גליונות

שם הספר:  מגן אבות - יורה דעה מחבר: רבי מרדכי עקיבא אריה לבהר דפוס: ירושלם תשע"א בעמוד פב ד"ה יש, שורה ב - צ"ל כלל ביניהם. בעמוד קס - יש להוסיף שבטיטואן נהגו שלא ללמוד בישיבות בליל ניטל, ואמר לי בזה המו"ן יוסף חיים ן' דילאך נר"ו בהיותי שם בש"ק תצוה תשע"ח שהטעם היה כי פעם ת"ח א' התחיל לומר רמזים על יש"ו אשר לא כדת בלילה זה, וגם נכנס פעם כלב לישיבה. ובעיקר הדין, עיין בספר מראה הילדים להרמ"ז ז"ל (מע' הז' אות טז), ובשו"ת דברי ישראל למהר"י וועלץ (ח"ב סימן כא), ובשו"ת באר משה (ח"ד סימן סט), ובשו"ת יביע אומר (ח"ז י"ד סימן כ), ובספר בית יחזקאל (סימן שנ אות ז), וביומני טאלנא (עמוד קנ), ובספר לקוטי שיחות (חט"ו עמוד תקנד, והו"ד ב ס' הרבי והמונקאטשער  עמוד כג),  וב פורום אוצר החכמה , ובספר " מה שראיתי... זיכרונותיו של יחזקאל קוטיק" (פרק יד הערה כ) , ובספר 'הסטייפלר'. בעמוד קסח, בענין זמן אמירת ברכת להכניסו - ע"ע בקובץ האוצר (גליון לז עמוד קפג)....

שם הקונטרס: תפארת אדם מחבר: רבי ישראל מאיר הכהן הוצאת: ועד תפארת אדם. מצורף לו: קונטרס על מכונת גלוח. בפתיחה אות א בהערה, עמוד ה, כתב שהמנהג במדינתו להחמיר שלא להעביר הזקן במספרים - עי' גם בס' דרך אר"ץ שמנהג אר"ץ לגדל זקן. בסוף פרק א, דף ו סע"ב, כתב שע"י קיום התורה לא יסובב לו ח"ו שום ריעותא - אולם עי' בש"ע (י"ד סימן רמז ס"ב) ובפרישה (שם אות ח) שדוקא במצות צדקה כן הוא. ומה שיש להעיר מהא דשומר מצוה לא ידע דבר רע, עי' בשדי חמד (דברי חכמים סימן פב, ובמערכת הש' כלל נח). בפרק ב, דף ז ע"ב, כתב שהמגלח בתער עובר בה' לאוין, ואם המגלחו ישראל עובר בלאו נוסף - לכאורה צ"ע שכן עובר ה' פעמים בלפני עור, על ה' הלאוין של גלוח פאת הזקן. בקונטרס על מכונת גלוח - עי' במה שהבאתי צדדי קולא בדבר בתשובה שנדפסה בשו"ת ושב ורפא (ח"ג סימן קכז).