גליונות

שם הספר: מלכי רבנן מחבר: רבי יוסף בן נאיים דפוס: ירושלם תרצ"א ספר זה נדפס שוב במהדורת צילום זה שתי פעמים (בירושלם תשל"ה, ובהוצאת מכון מלכי רבנן בשנת תשנ"ח). במהדורת תשל"ה יש צילום הקדשת הרב המחבר ז"ל בכתב ידו למהר"ר שלמה הכהן ז"ל (מח"ס לך שלמה ועוד). במהדורה האחרונה נוספו מפתחות בסוף הספר. ובספר תקנות חכמי מכנאס (ח"ב עמוד תרא והלאה) נדפס חלקו השני של הספר מכתב יד. בספר ליקוטי דוד ליקט מספר זה כמה ענינים, וקבעם בקונטרס 'ליקוטי מלכי רבנן' עם הקדמה ממהר"ר דוד עובדיה ז"ל (מח"ס נתן דויד ועוד) הכוללת את תולדות הרב המחבר. עיין בספר מצבות מראכש ו בגליון שם , ובספר קדושי מראכש, ובסדרת הספרים 'תורת מראכש', שם יש מידע נוסף על חכמי מראכש ועוד. גם ראה בקבצי 'מן הגנזים', שבהם יש הרבה ידיעות על חכמי מערב הפנימי. בהסכמת מהר"ר אבנר ישראל הצרפתי ז"ל, ד"ה וכגון שורה ג - צ"ל החכם הלז. בהסכמת מהר"ר שמואל מלכא ז"ל, בעמוד הראשון בשורה האחרונה - צ"ל ואת גדלו. בדף י סע"א...

שם הספר:  מגן אבות - יורה דעה מחבר: רבי מרדכי עקיבא אריה לבהר דפוס: ירושלם תשע"א בעמוד פב ד"ה יש, שורה ב - צ"ל כלל ביניהם. בעמוד קס - יש להוסיף שבטיטואן נהגו שלא ללמוד בישיבות בליל ניטל, ואמר לי בזה המו"ן יוסף חיים ן' דילאך נר"ו בהיותי שם בש"ק תצוה תשע"ח שהטעם היה כי פעם ת"ח א' התחיל לומר רמזים על יש"ו אשר לא כדת בלילה זה, וגם נכנס פעם כלב לישיבה. ובעיקר הדין, עיין בספר מראה הילדים להרמ"ז ז"ל (מע' הז' אות טז), ובשו"ת דברי ישראל למהר"י וועלץ (ח"ב סימן כא), ובשו"ת באר משה (ח"ד סימן סט), ובשו"ת יביע אומר (ח"ז י"ד סימן כ), ובספר בית יחזקאל (סימן שנ אות ז), וביומני טאלנא (עמוד קנ), ובספר לקוטי שיחות (חט"ו עמוד תקנד, והו"ד ב ס' הרבי והמונקאטשער  עמוד כג),  וב פורום אוצר החכמה , ובספר " מה שראיתי... זיכרונותיו של יחזקאל קוטיק" (פרק יד הערה כ) , ובספר 'הסטייפלר'. בעמוד קסח, בענין זמן אמירת ברכת להכניסו - ע"ע בקובץ האוצר (גליון לז עמוד קפג)....

שם הקונטרס: תפארת אדם מחבר: רבי ישראל מאיר הכהן הוצאת: ועד תפארת אדם. מצורף לו: קונטרס על מכונת גלוח. בפתיחה אות א בהערה, עמוד ה, כתב שהמנהג במדינתו להחמיר שלא להעביר הזקן במספרים - עי' גם בס' דרך אר"ץ שמנהג אר"ץ לגדל זקן. בסוף פרק א, דף ו סע"ב, כתב שע"י קיום התורה לא יסובב לו ח"ו שום ריעותא - אולם עי' בש"ע (י"ד סימן רמז ס"ב) ובפרישה (שם אות ח) שדוקא במצות צדקה כן הוא. ומה שיש להעיר מהא דשומר מצוה לא ידע דבר רע, עי' בשדי חמד (דברי חכמים סימן פב, ובמערכת הש' כלל נח). בפרק ב, דף ז ע"ב, כתב שהמגלח בתער עובר בה' לאוין, ואם המגלחו ישראל עובר בלאו נוסף - לכאורה צ"ע שכן עובר ה' פעמים בלפני עור, על ה' הלאוין של גלוח פאת הזקן. בקונטרס על מכונת גלוח - עי' במה שהבאתי צדדי קולא בדבר בתשובה שנדפסה בשו"ת ושב ורפא (ח"ג סימן קכז).

שם הספרים: משנת יהושע מחבר: רבי יהושע חילו חלק: בענייני ברית מילה ופדיון הבן דפוס: ירושלם תשע"א להלן גם הערות על חלק משפט בפרשה. בעמוד עט כתב שהמנהג הוא לטעום מהיין לאחר כורת הברית - הנה מהר"ש דבליצקי ז"ל במאמרו בקובץ משנת יוסף (גליון ז בעמוד צו) הביא דברי כל הראשונים ורוב האחרונים שאין בטעימת היין לאחר אמירת קיים את הילד הזה וכו' משום הפסק. וכתב שהמנהג בכל תפוצות ישראל היה לטעום לאחר בקשת רחמים. עש"ב. וע"ע במה שהאריך בזה אאמו"ר נר"ו בקו' הפסקים, ודבריו חזרו ונדפסו בס' אהלי שם א"ח ח"ה (עמוד קצט והלאה). ותוכן דבריו שכל נוסח קבוע אין בו משום הפסק. ומש"כ על דבריו בשו"ת מטה לוי למהר"י לוי נר"ו, יש לדחות דבריו. ולדברי אאמו"ר נר"ו יבואר גם מה שיש נהגו שהעולה אומר 'חזק חזק ונתחזק' בסוף כל חומש לפני ברכה אחרונה. והובא המנהג בהוספות שבסוף ש"ע הגר"ז ובשו"ת משנה הלכות (ח"ז סימן כב). וכתב בס' אורחות רבינו (ח"ב עמוד שיג) שכן נהג הרב קהילות יעקב. ובלוח ההלכות והמנהגים כתב שכ...