גליונות

שם הספר: שלמא בעלמא - אורח חיים . דפוס: תשע"ה. אפשר גם לראותו באתר היברו בוקס . תמונת הכריכה כאן . סקירת הספר כאן  וכן בעלון אוהב ספרים (גליון יא עמוד י) . בקובץ אור תורה (אב רחמן תשע"ה דף תתשמט ע"ב) כתבו עוד סקירה על הספר כדלהלן: בעמוד פד בהערה, שבילקוט יוסף הביא הדברים שלא בשם אומרו - עי' בפורום אוצר החכמה שדנו אם יש בזה משום לשון הרע. וע"ע בדף לא ע"א. _____________ מכתב א (מיום י' סיון תשע"ה): לכבוד אח'י ורא'ש הגאון כמוהר"ר משה נר"ו מח"ס 'שלמא בעלמא'. אחדשה"ט רוב ברכות ומזל טוב לרגל הוצאת הספר החשוב 'שלמא בעלמא' שהגיענו אתמול וכבר למדו ושמחו ופלפלו בו רבים. ודרך אגב בענין מה שכ' בענין קו התאריך באלסקא וכ' לדחות הראיה של מהרש"י וינברג ז"ל וכן דברי הכוזרי שהרי היו עמים שהיה להם ישבועות של מספר שונה של ימים ע"כ, הנה בספרי מגילת המלך הבאתי ראיה לזה גם מדברי חז"ל שהיתה מונה בהם ימי שבת בז' הנערות ולכאו' אם היה שבוע של ז' ימים מה צריך למנות א...

שם הקונטרס: בענין עשיית עירוב בפולנקו (ב' חלקים) מחבר: רבי דוד שוויקה דפוס: מקסיקו תשע"ה לקריאת הקונטרסים: חלק א' בלשה"ק חלק ב' בלשה"ק חלק א' בספרדית חלק ב' בספרדית ראה כאן מו"מ בדברי קונטרסים אלו. וראה גם בשו"ת מגן שלמה (סימן יד) מש"כ בזה. בח"א עמוד ב הביא דעת רש"י שעיר שמצויין בה ששים רבוא הויא רה"ר - יש להוסיף שמר"ן בב"י (סימן שמה אות ז) הביא זאת ללא חולק. שם בהערה הביא מכתב מהר"מ רוזנר נר"ו - ע"ע בשיעורו של מהר"מ רוזנר נר"ו בענין העירוב במנצ'סטר . ובדעת מהר"נ קרליץ ז"ל, ע"ע בספרו חוט שני על מזוזה (עמוד תב) שיש לתקן עירוב אם אין חשש לס״ר, ובני תורה יחמירו. שם בעמוד ג כתב שתלמידי הגר"מ פיינשטיין ז"ל התנגדו בכל תוקף לעירובין שבפלאטבוש ובורו פארק - יש להוסיף שהוא עצמו התנגד לזה בכל תוקף, עי' בשו"ת אגרות משה (חי"ד ח"ג לאחר סימן קסא). וכ"כ הרב המחבר נר"ו בח"ב (בחלק הלועזי עמוד א) שהגר"מ פיינשטיין ז"ל בעצ...

שם הספר: מחלוקת סאנז וסדיגורה מחבר: יצחק אבן דפוס: תרע"ו עמוד יב שורה ו מלמטה - צ"ל גליציה המערבית. עמוד טו, מאשים את רבי ברוך מרודניק במחלוקת - אולם ראה ב ויקיפדיה בערכו כמה שיבחוהו גדולי דורו על צדקותו. עמוד יז - הצדיק מרוזבדוב הוא הרב משה (הנזכר להלן עמוד מט), ראה עליו ב ויקיפדיה (ערך חסידות רוזבדוב) . עמוד עז, בענין יחס בעלזא למחלוקת זו - ראה עוד להלן (עמוד קי) וב בלוג עם הספר . עמוד קט, בדבר המשך המחלוקת גם בדורות שאחרי כן - כנראה שלזה נתכוון האדמו"ר מקאלוב נר"ו בקובץ לקח טוב - קאלוב (גליון קיג דף א ע"א) שכ' וז"ל:  ובענין זה סיפר לי כ"ק אדמו"ר רבי שלמה מבאבוב זי"ע  בסאראטאגא, שאדם אחד דיבר פעם דברי קנטור לפני אחד  ממשפחת אבותיו הקדושים, ואמר כי בחצר הקודש של חסידות  מסוימת עזבו ראשי השושלת ירושה גדולה מרכושם, בנינים יקרים  ועוד חפצים יקרים מאד, משא"כ בצאנז נשאר רק חצי ניגון למנוחה  ושמחה. השיבו הרה"ק, שמנכדי אותה חצר נשארו רק רבנים אחדים,  משא"כ מנכדי צאנז יש בפולין וגאליציא כתשעים רבנים המכהנים  ברבנות, וכי זה...

שם הספר: שו"ת ויכתוב מרדכי מחבר: רבי מרדכי אלמקייס דפוס: תשס"ט עמוד 10 שורה ד - צ"ל רבי (פעם א'). עמוד 12 שורה ט 'כתב מרדכי' - עי' להלן (עמוד תכז אות ז). וסר'ה מה'ר בזה תלונת אחי ידידי מהר"ר יואל נר"ו במכתבו הנדפס בקו' מרי"ח ניחוח (גליון רנד דף לג ע"א). וכבר הוער בזה בקו' מרי"ח ניחוח (גליון רנה דף כ ע"א). שם שורה יא - צ"ל מתעתד. עמוד 31 ד"ה ועפי"ז סוף שורה ד - ואפשר עוד לבאר עפ"ד המדרש (ויקרא רבה פרשה לה סימן ז): אמר רבי חנינא בר פפי, אמר להם, אם שמרתם את התורה הריני מעלה עליכם, כאלו עשיתם עצמכם ועשיתם אותם. וביאר במנחת שי (ר"פ בחוקותי) דיליף הא דכאילו עשית עצמכם ממה דכתיב אתם בלא וא"ו. והיינו 'אשר עשה' דהכא. עמ' 33 ד"ה עוד הב', הקשה אמאי יש דברים הניתרים במקום הפסד מרובה - כבר יישב מור"ם בתורת חטאת (בהקדמה) דהיינו דוקא כשמעיקר הדין שרי, ולכתחילה חוששים לדעות הפוסקים המחמירים. דף ז ע"א שורה א - צ"ל מקום להקל כלל. שם שורה ח - צ...

שם הספר: שערי גדולה. מחבר: רבי גדליה דב שוורץ. דפוס: תשס"ז. עמוד קכג, כתב שמהר"ר שלמה נתן קוטלר לא הסכים לתקנת אגודת הרבנים שלא לייצר נקניקים כשרים בבית חרושת שבו מייצרים נקניקי טריפה - לא נראה כן, אלא הרב הנ"ל גם הוא הסכים לתקנה, כמבואר בתשובתו הנד' בשו"ת תשובה שלמה (חח"מ סימן ה). והביאו הרב המחבר נר"ו להלן (עמוד שעא סוף אות יב). ומהר"ר שלמה נתן קוטלר כתב שאחד מן הרבנים פקפק על התקנה, ולא הוא ז"ל. עמוד קלג, הביא דברי הרב תפארת ידידיה (ח"ב סימן יט) להקל למסור לשלטונות יהודי בעל איטליז המוכר טריפות משום שבמדינות המתורבתות אין סכנת מוות לבעל האיטליז, והוא מזיק לרבים - גם  מהר"ר צבי יהודה בן יעקב בקובץ תחומין (כרך כד עמוד שי) הביא דעת האומר שבזמנינו במדינות המתורבתות לא שייך דין מוסר, וגם שם הביא שכן דעת הרב ערוך השלחן (ח"מ סימן שפח אות ז). וע"ע בתשובת מהרי"ש אלישיב המובאת בספר דבר סיני (עמוד מה), ובשו"ת ציץ אליעזר (חי"ט סימן נב), ובקובץ תחומין (כרך ח עמ' רסג-רצו), ובס' דיני ממונות (ח"ד ש...

שם הקונטרס: מגילת המלך מחבר: רבי אהרן פרץ דפוס: תשע"ד בהקדמה - שוב י"ל (בשנת תשע"ז) מגילת אסתר עם פירוש המלך למהר"ש קרדי נר"ו, וג'ם הו'א פירש כל 'המלך' שבמגילה על הקב"ה. עמוד ב, הביא את דברי הראב״ע בריש אסתר - ועי׳ בס׳ סנסן ליאיר השלם (עמוד קצח) מש״כ בדברי הראב״ע. וע״ע בס׳ שיח פורים (עמוד מח) ובשו״ת עמק יהושע ח״ה (בקו׳ מצפה יהושע שבסוה״ס עמוד מג) מש״כ בענין שלא נזכר שם ה׳ במגילה.   עמוד ג, שלכן תיקנו חז״ל לשנותה ביום - לא הבנתי הכוונה בזה. ואולי הכוונה שמכיון שהדברים ברמז ולא בהדיא, יש לחזור ולשנותם כדי שיגיע לעומק כוונת הדברים. ועי' להלן מה שהשיב בזה הרב המחבר נר"ו. עמוד ה, שבשבת לא ישבו בגינה משום שהיו יראים פן יתלשו מן המחובר את העשבים - עי׳ בשו״ת יחוה דעת יוסף (ח״א סימן ב) ובס׳ מנוחת אהבה (ח״א פרק יג הערה יז) בענין חשש שמא יתלוש במריח הדס. וע״ע ברבעון קרית ספר (אלול תשס״ח עמוד קו). ויש עוד להאריך בזה.  שם (פסוק ז) הביא דברי הש״ס שהשקו כ״א יין הגדול ממנו בשנים - גם עפ״ז אפשר לבאר דברי הכתוב ׳ויין מלכות רב׳, ...

שם הקובץ: מאור האמת - גליון ה - ניסן תשע"ה מו"ל: קהילת אור האמת - אלעד דפוס: תשע"ה דף י ע"א אות א שורה ד - צ"ל שעי"ז אין עוד אפשרות שיעבור. דף יא ע״ג, כ' שא״א להגעיל הכיורים שהם כלי חרס - ויש להעיר שבזמנינו רוב הכיורים אינם עשויים מחרס. ועי׳ בהגש״פ אהלי שם (בהלכות פסח למעשה שבראש הספר עמוד ב אות ט).  דף יב ע״א, כ׳ טעם החומרא שלא להשתמש בבשמים נוזליים בפסח הוא כי יש השותים אותם - ולא שמענו מי שישתה אותם. וטעם המחמירים הוא כי אפשר להפריד האלכוהול מהחומרים הפוגמים אותו. ועי׳ באהלי שם על הש״ע (א״ח סימן תמב דף מג ע״ב). בדף יג ע"ג שורה יג מלמטה - צ"ל מביא חמץ. בעמוד האחרון כ' שיש דרשת שבת הגדול גם ביו״ט א׳ דפסח ובשבתות פר׳ שמיני ותזו״מ - והוא טעות.