שם הספר: טובת מראה
מחבר: רבי רפאל אוחנא
דפוס: ירושלם תרנ"ז
ספר זה חזר ונדפס בירושלם תשפ"א, ושם נדפסו ההערות והתיקונים דלקמן. ראה גם להלן גליונות המהדורה החדשה.
מחבר: רבי רפאל אוחנא
דפוס: ירושלם תרנ"ז
ספר זה חזר ונדפס בירושלם תשפ"א, ושם נדפסו ההערות והתיקונים דלקמן. ראה גם להלן גליונות המהדורה החדשה.
כתב בס' טוב רא"י (סימן עה) על הרב המחבר: הרה"ג רבי רפאל אוחנא ז"ל ב"ר חיים ז"ל יליד עיר מכנאס במערב הפנימי שנת תר"י, ועלה לעיר טבריא ת"ו בשנת התרכ"ה יחד עם מר זקנו הרה"ג רבי יהודה אוחנא ז"ל, הוא עסק בתורה יומם ולילה וחשקן גדול, וחבר ספרים רבים, יסוד מערבי, טובת מראה, מראה הילדים, פרשת ראה עה"ת, ראה מעשה, יפות מראה דרושים, אור המערכה, מערכות ועוד כתבי יד (ונדפסו פ"ר). הוא היה חתן הרה"ג רבי דוד נתנאל רופא עם אשה ראשונה, וחתן הרב רבי מרדכי אוחנא עם אשה שניה. הוא היה השד"ר הראשון אשר הלך בשליחות טבריא לערי בוכארא בשנת תרמ"ז, וסיכן עצמו בדרכים הקשים ההם, והלך במדבר שמם על הגמלים טו"ב ימים ולילות בסכנה עצומה, והצליח בשליחותו הצלחה רבה, כי זאת הפעם הראשונה שראו שד"ר אצלם מארץ ישראל, ושר [הכוונה: וחיבר] שירים רבים לכבודם על שמו ונדפסו בסוף ספריו. גם נסע שד"ר לערי מארוקו ולערי אינדייא וערבסתאן. כן כתב בהקדמת ספרו טובת מראה דף ו' ע"ב: וסהדי במרומים ואל אלהים יודע כי לא להתגדל ולהתיהר ולא לפאר ולשבח עיה"ק טבריא ת"ו על שאר ארצות הקודש חלילה, אלא העיקר הוא נדרי לה' אשלם נגדה נא לכל עמו כי ביום לכתי לבוכארה יע"א בשליחותייהו דרבנן קדישי היושבים ראשונה בעה"ק טבת"ו הלכתי בארץ מדבר שמם על הגמלים טו"ב ימים ולילות בסכנה עצומה, ונדרתי שאם הקב"ה יציליני וישיב את שבותי חי ובריא אולם לעיה"ק טבריא ת"ו חובה עלי לחבר ספר המדבר בשבח עיה"ק הנז' בכל מקום שדברו חכמים על עיה"ק טבריא תוב"ב אכתוב אותם ואחדש עליהם מה שאוכל לפי קוצר שכלי, וכן במאמרי רמב"ה ורע"ק זיע"א. ושם בדרך הלוכי בתוך הסוכה שעל הגמל התחלתי לעיין בס' תהלים יגעתי ומצאתי כמה ר"ת וס"ת אותיות מאיר ואותיות עקיבא רשמתי בעט ברזל ועופרת, וביום אשר נכנסתי בשלום לבוכארא המדינה התחלתי לחבר את האהל. ובפרט בהיותי בבית סי' יעקב באי הי"ו בן למע' כמהר"ר חיים משיח נ"ע מצאתי און לי כמה ספרים ותלמוד ועין יעקב ומדרשים וכיוצא ואסתייעא מלתא ובחזרתי לחטו"ל לביתי ולחומותי בתוככי עיה"ק טבריא תוב"ב שילמתי נדרי ברוך ה' יום יום הולך ומוסיף עד שיצאה מחשבתי לפועל. והדן אותי לכף זכות המקום ידין אותו לכף זכות אמן. עוד כתב שם בדף הנז' ע"א: ואנא נפשאי בדידי הוה עובדא קודם השלמת הדפוס הספר הנז' בא לי חולי העינים והיו עיני בסכנה גדולה, ואמרתי בפה מלא אל נא רפא נא לי בזכות רמב"ה והצדיקים אשר כתבתי בסה"ק הנז' רמב"ה ורבי חייא מתנייתא דילכון קא מתנינן בקשו עלי רחמים להאיר את עיני, ואשלם תודות לה' אשר מעט מעט הולך ואור ויאורו עיני, וגמרתי סוף החיבור וההקדמה הכל בכתב ידי ממש, תלי"ת שגמלני כל טוב כן ה' אלהים יגמר בעדי לטובה ולברכה. ובשנת התרס"ב חלה את חליו ויסע לעיר צפת להתרפאת שם ונתבש"מ שם בן נ"ב שנה ביום ז"ך אב שנת תרס"ב. והשאיר ג' בנים, מהם ב' חכמים, ח"ר חיים וח"ר מרדכי . וא' מחתניו הוא הרב משה מאיר חי אליקים ז"ל. עכ"ל. גם כתב תולדותיו בס' יהודי המזרח בא"י ח"ב (עמ' כו). וראה כאן וכאן את מערת קבורתו בצפת.
עוד כתב בספר טוב רא"י (סימן נח) שח"ר יחייא ב"ר מסעוד אבוטבול גם הוא היה חתנו של הרב המחבר. אולם טעות הוא, כי אחיו מר זקני ח"ר יעקב אבוטבול הוא זה שהיה חתנו של הרב המחבר.
ואמר לי המו"ן אודי מטיס נר"ו (מצאצאי המחבר) שהבן השלישי שהשאיר אחריו הרב המחבר שמו היה רחמים ז"ל, ובנו של רחמים הנז' שמו רפאל ז"ל. גם כתב לי שהרב המחבר היה לו דרכון בריטי, אזרחות שירשו גם בניו וכמה מבני בניו, והוא יש לו תח"י דרכון בריטי של סבו. גם אמר לי שרחמים הנז' נולד בשנת 1902 בטבריא, היא שנת פטירת הרב המחבר.
הרב המחבר נמצא חתום עם רבני טבריא על הכרוז הנדפס בס' יהודי המזרח בא"י ח"א (עמ' רו). סקירה על פסקו בענין הגאבילה (הנדפס בספרו נזכר הלכה) ישנה בס' מן הגנזים (ח"ז עמוד תה). הרב המחבר נזכר בס' פני שאול ח"א למהרא"ש חדאד ז"ל (דף מה ע"ב). גם נזכר בהצופה לחכמת ישראל (חלק יד עמ' ריז) ובס' נר המערב (עמ' ר הערה קפב) ובס' בית עקד ספרים ח"ג (עמ' 986) ובס' אוצר השירים החבורים והדרשות של הרב יוסף חיים (עמ' שכב) ובס' אוצר השירה והפיוט ח"א (עמ' נט). כתב עליו גם בס' אוצר המכתבים ח"א (סימן קנג). ראה כאן קבלה בכתב ידו, חתימתו וחותמתו בהיותו בעיר אבושאהר יע"א.
שם, על רבי יעקב אוחנא - עיין עליו בספר טוב רא"י (סימן עח). ובסוף ספר זה (סימן קיו, דף צד ע"א) הודיענו הרב המחבר את מקום קבורתו.
שם ע"ב ד"ה ועפ"י, שורה א 'כוונ"ה' - משלי ג יג.
שם שורה ג 'יפוצו מעיינותיך חוצה' - משלי ה טז.
שם שורה ד 'נבעו מצפוניו' - עובדיה א ו.
עוד כתב בספר טוב רא"י (סימן נח) שח"ר יחייא ב"ר מסעוד אבוטבול גם הוא היה חתנו של הרב המחבר. אולם טעות הוא, כי אחיו מר זקני ח"ר יעקב אבוטבול הוא זה שהיה חתנו של הרב המחבר.
ואמר לי המו"ן אודי מטיס נר"ו (מצאצאי המחבר) שהבן השלישי שהשאיר אחריו הרב המחבר שמו היה רחמים ז"ל, ובנו של רחמים הנז' שמו רפאל ז"ל. גם כתב לי שהרב המחבר היה לו דרכון בריטי, אזרחות שירשו גם בניו וכמה מבני בניו, והוא יש לו תח"י דרכון בריטי של סבו. גם אמר לי שרחמים הנז' נולד בשנת 1902 בטבריא, היא שנת פטירת הרב המחבר.
הרב המחבר נמצא חתום עם רבני טבריא על הכרוז הנדפס בס' יהודי המזרח בא"י ח"א (עמ' רו). סקירה על פסקו בענין הגאבילה (הנדפס בספרו נזכר הלכה) ישנה בס' מן הגנזים (ח"ז עמוד תה). הרב המחבר נזכר בס' פני שאול ח"א למהרא"ש חדאד ז"ל (דף מה ע"ב). גם נזכר בהצופה לחכמת ישראל (חלק יד עמ' ריז) ובס' נר המערב (עמ' ר הערה קפב) ובס' בית עקד ספרים ח"ג (עמ' 986) ובס' אוצר השירים החבורים והדרשות של הרב יוסף חיים (עמ' שכב) ובס' אוצר השירה והפיוט ח"א (עמ' נט). כתב עליו גם בס' אוצר המכתבים ח"א (סימן קנג). ראה כאן קבלה בכתב ידו, חתימתו וחותמתו בהיותו בעיר אבושאהר יע"א.
על מהר"ר דוד נתנאל רופא ז"ל הנזכר לעיל: חתם עם רבני טבריא בפס"ד בס' כנסיה לשם שמים (דף פו ע"ב) ובכרוז הנדפס בס' יהודי המזרח בא"י ח"א (עמ' רו) ובהסכמת ס' קולו של יעקב (ונזכר גם בגוף הספר דף קי ע"ג) ובס' ילקוט יוסף למהרי"ח ילוז ז"ל (עמ' סט ועמ' עד). האריך בתולדותיו בראש ס' מעשה חייא הנד"מ (עמ' כד) ובסופו (עמ' תקיז והלאה). ועי' בס' יהודי המזרח בא"י (ח"ב עמ' 660) שכתב שמשפחת שבות מאר"צ אולי מקורה ממשפחת ן' שבת מהמערב הפנימי. ומצאצאי משפחת שבות רופא במיקסיקו אשר מקורם מאר"צ שמעתי שכן נקרא אבי המשפחה כי היה מכריז על השבת בכניסתו שיפסיקו ממלאכה.
על מהר"ר משה מאיר חי אליקים ז"ל הנז' לעיל: נולד לאביו מהר"ר נסים אליקים ז"ל (מח"ס דבר נא"ה, חבר נא"ה, פרי נא"ה) בטבריא ביום ט"ו טבת תרל"ב. לאחר פטירת חמיו טיפל בגיסיו (כנזכר בהקדמת ספר מראה הילדים). היה שד"ר למערב הפנימי בזמן מלחמת העולם הראשונה, שם היה לדיין במוגאדור, ולאחר מכן (משנת תרפ"ג) הרב הראשי לכאזאבלאנכא. חתימתו תמצאנה בס' אנשי אמונה (עמ' תע). וע"ע שם (עמ' רפב ועמ' תכד-תכה). ראה כאן מכתב ממנו למהר"ר יהודה ליאון כלפון (אב"ד טיטואן). מתלמידיו: רבי יוסף חיים ילוז, כ"כ בויקיפדיה (בערך יוסף חיים ילוז), רבי ברוך טולידאנו, כ"כ בס' יהודי המזרח בא"י (ח"ב עמ' רסז). ושם (עמוד תרפז) מנה את חביריו ללימודים בטבריא. ושם (עמוד תשה) הזכיר את הסכמתו לספרו של רבי אברהם חי אמוזג. ושם (עמוד פד) הזכיר את מחלוקתו עם רבי חנניה חביב אזולאי. ושם (עמוד נד והלאה) כתב מתולדותיו ותולדות משפחתו. וע"ע שם (עמוד רפז). ובס' קהלת יעקב למהר"ר מכלוף אביחצירא ז"ל (בהקדמה עמוד יח) כתב שכל הדבר הקשה היה שואל מאתו. תמונתו כאן וכאן (האמצעי בתמונות). עוד תמונות כאן, כאן, כאן וכאן. תמונת קברו בבית החיים הישן בכאזאבלאנכא (בחלק האחורי, ליד עמיתו בבית הדין מהר"ר אברהם אביחצירא ז"ל, בתוך האוהל הגדול הסמוך לקברו של מהר"ר חיים פינטו), שם נפטר בתמוז תש"ט, ראה כאן. וראה מה שכתבו עליו בס' טוב רא"י (מע' הא' אות קטו-קטז), ובשו"ת צאן יוסף (במבוא עמוד כז הערה א), ובשו"ת מעלות לשלמה (במבוא עמוד ה ועמוד ט ובחלק יורה דעה סימן א ובחלק אבן העזר סוף סימן א ובסימן ג ובחלק חושן משפט סימן ו וסימן ז וסימן יד), ומהר"ח אמסלם נר"ו בס' ובחרת בחיים (עמ' כג), ובויקיפדיה (בערכו), ובספר תקנות חכמי מכנאס (ח"ב עמוד תרכח).
בדף א ע"א ד"ה מה, בענין רבי סלימאן אוחנא - עיין עוד עליו בגוף הספר (סימן קיז, דף צד ע"ב והלאה). וע"ש שכתב שאינו מצאצאי מהר"ר סלימאן ז"ל. וע"ע בזה בהקדמת ספר בעלי ברית אברם הנד"מ.
שם שורה יג 'מש"ע' - ר"ל מלכו של עולם.
שם ע"ב שורה ב 'בכספו' - עד כאן משבחי מהר"ר יהודה אוחנא ז"ל. נמצא חתום באגרת מרבני מכנאס בס' אוצר גנזים (עמ' קפט), ומשם הועתק בס' תקנות חכמי מכנאס (עמ' קצה ועמ' קצט). ע"ש. כתב עליו בס' אוצר המכתבים ח"א (סימן קנג). נזכר בס' אוצר השירה והפיוט ח"א (עמ' שנט). ובס' מלכי רבנן בערכו (דף מד סע"ד) כתב עליו: מו"ה יהודה אוחנא ז"ל, אחד מחכמי מקנאס, הוא חי במאה הששית, ובח' סיון תרכ"ה נסע לעיה"ק טבריה ת"ו, ושם היתה מנוחתו כבוד, וזכה לזקנה. והוא זקנו של מהו"ה רפאל אוחנא ז"ל. ונתבש"מ בכסלו תרל"ג בן ע"ז שנים. ובסוף ספר טובת מראה לנכדו הי"ו סיפר בשבחי הרב הנזכר עיין שם. עכ"ל. וטעות סופר הוא מה שכתב 'לנכדו הי"ו' כי לעיל סמוך ונראה כתב על הרב המחבר 'ז"ל'. ומש"כ שבסוף ספרנו זה סיפר בשבחי מהר"ר יהודה ז"ל, הינו בסימן קיז (דף צד סע"א). ומצבת קבורתו הינה תחת העץ בבית החיים הישן בטבריא.
בדף ב ע"א בחתימות, על רבי רפאל אברהם כלפון - עיין עליו בספר טוב רא"י (סימן רנו), ובס' תולדות אליהו למהרי"ח ילוז ז"ל (עמוד כא הערה א). והוזכר גם בס' חכמי המזרח (עמוד קמא ועמוד רנח).
שם, על רבי יוסף דוד אבואלעפיא - עיין עליו בספר טוב רא"י (סימן יח), ובס' תולדות אליהו למהרי"ח ילוז ז"ל (עמוד טז הערה א).
שם, על רבי אהרן אלחדיף - עיין עליו בספר טוב רא"י (סימן מג).
שם, על רבי שלמה רחמים אבואלעפיא - עיין עליו בספר טוב רא"י (סימן לח), ובס' תולדות אליהו למהרי"ח ילוז ז"ל (עמוד יא הערה א ועמוד טז הערה ב).
שם, על רב חנא - עיין עליו בס' תולדות אליהו למהרי"ח ילוז ז"ל (עמוד יא הערה א).
שם, על רבי דוד יעקב וואעקנין - עיין עליו בספר טוב רא"י (סימן רכב), ובס' תולדות אליהו למהרי"ח ילוז ז"ל (עמוד י הערה ב).
שם, על רבי שלמה סוכארי - עיין עליו בספר טוב רא"י (סימן שכז), ובס' לקדושים אשר באר"ץ (מהדורה שניה אות שכד-א).
בדף א ע"א ד"ה מה, בענין רבי סלימאן אוחנא - עיין עוד עליו בגוף הספר (סימן קיז, דף צד ע"ב והלאה). וע"ש שכתב שאינו מצאצאי מהר"ר סלימאן ז"ל. וע"ע בזה בהקדמת ספר בעלי ברית אברם הנד"מ.
שם שורה יג 'מש"ע' - ר"ל מלכו של עולם.
שם ע"ב שורה ב 'בכספו' - עד כאן משבחי מהר"ר יהודה אוחנא ז"ל. נמצא חתום באגרת מרבני מכנאס בס' אוצר גנזים (עמ' קפט), ומשם הועתק בס' תקנות חכמי מכנאס (עמ' קצה ועמ' קצט). ע"ש. כתב עליו בס' אוצר המכתבים ח"א (סימן קנג). נזכר בס' אוצר השירה והפיוט ח"א (עמ' שנט). ובס' מלכי רבנן בערכו (דף מד סע"ד) כתב עליו: מו"ה יהודה אוחנא ז"ל, אחד מחכמי מקנאס, הוא חי במאה הששית, ובח' סיון תרכ"ה נסע לעיה"ק טבריה ת"ו, ושם היתה מנוחתו כבוד, וזכה לזקנה. והוא זקנו של מהו"ה רפאל אוחנא ז"ל. ונתבש"מ בכסלו תרל"ג בן ע"ז שנים. ובסוף ספר טובת מראה לנכדו הי"ו סיפר בשבחי הרב הנזכר עיין שם. עכ"ל. וטעות סופר הוא מה שכתב 'לנכדו הי"ו' כי לעיל סמוך ונראה כתב על הרב המחבר 'ז"ל'. ומש"כ שבסוף ספרנו זה סיפר בשבחי מהר"ר יהודה ז"ל, הינו בסימן קיז (דף צד סע"א). ומצבת קבורתו הינה תחת העץ בבית החיים הישן בטבריא.
בדף ב ע"א בחתימות, על רבי רפאל אברהם כלפון - עיין עליו בספר טוב רא"י (סימן רנו), ובס' תולדות אליהו למהרי"ח ילוז ז"ל (עמוד כא הערה א). והוזכר גם בס' חכמי המזרח (עמוד קמא ועמוד רנח).
שם, על רבי יוסף דוד אבואלעפיא - עיין עליו בספר טוב רא"י (סימן יח), ובס' תולדות אליהו למהרי"ח ילוז ז"ל (עמוד טז הערה א).
שם, על רבי אהרן אלחדיף - עיין עליו בספר טוב רא"י (סימן מג).
שם, על רבי שלמה רחמים אבואלעפיא - עיין עליו בספר טוב רא"י (סימן לח), ובס' תולדות אליהו למהרי"ח ילוז ז"ל (עמוד יא הערה א ועמוד טז הערה ב).
שם, על רב חנא - עיין עליו בס' תולדות אליהו למהרי"ח ילוז ז"ל (עמוד יא הערה א).
שם, על רבי דוד יעקב וואעקנין - עיין עליו בספר טוב רא"י (סימן רכב), ובס' תולדות אליהו למהרי"ח ילוז ז"ל (עמוד י הערה ב).
שם, על רבי שלמה סוכארי - עיין עליו בספר טוב רא"י (סימן שכז), ובס' לקדושים אשר באר"ץ (מהדורה שניה אות שכד-א).
שם, על רבי יעקב אוחנא - עיין עליו בספר טוב רא"י (סימן עח). ובסוף ספר זה (סימן קיו, דף צד ע"א) הודיענו הרב המחבר את מקום קבורתו.
שם ע"ב ד"ה ועפ"י, שורה א 'כוונ"ה' - משלי ג יג.
שם שורה ג 'יפוצו מעיינותיך חוצה' - משלי ה טז.
שם שורה ד 'נבעו מצפוניו' - עובדיה א ו.
דפוס: ירושלם תשפ"א
עמוד 3 ד"ה וכך, שורה ב מלמטה 'עבר רבי רפאל לצפת' - ראה להלן (עמוד יג) שהלך לשם כדי להתרפאות.
ראה עוד את תולדות הרב המחבר בראש 'ספרי רבי רפאל אוחנא'. ועי' במש"כ בס"ד בגליון שם.
עמוד 11 ד"ה מה, שורה ג 'בני איש אחד נחנו' - וגם כותב הטורים הוא מצאצאי משפחת אבוטבול, כמבואר להלן (עמוד 14 ד"ה כ"ד).
שם בהערה שורה ד - שמועה ממנו הובאה על ידי הרב המחבר בגוף הספר (ס"ס עד). וראה עוד עליו בגוף הספר (סימן קטז הערה רד) שנשא את בתו של הרמ"ז מהר"ר רפאל כהן ארזי ז"ל.
והרב המחבר בספרו פרשת רא"ה (פרשת ויחי דף לט ע"ב ד"ה ובמדרש) הזכיר מה שאמר חמיו בשם חכמי תונס.
שם שורה ה - צ"ל עמוד 660.
עמוד 13 הערה ה - ראה מכתב ממנו באתר בידספיריט.
עמוד 14 ד"ה הרב - ראה הקדשה בכתב ידו באתר בית המכירות קדם.
שם - ג' השורות האחרונות שייכות לראש העמוד הבא.
עמוד 15 - יש כותבים בזמננו את שם משפחת אוחנא בה"א בסוף התיבה, אולם ראה בס' כריתות למהרר"מ אלבאז (סימן ז אות א) שכתיבתו באל"ף.
שם על רבי יהודה אוחנא - וראה עוד במש"כ עליו אחי ידידי מהר"ר יוסף נר"ו בקונטרס 'רבי יהודה אוחנא - תורתו וכתביו'. וראה כאן את מצבתו החדשה.
עמוד 18 ד"ה יחוסה - קטע זה הוא מספרנו (להלן עמוד רסח).
שם הערה כב שורה ג 'בהערות לטובת מראה' - להלן עמוד רסט.
עמוד 19 ד"ה עוד מבני משפחתו - יש לציין גם מה שכתב הרב המחבר בספרנו (להלן עמוד רמ ד"ה ועין): הרב מר שארינו כמהר"ר יעקב אוחנא ז"ל בדרשותיו כתב יד.
עמוד נז הערה ס - וראה במכתב רבני טבריא הנדפס במכ"ע המגיד (כב שבט תרל"ג בסופו) שבו הם כותבים ששם היה בית מדרשו של השל"ה והמקום נקרא עד היום הזה 'כיפות הרב של"ה' גם אצל בישמעאלים, והנוצרים קנו המקום והעמידו בו את אלילם, והיו משתדלים רבני טבריא להעביר הטומאה מן הארץ. ע"ש. וראה עוד להלן (עמוד רמה הערה קסה).
עמוד סג ר"ס טו, שבגיטין כותבים טבריה בה"א ובשאר דוכתי באל"ף כדי שלא נכתוב שם י"ה שלא בכונה ושלא בקדושה - שכן כתב בתשובת מהרש"ל שבשו"ת הרמ"א סי' ו' (ובנחלת שבעה סי' י"ב אות ט"ז), שתלמיד חכם יש לו לדקדק אפילו באגרת מפני שלומדים ממנו לגיטין, (והובא בשו"ת מנחת יצחק ח"ז סי' קיז). וראה עוד בפורום אוצר החכמה.
עמוד צב בהערה, שורה א - צ"ל למהר"י גולדהאר.
עמוד צג הערה צא שורה ד - יש להתחיל את הסוגריים לפני תיבת 'ואות'.
שם שורה ז - צ"ל ועיין ספונות.
עמוד צד הערה צב - צ"ל עיין ספונות.
עמוד קא הערה קד שורה ב - צ"ל המקדש יצטרך.
עמוד קט סימן לו, שהאר"י צוה שלא לתת צדקה בלילה - כ"כ בשער הכוונות (ענין תפילת ערבית דרוש א): ובענין הצדקה, אין צורך לתת קודם תפלת ערבית כמו בשחרית, יען שעתה הוא זמן דינים קשים. וכ' מהר"י צמח ז"ל בס' נגיד ומצוה (עמ' נג ד"ה בלילה): בלילה שאז תגבורת [כצ"ל] הדין, אינו זמן ראוי לצדקה. וכתב עוד שם (עמ' צט ד"ה בערבית): כבר נודע כי ערבית הוא זמן הדין גמור, ולכן אינו זמן ליתן צדקה. וכ' בשו"ת בצל החכמה (ח"ג סימן לב) שהאחרונים הבינו שדעת האר"י ז"ל שאין ליתן צדקה בלילה. וציין לעמודי ירושלים (פאה פ"ח ה"ח) שכ"כ. ושכ"כ בשו"ת מהרש"ם (ח"ב סי' מג ד"ה ועוד). וכן הסכים באוצר פסקי צדקה (סימן ד). ע"ש. אולם הרב חיד"א ז"ל בברכי יוסף א"ח (סימן רלה אות א) הביא מש"כ מהר"י צמח שדווקא לגבי נתינת צדקה לפני התפילה הוא שאמר האר"י ז"ל שאין צורך ליתן לפני תפילת ערבית, ולעולם יש מצות צדקה גם בלילה. ובברכ"י (שם וביו"ד סימן רמז אות ב) הסכים לדברי מהר"י צמח ז"ל, והביא ראיה לדבריו מהירושלמי (פאה פ"ח ה"ח ושקלים פ"ה ה"ד) שרב חיננא בר פפא נתן צדקה בלילה, ושר של רוחות אמר לו שמשיג גבולו, וענה לו שמתן בסתר יכפה אף, וברח מפניו אותו שר של רוחות. הרי שאמר לו שר של רוחות שבלילה שהוא זמן דינים קשים אין ליתן צדקה, וע"ז ענה לו רחב"פ שזכות המצוה דוחה את הדינים. ודחה בברכ"י דברי מהר"א פולדא ז"ל בפי' הירושלמי שטען עליו שר של רוחות על מה שיצא יחידי בלילה. וכדברי מהר"א פולדא ז"ל, כ"כ גם בקרבן העדה ובתקלין חדתין. ומהרח"א שפירא ז"ל בס' דברי תורה (ח"א סימן קיז) הסכים לדברי הרב חיד"א ז"ל בביאור דברי הירושלמי. ע"ש. ושם הסכים לדברי מהר"י צמח ז"ל בביאור דברי האר"י ז"ל. וכ"כ בסידור בית יעקב למהר"י עמדין ז"ל (מדור בית ה' בלילות לפני תפילת והוא רחום אות ב). ע"ש. ומעתה לאחר שראינו שאין ראיה מהירושלמי שאין ליתן צדקה בלילה, וכמו שביאר הרב חיד"א ז"ל, וגם לפי' מהר"א פולדא ז"ל וסיעתיה אין ראיה, דלא מיירי כלל הירושלמי מזה. ומדברי האר"י ז"ל אין ראיה לפי מה שפירש בדבריו מהר"י צמח ז"ל. וכן דעת הרב חיד"א ז"ל. א"כ אין לנו לחדש דין שלא ליתן צדקה בלילה. ותו אם נאמר כן, א"כ הו"ל מ"ע שהז"ג שנשים פטורות, וכמו שהעיר בס' דברי תורה (שם). ובמנהגי החת"ס (פ"א אות ז) כתב שנהג ליתן צדקה אף קודם ערבית.
ובס' אוצר פסקי צדקה (סימן ד) שהחמיר שלא ליתן צדקה בלילה, כ' להקל במתן בסתר או אם נצרך עתה לעני או במצוה עוברת. ע"ש. וכ"כ בשו"ת שבט הלוי (ח״י סימן סימן ב אות ג) להקל במצוה עוברת. וע"ע בשו"ת יחוה דעת (ח"ד סימן כ סד"ה תשובה), ובשו"ת יביע אומר ח"י (חיו"ד סימן מח), ובשו"ת מערכי לב למהרי"מ חדיד נר"ו (סימן יא עמוד קג), ובס' פסקים ותשובות (סימן רמט אות טו).
עמוד קטו הערה קיב - וראה עוד בס' מעשה צדיקים למהר"א כלפון (סימן מב הערה ד) שיש אומרים שאין זה רבי מאיר, כי אם רבי ירמיה שנקבר מעומד.
עמוד קיח ד"ה אי, שורה א 'ומט"ט בא במשה' - וראה עוד להרב המחבר ז"ל בס' ראה מעשה (דף ז סע"א).
שם שורה ג, שילה בגימ' משה - וראה בשלמא בעלמא (ישעיה יא א).
שם ד"ה והנה, שורה א 'ולא ראיתיו' - נדפס באיזמיר תרנ"ג.
שם שורה ב - לפי קוצר דעתי לא הבנתי היכן יש יו"ד בשמו של מט"ט. ובריב"ה (רבינו יעקב בעל הטורים) שלפנינו איתא 'זה מטטרון'.
עמוד קכו הערה קטו - וראה עוד בספר ריח ליצחק (דף קב ע"ב) וב'ספרי רבי רפאל אוחנא' (ראה משה עמוד נג). והאשכנזים עשו תקנה אחרת בזה, ראה בספר רבינו חיים עוזר (עמוד קיח ד"ה והננו להודיע ועמוד תקצט).
עמוד קכח ד"ה אמר, שורה אחרונה 'בספר עושה פלא' - ובס' מעשה צדיקים למהר"א כלפון (סימן נא הערה א) הביא המקורות למעשה זה.
עמוד קפד ד"ה יען - ובדבר קבר רחל אשת רבי עקיבא, ראה בס' כל משאלותיך (פרשת שלח עמוד תעה ד"ה אמרתי הייתי), ובאתר גוגל, ובאתר ברסלב סיטי, ובאתר ויקיפדיה.
עמוד קצח שורה א 'כמהר"ר דוד רופא' - ראה עליו לעיל (פתח דבר הערה ב).
שם סוף הערה קלו - וראה עוד בשלמא בעלמא כ"י (תזריע יב ד).
עמוד רי ד"ה ועל, שורה ב - על מהר"ר מנשה ועל הרמ"ז אביו ז"ל ראה להלן (סימן קטז הערה רד).
עמוד רכח בהערה, בענין מיקום קבורת הרמח"ל - וע"ע בס' חזון טברימון. וראה בספר תורה בציון למהרב"צ מוצפי נר"ו (מעשה רב דף לב ע"ב) שכתב שמקום קבורתו בכפר יאסיף, ושהרב טובת מראה לא כתב בספרו שהינו קבור בטבריא. ואישתמיטתיה דברי הרב המחבר ז"ל כאן. והשיב על דברינו הר' מתעמק נר"ו מפורום אוצר החכמה שדברי הרב המחבר כאן הועתקו מס' שם הגדולים החדש כמ"ש הוא גופיה בריש דבריו וכדמוכח למעיין בס' שם הגדולים החדש (מע' המ' דף נד ע"ב). וראה עוד בפורום אוצר החכמה.
וראה באתר עץ חיים שמהר"ד קוק נר"ו גר בטבריא כדי להיות בסמוך לקבר הרמח"ל. אולם ראה באתר קהילת רמח"ל שכ' בשם מהר"ד קוק נר"ו שגופו קבור בכפר יאסיף. ושם האריכו מאוד להועץכיח שהרמח"ל קבור בכפר יאסיף (וגם שם כתבו שבספר טובת מראה לא כתב בזה).
עמוד רמא סוף הערה קנז - ובס' כל משאלותיך (פרשת שלח עמוד תעה ד"ה רק) כתב בשם מהר"ח קנייבסקי ז"ל שלקבר הרמב"ם בטבריא לכאורה יש מסורת. וכן הסכים בס' מעשה צדיקים למהר"א כלפון סימן קמג אות ג וסימן רד אות ב).
עמוד רמד הערה קסג - ועי' בס' כל משאלותיך (פרשת שלח עמוד תעה ד"ה אמרתי הייתי).
עמוד רמה הערה קסה - ראה במה שכתבתי לעיל בגליון (עמוד נז).
עמוד רמו הערה קסז שורה ב - צ"ל דתורה שבעל.
עמוד רנד הערה קעו - ועי' בגליון לעיל (עמוד קטו הערה קיב).
עמוד רסג הערה רד - ראה עוד עליו לעיל (סימן יז וסימן פ). ראה קטע ממכתב אליו ממהרר"מ אלבאז בקובץ מן הגנזים (חלק טו עמוד קפ סימן יב). ראה גם שם (עמוד קסח סימן טו) את השבחים שכתב עליו במכתב המלצה לנכדו מהר"ר משה בן מהר"ר מנשה. וראה עוד שם (חלק טז עמוד פג) מכתב ממנו למהר"י ן' וואליד. ועוד שם (עמוד סו ד"ה והן) מה שכתבו מהר"י ן' וואליד ובית דינו על מעלת כבודו.
עמוד רסד הערה רה - ראה חתימתו בקובץ מן הגנזים (חלק טז עמוד שסח).
שם הערה רח - ראה חתימתו בקובץ מן הגנזים (חלק טז עמוד שסח).
עמוד רסז הערה רטז - וראה בשו"ת ויאמר יצחק (א"ח סימן טז) שדן בדעת הרב חיד"א על צורת הכ"ף פשוטה שהיה כותב מהר"ס אוחנא. ועי' במש"כ בס"ד בגליון שם.
עמוד רסח הערה ריז 'מלכי רבנן' - ועי' במש"כ בס"ד בגליון שם.
