גליונות

  שם הספר: השתא הכא עבדי מחבר: רבי אליעזר בן דוד דפוס: ישראל תשס"ז אחרי הכריכה, אות ב - כלל זה הוא אותו הכלל שלפניו. עמוד יט ד"ה נוהגים שורה ב - צ"ל אורח חיים תל"ג. עמוד קלט סד"ה בענין 'החיד"א' - בס' ברכי יוסף (סימן רמ אות ד) בשם חד מרבוותא קמאי בכ"י, דלהכי לא היה ראובן בן תמורה, לתוקף קדושת מחשבת לאה, והיא שגרמה שלא יהיה בן תמורה. ע"ש. וכ"כ עוד הרב חיד"א בשאר ספריו (ציינם מהרי"ד רוטנברג בהערותיו "שפת החומה" לספר חומת אנך, פרשת תזריע אות א. וראה עוד בהגהות מהר"ד אביטן לספר ברכי יוסף שבהוצאתו). והראב"ד ז"ל בס' בעלי הנפש (שער הקדושה, מהדו' קאפח עמוד קכא) כתב "בני תמורה, שהיה מתכוין לערוה ונזדמנה לו אשתו. וי"מ אפילו בשתי נשיו שהוא מתכוין לזו ונזדמנה לו האחרת והוא סבור כי היא חברתה. ויש ששואלין לזה הפירוש א"כ יש מן השבטים שהן בני תמורה שהרי יעקב אבינו ע"ה נתכוין לרחל ונזדמנה לו לאה, יש לומר שעדיין לא נתנה תורה ולא נאסרו בדקדוקי מצות". ע"כ. ועוד תירץ שם תירוץ אחר...