גליונות

שם הספר: שו"ת נהר יוצא מעדן ח"ב מחבר: רבי נתן בן חמו דפוס: תשפ"ב עמוד לט ד"ה נשאלתי, שורה ב 'לאכול מיני מתיקה חלביים ומיד לאחר מכן סועדים סעודה בשרית' - וראה למהר"י ביז'ה בס' חיים עד העולם (דרוש יב להספד, מהדורת תשפ"א דף תקסב ע"ב ד"ה כי) שכתב דלאו שפיר עבדי האוכלים פת הבאה בכיסנין ממאכלי חלב ולאחר כמה שעות אוכלים סעודת שחרית של שבת 'ובר מן דין דהוצאת הדיזאיונו (ארוחת הבוקר) ובפרט בזמן הזה דהשמן כל כך ביוקר אינו מן הראוי לעשותו'. ע"ש. ואולי שאני בזמן הזה שאין מאכלים אלו ביוקר כל כך. ואפשר להוסיף עוד טעם להחמיר באכילת פת הבאה בכיסנין בשבת, עפ"ד מהר"ח אור זרוע (סימן עא) ששבת קובעת לענין פת הבאה בכיסנין. ועי' בזה בס' ארשות החיים למהר"י דבאח (סימן ח) ובס' ארחות מרן (ח"ב פרק יג הערה יא). ולכן מספיקא יש מקום להחמיר שלא לאכול בשבת פת הבאה בכיסנין אלא בתוך הסעודה. וראיתי כתוב על אדמו"ר אחד בניו יורק (שנפטר בשנת תשפ"ב) שהעידו עליו שלא היה אוכל בקידושים אלו. וזה מלבד מה שאפילו בחול מה דמ...

  שם הספר: השתא הכא עבדי מחבר: רבי אליעזר בן דוד דפוס: ישראל תשס"ז אחרי הכריכה, אות ב - כלל זה הוא אותו הכלל שלפניו. עמוד יט ד"ה נוהגים שורה ב - צ"ל אורח חיים תל"ג. עמוד קלט סד"ה בענין 'החיד"א' - בס' ברכי יוסף (סימן רמ אות ד) בשם חד מרבוותא קמאי בכ"י, דלהכי לא היה ראובן בן תמורה, לתוקף קדושת מחשבת לאה, והיא שגרמה שלא יהיה בן תמורה. ע"ש. וכ"כ עוד הרב חיד"א בשאר ספריו (ציינם מהרי"ד רוטנברג בהערותיו "שפת החומה" לספר חומת אנך, פרשת תזריע אות א. וראה עוד בהגהות מהר"ד אביטן לספר ברכי יוסף שבהוצאתו). והראב"ד ז"ל בס' בעלי הנפש (שער הקדושה, מהדו' קאפח עמוד קכא) כתב "בני תמורה, שהיה מתכוין לערוה ונזדמנה לו אשתו. וי"מ אפילו בשתי נשיו שהוא מתכוין לזו ונזדמנה לו האחרת והוא סבור כי היא חברתה. ויש ששואלין לזה הפירוש א"כ יש מן השבטים שהן בני תמורה שהרי יעקב אבינו ע"ה נתכוין לרחל ונזדמנה לו לאה, יש לומר שעדיין לא נתנה תורה ולא נאסרו בדקדוקי מצות". ע"כ. ועוד תירץ שם תירוץ אחר...

שם הספר: שו"ת רחמים פשוטים מחבר: רבי רפאל חיים משה ן' נאים דפוס: תשפ"א בתולדות המחבר עמוד כא ד"ה ניתן, שורה א 'ואחרים' - אולי הכוונה היא לנישואי רבי יצחק אביחצירא הי"ן בנו של רבי יעקב לבתו של הרב המחבר וגירשה, כמבואר סיפור המעשה בס' גאוני משפחת אביחצירא (ח"ד עמוד שכט). וכנראה היא הנזכרת להלן (עמוד כג שורה ה). שם ריש עמוד כז - ועי' במבוא לס' שער כבוד ה' המפואר (עמוד פא), שם תמונת הרב המחבר וסיפור המחלוקת בענין טחינת החיטים לפסח. בגוף הספר דף קד ע"א ד"ה ואדרבא - דברים אלו הובאו בקונטרס כללי ההוראה לפי מנהג המערב (עמוד טו). ע"ש. וקונטרס זה חזר ונדפס בספר מגן אבות חושן משפט. בדף רנח ע"א ד"ה ואף - דברי הרב ויאמר יצחק הובאו בקונטרס כללי ההוראה לפי מנהג המערב (עמוד מד הערה כב). ע"ש. וקונטרס זה חזר ונדפס בספר מגן אבות חושן משפט. בדף שסג סוף הערה א - אולם גם היה מהר"ר הלל דוד סתהון (מח"ס ארוכה ומרפא) חי בימי הרב המחבר, ואם היה מהר"ר ח"ד, הול"ל 'מה שכתב אביו הרב' וכו'. בדף שצו ...

שם הקונטרס: כללי ההוראה לפי מנהג המערב מחברים: רבי מרדכי עקיבא לבהר, רבי יוסף פרץ דפוס: תשפ"ב קונטרס זה חזר ונדפס בתחילת ספר מגן אבות חושן משפט, והוסיפו ותיקנו שם על פי הכתוב כאן. וע"ע במש"כ בס"ד בגליון שם. בהקדשות שבראש הספר עמוד א שורה ז - צ"ל נורמה שתחיה. בגוף הספר עמוד א ד"ה התודה, שורה א 'יואל' - ושם משפחתו פרץ. שם שורה ג 'יאיר' - ושם משפחתו דילויה. עמוד טו סעיף א שורה ד - לפי המבואר בהערה אין הדבר כן, אלא עוד לפני פרסום הש"ע פסקו במערב הפנימי ע"פ ג' עמודי ההוראה. שם הערה א שורה ד - ובהנד"מ ח"מ סימן טז דף קד ע"א. שם שורה יא - ובהנד"מ א"ה סימן א ענף ב דף תלג ע"א. וראה עוד בזה בס' באר בשדה על הלכות שביעית למהרח"ב כדורי נר"ו (בקונטרס יכין ובעז שבראש הספר). דף יז ע"ב ד"ה והדברים, שורה ה בשם מהרש"ך - והובאו דבריו בכנסת הגדולה (י"ד סימן נה הגב"י אות מז). וכן הביאו ב מחזיק ברכה (י"ד סימן נה אות ד ד"ה ומ"ש עוד) . ע"ש. ושם ( ריש אות ד)  הביא ש...

  שם הקונטרס: צלם אלהים מחבר: רבי אלעזר בן דוד דפוס: תשנ"ה קונטרס זה נערך מחדש ע"י הרב מרדכי שליח ציבור נר"ו נכד הרב המחבר ז"ל. ראה כאן . עמוד ד ד"ה חייבים, שורה ז 'פורמא' - פי' צורה. עמוד ח ד"ה הרבה, שורה י - צ"ל אנשים שהם בעלי. עמוד ט ד"ה נוסף, שורה ב - צ"ל בשתוק אבריו. עמוד י ד"ה אעפ"י, שורה ה 'יכול להשתמש בזה לרציחה או לשחיטה ומילה' - כדאיתא בשבת (קנו ע"א): האי מאן דבמאדים יהי גבר אשיד דמא, א"ר אשי אי אומנא אי גנבא אי טבחא אי מוהלא. שם שורה יג - צ"ל רצונו הבחיריי (ללא פסיק בינתיים). שם 'הבב"ת' - ר"ל הבלתי בעל תכלית (הערת הרב מרדכי שליח-ציבור נר"ו). עמוד יא ד"ה ועליהם, שורה ד 'לולא שבירה זו' - פי' מה שנגרם על ידה, דהיינו שנשארו שברי הלוחות בארץ וכלעיל. עמוד יב שורה אחרונה - צ"ל על הלחות הראשונים. עמוד יג ד"ה פסל לך הראהו, שורה ג - צ"ל אבני סנפירינון. שם ד"ה פסל לך אמרו, שורה ה 'להתאים את עצמו לתורה' - ועפ"ז יבוארו דברי מדר...

  שם הספר: שלמי משה על שו"ע הלכות סוכה מחבר: רבי משה שבות דפוס: תשפ"ב דף ג ע"א ד"ה ועיין, שורה ב – צ"ל מורה באצבע. דף יח ע"א אות ה – ועיין למהרי"ח ז"ל בס' ידי חיים (אות ב) שכ', מקשים, והא אין מבטלין איסור לכתחילה וכו'. אי נמי, כיון שלא קצץ הענפים, ששורשם עודנו מחובר באילן, אע"פ שהענפים נתערבו בסכך ואין ניכרים, עכ"ז אם יאחז בשורשם ויזקפם, הרי הם נבדלים מאליהם מן הסכך ואין כאן תערובת. ע"כ. נ"ל כוונתו, דכיון שאם יאחז הענפים בשרשם יבדלו מן הסכך, א"כ אין ביטול זה ביטול גמור, ואין דיני ביטול חלים עליו, וצריך שיהיה הסכך רבה על ענפי האילן רק כדי שלא יהיו ניכרים. ולכאו' קשה, דהרי מרן השו"ע לישנא ד"ומבטלן" נקט, ואיך אפשר לומר דלאו ביטול הוא. ואפשר ליישב ע"פ מ"ש הרב מג"א ז"ל (אות ג) בשם הר"ן ז"ל, וז"ל: "והר"ן כ', אע"ג דאיסור שיכול להסירו אינו בטל, מ"מ הכי אגמרי' רחמנא למשה, בפלגא סגי, דפרוץ כעומד מותר, אלא דהכא כיון שהן מעורבין בעי רובא. עכ...

שם הספר: תורת מראכש (כולל: תשובות חכמי מראכש, שו"ת חפץ נחמד וגנת ורדים, תקנות מראכש, כתבי רבי שלמה עמאר, פריו יתן ח"ב) מו"ל: מכון פי ישרים דפוס: פאנאמא תשפ"א במבוא עמוד י בערך מו"ה יצחק דלויה - דברי תורתו ותולדותיו נדפסו בס' תורת משפחת דלויה. וראה גם להלן (תשובות חכמי מראכש ס"ס פד). שם בערך מו"ה משה דלויה - צ"ל בשנת תק"ט. וראה עוד עליו בס' תורת משפחת דלויה (עמוד עג). שם עמוד טז בערך מו"ה משה הלוי לנדא אשכנזי בסופו - דברי תשובת נר מערבי נדפסו גם להלן (תשובות חכמי מראכש סימן טז). ע"ש. שם עמוד יז בערך מו"ה מסעוד למעלם 'סימן כא' - אולם ראה במש"כ בס"ד בגליון להלן (בתשובות חכמי מראכש דף נב ע"ב). שם עמ' יח בערך מו"ה רפאל מור יוסף - צ"ע, שכן אם נפטר בשנת תרס"ד בן ס"ד שנים, א"כ לא נולד בשנת תרמ"א. והשיב לי על זה הרב המו"ל נר"ו: יש טעות סופר בשנת הפטירה, כמדומני נפטר תש"ה. שם עמוד כב בערך מו"ה יעקב פינטו בן יצחק - חיבר גם ספר שושני יעקב. ועי' במבוא...