גליונות

שם הספר: ספר זכרון כתר דוד לזכר הגמו"ן דוד קצין ז"ל דפוס: מיקסיקו תשע"ה בהקדמה, כ' כי אמו ממשפחת הדאיה - וסיפר לי המנוח שפעם הזמינו לסעודת שבת כמוהר"ר עובדיה הדאיה ז"ל מח"ס ישכיל עבדי. ואף סיפר לי שאמרו כמה ברכות לפני ברכת המוציא. ועי' בזה בס' דרך אר"ץ (עמוד ריז) ובמש"כ ב גליון שם . בעמוד קלז, כ' בענין שבות דשבות ע"י ישראל - ע"ע בזה בס' אהלי שם על הש"ע (א"ח ח"ד דף קל ע"ב). בעמוד קעא, הקשה ע"ד הש"ס (ב"ק טז ע"ב), "דרש רבא, מאי דכתיב (ירמיה ה) יהיו מוכשלים לפניך, בעת אפך עשה בהם. אמר ירמיה לפני הקב"ה, רבונו של עולם, אפילו בשעה שעושין צדקה הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנים, כדי שלא יקבלו עליהן שכר". ממה דאיתא בברכות (ו ע"א) דאפילו חשב אדם לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה. וכ"ה בשבת (סג ע"א) ובקדושין (מ ע"א). וא"כ הכא נמי אם נכשלים בבני אדם שאינם מהוגנים, מ"מ מקבלים שכר, דהרי כחשב לעשות מצוה ונאנס דמיא - ועיין בס...

שם הספר: אבני שבח - על השבח הנורא והנפלא 'עלינו לשבח' מחבר: רבי אלמוג לוי דפוס: מודיעין עילית תשע"ד בעמוד ו ד"ה אלא, בענין רבי ששלח מזוזה לארטבן - ע"ע בס' אוצר פסקי מזוזה (סימן נט), ובמש"כ בס"ד בגליון שם. בעמוד יח ד"ה יום, שמהרי"ז סולובייצ'יק ז"ל (אב"ד בריסק) ברח מוורשא בתחילת מלחמת העולם הראשונה בעגלה - אולם תלמידו מהר"ר צדוק שיינגרטן ז"ל סיפר לי שהוא העלה אותו על אוטובוס שלקחו לחוף מבטחים, ושלא יכל לעלות מרוב חולשתו, ומהר"צ הנז' היה צריך להרימו ולשומו בתוך האוטובוס. בעמוד כח ד"ה והנה, שורה ד - צ"ל שימחו אלו. בעמוד קח, בענין לומר 'עלינו לשבח' כשהטלית עליו - עי' בס' הלכה ברורה למהר"ד יוסף נר"ו (סימן כה שעה"צ אות קעג) שהביא דברי האחרונים בזה. והביא גם הטעמים שלא להסיר התפילין עד לאחר עלינו לשבח. ומה שכתב שם שהוא משום 'לראות מהרה בתפארת עוזך' והתפילין נקראו פאר, ושלפי טעם זה יכול להסירן לאחר אומרו תיבות אלו, אין דבריו מוכרחים, שכן ההמשך הוא לכאורה ביא...

שם הקונטרס: משלי פנחס מחבר: רבי פנחס פרץ דפוס: ירושלם תשע"ז בעמוד ז הקשה מדוע אאע"ה עזב את הקב"ה כדי להכניס את האורחים, והלוא מטרת המצוות היא להדבק בה' - וי"ל שהן אמת שזוהי המטרה בעוה"ב, אבל בעוה"ז לא שייך דבר זה כי הקב"ה אש אוכלה הוא, ולכן צריך להדבק במידותיו כמבואר בשבת (קלג ע"ב), והיינו ע"י הכנסת אורחים וכיו"ב, משא"כ בדיבורו עם ה' היה הדבר ע"י אספקלריא שאינה מאירה כמבואר ביבמות (מט ע"ב) שכן הוא בכל הנביאים חוץ ממרע"ה. והיינו גם גבי אאע"ה, עמ"ש בס' אבי עזרי (פ"ז מהלכות יסודי התורה ה"ו). בעמוד ח בסופו הקשה מדוע הזכיר הכתוב שאאע"ה לקח את הנפש אשר עשו בחרן לאחר הרכוש - ע"ע במש"כ בזה בשלמא בעלמא (לך יב ה). בעמוד יב ד"ה והנה חשבתי, שורה ו - צ"ל שליש אתה. שם ד"ה והנה נחלקו, סוף שורה א - צ"ל הכוונה שליש. בעמוד יג כתב שנהגו בני ספרד לברך להכניסו קודם המילה - הן אמת שכתב בשו"ת יביע אומר (ח"ז חי"ד סימן כא) שמנהג ירושלם ועוד מקומות ה...

שם הספר: אהלי שם על הש"ס - ו' כרכים מחבר: רבי מיכאל פרץ דפוס: ירושלים ספר אהלי שם על יבמות קדושין סנהדרין נדפס לראשונה בספר בפ"ע בירושלם תשמ"ה. כרך ב דף סב ע"א שורה ז - צ"ל קדושי שמעון (מ"כ בגליון). דף סה ע"ב שורה ב מלמטה - צ"ל היה האיסור (כנ"ל). דף פ ע"א סד"ה והנראה - וכ"כ להדיא הר"ן בשבת בפ"ב. ועיין בשיעורי הר' שמואל רוזובסקי על יבמות (כנ"ל). דף פא ע"א אות ג שורה ב - צ"ל באמצע דבריו (כנ"ל). דף פב ע"ב סוף הדיבור הא' - וכ"כ עוד בקצרה בס' אוצר משניות אהלי שם (כלאים פ"ט מ"ו). דף קיט סימן כד - דברים אלו נכתבו גם להלן (דף שע ע"ב והלאה). והובאו הדברים גם להלן בכרך ה (יבמות סימן ז). וראה במש"כ בס"ד בגליון שם. דף קלה ע"א שורה ח 'לקמן' - ט ע"ב. שם שורה יא - צ"ל ונתקדשה פחותה. דף קמא ע"א אות ו - דברים אלו נדפסו גם להלן (כרך ה מסכת כתובות סימן ב). שם ד"ה פירש"י, שורה ב - צ"ל הוא מוכיח. שם ע"ב שו...

שם הספר: כסף טהור - בדברי הכס"מ שאין הטמא נטהר עד עלייתו מן המקוה מחבר: רבי רחמים כהן (מח"ס גופי הלכות עמ"ס קנים ) דפוס: תשע"ו הספר גם מופיע ב אתר היברו בוקס . בהסכמת מהר"נ ברינגר נר"ו ד"ה הנה, שורה א - צ"ל לפני ידידי. בדף ג ע"ב סד"ה הקשה - אפשר ליישב שהרמב"ם לא התכוון שבנוגעו עדיין במשכב פשט ידו וכו', אלא שבתחילה נגע במשכב ושוב פשט ידו לפני צאתו מן המקוה. ומה שהקשה מאי איריא שהמשכב במקוה, והרי ה"ה אם נגע במשכב שהיה מחוץ למקוה, י"ל שבא הרמב"ם ללמדנו שלא תאמר שהמשכב כשהוא בתוך המקוה טומאתו פחותה ממשכב שנמצא מחוצה לו, אלא אע"ג שהוא במקוה עדיין מטמא אדם לטמא בגדים. והדבר יבואר יותר לדברי האומרים שדין זה הוא מדרבנן, עי' בדברי הרב המחבר נר"ו להלן שהביא דעות האחרונים בזה. בדף ח ע"א - יש לחבר הדיבור הא' עם הדיבור הב'. שם בסד"ה החת"ס - ואולי מתבטל רק בצאתו דפריש, ולא בתוך המקוה דקבוע הוא וכמחצה על מחצה דמי. שם בע"ב סד"ה מה - לכאורה לא מובן להטעם הא', שכן מתנ...

שם הספר: מגן אבות - אורח חיים מחבר: רבי מרדכי עקיבא אריה לבהר דפוס: ירושלם תשס"ה חלק מהערות אלו נדפסו בקובץ אבקת רוכל (גליון יא עמוד רכז והלאה). [יש כבר מהדורה שלישית של הספר  שנד' בשנת תשע"ד. להלן (בסוף העמוד) ההערות על מהדורה זו] בתוכן הענינים בעמוד ב סימן סט - צ"ל דין פורס על שמע, והוא בעמוד צ. בעמוד ז - בסימן תקסו הכניס גם בטעות את השייך לסימן תקפא. בגוף הספר בעמוד נז - וסיפר לי הגמו"ן יוסף חיים ן' דילאך נר"ו שבטיטואן היו מוחים בהבאים מחוץ לעיר במי שכיסה ראשו בטלית גדול בשעת התפילה שלא ברשות רבה של העיר, ואף מחו פעם ברבי יצחק שוקרון (הדיין של לראג'י) שכיסה ראשו בשעת התפילה שלא ברשות. וע"ז סיפר לי מהר"ר יוסף ישראל נר"ו (אב"ד כאזאבלנכא) במראכש בכסלו תשע"ט שמהר"ר יצחק שוקרון הגיע להתפלל בבית הכנסת שבו התפלל מהר"ר שמואל ישראל, וכיסה את ראשו בטלית, ואחד המתפללים מחה בו, ומהר"י הנז' הקפיד עליו, והמוחה נענש משמים ונחלה ב"מ. וע"ע בענין זה בס' משכיל לדוד להרמ"ז ז"ל (פרשת תרומה ...