י"ד סימן יג סוף אות יא) מש"כ בזה. ויש להוסיף דכמו כן הביא דברי מהר"ש פרימו הרב חיד"א בספרו פתח עינים (שבת קיח ע"ב בדרך הו') ובספרו דברים אחדים (דרוש לב דף קסו סע"ב ד"ה ועין). ומהר"ש פנחסי נר"ו בס' דרכי תשובה (עמ' רעז) כתב לבאר עפ"ד מהר"ש פרימו ז"ל הנ"ל מש"כ הרמב"ם (פ"ח מהל' תשובה ה"ז) שדהע"ה כמה והתאוה לחיי העוה"ב.
והנה כדברי מהר"ש פרימו ז"ל כתב בס' האמונה והבטחון המיוחס להרמב"ן ז"ל (פרק א, בכתבי רמב"ן ח"ב עמ' שנו) וז"ל, אבל הנותן סלע לצדקה בשביל שיחיה בנו או בשביל שיזכה לחיי העוה"ב, אינו בכלל הזה, כי מתחלה כשעשה המצוה הזאת שיש רשות בידו למעט בה או להרבות, ועשאה לשם כך, אינו דומה לאוכל מצה וכו'. ע"ש. גם ראיתי בקובץ הערות וביאורים (ש"פ בחוקותי תשע"א עמ' יז) שכתב כן בשם מאמרים הקצרים של הרב בעל התניא ז"ל. עש"ב. וע"ע בס' שדה יצחק (בחי' פר' ראה שבסוף ח"ג, עה"פ נתן תתן) ובס' עלה עזרא (דף רלד ע"א) ולמהרב"י טויסיג ז"ל בס' תפארת בנים ח"ב (עמ' קט). וראה עוד במש"כ בס"ד בחי' פסחים (ח ע"ב).
