שם הספר: מצבות מראכש
עורך ראשי: יהודה אסולין
דפוס: ירושלם תשע"ו
בשנת תשפ"א י"ל ספר קדושי מראכש שהוא כעין השלמה לספר זה.
עורך ראשי: יהודה אסולין
דפוס: ירושלם תשע"ו
בשנת תשפ"א י"ל ספר קדושי מראכש שהוא כעין השלמה לספר זה.
במבוא שבראש הספר בדף יד ע"ב בהערה, שורה ב - צ"ל במאי 1981.
שם שורה ה - צ"ל נעשתה ב-1977.
שם בעמוד כט הערה סח - ואפשר לבאר בזה בהקדם דברי מהר"ר חיים פינטו נר"ו (רבה של אשדוד) שבקרא (תהלים צד כא) יגודו על נפש צדיק יש רמז למנהג לערוך הילולות הצדיקים ברוב עם, שיעשו אגודות על נפש הצדיק (כן אמר לי בשמו הרב אליהו אלחרר נר"ו). ואפשר להוסיף דסיפא דקרא 'ודם נקי ירשיעו', היינו שישפכו דם נקי של הצדיק בשביל זה, כמו הריגת הרשע שציותה עליה התורה.
שם בעמוד ל הערה עא, על מהר"ר יוסי הגלילי - עיין בספר מלכי רבנן (דף נז ע"א) ובגליון שם.
בעמוד לז - פיוט זה חיברו מהר"ר יעקב אלכבאש. כ"כ בקובץ מרי"ח ניחוח (גליון תקצד דף יז ע"ב הערה כב) בשם אחי ידידי מהר"ר יוסף נר"ו. ע"ש.
בעמוד קעג - אולי הוא המופיע בכתב היוחסין המובא בפורום אוצר החכמה.
בעמוד קצב ד"ה כתב - וראה עוד בס' תורת משפחת דלויה (עמוד נה).
שם ד"ה גדול, שורה יא 'לשון לימודים' - הוא בספר לשון למודים סימן קמח. והובאו הדברים בס' תורת משפחת דלויה (עמוד נה). ע"ש.
בעמוד קצד, בערך מהר"ר שלמה דלויה - וראה עוד עליו בס' תורת משפחת דלויה (עמוד פ אות ה).
בעמוד רנג בכיתוב תחת המכתב - צ"ל התש"ז. ובפיענוח התעודה חסר המשפט שמה שאין לתת לנערות להינשא לפני גיל י"ד הוא מפני שהנימוס יצא שאין לעשות כן.
וראה בתקנות חכמי מראכש (סימן ה) תקנה קדומה שלא לתת לנערות להינשא לפני גיל י'. ועי' במש"כ בס"ד בגליון שם.
בעמוד רנג בכיתוב תחת המכתב - צ"ל התש"ז. ובפיענוח התעודה חסר המשפט שמה שאין לתת לנערות להינשא לפני גיל י"ד הוא מפני שהנימוס יצא שאין לעשות כן.
וראה בתקנות חכמי מראכש (סימן ה) תקנה קדומה שלא לתת לנערות להינשא לפני גיל י'. ועי' במש"כ בס"ד בגליון שם.
בעמוד רפג - בתמונה העליונה מימין נראה גם קברו מהר"ר מסעוד בר מימונא, שהושמט מספר זה. עיין עליו במש"כ בגליון ספר מלכי רבנן (דף פה ע"א).
בעמוד רצ, בערך הרמ"ז מהר"ר משה חרוש ז"ל - על תמונה זו כתב אחי ידידי מהר"ר דוד נר"ו: זה הלוויה של מסעודא פרץ, שהייתה עובדת בחברא קדישא צדיקה גדולה, הרב עם הזקן הוא רבי משה חרוש המחותן שלה, הרב שדורש רבי דוד קדוש, מצד ימין שני בניה דוד ואברהם פרץ, עם הכובעים של שוטר עובדי הח"ק. הצרפתים חייבו לקבור בארון אבל היו בבית החיים לפעמים מסירים לפני הקבורה או עושים חורים למטה. ע"כ.
על זקנתי מרת מסעודא פרץ ז"ל, עי' בס' תהלתו בפי לבנה הרמ"ז מהר"ר יוסף פרץ ז"ל.
בעמוד שלג, בערך דו"ז מהר"ר פינחס כליפא הכהן אזוג - תמונתו כאן. בספר היהודים בקזבלנקה (עמוד רלו) כתב שבשנת 1919 שלח כסף למשרד הקק"ל ממה שאסף בין יהודי מראכש. אולם אמר לי אחי ידידי מהר"ר יוסף נר"ו שהוא ז"ל הפסיק לאחר כמה שנים מלגבות כספים בעד התנועה הציונית (כ"כ בספר מרוקו הוצאת מכון יד בן צבי) כי התחרט מתמיכתו בהם ואף התנגד להם. ע"כ. וראה בספר מרוקו הנ"ל (עמוד צה ועמוד קו-קז ועמוד רסד).
וסיפרה לי זקנתי הרבנית תמר (תאמו) פרץ ז"ל, שכשהיה בא לבקרם, בענוותנותו היה תמיד יושב בקצה השולחן. גם סיפרה לי שכשהיה עובר ברחוב היו הנשים נכנסות לבתיהם [עי' כיו"ב בפרקי דרבי אליעזר (פרק לג) ובילקוט שמעוני (מלכים ב רמז רכח) על אלישע הנביא שלא היתה יכולה אשה להסתכל בפניו שלא תמות], ולאחר שעבר היו מנשקות את הרצפה.
וע"ע בס' תהלתו בפי הנד"מ (בהקדמה עמוד כח).
בעמוד שלח, בערך הרמ"ז מהר"ר שלם הכהן - האותיות החרוטות במצבתו נצבעו שוב בהשתדלות נכדו מפאריש בטבת תשע"ט. תמונתה ראה כאן.
בעמוד תקכ - יש לציין שהיה עוד ר"ח פינטו שנפטר בעודו בחור, וכתב עליו מליצה בס' פרדס רימונים מכתב יד הנדפס בשנת תשפ"ב (עמוד ע).
בעמוד תקפט בערך מהר"ר יצחק קורייאט - ראה עוד עליו בקובץ מן הגנזים (חלק טו עמוד סו והלאה).
בעמוד תרפד - ראה המשך דברי מהריב"ץ בס' תורת משפחת דלויה (עמוד נח). וראה במש"כ בגליון שם.
בעמוד תשו ד"ה יהרמ"י הא', שורה א - צ"ל שאל אקפיד.
בעמוד תשטז ד"ה סיפר - ת"ח זה הוא מהר"ר אברהם אלמאליח ז"ל רבה של דימונה, וכמו שסיפר לי הוא ז"ל מעשה זה, וסיפר לי שדו"ז מהר"ר שלמה ז"ל חזר איתו אותו יום למראכש כדי להכניסו לישיבה, למרות שהנסיעה ארכה כמה שעות באוטובוס, והוא עדיין לא עשה את הדבר שלמענו בא לאותו הכפר, גם סיפר לי שמצאו דו"ז ז"ל בבית הכנסת לומד לבדו שכן רבו עזבו והלך למקום אחר.
בדף תשיט רע"ב, שנהגו מקדמת דנא שלא ישב איש על כסא הנדה, וכן המזרון - ועי' בחפץ נחמד וגנת ורדים (סימן כ אות ב ד"ה תשובה) שהשיבו חכמי מראכש שאין איסור במגע בגדיה, ועכשיו נהגו לכבס את הסינר דוקא שמא נגעו בו דמי נדה.
בעמוד תשטז ד"ה סיפר - ת"ח זה הוא מהר"ר אברהם אלמאליח ז"ל רבה של דימונה, וכמו שסיפר לי הוא ז"ל מעשה זה, וסיפר לי שדו"ז מהר"ר שלמה ז"ל חזר איתו אותו יום למראכש כדי להכניסו לישיבה, למרות שהנסיעה ארכה כמה שעות באוטובוס, והוא עדיין לא עשה את הדבר שלמענו בא לאותו הכפר, גם סיפר לי שמצאו דו"ז ז"ל בבית הכנסת לומד לבדו שכן רבו עזבו והלך למקום אחר.
בדף תשיט רע"ב, שנהגו מקדמת דנא שלא ישב איש על כסא הנדה, וכן המזרון - ועי' בחפץ נחמד וגנת ורדים (סימן כ אות ב ד"ה תשובה) שהשיבו חכמי מראכש שאין איסור במגע בגדיה, ועכשיו נהגו לכבס את הסינר דוקא שמא נגעו בו דמי נדה.
שם בסופו, בענין כיסוי הראש בטלית - עי' בס' מגן אבות (א"ח עמוד נז) ובמש"כ בגליון שם.
בעמוד תשכ, בדבר הישיבה שרוב תלמידיה מבני הכפרים - גם סיפר לי הרב שלמה ואענונו נר"ו (במראכש כסלו תשע"ט) שאביו מהר"ר שמעון ז"ל היה מלמד בישיבת צלאת לעזאמא, והיו תלמידים נשואים מבני הכפרים (וכמ"ש לעיל בעמ' תשטז) שחזרו לביתם רק בחודשי תשרי וניסן. גם סיפר לי שאביו היה לו חברה ללימוד הזוהר הקדוש והיו קמים כמה שעות לפני תפילת שחרית ללמוד, והיה א' שהיה מעורר אותם בבתיהם, וכשהיו מסיימים את הספר היו יוצאים ורוקדים ברחובות המלאח ועדיין לא עלה עמוד השחר.
בעמוד תשכב ד"ה מו"ר - צ"ל מור דודי זקני.
בעמוד תשסב, כ' שלאחר עזיבת היהודים שונו שמות הרחובות במלאח - אולם מלך מרוקו החזיר את השמות לקדמותם, עי' כאן.
שם - שם הרחוב המתחיל בין צלאת תלמוד תורה וצלאת אלעזמה הוא 'דרב פרנסיסקו'.
בעמוד תשכ, בדבר הישיבה שרוב תלמידיה מבני הכפרים - גם סיפר לי הרב שלמה ואענונו נר"ו (במראכש כסלו תשע"ט) שאביו מהר"ר שמעון ז"ל היה מלמד בישיבת צלאת לעזאמא, והיו תלמידים נשואים מבני הכפרים (וכמ"ש לעיל בעמ' תשטז) שחזרו לביתם רק בחודשי תשרי וניסן. גם סיפר לי שאביו היה לו חברה ללימוד הזוהר הקדוש והיו קמים כמה שעות לפני תפילת שחרית ללמוד, והיה א' שהיה מעורר אותם בבתיהם, וכשהיו מסיימים את הספר היו יוצאים ורוקדים ברחובות המלאח ועדיין לא עלה עמוד השחר.
בעמוד תשכב ד"ה מו"ר - צ"ל מור דודי זקני.
בעמוד תשסב, כ' שלאחר עזיבת היהודים שונו שמות הרחובות במלאח - אולם מלך מרוקו החזיר את השמות לקדמותם, עי' כאן.
שם - שם הרחוב המתחיל בין צלאת תלמוד תורה וצלאת אלעזמה הוא 'דרב פרנסיסקו'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה