גליונות

שם הספר: שיגרא דלישנא מחבר: רבי אברהם מייזליש דפוס: מונטריאל תשע"ב בעמוד כד, במקור המאמר 'אזנים לכותל' - גם חקר בזה בשו"ת ויצבור יוסף (סימן ע). בעמוד כו, במקור המאמר 'איזהו חכם המכיר את מקומו' - כמו כן העיר בזה בקובץ נזר התורה (אלול תשע"ז עמוד פט). ע"ש. בעמוד לו, במקור המאמר 'אין נביא בעירו' - עי' בפורום אוצר החכמה מש"כ בזה. ועוד שם . בעמוד לז, במקור המאמר 'אין שוטה מרגיש' משבת (יג ע"ב) - כ"כ גם בס' שערי למוד (מהדורה רביעית עמוד תמב). בעמוד נט, במקור המאמר 'דברים היוצאים מן הלב נכנסין אל הלב' שהוא מברכות ו ע"ב - כ"כ גם בס' שערי למוד (מהדורה רביעית עמוד תמב) ובס' ואביטה אורחותיך (בסוף המפתחות שבסוה"ס). בעמוד צט, במקור המאמר 'תשועת ה' כהרף עין' - ע"ע בס' שערי למוד (מהדורה רביעית עמוד תמב). בעמוד קב - במקור המאמר 'כבדהו וחשדהו' - כ"כ גם בס' שערי למוד (מהדורה רביעית עמוד תמב). בעמוד קז, במקור המאמר 'כל הרודף אחר הכבוד ה...

שם הספר: מגלת ספר . מחבר: רבי יעקב ישראל עמדן. דפוס: ווארשא תרנ"ז. ספר זה יצא לאור שוב בירושלם בשנת תשע"ב ע"י רא"י בומבך. ועי' ב פורום בחדרי חרדים מש"כ בזה. בעמוד יד, שהרב חכם צבי בטל המנהג הרע שהיו הנשים שוהות מלטבול כמה חדשים אחר טהרתן מלידתן - גם על המנהג שלא לטבול עד ארבעים יום לזכר ושמונים יום לנקיבה יש שפקפקו בו, עי' בס' מגן אבות על יורה דעה (עמוד קלו). ולפי מש"כ שם בשם המהרי"ק שאם נעשה הדבר לגדר ולסייג שהיו פרוצים באיסור נדה, שפיר דמי. ואפשר דה"ה הכא. בעמוד טז, הקצין רב"ך - היינו ר' בער כהן, עי' עליו להלן (עמוד כא). בעמוד כ, שהרב חכם צבי שפך את היין בגלל מגע נכרי ולא רצה למוכרו - אף שלכ"ע אסור לעשות סחורה בסתם יינם כמ"ש הש"ך (י"ד סימן קיז אות עח), מ"מ לדעת מור"ם בהגה (ר"ס קכג) שסתם יינם מותר בהנאה, א"כ בכה"ג שרי דהוי כנזדמנו לצייד (כבש"ע ר"ס קיז). ועי' בכף החיים (סימן קיז אות עח). וכנראה כדעת מר"ן בש"ע (ר"ס קכג) שסתם יינם אסור ב...

שם הקובץ: דברי חפץ - גליון ג - תשרי תשע"ה מו"ל: מוסדות יד מהרי"ץ - בני ברק דפוס: תשע"ה מופיע גם בהיברו בוקס . - דנו הרבנים הכותבים בעניני הפסק. בעמוד מח בענין אמירת 'מזמור לדוד' בין הנטילה להמוציא, ובעמוד קכג בענין אמירת או"א קיים את הילד וכו' בין ברכת הגפן לשתיית היין, ושם בענין אמירת הא מכשטא לאחר ז' ברכות, ובעמוד קלב בענין הוידויים שבין התקיעות, ובעמוד קמ והלאה בענין הפסק בין סיום התורה לתחילתה בשמחת תורה, ובעמוד קמג בענין אמירת בסימנא טבא לפני בראשית. ובכל זה יש לציין למש"כ אאמו"ר נר"ו בקונטרס הפסקים (ונדפס בהוספות בספרו אהלי שם א"ח ח"ה עמוד קצט והלאה) להוכיח שכל נוסח קבוע אין בו משום הפסק. עש"ב. ולפי זה מדוייקים דברי הריב"ש שהביא הרב הכותב בקובץ זה (עמוד קכה ועמוד קכח). ע"ש. ובזה גם יבואר מה שיש נהגו שהעולה אומר 'חזק חזק ונתחזק' בסוף כל חומש לפני ברכה אחרונה. והובא המנהג בהוספות שבסוף ש"ע הגר"ז ובשו"ת משנה הלכות (ח"ז סימן כב). וכתב בס' אורחות רבינו (ח"ב ...

שם הספר: שו"ת פני אריה מחבר: רבי אריה ליב בריסלא דפוס: ירושלם תש"ע ראה בשו"ת ושב ורפא (ח"ד סימן מד) בדבר בנין שרצו להקים מעל בית החיים שבו קבור הרב המחבר. וראה עוד על בית החיים זה באתר מורשת יהודי רוטרדם . בדף קלו ע"ב סימן מז, בענין לימוד ע"י נר שהדליק הנכרי בשבת - וראה בש"ס מתיבתא (סנהדרין נח ע"א פניני הלכה דף כ סע"א) שהובאו דברי האחרונים שהשיגו על הרב המחבר. וראה עוד בס' דברי כהן (פרשת יתרו דף תלג סע"א). בדף קלט ע"א בסימן מח - בפתחי תשובה (י"ד סימן צה אות א) הובאו דברי הרב פני אריה כאן שכ' דנ"ט בר נ"ט דהיתרא שרי אף באוכל ולא רק בבלוע בכלי, ואפ"ה בתבשיל שעורים המעורב בו חמאה א' מארבעים, ותחב לתוכו כף, ושוב תחבה לתוך הבשר, צריך ששים כנגד החמאה, לא מיבעיא בתבשיל של שעורים גוש, שבדרך כלל נשארת קצת חמאה בעין ובלעה הכף ממנה, אלא אפילו אם התבשיל כולו רוטב אסור, דלא מיקרי בליעה אלא תערובת. והשיגו הרב פתחי תשובה שם מדברי הט"ז (סימן צב אות כד) דאין המדומע מדמע אלא לפי חשבון, ולכן בעינן ששים כנגד א...

שם הספר: שלמא בעלמא - אורח חיים . דפוס: תשע"ה. אפשר גם לראותו באתר היברו בוקס . תמונת הכריכה כאן . סקירת הספר כאן  וכן בעלון אוהב ספרים (גליון יא עמוד י) . בקובץ אור תורה (אב רחמן תשע"ה דף תתשמט ע"ב) כתבו עוד סקירה על הספר כדלהלן: בעמוד פד בהערה, שבילקוט יוסף הביא הדברים שלא בשם אומרו - עי' בפורום אוצר החכמה שדנו אם יש בזה משום לשון הרע. וע"ע בדף לא ע"א. _____________ מכתב א (מיום י' סיון תשע"ה): לכבוד אח'י ורא'ש הגאון כמוהר"ר משה נר"ו מח"ס 'שלמא בעלמא'. אחדשה"ט רוב ברכות ומזל טוב לרגל הוצאת הספר החשוב 'שלמא בעלמא' שהגיענו אתמול וכבר למדו ושמחו ופלפלו בו רבים. ודרך אגב בענין מה שכ' בענין קו התאריך באלסקא וכ' לדחות הראיה של מהרש"י וינברג ז"ל וכן דברי הכוזרי שהרי היו עמים שהיה להם ישבועות של מספר שונה של ימים ע"כ, הנה בספרי מגילת המלך הבאתי ראיה לזה גם מדברי חז"ל שהיתה מונה בהם ימי שבת בז' הנערות ולכאו' אם היה שבוע של ז' ימים מה צריך למנות א...

שם הקונטרס: בענין עשיית עירוב בפולנקו (ב' חלקים) מחבר: רבי דוד שוויקה דפוס: מקסיקו תשע"ה לקריאת הקונטרסים: חלק א' בלשה"ק חלק ב' בלשה"ק חלק א' בספרדית חלק ב' בספרדית ראה כאן מו"מ בדברי קונטרסים אלו. וראה גם בשו"ת מגן שלמה (סימן יד) מש"כ בזה. בח"א עמוד ב הביא דעת רש"י שעיר שמצויין בה ששים רבוא הויא רה"ר - יש להוסיף שמר"ן בב"י (סימן שמה אות ז) הביא זאת ללא חולק. שם בהערה הביא מכתב מהר"מ רוזנר נר"ו - ע"ע בשיעורו של מהר"מ רוזנר נר"ו בענין העירוב במנצ'סטר . ובדעת מהר"נ קרליץ ז"ל, ע"ע בספרו חוט שני על מזוזה (עמוד תב) שיש לתקן עירוב אם אין חשש לס״ר, ובני תורה יחמירו. שם בעמוד ג כתב שתלמידי הגר"מ פיינשטיין ז"ל התנגדו בכל תוקף לעירובין שבפלאטבוש ובורו פארק - יש להוסיף שהוא עצמו התנגד לזה בכל תוקף, עי' בשו"ת אגרות משה (חי"ד ח"ג לאחר סימן קסא). וכ"כ הרב המחבר נר"ו בח"ב (בחלק הלועזי עמוד א) שהגר"מ פיינשטיין ז"ל בעצ...

שם הספר: מחלוקת סאנז וסדיגורה מחבר: יצחק אבן דפוס: תרע"ו עמוד יב שורה ו מלמטה - צ"ל גליציה המערבית. עמוד טו, מאשים את רבי ברוך מרודניק במחלוקת - אולם ראה ב ויקיפדיה בערכו כמה שיבחוהו גדולי דורו על צדקותו. עמוד יז - הצדיק מרוזבדוב הוא הרב משה (הנזכר להלן עמוד מט), ראה עליו ב ויקיפדיה (ערך חסידות רוזבדוב) . עמוד עז, בענין יחס בעלזא למחלוקת זו - ראה עוד להלן (עמוד קי) וב בלוג עם הספר . עמוד קט, בדבר המשך המחלוקת גם בדורות שאחרי כן - כנראה שלזה נתכוון האדמו"ר מקאלוב נר"ו בקובץ לקח טוב - קאלוב (גליון קיג דף א ע"א) שכ' וז"ל:  ובענין זה סיפר לי כ"ק אדמו"ר רבי שלמה מבאבוב זי"ע  בסאראטאגא, שאדם אחד דיבר פעם דברי קנטור לפני אחד  ממשפחת אבותיו הקדושים, ואמר כי בחצר הקודש של חסידות  מסוימת עזבו ראשי השושלת ירושה גדולה מרכושם, בנינים יקרים  ועוד חפצים יקרים מאד, משא"כ בצאנז נשאר רק חצי ניגון למנוחה  ושמחה. השיבו הרה"ק, שמנכדי אותה חצר נשארו רק רבנים אחדים,  משא"כ מנכדי צאנז יש בפולין וגאליציא כתשעים רבנים המכהנים  ברבנות, וכי זה...