גליונות

שם הספר: מטה לוי ח"א מחבר: רבי יהונתן לוי דפוס: תשע"ו בעמ' ד הביא דברי מהראי"ל שטיינמן ז"ל (מח"ס אילת השחר ועוד) שמי שאינו יודע כל הש"ס, אינו ראוי להוראה - ודבר זה היה רגיל אצל חכמי ליטא ארץ מוצאו, וכמ"ש בס' MAKING OF A GODOL בשם מהר"י קמנצקי ז"ל (מח"ס אמת ליעקב) שכל רבני הערים והכפרים בליטא ידעו את כל הש"ס. בעמוד טז ד"ה ואמרתי, בסוגריים, כתב שפירוש רש"י על מסכת מועד קטן אינו לרש"י - וכ"כ עוד הרב המחבר נר"ו להלן (בעמוד נ ד"ה ועוד בסוגריים). אולם עי' בזה במבוא לספר פירוש רש"י למסכת מועד קטן (הנד' בירושלם תשכ"א, עמוד ט), ובגליון שם. בעמוד כב ד"ה ויש הא', בהאי דיומא (יח ע"ב) שהצמח הנקרא גרגיר מאיר את העיניים, ובשבת (קט ע"א) אמר רב ששת שאפילו לו שהוא סגי נהור מועיל הגרגיר, וצ"ע איזה תועלת יש בזה, וי"ל ע"פ המבואר בע"ז (כח ע"ב) דשורייקי דעינא באובנתא דלבא תלו, וא"כ יועיל להשפיע על לבו בהבנה בסברא - והנה בחידושי גאונים (שעל הע...

שם הספר: כדי גאולתו מחבר: רבי שמואל פרץ דפוס: תשע"ב בעמ' ה הביא את מה שכתבתי לו בענין לשון אפשר, ושם כתבתי שדברי הדרישה הובאו שלא בשם אומרם בס' באר שבע - ויש להוסיף בזה לעיין בשם הגדולים (מע' הי' סוף אות צד). וראה עוד במש"כ בס"ד בגליון שו"ת רבי דוד צבאח (עמוד תלה) . בעמ' ו, הביא מה שכתבתי להביא ראיה מדברי הריטב"א (ב"מ כג ע"ב) שיש לומר 'איני יודע' אף אם יודע בודאות שהדבר כן - וכתבתי בירחון אור תורה (אלול תשנ"ד) ובעלון היא שיחתי (פר' תרומה תשס"ו) ובקו' קול התורה שי"ל במיקסיקו (פר' משפטים תש"ע) שאפשר להביא ראיה לדברי הריטב"א ממה שגירסת הש"ס שלנו היא (ברכות ד' ע"א), "דאמר מר למד לשונך לומר איני יודע שמא תתבדה ותאחז". אולם גירסת רבינו חננאל בפירושו לבבא מציעא (כ"ג ע"ב) היא, "לעולם למד לשונך לומר איני יודע". ולגירסתו, מאי אתא לעולם לאתויי [שכן מהר"ר שלמה בן שמעון נר"ו כתב ספר "אגב ריהטא", והוא קונטרס על "לעולם" דא...

שם הספר: רבית דרך קנס מחבר: רבי שמואל פרץ דפוס: תשס"ט עמוד א בנוסח הש"ע סעיף טז שורה ב מלמטה - צ"ל הוי רבית. עמוד מד סד"ה וצ"ע, הקשה על הרב תורה לשמה (סימן שנח) שלא חשש לדין אסמכתא - לא חש לדבר כי מר"ן בש"ע (י"ד סימן רנח ס"י) כתב שבצדקה לא נאמר דין אסמכתא. ואמר לי אאמו"ר נר"ו דשאני נידון הרב תורה לשמה שהיה בו הימור בין שני הדיוטות והריוח לצדקה, בכה"ג חלים דיני אסמכתא. וראה בס' משנת המשפט על הלכות צדקה למהר"י שווארץ (סימן רנח ציונים למשפט אות רנט) שהביא דברי האחרונים בזה. ובעיקר השאלה ע"ד הרב רב פעלים, י"ל דמיירי שאמר מעכשיו. וכן יש לבאר בדבריו בתורה לשמה. עמוד מה ד"ה והברית, שורה ב - צ"ל סתמו לאיסור. עמוד קיז שורה ב מלמטה - צ"ל חושן (ח"ח. עמוד קיח סוף הדיבור הא' - וראה עוד בביאור מהרא"ח (סימן רז אות לח) ובמש"כ בס"ד בגליון שם . עמוד קצ שורה ה - צ"ל מיהו במקור. עמוד רל ד"ה ומה שיש לחשוש - וראה עוד בשלמא בעלמא (בחוקותי כו ג)  מתי מהני אסמכתא לדעת הפוסקים. סוף...

שם הספר: עבדא דמלכא - ברכות מחבר: רבי עובדיה זוננא (מחבר ה קונטרס עבדא דמלכא על חנוכה  וספר בצאתי מירושלים ) דפוס: תשע"ו שוב יצא לאור ח"ב של ספר זה בשנת תשפ"ב ולהלן נביא מגליונות חלק ב. בדף השער כתב שם משפחתו זוננא - אולם בשו"ת מהרש"ך (ר"ס י) כתב 'זונאנה'. וכן הוא בהקדמת בן המחבר לספר מחנה אפרים. ובהקדמת מהרר"מ בולה לס' חיי עולם, ועוד. בעמ׳ 5 סימן עג - צ״ל מתני׳. בדף מא ע"ב אות א - וראה עוד בספר אהל יעקב להרמ"ז מהרי"ט ז"ל (וישלח לב ח, דף קצט ע"ב ד"ה והנה) מש"כ בדברי הרא"ם. וראה עוד במש"כ בס"ד להלן בגליון (דף קכא סע"א). בעמוד מט והלאה בענין מי שלא נוטל ידיו אי חייב מיתה - ע"ע לאחי ידידי כמוהר"ר שמואל נר"ו בס' ארחץ בנקיון כפי (עמוד תיז ועמוד תכט) מש"כ בזה. בדף עא סע"ב - וראה גם בספר אהל יעקב להרמ"ז מהרי"ט ז"ל (וישלח לב יא, דף רד ע"א ד"א קטנתי) שהביא דברי הרא"ם שם שכתב שאין יסורין בלא עון, והשיג עליו שמסקנת הש"ס הי...

שם הספר: בוצינא קדישא עורך: רבי יוסף חיים אוהב ציון דפוס: תשע"ו בהסכמת מהרי"ח סופר נר"ו אות א כתב בענין תיאור הצדיקים בתארי הקב"ה - יש לציין בזה עוד למה שהאריך להקל בזה מהר"ע יוסף ז"ל בשו"ת יחוה דעת (ח"ג סימן עג). ועי' בס' קהלת צפרו ח"א (בהערות שלפני ההקדמה עמוד יג), שחכמי מערב הפנימי נהגו לכתוב במכתביהם לחכמים אחרים בתארי הקב"ה. ע"ש. גם ראיתי להרב משנה שכיר בתשובה שנדפסה בס' תל תלפיות - מונקאטש (עמוד קל) שכתב להרב מנחת אלעזר 'אור צח ומצוחצח'. ובדברי מהר"י עמדן דילפי לה מ'את' פני האדון ה' - כ"כ גם הרב ארץ חיים (סימן תצג ס"ב בסוגריים). ע"ש. בעמ' לה דן בטעם הדבר שנהפך עץ החרוב לרשב"י בשבת לתמר - ואאמו"ר נר"ו בס' אוצר המוסר (עמ' שמט) ביאר שנס זה אירע בזכות מה שחיבבו מצות שבת עד כדי שהפסיקו לשרוף את העוברים ושבים כשראו חביבות השבת אצל אותו זקן. ע"ש. וה"ד בקו' מרי"ח ניחוח (גליון עד דף טו ע"ב). ועוד יש לומר ע"פ המבואר להלן ...

שם הקונטרס: שיר השירים עם פירוש אהלי שם מחבר: רבי מיכאל פרץ דפוס: תשע"ו בראש מכתב מהרמ"י לפקוביץ ז"ל שבתחילת הקונטרס - צ"ל לפקוביץ. בדף נו ע"ב שורה ה - צ"ל ענינים עמוקים. בדף נח ע"ב - הדברים על פסוק טז חזרו ונדפסו באהלי שם על פרק שירה (עמוד ו). בדף סד ע״א ד״ה במדרש, שורה ג - צ״ל מעמד הר. שם בדבר המדרש עה"פ לפתוח לדודי, דהיינו בתשובה, וביאר שהכוונה לרצון טוב וברוח אחת לקבל את התורה - אפשר לבאר בפשטות שקבלת התורה היתה ע"י תשובה, והוא בהקדם מש"כ מהר"מ טויב נר"ו בקובץ לקח טוב - קאלוב (גליון צט ד ע"א ע"א ד"ה והטעם) וז"ל: דהנה הניצוצות הקדושים נפלו בכל העולם, ובכל מקום שיש ניצוצות הקודש, הסטרא אחרא מתגברת ביותר להפריע שלא יתקנו אותה מצוה השייכת לניצוצות אלו להוציאם. ולכן כששאלו אומות העולם לפני קבלת התורה מה כתוב בה, השיב הקב"ה לבני עשו לא תרצח, לבני עמון ומואב לא תנאף, ולבני ישמעאל לא  תגנוב, כי במקום ארצות מגוריהם נמצאים הניצוצות השייכות למצוות אלו, והם לא יכלו להתגבר על הסטרא  אחרא ולכן אמרו ...

שם הספר: שלמי משה על מסכת טבול יום מחבר: רבי משה שבות דפוס: תשע"ו בעמ' ה, ד"ה אפריון, שורה א - צ"ל אפריון נמטי'. שם, שורה ג מלמטה - צ"ל ויהא רעוא. בעמ' ח ד"ה ואחד, שורה ג - צ"ל ומתן שהיה. שם ד"ה ואחרי, שורה א - צ"ל ואסתר אמרה. בעמ' ט ד"ה והוסיף, שורה ב - צ"ל מבלבול הדעת. שם שורה ד - צ"ל ולעשות. בדף צו ע"א ד"ה ולכאורה, מדברי המשנה שמותר לקרוא שם לתרומה בע"ש ע"מ שיחול בשבת, פשט את הספק המובא בשו"ת רעק"א (סימן קנט) אם מותר לעשות קנין בע"ש ע"מ שיחול בשבת - אפשר ליישב דשאני במקום מצוה, וכמ"ש רבינו המרדכי (ביצה פ"ב סימן תרעו), והו"ד בב"י (א"ח סימן תקכז). וע"ע בשו"ת נחמת יוסף (סימן יט) ולמהר"ע יוסף ז"ל בשו"ת יחוה דעת (ח"ג סימן כא), ובספר חזון עובדיה (שבת ח"ו עמוד יד), ובהסכמתו לס' מים ההלכה ח"א, ובס' עלינו לשבח (ויקרא עמוד תרמד). והעיר לי ע"ז הרב המחבר נר"ו דאי הכי אמאי אסור להפריש תרו...