גליונות

שם הספר: שערי גדולה. מחבר: רבי גדליה דב שוורץ. דפוס: תשס"ז. עמוד קכג, כתב שמהר"ר שלמה נתן קוטלר לא הסכים לתקנת אגודת הרבנים שלא לייצר נקניקים כשרים בבית חרושת שבו מייצרים נקניקי טריפה - לא נראה כן, אלא הרב הנ"ל גם הוא הסכים לתקנה, כמבואר בתשובתו הנד' בשו"ת תשובה שלמה (חח"מ סימן ה). והביאו הרב המחבר נר"ו להלן (עמוד שעא סוף אות יב). ומהר"ר שלמה נתן קוטלר כתב שאחד מן הרבנים פקפק על התקנה, ולא הוא ז"ל. עמוד קלג, הביא דברי הרב תפארת ידידיה (ח"ב סימן יט) להקל למסור לשלטונות יהודי בעל איטליז המוכר טריפות משום שבמדינות המתורבתות אין סכנת מוות לבעל האיטליז, והוא מזיק לרבים - גם  מהר"ר צבי יהודה בן יעקב בקובץ תחומין (כרך כד עמוד שי) הביא דעת האומר שבזמנינו במדינות המתורבתות לא שייך דין מוסר, וגם שם הביא שכן דעת הרב ערוך השלחן (ח"מ סימן שפח אות ז). וע"ע בתשובת מהרי"ש אלישיב המובאת בספר דבר סיני (עמוד מה), ובשו"ת ציץ אליעזר (חי"ט סימן נב), ובקובץ תחומין (כרך ח עמ' רסג-רצו), ובס' דיני ממונות (ח"ד ש...

שם הקונטרס: מגילת המלך מחבר: רבי אהרן פרץ דפוס: תשע"ד בהקדמה - שוב י"ל (בשנת תשע"ז) מגילת אסתר עם פירוש המלך למהר"ש קרדי נר"ו, וג'ם הו'א פירש כל 'המלך' שבמגילה על הקב"ה. עמוד ב, הביא את דברי הראב״ע בריש אסתר - ועי׳ בס׳ סנסן ליאיר השלם (עמוד קצח) מש״כ בדברי הראב״ע. וע״ע בס׳ שיח פורים (עמוד מח) ובשו״ת עמק יהושע ח״ה (בקו׳ מצפה יהושע שבסוה״ס עמוד מג) מש״כ בענין שלא נזכר שם ה׳ במגילה.   עמוד ג, שלכן תיקנו חז״ל לשנותה ביום - לא הבנתי הכוונה בזה. ואולי הכוונה שמכיון שהדברים ברמז ולא בהדיא, יש לחזור ולשנותם כדי שיגיע לעומק כוונת הדברים. ועי' להלן מה שהשיב בזה הרב המחבר נר"ו. עמוד ה, שבשבת לא ישבו בגינה משום שהיו יראים פן יתלשו מן המחובר את העשבים - עי׳ בשו״ת יחוה דעת יוסף (ח״א סימן ב) ובס׳ מנוחת אהבה (ח״א פרק יג הערה יז) בענין חשש שמא יתלוש במריח הדס. וע״ע ברבעון קרית ספר (אלול תשס״ח עמוד קו). ויש עוד להאריך בזה.  שם (פסוק ז) הביא דברי הש״ס שהשקו כ״א יין הגדול ממנו בשנים - גם עפ״ז אפשר לבאר דברי הכתוב ׳ויין מלכות רב׳, ...

שם הקובץ: מאור האמת - גליון ה - ניסן תשע"ה מו"ל: קהילת אור האמת - אלעד דפוס: תשע"ה דף י ע"א אות א שורה ד - צ"ל שעי"ז אין עוד אפשרות שיעבור. דף יא ע״ג, כ' שא״א להגעיל הכיורים שהם כלי חרס - ויש להעיר שבזמנינו רוב הכיורים אינם עשויים מחרס. ועי׳ בהגש״פ אהלי שם (בהלכות פסח למעשה שבראש הספר עמוד ב אות ט).  דף יב ע״א, כ׳ טעם החומרא שלא להשתמש בבשמים נוזליים בפסח הוא כי יש השותים אותם - ולא שמענו מי שישתה אותם. וטעם המחמירים הוא כי אפשר להפריד האלכוהול מהחומרים הפוגמים אותו. ועי׳ באהלי שם על הש״ע (א״ח סימן תמב דף מג ע״ב). בדף יג ע"ג שורה יג מלמטה - צ"ל מביא חמץ. בעמוד האחרון כ' שיש דרשת שבת הגדול גם ביו״ט א׳ דפסח ובשבתות פר׳ שמיני ותזו״מ - והוא טעות. 

שם הספר: ילקוט יוסף - מועדים - פורים מחבר: רבי יצחק יוסף דפוס: תשע"ג חלק מספר זה חזר ונדפס עם תיקונים בקובץ בית יוסף (גליון כב). בהקדמה עמ' ה ד"ה וכגון, בדבר המנהג לומר הפסוק לומר ה' מלך וגו' בין ברכת המוציא לאכילה - וכ' עוד בזה להלן (דף רצז ע"א). ועי' לאאמו"ר נר"ו בקו' הפסקים (עמוד יב) שיישב וקיים המנהג. וכ"כ עוד בס' אהלי שם על הש"ע (ח"ה דף ריט ע"ב). וע"ע להלן דף רצז ע"ב. שם - בענין אמירת בסימנא טבא לפני קריאת פרשת בראשית - עי' לאאמו"ר נר"ו שם (עמוד יא) שקיים אף מנהג זה. וכ"כ עוד בס' אהלי שם על הש"ע (ח"ה דף ריח ע"ב). ע"ש. וע"ע בזה בחזון עובדיה על סוכות (עמוד תע) ובילקוט יוסף (א"ח מהדורת תשס"ד סימן כה הערה סח) ובקובץ דברי חפץ (גליון ג דף קמג ע"ב). בעמ' לב, אם חנוכה בטל לעת"ל - עי' בס' חסידים (סימן שסט ובפי' ברית עולם ובמקור חסד שם), ובס' ברוך שאמר על התפילה (עמוד תיט), ובס' תורת המועדים למהר"ד יוסף...

שם הספר: זכרון אפרים - רבבות אפרים. מחבר: רבי אפרים גרינבלט. עורך: רבי מרדכי אלמקייס. דפוס: תשע"ה. בעמ' א - מקור המאמר האי'ר אחי ידידי כמוהר"ר יואל נר"ו במכתבו הנדפס בקו' מרי"ח ניחוח (גליון רנה דף כא ע"א). בעמ' ג - עי' במש"כ בזה אחי ידידי כמוהר"ר יואל נר"ו במכתבו הנדפס בקו' מרי"ח ניחוח (גליון רנה דף כא ע"א). בעמ' ה ד"ה באבודרהם 'אלא על מצוה שנעשית בבת אחת בלא הפסק' - ע"ע בשו"ת חזון עובדיה ח"א (סימן יט ד"ה וחזי, בהנד"מ עמוד רפז). שם ד"ה ועוד - צ"ל בלא דברי חז"ל. בעמ' ז - עי' במש"כ בזה אחי ידידי כמוהר"ר יואל נר"ו במכתבו הנדפס בקו' מרי"ח ניחוח (גליון רנה דף כא ע"א). בעמ' י - עי' במש"כ בזה אחי ידידי כמוהר"ר יואל נר"ו במכתבו הנדפס בקו' מרי"ח ניחוח (גליון רנה דף כא ע"א). בעמ' יג - עי' במש"כ בזה אחי ידידי כמוהר"ר יואל נר"ו במכתבו הנדפס בקו' מרי...

שם הספר: תהילת שלמה מחבר: רבי שלמה אבורמד דפוס: תשע"ה בהסכמות (עמוד ב) 'זכורני מכד הוינא טליא' - עי' גם בקובץ מרי"ח ניחוח (סוף גליון רכח) מה שכתב אחד ממכיריו של הרב המחבר ז"ל. בתולדות המחבר (עמוד טז) כתב שהרמב"ם אלבאז חיבר ספר מקדש מלך על הזוהר - ואינו כן, שכן ספר מקדש מלך חיברו מהר"ש בוזאגלו, עי' בהקדמתו לספר. ויש לציין ששוב י"ל ע"י מוסדות גאון יעקב ספר חכמת שלמה, והוא תולדות הרב המחבר. וגם נדפסו שם כמה מפיוטיו עם ביאורים. בסוף עמ' יז שאל מדוע גרו הרבה מיהודי מערב הפנימי בכפרים מרוחקים - כן שאל גם אחי ידידי מהר"ר דוד נר"ו במאמרו הנדפס בראש ספר תהלתו בפי הנד"מ (סוף עמ' כח) ובסוף ספרו תורי זהב (עמ' קע). ע"ש. ועי' ברש"י (שבת פ ע"א ד"ה בעירניות) מש"כ בשבח בני הכפרים. וע"ע בס' חכמת שלמה הנ"ל (עמוד ל בהערה), ובקובץ מרי"ח ניחוח (גליון רפד דף לא ע"א וגליון רפו דף כט ע"ב וגליון שיט ע"א דף ג ע"ב ד"ה אחד ודף לג רע"ב). בכותרת העמוד...

שם הסדרה: ארחץ בנקיון כפי - ו' חלקים. מחבר: רבי שמואל פרץ. שם הכרך: ארחץ בנקיון כפי - סימן קנח  ח"א. דפוס: תשס"ח. במפתחות סימן סה - צ"ל וחי בהם. בעמ' יד ד"ה והסברא – ועי' למהר"י פראנד נר"ו בס' אהלי יששכר (מו"ק סימן טז) שהביא דרך אחרת בזה מד' הפמ"ג בפתיחה כוללת (לאו"ח ח"ב סי' כח) והרב ביכורי יעקב (סי' תרמ אות יט). ע"ש. בעמ' טו בסוף הדיבור הא' – ועי' למהר"ע יוסף ז"ל בס' מאור ישראל (ח"ב עמ' כג) שהאריך בדין סומא אי פטור לרבי יהודה גם ממצוות ל"ת. בעמ' יח ד"ה אמנם "והדברים מאירים" – ועי' בס' אהלי יששכר הנ"ל (סימן יט) שהאריך בביאור סברא זו. בעמ' מח ד"ה וראיתי בשם הרב דברי אמת – עי' במש"כ על דבריו מהר"ש קמחי ז"ל בס' יקהיל שלמה (סימן קלז). ודבריו חזרו ונדפסו בס' מימי שלמה (סי' קלז). וע"ש שהאריך בכל ענין זה. בעמ' רכב "וצל"ע מנין הראיה שמנהג העולם שאינם נוגעים במשקה...