שם הספר: קובץ הערות
מחבר: רבי אלחנן בונם וסרמן
שם הספר: מעשה צדיקים (ב' כרכים)
מחבר: רבי אברהם כלפון
דפוס: תשפ"ד (מהדורה רביעית)
בפתח הספר, בעמוד ההקדשה לע"נ כהר כיכי חיים נגר, שורה טו - יש להעביר את הפסיק שבראש השורה לסופה.
שם שורה יז - יש להעביר את הנקודה שבראש השורה לסופה.
בעמוד ההקדשה לע"נ רבי שמעון יהושע חירארי, שורה ב - יש להעביר את המרכאות שבראש השורה לסופה. וכן יש לתקן בעמודים הבאים.
במבוא עמוד ג הערה ב שורה א - צ"ל השמטות והוספות.
עמוד יג הערה כו - ראה מה שדנו בזה בפורום אוצר החכמה.
עמוד מז ד"ה כפי, שורה אחרונה - צ"ל ב"לקט הקציר".
שם ד"ה כעבור, שורה ב 'ספריה' - ראיתי את ספריית משפחת ג'רמון בעי"ת מילילייא יע"א, שכן קנה אותה רבי יצחק אלמושנינו ז''ל והיתה בביתו שנים רבות עד אשר התחיל הבית להתמוטט והעבירוה לכמה מקומות. ובה ספרים עתיקים יקרי הערך, וכן הערות כ"י מחכמי המשפחה בגליונות כמה ספרים, ואף הקדשה אחת בכ"י הרב חיד"א.
עמוד מח ד"ה מסכת, שורה ד - צ"ל הארץ ישראלי.
עמוד מט סוף הערה קיא - וראה באתר ווינרס צילום ספר פרי חדש המעוטר בהגהותיו של מהר"ר אברהם כלפון ושל מהר"ר אברהם אדאדי גם יחד.
עמוד ס ד"ה וישלחו, שורה ג - צ"ל אינך נזהר.
שם הערה ו - וראה לעיל (עמוד נו ד"ה ואחר התפילה) שבנידון אחר של רוח אחת, האר"י אמר למהרח"ו לא להוציא בלילה. ואולי שאני הכא שהיתה רוח של חכם, וכמ"ש לעיל (בתחילת העמוד הקודם) שאינה רוח רעה. ע"ש.
עמוד סה הערה כא 'בו יש בית כנסת' - ראה עוד עליו באתר הידברות.
עמוד עג בסופו - יש להוסיף את ההגהות שכתב בכתב ידו בשולי ספריו, ראה מה שכתבתי בגליון לעיל (עמוד מט) ולהלן (עמוד צ).
עמוד צ שורה א 'סדר הדורות' י וראה באתר בית המכירות בידספיריט את הגהות מהר"א כלפון בכתב ידו על ספר סדר הדורות.
שם הערה לד - צ"ל יוסף בן.
בגוף הספר עמוד ו סימן ד ד"ה מעשה, שורה א 'הרב' - וראה עוד בזה בפורום אוצר החכמה.
עמוד ט טור ב הערה ב - וראה עוד בזה בפורום אוצר החכמה.
עמוד יב סוף הערה א - וראה עוד בפורום לתורה.
עמוד פב סד"ה פעם אחת הלשינו - וראה באתר בית המכירות קדם את מכתב בית הדין בתונס שהם גרמו לכך שיגרשו את מהר"ר אברהם לולו מן העיר. והוסיף על זה אחי ידידי מהר"ר יוסף נר"ו: גם שלחו לי כתב יד מאחד מרבני איטליה שהאריך עליו בדברים נוראים, ומצד שני גם הביאו פסקים שלו באריכות. עכ"ל.
עמוד קיב הערה ו ד"ה אכן 'קשה להולמם' - ועי' בס' בית יוסף להבה למהריח"מ אבוחצירא נר"ו שהאריך בזה.
עמוד קיג סוף הערה ז, כ' ש'שלמה בחירי' הוא מהר"ש אלקבץ - והוא פלא. ואולי הטעם שמיאן ברבי שלמה מלכו הוא כי כתב הרב המחבר להלן (ס"ס רסג) שי"א שניצל ממוות.
עמוד קכא ד"ה ומסרו 'יהושע יושב על כסא מלכותו' - וראה בדברי האחרונים שדנו אם ליהושע היה דין מלך.
שם הערה א שורה אחרונה - צ"ל אוצר מדרשים. וכן להלן.
עמוד רעו הערה א ד"ה לאחר, שורה א - צ"ל נותן האבר"ך.
שם בסוף הערה א - וראה עוד ב'דעת - כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה' (גליון פג עמוד רלט בהערה).
עמוד רעח ד"ה ומהיום, שורה ט 'רבים מחכמי הארץ' - ראה בס' חמדת יוסף למהרי"ח מזרחי מה שהביא על ענין זה מדברי הרב חיד"א בכ"י.
עמוד רפ הערה כב - וראה בדברי הרב חיד"א הנ"ל שכתבם כנראה לאחר שהביא מדבריו בספריו הרבה פעמים.
עמוד שב הערה יג, בדבר קבורת הרמב"ם בטבריא - ועי' בס' טובת מראה להרמ"ז ז"ל (מהדורת תשפ"א עמוד רמא הערה קנז) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.
עמוד שג אות ד, שהרמב"ם למד תורת הקבלה בסוף ימיו - וראה עוד במש"כ בס"ד בגליון ס' המבוא לספרי הרמב"ם (עמ' 41).
עמוד שע הערה ב - עי' בס' פאס וחכמיה בזיהוי צמח זה.
עמוד שעד סימן רג בכותרת - צ"ל הרב חסדאי (שכן בטיטואן ניקדו חי"ת זו בפת"ח).
שם הערה א שורה ג - צ"ל ו'משמרת הקודש'.
עמוד שיז הערה ג, בדבר קבורת הרמב"ם בטבריא - וראה עוד לעיל (סוף עמוד שב) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.
עמוד שכג סימן קסא - וראה באתר מרכז מורשת יהדות לוב שהביאו ממה שכתב כאן הרב המחבר והוסיפו עליהם.
שם הספר: תורה שבעל פה
מחבר: רבי יהושע ענבל
דפוס: ירושלם תשע"ו (מהדורה מתוקנת)
ראה סקירה והערות על הספר בפורום אוצר החכמה. חלק מההערות שהובאו שם תוקנו במהדורה זו.
ובפורום שם הביאו דעת הרב מקומרנא שמי שלא מניח תפילין דר"ת הוא קרקפתא דלא מנח תפילין. ודנו אם כן דעתו באמת. ויש להביא ראיה שאין דעתו כן באמת, ממה שכתב בסוף הקדמתו לספר פני זקן על שקלים (שהובאה בפורום שם) שהגר"א לא הלך ארבע אמות בלא תפילין, והגר"א היה מניח תפילין דרש"י בלבד. וראה בזה בהסכמת בד"ץ העדה החרדית לס' סדר פרשיות (שהובא בפורום שם).
עמ' יא ד"ה הויכוח - סימן זה הובא גם באתר רציו. ע"ש.
עמ' יז ד"ה לאור, שורה ד - צ"ל שהחמירו בקיום.
עמוד כ סימן ב - הדברים שבסימן זה הובאו גם באתר רציו. וראה שם מה שהשיב הרב המחבר לשאלות הקוראים.
עמ' כט סימן א - סימן זה הובא גם באתר רציו, בהוספת הערה על מחקר פרקי אבות. ע"ש.
עמ' לא שורה ו 'פרנקפורט תקסו והלאה' - הנה ספרו דורות הראשונים נדפס בכמה שלבים החל משנת תרנ"ז. וכנראה כוונת הרב המחבר היא לכרך השני שנדפס בפפד"מ בשנת תרס"ו. וראה בויקיפדיה (ערך יצחק אייזיק הלוי).
עמ' לה שורה אחרונה - צ"ל בית שני.
עמוד מז שורה ט - צ"ל אומר הלומד.
עמוד נז ד"ה דוגמא - וראה בס' אביהם של ישראל ח"ה שמהר"מ אליהו ראה תפילין ממצדה שהיו כשיטת רש"י. גם בקונטרס בית נאמן למהר"מ מאזוז נר"ו הביא ענין זה. ע"ש.
עמוד נח הערה כג שורה א - צ"ל מהר"ץ חיות.
עמ' סג ד"ה התוספתא - וראה עוד בשו"ת חתם סופר (א"ח סימן כז) ובערוך השולחן (סימן קנ אות ז) ובאתר ויקישיבה (ערך בית הכנסת בחמת גדר) ובאתר מורשת הגליל ובמאמרו של יצחק ספיר בקובץ טללי אורות (גליון ד) ובמה שהעירו עליו באתר ישיבת עתניאל.
עמוד סז שורה ב - צ"ל זבח על שמירת.
עמוד עב שורה ב - צ"ל שלמות של נכרים בקרב.
שם ד"ה ומעניין, שורה ב - צ"ל היה פרופ'.
עמוד עז, בענין תלמידי ר"ע אם מתו מחמת שמדא - ראה עוד בשלמא בעלמא (תזריע יב ד).
עמוד פד בהערה, שורה ג - צ"ל מין מימרא.
עמוד פו ד"ה אצלינו, שורה אחרונה - צ"ל נגד אפיון.
עמוד פט ד"ה על - עי' בס' לימודי ה' אם יש חיוב להזכיר יותר מאשר את שמות הראשון והאחרון שאמרו את המימרא.
עמוד צח שורה ג מלמטה - צ"ל במדינת Iowa.
עמוד צט הערה מז ד"ה במדרש, בענין תיבת נח - ראה גם בס' אוצר מסעות (דף ל ע"ב) על מסגד שנבנה על נהר חדקל מעצים שלקחו מתיבת נח.
עמוד ק בהערה, שורה אחרונה - צ"ל של הופעת הכנים.
עמוד קא ד"ה הקבלה - וראה עוד באתר רציו מש"כ בזה.
עמוד קיא במשפט האחרון - הקרי והכתיב של הפסוק נכתבו בעירבוביא.
עמוד קכג סימן ב - הדברים שבסימן זה הובאו גם באתר רציו. וראה שם מה שהשיב הרב המחבר לשאלות הקוראים.
עמוד קכז סימן ג - הדברים שבסימן זה הובאו גם באתר רציו. וראה שם מה שהשיב הרב המחבר לשאלות אחד מהקוראים.
עמוד קלב הערה יח שורה ג מלמטה 'ואולי זהו הכוונה' - כ"כ לעיל (בעמוד הקודם ד"ה מהו).
עמוד קלג ד"ה גם - וראה עוד בס' מטה לוי למהר"י לוי נר"ו (ח"א עמוד תפג) בהשוואת הגדרת הרגילות בדברי חז"ל. וראה במש"כ בס"ד בגליון שם.
עמוד קלד ד"ה ולפעמים, שורה ב - צ"ל דהוה אברכת פירות.
עמוד קלה שורה ג 'מיהותו' - מילה זו אינה תקנית, ראה כאן.
שם ד"ה ארשב"י, שורה א - צ"ל אחיו שהוא בן ט'.
שם שורה ג 'פ"י מ"ו' - קטע זה הוא צירוף של משנה ז' עם דברי הברייתא המובאת בגמרא שם (צו ע"ב).
עמוד קלח בסוף ההערה - אולם ראה להלן (עמוד קמ ד"ה בערובין) עוד נידונים שבהם אומרים חוקקים להשלים. וראה בס' אילת השחר (שבת ז סע"ב) שדן אם היא הלכה או סברא.
עמוד קמז ד"ה כיוצא, שורה אחרונה 'אינו כאשר ברירה' - וכן הובא לעיל (בעמוד הקודם ד"ה הכלל) מד' התוס' בסוטה.
עמ' תקיא הערה יט שורה ג - צ"ל שו"ת הרא"ם סי'.
עמ' תשפד בסופו - וראה עוד בס' רבינו חיים עוזר - רבן של כל בני הגולה (עמוד רמז) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.
שם הספר: משפט התפיסה
מחבר: רבי רחמים כהן
דפוס: תשפ"ד
דף נט ע"ב סד"ה העולה - וי"ל דשאני שכירות דקניא לכמה דברים, עי' בש"ך (סימן שיג אות א) ובס' רשימות שיעורים (ב"מ נו ע"ב).
דף קצג שורה ב - צ"ל שנתפשט המנהג.
דף רד הערה עז, שמנהג הרבה מקומות שאין אומרים קים לי נגד הש"ע - וכ"כ בס' מגן אבות חושן משפט (עמוד כז). ע"ש.
דף רו סוף הערה פ - וראה עוד בס' מגן אבות חושן משפט (עמוד תטו).
שם הערה פא, בענין אם קבלנו הוראות מר"ן בב"י ובתשובותיו - ראה עוד בס' מגן אבות חושן משפט (עמוד כג ועמ' תטו-תטז).
דף ריא ע"ב אות צא בענין אם הספרדים קיבלו הוראות מור"ם - דברי הרב הליכות עולם חזרו ונדפסו בספרו שו"ת יחוה דעת ח"ז... וע"ע בס' שלמא בעלמא...
דף ריב ע"א אות צג, שהלכה כהש"ך נגד הסמ"ע - ועי' בשו"ת חפץ נחמד וגנת ורדים (עמוד ו) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.
מגן שלמה...
שם הספר: גדרי המועדים - פסח
מחבר: רבי גד סולומון
דפוס: יבנאל תשפ"ב
דף שעג ע"ב, בדבר הקושיא שלכאורה לפי החשבון מלאך המות צדק, ולמה שחטו הקב"ה - ראה בס' אהלי שם לאאמו"ר נר"ו (א"ח ח"ז הגש"פ עמוד סד) שתירץ בדומה למש"כ מוהרא"ש. וראיה לדבר מהתרגום של הפיוט שהיה נהוג בק"ק טאנכיר יע"א, שבו אומרים על החתול והכלב והחוטרא עד מלאך המות שעשו הרע, משא"כ על הקב"ה שעשה הטוב. ויש להעיר שבתרגום הנ"ל מתחיל הפיוט שהגדיר הרע באוכלו אוכמנית שבשדה, ולפי זה החשבון יצדק שמלאך המות הרע ועל כן שחטו הקב"ה.
דף שפב ע"ב שורה טז - צ"ל בשם ומלכות.
ובעיקר הדין, ראה לאאמו"ר נר"ו בס' עושה שלום על הליכות עולם ח"א (פרשת צו...) שכתב לברך בלא שם ומלכות לאחר חצות.
עמוד שצב, בענין ספר חמדת ימים - וראה גם בספר חמדת יוסף שהאריך בזה. וראיתי שכתבו שהביא הרבה מספרים אחרים ללא שם אומרו, ראה בפורום אוצר החכמה. וראה מה שאמר לי מהר"ש דבליצקי ז"ל...
דף שצח ע"ב אות כג, שבני ספרד לא נהגו לברך על ההלל בראש חודש - אולם יש מהספרדים שנהגו לברך, עי' בס' מגן אבות (א"ח מהדורה שלישית עמוד רעז) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.
שם הספר: תורת המשבי"ר
מחבר: רבי משה בירדוגו
דפוס: ירושלם תשפ"בשם הספר: מגן אבות - חושן משפט
מחבר: רבי מרדכי עקיבא אריה לבהר
דפוס: ירושלם תשפ"ג