גליונות

שם הקובץ: דברי חפץ - גליון ג - תשרי תשע"ה מו"ל: מוסדות יד מהרי"ץ - בני ברק דפוס: תשע"ה מופיע גם בהיברו בוקס . - דנו הרבנים הכותבים בעניני הפסק. בעמוד מח בענין אמירת 'מזמור לדוד' בין הנטילה להמוציא, ובעמוד קכג בענין אמירת או"א קיים את הילד וכו' בין ברכת הגפן לשתיית היין, ושם בענין אמירת הא מכשטא לאחר ז' ברכות, ובעמוד קלב בענין הוידויים שבין התקיעות, ובעמוד קמ והלאה בענין הפסק בין סיום התורה לתחילתה בשמחת תורה, ובעמוד קמג בענין אמירת בסימנא טבא לפני בראשית. ובכל זה יש לציין למש"כ אאמו"ר נר"ו בקונטרס הפסקים (ונדפס בהוספות בספרו אהלי שם א"ח ח"ה עמוד קצט והלאה) להוכיח שכל נוסח קבוע אין בו משום הפסק. עש"ב. ולפי זה מדוייקים דברי הריב"ש שהביא הרב הכותב בקובץ זה (עמוד קכה ועמוד קכח). ע"ש. ובזה גם יבואר מה שיש נהגו שהעולה אומר 'חזק חזק ונתחזק' בסוף כל חומש לפני ברכה אחרונה. והובא המנהג בהוספות שבסוף ש"ע הגר"ז ובשו"ת משנה הלכות (ח"ז סימן כב). וכתב בס' אורחות רבינו (ח"ב ...

שם הספר: שו"ת פני אריה מחבר: רבי אריה ליב בריסלא דפוס: ירושלם תש"ע ראה בשו"ת ושב ורפא (ח"ד סימן מד) בדבר בנין שרצו להקים מעל בית החיים שבו קבור הרב המחבר. וראה עוד על בית החיים זה באתר מורשת יהודי רוטרדם . בדף קלו ע"ב סימן מז, בענין לימוד ע"י נר שהדליק הנכרי בשבת - וראה בש"ס מתיבתא (סנהדרין נח ע"א פניני הלכה דף כ סע"א) שהובאו דברי האחרונים שהשיגו על הרב המחבר. וראה עוד בס' דברי כהן (פרשת יתרו דף תלג סע"א). בדף קלט ע"א בסימן מח - בפתחי תשובה (י"ד סימן צה אות א) הובאו דברי הרב פני אריה כאן שכ' דנ"ט בר נ"ט דהיתרא שרי אף באוכל ולא רק בבלוע בכלי, ואפ"ה בתבשיל שעורים המעורב בו חמאה א' מארבעים, ותחב לתוכו כף, ושוב תחבה לתוך הבשר, צריך ששים כנגד החמאה, לא מיבעיא בתבשיל של שעורים גוש, שבדרך כלל נשארת קצת חמאה בעין ובלעה הכף ממנה, אלא אפילו אם התבשיל כולו רוטב אסור, דלא מיקרי בליעה אלא תערובת. והשיגו הרב פתחי תשובה שם מדברי הט"ז (סימן צב אות כד) דאין המדומע מדמע אלא לפי חשבון, ולכן בעינן ששים כנגד א...

שם הספר: שלמא בעלמא - אורח חיים . דפוס: תשע"ה. אפשר גם לראותו באתר היברו בוקס . תמונת הכריכה כאן . סקירת הספר כאן  וכן בעלון אוהב ספרים (גליון יא עמוד י) . בקובץ אור תורה (אב רחמן תשע"ה דף תתשמט ע"ב) כתבו עוד סקירה על הספר כדלהלן: בעמוד פד בהערה, שבילקוט יוסף הביא הדברים שלא בשם אומרו - עי' בפורום אוצר החכמה שדנו אם יש בזה משום לשון הרע. וע"ע בדף לא ע"א. _____________ מכתב א (מיום י' סיון תשע"ה): לכבוד אח'י ורא'ש הגאון כמוהר"ר משה נר"ו מח"ס 'שלמא בעלמא'. אחדשה"ט רוב ברכות ומזל טוב לרגל הוצאת הספר החשוב 'שלמא בעלמא' שהגיענו אתמול וכבר למדו ושמחו ופלפלו בו רבים. ודרך אגב בענין מה שכ' בענין קו התאריך באלסקא וכ' לדחות הראיה של מהרש"י וינברג ז"ל וכן דברי הכוזרי שהרי היו עמים שהיה להם ישבועות של מספר שונה של ימים ע"כ, הנה בספרי מגילת המלך הבאתי ראיה לזה גם מדברי חז"ל שהיתה מונה בהם ימי שבת בז' הנערות ולכאו' אם היה שבוע של ז' ימים מה צריך למנות א...

שם הקונטרס: בענין עשיית עירוב בפולנקו (ב' חלקים) מחבר: רבי דוד שוויקה דפוס: מקסיקו תשע"ה לקריאת הקונטרסים: חלק א' בלשה"ק חלק ב' בלשה"ק חלק א' בספרדית חלק ב' בספרדית ראה כאן מו"מ בדברי קונטרסים אלו. וראה גם בשו"ת מגן שלמה (סימן יד) מש"כ בזה. בח"א עמוד ב הביא דעת רש"י שעיר שמצויין בה ששים רבוא הויא רה"ר - יש להוסיף שמר"ן בב"י (סימן שמה אות ז) הביא זאת ללא חולק. שם בהערה הביא מכתב מהר"מ רוזנר נר"ו - ע"ע בשיעורו של מהר"מ רוזנר נר"ו בענין העירוב במנצ'סטר . ובדעת מהר"נ קרליץ ז"ל, ע"ע בספרו חוט שני על מזוזה (עמוד תב) שיש לתקן עירוב אם אין חשש לס״ר, ובני תורה יחמירו. שם בעמוד ג כתב שתלמידי הגר"מ פיינשטיין ז"ל התנגדו בכל תוקף לעירובין שבפלאטבוש ובורו פארק - יש להוסיף שהוא עצמו התנגד לזה בכל תוקף, עי' בשו"ת אגרות משה (חי"ד ח"ג לאחר סימן קסא). וכ"כ הרב המחבר נר"ו בח"ב (בחלק הלועזי עמוד א) שהגר"מ פיינשטיין ז"ל בעצ...

שם הספר: מחלוקת סאנז וסדיגורה מחבר: יצחק אבן דפוס: תרע"ו עמוד יב שורה ו מלמטה - צ"ל גליציה המערבית. עמוד טו, מאשים את רבי ברוך מרודניק במחלוקת - אולם ראה ב ויקיפדיה בערכו כמה שיבחוהו גדולי דורו על צדקותו. עמוד יז - הצדיק מרוזבדוב הוא הרב משה (הנזכר להלן עמוד מט), ראה עליו ב ויקיפדיה (ערך חסידות רוזבדוב) . עמוד עז, בענין יחס בעלזא למחלוקת זו - ראה עוד להלן (עמוד קי) וב בלוג עם הספר . עמוד קט, בדבר המשך המחלוקת גם בדורות שאחרי כן - כנראה שלזה נתכוון האדמו"ר מקאלוב נר"ו בקובץ לקח טוב - קאלוב (גליון קיג דף א ע"א) שכ' וז"ל:  ובענין זה סיפר לי כ"ק אדמו"ר רבי שלמה מבאבוב זי"ע  בסאראטאגא, שאדם אחד דיבר פעם דברי קנטור לפני אחד  ממשפחת אבותיו הקדושים, ואמר כי בחצר הקודש של חסידות  מסוימת עזבו ראשי השושלת ירושה גדולה מרכושם, בנינים יקרים  ועוד חפצים יקרים מאד, משא"כ בצאנז נשאר רק חצי ניגון למנוחה  ושמחה. השיבו הרה"ק, שמנכדי אותה חצר נשארו רק רבנים אחדים,  משא"כ מנכדי צאנז יש בפולין וגאליציא כתשעים רבנים המכהנים  ברבנות, וכי זה...

שם הספר: שו"ת ויכתוב מרדכי מחבר: רבי מרדכי אלמקייס דפוס: תשס"ט עמוד 10 שורה ד - צ"ל רבי (פעם א'). עמוד 12 שורה ט 'כתב מרדכי' - עי' להלן (עמוד תכז אות ז). וסר'ה מה'ר בזה תלונת אחי ידידי מהר"ר יואל נר"ו במכתבו הנדפס בקו' מרי"ח ניחוח (גליון רנד דף לג ע"א). וכבר הוער בזה בקו' מרי"ח ניחוח (גליון רנה דף כ ע"א). שם שורה יא - צ"ל מתעתד. עמוד 31 ד"ה ועפי"ז סוף שורה ד - ואפשר עוד לבאר עפ"ד המדרש (ויקרא רבה פרשה לה סימן ז): אמר רבי חנינא בר פפי, אמר להם, אם שמרתם את התורה הריני מעלה עליכם, כאלו עשיתם עצמכם ועשיתם אותם. וביאר במנחת שי (ר"פ בחוקותי) דיליף הא דכאילו עשית עצמכם ממה דכתיב אתם בלא וא"ו. והיינו 'אשר עשה' דהכא. עמ' 33 ד"ה עוד הב', הקשה אמאי יש דברים הניתרים במקום הפסד מרובה - כבר יישב מור"ם בתורת חטאת (בהקדמה) דהיינו דוקא כשמעיקר הדין שרי, ולכתחילה חוששים לדעות הפוסקים המחמירים. דף ז ע"א שורה א - צ"ל מקום להקל כלל. שם שורה ח - צ...

שם הספר: שערי גדולה. מחבר: רבי גדליה דב שוורץ. דפוס: תשס"ז. עמוד קכג, כתב שמהר"ר שלמה נתן קוטלר לא הסכים לתקנת אגודת הרבנים שלא לייצר נקניקים כשרים בבית חרושת שבו מייצרים נקניקי טריפה - לא נראה כן, אלא הרב הנ"ל גם הוא הסכים לתקנה, כמבואר בתשובתו הנד' בשו"ת תשובה שלמה (חח"מ סימן ה). והביאו הרב המחבר נר"ו להלן (עמוד שעא סוף אות יב). ומהר"ר שלמה נתן קוטלר כתב שאחד מן הרבנים פקפק על התקנה, ולא הוא ז"ל. עמוד קלג, הביא דברי הרב תפארת ידידיה (ח"ב סימן יט) להקל למסור לשלטונות יהודי בעל איטליז המוכר טריפות משום שבמדינות המתורבתות אין סכנת מוות לבעל האיטליז, והוא מזיק לרבים - גם  מהר"ר צבי יהודה בן יעקב בקובץ תחומין (כרך כד עמוד שי) הביא דעת האומר שבזמנינו במדינות המתורבתות לא שייך דין מוסר, וגם שם הביא שכן דעת הרב ערוך השלחן (ח"מ סימן שפח אות ז). וע"ע בתשובת מהרי"ש אלישיב המובאת בספר דבר סיני (עמוד מה), ובשו"ת ציץ אליעזר (חי"ט סימן נב), ובקובץ תחומין (כרך ח עמ' רסג-רצו), ובס' דיני ממונות (ח"ד ש...