גליונות

  שם הספר: תורת המשבי"ר מחבר: רבי משה בירדוגו דפוס: ירושלם תשפ"ב בדבר העורך עמוד 28 שורה ג מלמטה - צ"ל אשר בגנזי. בתולדות המחבר עמוד 39 - ראה גם בקובץ פעמים (גליון קנד עמוד רנג והלאה ) את מכתבו של הרב המשבי"ר לקהילת ליוורנו לבקש שיתמכו בעניי העיר לאחר הפרעות. עמוד 58 סד"ה גם הרחיד"א - וראה ב אתר המכירות ווינרס את כתב היד של הרב המחבר בעצמו שהיה למראה עיני הרב חיד"א ותיאורו. גם מהר"ר אהרן אזולאי בס' בית אהרן הביא מדברי הרב המחבר, ראה שם במבוא (עמוד ז). שם סד"ה בספר - גם ראה באתר המכירות קדם הגהה שלו על ספר באר עשק. עמוד 60 סד"ה הרב הב' - וראה בקובץ מן הגנזים (חט"ו עמוד רצז אות לה) על שבועה ועדות שנשבעה האלמנה בתו של רבינו. בגוף הספר דף לז רע"ב, בענין חתיכה חיה אי חשיבא ראויה להתכבד - וראה עוד בכתבי רבי שלמה עמאר (עמוד יב) ובמש"כ בס"ד בגליון שם. דף מז - ראשית תשובה זו הובאה ע"י מהרר"מ אלבאז בספריו ציון במשפט (ערך משכונה אות יד) ותורבץ החצר (ערך משכונה אות ח) בשם הרב משבי"ר ומהר"ר יעקב טולי...

שם הספר: מגן אבות - חושן משפט מ חבר: רבי מרדכי עקיבא אריה לבהר דפוס: ירושלם תשפ"ג בקונטרס כללי ההוראה עמוד א - קונטרס זה נדפס במהדורה ראשונה בפני עצמו  בשנת תשפ"ב. וראה במש"כ בס"ד בגליון שם. ובמהדורה זו תיקנו והוסיפו על פי האמור שם, אלא שיש טעויות בעריכת הדברים כראוי. דף יח ע"א ד"ה והדברים, שורה ג - צ"ל בליל שימורים. שם סוף שורה ד - יש להוסיף את סיום המרכאות. שם שורה ו, לאחר תיבת 'הספרדים' - יש להוסיף את סיום המרכאות. דף לו סע"ב בשם הרב יעב"ץ - וכ"כ עוד בתשובתו שנדפסה בס' תורת המשבי"ר (דף תלו סע"ב). דף לה ע"א אות יא - וראה עוד בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סימן צח). דף לח ע"א סוף אות יג - וראה עוד בדברי הרב המחבר להלן (דף קלג ע"ב אות נו). דף מב ע"א ד"ה ברם 'אין לנו גילוי' - וראה בדברי הרב המחבר להלן (דף שצג ע"א ד"ה עכ"פ). שם ע"ב אות יז 'כמוהר"ר יעקב אבן צור' - וכ"כ עוד בתשובתו שנדפסה בס' תורת המשבי"ר (דף תלו סע"ב). דף מג ע"ב א...

  שם הספר: תורת משפחת דלויה עורך: רבי מאיר דלויה דפוס: הר ברכה תשפ"ג עמוד כט ד"ה העולה, שורה ו 'תמונה משמאל' - היא בעמוד הבא. עמוד ל שורה ג מלמטה 'של לבנים' - מהשטר המובא בעמוד הבא נראה ששם המטבע היה 'לבנים'. שם שורה ב מלמטה 'אולי בנו הוא ר' שלמה' - נראה יותר שבנו היה ר' יוסף, שכן כתב שהוא בנו של ר' יאודה. עמוד לב שורה א - נראה שצ"ל עטרה הסכימו. עמוד לד ד"ה ברשימת 'קורא הדורות' - נדפס בס' מצבות מראכש (עמוד תשיב). עמוד מה הערה לח 'בית אהרן' - נדפס בשנת תשפ"ג, וחידוש זה מופיע בדף נח סע"ב. וראה שם מה שתירץ עוד. עמוד מו ד"ה וכבר - כן סופר בדומה לזה בס' לקח טוב - דרשות רבי יוסף פינטו (פרשת שופטים עמוד קלב ד"ה כמו). שם הערה מז שורה ג 'ברשימת הרבנים' - נדפס בס' מצבות מראכש (דף תשיד ע"ב בדיבור הא'). עמוד מז הערה נח 'חלק התקנות' - תקנה א (עמוד רפג). עמוד נ הערה עא שורה א - צ"ל ורבים מגדולי. עמוד נד אות ח שורה ג 'תקנה אחת' - הובאה להלן (עמוד רפג). ...

שם הספר: שלמי משה על שו"ע יו"ד הלכות מלמדים ותלמוד תורה מחבר: רבי משה שבות דפוס: תשפ"ג בדברי פתיחה עמוד ג ד"ה עפ"י, דבעינן שיהיה לו בנים כדי ללמד תורה כדבעי - ואפשר להביא ראיה לזה ממה שלימוד התלמידים אפקיה קרא בלשון בנים, דילפי לה מושננתם לבניך (כדאיתא בספרי על ואתחנן ו ז, והובא ברש"י שם), כי רק מי שיש לו בנים יכול ללמד. אלא שיש להקשות מקרא דוהודעתם לבניך ולבני בניך (דברים ד ט), שלכן חייב אדם ללמד את בן בנו תורה (כדאיתא בקדושין ל ע"א). והרי כשיש לו כבר בני בנים, בדרך כלל כבר גדלו בניו [אלא אם נאמר דמיירי בהיו לו בנים בזקנותו כדאיתא בש"ס היו לו בנים וכו'. ודוחק לאוקמיה קרא בכהאי גוונא דווקא]. ותו אמרו ז"ל (קנים פ"ג מ"ו) שתלמידי חכמים כל שמזקינים דעתם מתיישבת עליהם, שנאמר "בישישים חכמה, ואורך ימים תבונה" (איוב יב יב). וא"כ איך אפשר לומר דבעינן ללמוד דוקא מהצעירים שיש להם בנים. ואפשר להביא ראיה להקל בזה ממה שהקב"ה נתן לנו את התורה כזקן מלא רחמים (כדאיתא במכילתא שמות כ), ויש לבאר הטעם שבא ללמדנו שזקן המלא רחמים ...

שם הספר: תורת מראכש - בית אהרן, מקור אהרן מחבר: רבי אהרן אזולאי דפוס: תשפ"ג בית אהרן במבוא עמוד ז ד"ה אב"ד הב', שורה ב 'דברי משה' - וחזר ונדפס בהוספות בשם 'תורת המשבי"ר'. וגם שם הובאו תולדותיו בראש הספר. שם ד"ה וראיתי - צ"ל משה בירדוגו. שם - צ"ל ובספרנו יש. שם עמוד י 'מו"ה רפאל יעקב סורנאגא' - ראה עוד עליו בס' קהלת צפרו - הקהילה והשדרי"ם למהר"ד עובדיה ז"ל. ואולי הוא זה המובא גם להלן (מקור אהרן דף קלה ע"א ד"ה ושמעתי). שם עמוד יא שורה אחרונה בסוגריים - צ"ל פרשת נח. וראה עוד על מהר"ר משה פרץ ז''ל בדברי פתיחה לספר שלחן מלכים למהר"י בואינו (א"ח עמוד ט). שם בגוף הספר דף נח סוף הערה עה - ונדפס בס' תורת משפחת דלויה (עמוד קסג), וראה שם בהקדמה (עמוד מה הערה לח). שם דף פא ע"א ד"ה הנה שורה ד 'וידוע מה שכתב הרב המליץ ז"ל כי חוש המשוש חרפה היא לנו' - כ"כ הרמב"ם במורה נבוכים (ח"ב פל"ו ופ"מ וח"ג פ"ח) בשם אריסטו. שם ע...

שם הספר: שו"ת נהר יוצא מעדן ח"ב מחבר: רבי נתן בן חמו דפוס: תשפ"ב עמוד לט ד"ה נשאלתי, שורה ב 'לאכול מיני מתיקה חלביים ומיד לאחר מכן סועדים סעודה בשרית' - וראה למהר"י ביז'ה בס' חיים עד העולם (דרוש יב להספד, מהדורת תשפ"א דף תקסב ע"ב ד"ה כי) שכתב דלאו שפיר עבדי האוכלים פת הבאה בכיסנין ממאכלי חלב ולאחר כמה שעות אוכלים סעודת שחרית של שבת 'ובר מן דין דהוצאת הדיזאיונו (ארוחת הבוקר) ובפרט בזמן הזה דהשמן כל כך ביוקר אינו מן הראוי לעשותו'. ע"ש. ואולי שאני בזמן הזה שאין מאכלים אלו ביוקר כל כך. ואפשר להוסיף עוד טעם להחמיר באכילת פת הבאה בכיסנין בשבת, עפ"ד מהר"ח אור זרוע (סימן עא) ששבת קובעת לענין פת הבאה בכיסנין. ועי' בזה בס' ארשות החיים למהר"י דבאח (סימן ח) ובס' ארחות מרן (ח"ב פרק יג הערה יא). ולכן מספיקא יש מקום להחמיר שלא לאכול בשבת פת הבאה בכיסנין אלא בתוך הסעודה. וראיתי כתוב על אדמו"ר אחד בניו יורק (שנפטר בשנת תשפ"ב) שהעידו עליו שלא היה אוכל בקידושים אלו. וזה מלבד מה שאפילו בחול מה דמ...

  שם הספר: השתא הכא עבדי מחבר: רבי אליעזר בן דוד דפוס: ישראל תשס"ז אחרי הכריכה, אות ב - כלל זה הוא אותו הכלל שלפניו. עמוד יט ד"ה נוהגים שורה ב - צ"ל אורח חיים תל"ג. עמוד קלט סד"ה בענין 'החיד"א' - בס' ברכי יוסף (סימן רמ אות ד) בשם חד מרבוותא קמאי בכ"י, דלהכי לא היה ראובן בן תמורה, לתוקף קדושת מחשבת לאה, והיא שגרמה שלא יהיה בן תמורה. ע"ש. וכ"כ עוד הרב חיד"א בשאר ספריו (ציינם מהרי"ד רוטנברג בהערותיו "שפת החומה" לספר חומת אנך, פרשת תזריע אות א. וראה עוד בהגהות מהר"ד אביטן לספר ברכי יוסף שבהוצאתו). והראב"ד ז"ל בס' בעלי הנפש (שער הקדושה, מהדו' קאפח עמוד קכא) כתב "בני תמורה, שהיה מתכוין לערוה ונזדמנה לו אשתו. וי"מ אפילו בשתי נשיו שהוא מתכוין לזו ונזדמנה לו האחרת והוא סבור כי היא חברתה. ויש ששואלין לזה הפירוש א"כ יש מן השבטים שהן בני תמורה שהרי יעקב אבינו ע"ה נתכוין לרחל ונזדמנה לו לאה, יש לומר שעדיין לא נתנה תורה ולא נאסרו בדקדוקי מצות". ע"כ. ועוד תירץ שם תירוץ אחר...