רשומות

שלמי משה על שו"ע יו"ד סימנים קל"ט - קפ"ב

שם הספר: שלמי משה על שו"ע יו"ד סימנים קל"ט - קפ"ב מחבר: רבי משה שבות דפוס: תשפ"ו בתוכן הענינים עמוד ו סימן פ שורה ב - צ"ל סימן קע"ט. דף קמד ע"א ד"ה ולאחר, שורה ט - צ"ל דאינה מתפתה. שם שורה ה מלמטה - צ"ל כרב אידי. שם ע"ב ד"ה ומעתה - יש למחוק את השורה הראשונה, וכן את השניה עד תיבת 'החזו"א'. דף קמה ע"א בדיבור הא' שורה ב מלמטה - צ"ל שכתב נמי. דף קעה ע"א ד"ה לאחר, שורה ג - צ"ל שהחזו"א בספרו. דף קעח ע"ב ד"ה תרופות, שורה א - יש למחוק את ג' התיבות הראשונות. דף רחצ ע"ב ד"ה ועוד יש, שורה ב - צ"ל התייחסו לסימנים. דף שב ע"א אות ד שורה א - צ"ל דברי הרמב"ן. דף שה ע"א שורה ד מלמטה 'השו"ת פני יהושע' - אינו בשו"ת פני יהושע, כי אם בספר פני יהושע על הש"ס. שם ע"ב ד"ה לכאורה, שורה ב - צ"ל לחוש ולקבוע. שם שורה ו - צ"ל ומסתדרין היטב. שם שורה ו מלמטה - צ"ל במשא ומתן. דף שו ע"ב שורה ג - צ"ל יהיה...

רועה נאמן - יורה דעה

שם הספר: רועה נאמן - יורה דעה מח בר: רבי יצחק משה שחיבר דפוס: ניו יורק תשפ"ב דף רסח ע"ב הערה תשסט - צ"ל יהודה שמעלקיש. דף רסט ע"ב ד"ה ובזה, שורה ה מלמטה - צ"ל ממשא אית.

הבן יקיר

שם הספר: הבן יקיר מח בר: רבי אפרים לאנייאדו דפוס: ניו יורק תשע"ז בתולדות המחבר עמוד 5 ד"ה תאריך, שורה א - צ"ל באייר ה'תקכ"ב (כמו שנראה מהכתוב להלן עמוד 15 ד"ה מן). בגוף הספר דף קסב ע"א שורה שורה ו 'והיא לא נגעה בהם' - ולכאורה אפשר אף לומר שגם יכול להיות שהוא בא לאונסה והיא ניסתה למונעו ודחפה אותו ונקרעו בגדיו. דף קסד בהערה שורה ב - צ"ל דיני ממונות. דף קצב הערה קנו - אולם ראה בספר כור השואה (ח"ב עמוד רכז) מרשימות הרב משנה שכיר שבאסתר רבה (פ"א סימן ט) איתא שארץ ישראל נקראת בשם ירושלים. ושכן הוא במדרש הנעלם בזוה"ק (פרשת וירא דף קיד ע"א) שכל א"י בכלל ירושלים. ועי' במש"כ בס"ד בחי' פסחים (ג ע"ב). דף קצג ע"ב ד"ה ואולם, שורה יח 'הרי דמדאורייתא בעל חוב דינו בזבורית' - וגם לאחר תקנת חכמים עדיין י"ל שצדיק שאינו גמור הוא כבינונית, וכמו שמצינו להלן (בעמוד הבא הערה קסד) שצדיק שאינו גמור נכתב בספר הבינונים. דף רפז ע"א סד"ה ואי - ובהגהות מהר"ש טויבש (מגילה י ע"ב) כת...

אהלי שם על השלחן ערוך אבן העזר

שם הספר: אהלי שם - על השלחן ערוך - ל"ג חלקים מחבר: רבי מיכאל פרץ חלק: אבן העזר ב דפוס: תשע"ט להלן גליונות אבן העזר חלק ג. דף תקיח ע"א שורה א - צ"ל שהספרי חוקר. שם שורה ב - צ"ל בדברי הכתוב ולא. שם ד"ה ועיין, שורה ה - צ"ל אף (וכ"ה בביאור הגר"א). שם ע"ב ד"ה לא - ועי' באוצר הפוסקים (בריש הסימן). דף תקיט ע"א אות ג - ועי' באוצר הפוסקים (ס"ק טז ד"ה ובמגן) בשם הפוסקים שדין זה אינו אלא לפרושים או למי שלבו נוקפו שיהרהר באחרת. דף תקכ ע"א אהלי שם שורה א - צ"ל עדיין זוכר מאשה שראה ביום ויבא להרהר. שם סוף הדיבור הא' - אמנם מכיון שמר"ן בש"ע הביא טעם שלא ישמע קול בני אדם בלבד, לכאורה אחריו יש ללכת. ואולי מכיון שמר"ן לא ראה דברי שאר הראשונים בזה, יש לומר שאם היה רואה דבריהם, היה מחמיר כמותם. ועי' בס' מגן אבות חושן משפט (בקונטרס כללי ההוראה שבראש הספר) מש"כ בענין אי אמרינן אילו היה רואה וכו'. וראה גם באוצר הפוסקים (ס"ק אז) מה שדן בטעמו של הרמב"ם שלא לשמש כשהוא שבע או רעב,...

אהלי שם - אוצר החומש

שם הספר: אהלי שם - אוצר החומש מח בר: רבי מיכאל פרץ דפוס: תשפ"ג בראשית דף לב ע"א שורה ד מלמטה - צ"ל כיון שרמת. שם סד"ה דבריהם - וי"ל דרבי יוחנן וריש לקיש לשיטתייהו, שר"ל אמר לר"י (בב"מ פד ע"א) מאי אהניא לי, התם רבי קרו לי, הכא רבי קרו לי, דהיינו שמי שיש לו תכונה זו הרי בכל מצב יתעלה על כולם. ורבי יוחנן גם כן מסכים לזה, שכן בחר בו כחתן לאחותו בגלל שראה כוחו הרב בעוברו את הירדן (כדאיתא בב"מ שם). הרי שגם הוא הבין שאם הוא בולט בזה יבלוט גם ברוחניות. אלא שרבי יוחנן ראה שיש גם סיכון בחשיבה זו כמו שבאמת היה אצל ריש לקיש לאחר מכן שלא הרגיש את ההבדל הגדול שיש בתכונה זאת בין אם משתמשים בה למעלות רמות בעבודת השם לבין אם משתמשים בה לדברים בטלים או אסורים, והאדם יכול בטעות לחשוב שהדברים שווים ואין כל חשיבות במעלה זו כשמשתמשים בה בדרגות גבוהות דוקא.  ואפשר לומר שיש זמנים שאדם יש לו להרגיש שהוא במדרגות גבוהות, כדי שיגבה ליבו בדרכי השם ולא יתייאש מלהתעלות בעבודתו יתברך, ויש זמנים שהאדם צריך לחשוב בענוות יתר שבדור אחר לא היה כלום כדי שלא ליפול ברשת הגאו...

דברי כהן

שם הספר: דברי כהן - שמות מח בר: רבי דוד כהן דפוס: מקסיקו סיטי תשפ"ה להלן גם גליונות חלק ויקרא, במדבר ודברים. יש לתקן בכל הספר 'היקשה' 'היקשו' 'שהיזכרנו' וכיו"ב - צ"ל בלא יו"ד. דף נד ע"ב ד"ה אולם, שורה ג - צ"ל כדי לשכך. דף נה ע"א ד"ה וכן, שורה יא - צ"ל בכל עת. שם ד"ה והיה, שורה ו - צ"ל שכתב להדיא. דף עז ע"ב בסוף הדיבור הא' - ולכאורה יש מקום לדחות דמשום הכי קאמר קרא שהדגה אשר ביאור מתה כדי ללמדנו שכל המים נהפכו לדם ממש מלכתחילה. ושו"ר שכ"כ הרב המחבר להלן (דף פ ע"ב) בשם חידושי רבי יעקב. ע"ש. וי"ל דהנה הרב חיד"א כתב דבריו בשם ספר אסיפת חכמים בשם מהר"ר הירץ ( והוא ספר אסיפת חכמים ולקוטי שושנים הנדפס בפפד"מ תפ"ה  שכתב כן בשם מהר"ר נפתלי הירץ אב"ד לבוב. וכן הובא בס' בית אהרן למהר"א אזולאי), ושם כ' דמכיון דלמעט בניסא עדיף, א"כ עדיף להפוך את כל המים מלכתחילה לדם ואח"כ להופכם לישראל למים, שכן היה שם יותר מצריים מהישראלים, ואי ה...