רשומות

מציג פוסטים מתאריך 2019

עבדא דמלכא - חנוכה

שם הספר: עבדא דמלכא - חנוכה מחבר: רבי עובדיה זוננא (מח"ס עבדא דמלכא על מסכת ברכות  וספר בצאתי מירושלים ) דפוס: תשע"ו בדף השער כתב שם משפחתו זוננא - אולם בשו"ת מהרש"ך (ר"ס י) כתב 'זונאנה'. וכן הוא בהקדמת בן המחבר לספר מחנה אפרים. ובהקדמת מהרר"מ בולה לס' חיי עולם, ועוד. בדף יח, בדברי הר"ן והרב שפת אמת - וראה עוד להרב המחבר נר"ו במאמרו הנדפס בקובץ מעשה המשפט (גליון קנב דף ב), שהעתיק גם ממה שכתב כאן [ולכן השתרבב שם (ע"ג ד"ה ואם) ענין הדלקת נרות חנוכה]. ודרך אגב אעיר על מה שכתב שם (ע"ב ד"ה והשתא) שבקל יכול להמתין לצאת הכוכבים, שאין הדבר פשוט, ויש אנשים הממתינים ולכן שוכחים אחר כך לספור. בדף יט סע"א, בענין ההבדל בין בין השמשות בעיולי יומא או אפוקי יומא - וכ"כ בקובץ מעשה המשפט (שם). וכ"כ סברא זו בס' אהלי שם אורח חיים (סימן תפט ס"ב דף שכה סע"ב). עש"ב. בדף כ ע"ב ד"ה אולם - וכ"כ בקובץ מעשה המשפט (שם). ולא הבנתי אמאי אי אפשר למילף מדין התפילה לכל דוכתי. בדף עב ע"ב ס...

שו"ת יוסף לקח

שם הספר: שו"ת יוסף לקח. מחבר: רבי ינון מלאכי. דפוס: תשע"ג. בהקדמה (עמ' יד ד"ה ועתה) הביא דברי הרב מסילת ישרים (פרק טז) שפירוש 'לשמה' היינו שכן גזר אבינו שבשמים. ובנפש החיים (שער ד פ"ג) כתב ד'לשמה' היינו לשם התורה, והקשה הרב המחבר מדברי הש"ס (סוטה יד ע"א) שאמר לו הקב"ה למשה כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר, ולדבריהם א"כ מרע"ה רצה לקיים המצוות שלא לשמן חלילה – אפשר להקשות עוד ממ"ש הר"ן בדרשותיו שאילולא מתן שכרן של מצוות לא היה אאע"ה עוקד את יצחק. ובעיקר דברי הרב מסילת ישרים - עי' במבואו של מהר"ח פרידלנדר ז"ל למאמר הויכוח לרמח"ל שבהוצאתו (עמ' יז ד"ה ואם) מה שביאר בזה, וציין שם למש"כ הרמח"ל בזה במקו"א. ובמה שהקשה הרב המחבר מדברי הש"ס בסוטה, כבר יישב במהרש"א בח"א שם שכל מצוה שאינו מחויב בה אפשר לעשותה ע"מ לקבל פרס. וכ"כ הרב חיד"א ז"ל בס' דברים אחדים (דרוש יד אות ה) בשם מהר"ש פרימו ז"ל [בספרו אמרי שפר הנדפס בסוף שו"ת...

אהל יעקב - ג' כרכים

שם הספר: אהל יעקב - ג' כרכים. מחבר: רבי יעקב טולידאנו. דפוס: ירושלם תשנ"ז. שושלת הזהב עמוד 8 סד"ה והנה - אולם עי' להלן (עמ' 40 הערה קיא) שלא נשלמה המלאכה. בעמוד 9 שורה ב 'וחתן לבית טולידאנו' - גם הוא צאצא לבית טולידאנו, כמבואר בנוסח הכתובה המובאת בראש ספר שמע שמואל. בעמוד 13 ד"ה ראש שורה ד 'כמוהר"ר יוסף' - וביחס הכתובה שהביא הרמ"ז ז"ל בס' טובת מראה (דף צה ע"ב) כ' וז"ל: הנשר הגדול בעל הכנפיים, קדש קדשים שקדשוהו שמים גוזר ים החכמה לגזרים מאיר לארץ ולדרים המקובל האלקי כמהר"ר יוסף זצ"ל המכונה טולידאנו. ע"כ. ועי' במש"כ בגליון להלן (עמוד 15 הערה ה). וראיתי בנוסח כתובה אחרת שכ' וז"ל: בלאץ' הנשר הגדול בעל הכנפים, קדוש שקדשוהו שמים, זהב פרווים, מאיר לארץ ולדרים, ושמו נודע בשערים, בכחו רגע ים התורה וששה סדרים, איש אלדי'ם קדוש הוא, המקובל האלד'י, כמוהר"ר יוסף זצוקלה"ה המכו' טולידאנו. ע"כ. שם שורה ז 'כמוהר"ר דניאל' - וביחס הכתובה שהבי...

שו"ת מגן שלמה

שם הספר: שו"ת מגן שלמה. מחבר: רבי שלמה מעלי הכהן טוויל. דפוס: תשע"ח. בעמוד 38 סימן מח - הוא בעמוד קלב. בעמוד 39 סימן עה - צ"ל הערות קטנות. בדף כט ע"א שורה ה - צ"ל הוו 72. בדף לב ע"ב אות י שורה ו 'החכם דוד שואיקה' - ועי' בקונטרסיו בענין עשיית עירוב בפולנקו ובמש"כ בס"ד בגליון שם. בעמוד לג ד"ה שאלה, שורה ג - צ"ל הגויים הנמצאים. בעמוד עט, באמירת 'לכה דודי' לצד מערב - ראה עוד כאן . בדף קלג ע"א ד"ה וכשזכיתי - וסיפר הרב המחבר נר"ו שמהר"ע יוסף ז"ל ביקש באותו ביקור שאשתו תכסה את ראשה המטפלת, והיא שאלה את מהר"ר אליעזר בן דוד ז"ל ואמר לה שתמשיך לכסות ראשה בפאה נכרית. וכן עשתה. בדף קנד ע"ב אות ה שורה ג - צ"ל דניחא ליה. שם אות ו שורה ד - צ"ל שהשתמש במצוה. בדף קנז ע"א אות יב שורה ד - צ"ל חלצה חליצתה. שם שורה י - צ"ל חליצתה כשרה. שם שורה יז - צ"ל מהמצוה אלא. בדף רנג ע"ב ד"ה ולענין - ראה בשו"ת קצירת האומר (סימן עב דף מא ע"א) שכתב להשיג על ...

שו"ת בית הלוי

שם הספר: שו"ת בית הלוי מחבר: רבי יוסף דובער הלוי דפוס: תשמ"ו בעמוד השער 'אבלעמאנן' - בסוף קונטרס זכרון יהונתן חתם את שמו 'אבעלמאן'. בח"א סימן א סוף אות ג, דף ד ע"ב - עי' במה שהוסיף על זה בלוח הסימנים שבסוף חלק זה. שם סימן ג אות ב שורה לב,  דף י ע"ב 'רק הדיוט דוקא' - עי' במה שהוסיף על זה בלוח הסימנים שבסוף חלק זה. שם ס"ס כה, דף לח סע"ג - עי' במה שהוסיף על זה בלוח הסימנים שבסוף חלק זה. שם סימן מ אות ג בהגהה שורה ג, דף סז ע"ג 'דצריך לחזור ולברך' - והריטב"א (פסחים ז ע"ב ומגילה כא ע"ב ד"ה ומאי בשם הירושלמי) כ' שאם שהה כדי לגמור את כל הברכה חוזר ומברך. וכ"כ בס' המכתם (פסחים ז ע"סב). וע"ע בזה בשו"ת יביע אומר (ח"ז א"ח סימן נא אות ו). שם בסוף ההגהה - עי' במה שהוסיף על זה בלוח הסימנים שבסוף חלק זה. בדרוש א ד"ה אמנם עוד, דף א ע"ג 'הרי אם אין העני לפנינו, אין עליו חיוב של צדקה' - יש להעיר שיש חיוב צדקה אפילו אם אין העני...

לב צדיק ח"א

שם הספר: לב צדיק  ח"א מחבר: רבי דניאל טוויל מעלי הכהן דפוס: ירושלם תשע"ז בעמוד צח אות מו, דכסברא מציעתא נקטינן - ע"ע ביד מלאכי (אות תעז), ובס' חכמה ומוסר למהר"א ענתבי ז"ל (דרך חקיך אות צט), ובשו"ת שמן אפרסמון (בסוה"ס עמוד פו), ובס' שלמא בעלמא (א"ח סימן תקיח). בדף קמב ע"ב הערה יא ד"ה וכן, שורה ד - צ"ל ובשדי חמד.

שו"ת ושב ורפא ד' חלקים

שם הספר: שו"ת ושב ורפא ד' חלקים מחבר: רבי רפאל אייפרס. ח"א דפוס: ירושלם תשנ"ד. בשער הספר 'נכד להגאון היעב"ץ' - עי' ב אתר שטורעם (תגובה 4) שנראה שמפקפק בזה. וראה ב ויקיפדיה את תולדות המחבר. בדף יז ע"ב בסוף הדיבור הא', בענין הנכנס לבית הכסא ולא עשה צרכיו אם יש לו ליטול ידיו - ע"ע בזה בס' עצי היער (סימן ד אות סא), ובמאסף לכל המחנות (סימן ד אות צט), ובקצות השלחן (סימן ב בדה"ש סוף אות כט), ובשו"ת שמחת כהן (ח"ח ס"ס א, ובהנד"מ ח"א ס"ס ו), ובשו"ת יביע אומר (ח"ג א"ח סימן א), ובשו"ת יחוה דעת שלו (ח"ג סימן א), ובשו"ת אור לציון (ח"א סימן א וח"ב עמוד כג), ובשו"ת יצחק ירנן למהר"י ברדא נר"ו (ח"א סימן ה), ובס' הלכה ברורה למהר"ד יוסף נר"ו (ח"א אוצרות יוסף סימן יב). שם, בענין אם הכניס ידיו לבית הכסא אם צריך ליטול ידיו - עי' בס' עצי היער (סימן ג אות א וסימן ד סוף אות סא ובהשמטות דף קמג ע"ב), ובשו"ת יביע אומר ...

קובץ שיעורים השלם - על מסכתות פסחים ביצה - על מסכת כתובות

שם הספר: קובץ שיעורים השלם - על מסכתות פסחים ביצה מחבר: רבי אלחנן בונם וסרמן דפוס: [תשע"ט] ראה להלן הגליונות על קובץ שיעורים השלם על מסכת כתובות. דף ג ע"ב בהערה ד"ה ובעיקר, בענין המצוות התלויות בזמן בקוטב הצפוני - ע"ע בס' מעשה רב החדש (הנהגות בעל הפרדס סימן כח), ובתפארת ישראל (ברכות סוף פרק א), ובס' היומם בכדור הארץ (עמוד טו), וב שלמא בעלמא (תשא לד כח) . דף יב ע"א הערה לה, ה"ד הגר"א שהוכיח מרש"י שכתב דשל אחרים היינו נכרים, שעל חמץ של ישראל אחר עובר אב"י וב"י - הנה לשון רש"י הוא, של אחרים כגון נכרי. וק"ק דהרי כתב רש"י "כגון", משמע דאיכא מקרים אחרים. (אך אל"ה ג"כ קשה מדוע רש"י הביא דוגמא של נכרים ולא דוגמא אחרת). וכתב ע"ז הג"ר מאיר מאזוז ז''ל, ראש ישיבת כסא רחמים [במכתבו אלי מיום טו אב תשנ"ג], כמדומה שיש "כגון" שפירושה רק זה בלבד ואין הפנאי מסכים לחפש. אבל אם איתא דה"ה של אחרים ישראל אתה רואה למה כתב רש"י כגון נכרי? הו"ל למינקט רבותא אתה...

גופי הלכות

שם הספר: גופי הלכות מחבר: רבי רחמים כהן (מח"ס כסף טהור ) דפוס: תשע"ט כבר נתחברו כמה ספרים בשם זה: א' חיברו מהר"ש אלגאזי , א' חיברו מהר"ר אברהם צבי , א' חיברו מהר"ר יעקב אב"ד לודווינאווי , א' חיברו מהר"ר יהושע העשיל וואלהענדלער , וא' חיברו (עמ"ס קנים) מהרצ"ה קראמער . בסוף סימן א, הקשה דמהאי מתני' גופא דמייתי ליה לאבא שאול אפשר להוכיח דסתם תנא דמדות אינו רבי אליעזר בן יעקב - אולם כבר כתבו שאין הכוונה שכל המסכת היא מראב"י, עי' בהגהות בית שאול שבסוף המשניות (מדות פ"ה מ"ב). וציינו בהגהות מהרש"ם הנדפס בסוף ש"ס וגשל הנד"מ (יומא טז ע"א). ע"ש. בדף ב ע"א ד"ה וכתב, שורה א - צ"ל וכתבו הרא"ש. שם ד"ה ומה - י"ל עפ"ד הש"ס (חגיגה יא ע"ב) אלא אימא הן והן גופי תורה, דהכא נמי פרפראות לחכמה נאמר גם על קנין ופתחי נדה. ____________________ הרב המחבר השיב על הערות אלו בזה"ל: שמחה רבה לדעת שבשפלינו זכר לנו שכבוד תורתו עסק בקונטרסי ואני...