גליונות

שם הסדרה: ארחץ בנקיון כפי - ו' חלקים. מחבר: רבי שמואל פרץ. שם הכרך: ארחץ בנקיון כפי - סימן קנח  ח"א. דפוס: תשס"ח. במפתחות סימן סה - צ"ל וחי בהם. בעמ' יד ד"ה והסברא – ועי' למהר"י פראנד נר"ו בס' אהלי יששכר (מו"ק סימן טז) שהביא דרך אחרת בזה מד' הפמ"ג בפתיחה כוללת (לאו"ח ח"ב סי' כח) והרב ביכורי יעקב (סי' תרמ אות יט). ע"ש. בעמ' טו בסוף הדיבור הא' – ועי' למהר"ע יוסף ז"ל בס' מאור ישראל (ח"ב עמ' כג) שהאריך בדין סומא אי פטור לרבי יהודה גם ממצוות ל"ת. בעמ' יח ד"ה אמנם "והדברים מאירים" – ועי' בס' אהלי יששכר הנ"ל (סימן יט) שהאריך בביאור סברא זו. בעמ' מח ד"ה וראיתי בשם הרב דברי אמת – עי' במש"כ על דבריו מהר"ש קמחי ז"ל בס' יקהיל שלמה (סימן קלז). ודבריו חזרו ונדפסו בס' מימי שלמה (סי' קלז). וע"ש שהאריך בכל ענין זה. בעמ' רכב "וצל"ע מנין הראיה שמנהג העולם שאינם נוגעים במשקה...

שם הספר: אוצר הפרשה - דברים. מחבר: רבי מיכאל פרץ. דפוס: תשע"ב. בשנת תשע"ה יצאה לאור מהדורה שניה של ספר זה, ולהלן בסוף הדברים הגליונות של המהדורה השניה. בדף ד ע"א, 'אמר להם, זו משלי היא' וכו' - כ"כ ברש"י. דף יג ע"ב אהלי שם סוף הדיבור הא' - וקשה, שכן רק אם האמורי מכה את היהודי הרי הוא מת, וא"כ הם ימנעו מלהכותם כדי שלא ימותו. דף יד ע"א שורה אחרונה - צ"ל מחמת עוונות. בדף כה סע"ב 'כולם' - צ"ל כלום. בדף כו סע"ב 'ובס' אוצר פסקי הסידור הארכנו בזה' - ודבריו חזרו ונדפסו בספרו אהלי שם על הש"ע (סימן צ סעיף טז). בדף כח ע"א סד"ה אלא - צריך להיות נקודה לאחר 'חנוכת התורה'. שם סד"ה ושמא - י"ל שכיון שכפה עליהם הר כגיגית חשיבי כמכרוהו ב"ד. שם סע"ב 'ושמא גם הכוונה שנענים לתפילה כזאת בחלקה ולא בשלמות' - צ"ע שכן תפילת משה נענתה בחלקה כמבואר לעיל (תולדות כה כא), וכן מצינו שנענתה לעת"ל שמשה יכניס מתי מדבר לארץ כדאיתא בבמדבר רבה (פי"ט...

שם הספר: אוצר הפרשה - במדבר מחבר: רבי מיכאל פרץ דפוס: תשע"ב בדף א ע"א שורה אחרונה - צ"ל נחוצה ומחוייבת. דף ג ע"א אהלי שם שורה ז - צ"ל עוצמה. בהתמדה, בדבקות במטרה ובנחישות, אפשר. דף ה ע"א הביא תירוץ הרב קול יהודה - וכ"כ בס' א חסידישער ווארט בשם מהר"ר לייב מסוכאטשוב. בעמ' יח בדברי הרב חכמת שלמה אי 'מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו' הוא לכל הענינים - בשו"ת יביע אומר ח"ז (חאו"ח סימן ב סוף אות א ובאות ב סוד"ה ועינא) כתב בלשון 'מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה' שאינו כעשאה ממש. וכיו"ב כתב בספרו ענף עץ אבות (פ"א מי"ג סד"ה ודלא יליף הא'). וע"ע שם (פ"ב מ"ב ד"ה אתם) ובספרו חזון עובדיה (יום טוב דף רטז ע"ב).    אולם מהרי"ז מסוקולוב בהסכמתו לס' מנחת בכורים (ודבריו חזרו ונדפסו בספרו שארית יצחק סימן יט ד"ה זה) כתב ש'מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה' היינו כעשאה ממש. וכן נראה דס"ל להרב יפה ללב ח"ב (בקונט' יפה תלמוד דל"א ע"ד) שמחשבה ר...

שם הספר: אוצר הפרשה - ויקרא. מחבר: רבי מיכאל פרץ. דפוס: תשע"ב. בשנת תשע"ה יצאה לאור מהדורה שניה של ספר זה, ולהלן בסוף הדברים הגליונות של המהדורה השניה. בדף ב ע"ב ד"ה ועתה, שורה א - צ"ל שעם היות. בדף ג' רע"א, ששמו של אדם יש לו השפעה מהותית עליו - עי' במה שהוסיף בזה להלן (עמ' ע-עא). ובספרו על אור החיים הקדוש (וישלח לה י) כ' שלפעמים האדם משפיע על שמו. ע"ש. בעמ' טז בראשו - צ"ל ויקרא ב ג. בעמ' יז בראשו - צ"ל ויקרא ג. וכן בעמודים הבאים. בדף לב רע"ב, בקושיות על מהר״ש קלוגר - י״ל שאע״פ דלא הוי כן ממש מ״מ יהיה מי שירצה ללמוד, וא״כ עדיין יפסידו הכהנים כמה קרבנות. ותו י״ל שמכיון שגדול תלמוד תורה יותר מהקרבת קרבנות התמיד (כדאיתא במגילה ג ע"ב), א״כ יעדיפו האנשים ללמוד פר׳ הקרבנות מאשר להקריב ממש. גם מה שהקשה שמ״מ חייבים להביא קרבן, י״ל דשאני נדרים ונדבות שהם רשות, ואף אם מביא עולה על מחשבת עבירה אינה חיוב. ומה שהקשה שאף אם הכהנים לא ילמדו ענין זה לעם ישראל מ״מ שאר החכמים ילמדו אותם, י״ל שהכהנים היו מורי הע...

שם הספר: אוצר הפרשה - שמות מחבר: רבי מיכאל פרץ דפוס: תשע"ב דף נ ע"א ד"ה לכל שורה ה לאחר תיבת 'חירותו' - צ"ל פסיק במקום נקודה. דף נב ע"א ד"ה ואחרי שורה א - צ"ל ויעש משה. דף סג סע״ב שורה ג׳ מלמטה - צ״ל ודפח״ח. שם ׳אמנם צ״ע׳ - כבר ביאר לעיל בשם המלבי״ם שלפני מתן תורה אזלינן בתר האב, וגם משום שמצרי לא יבוא בקהל ה׳. בדף פד ע"א 'וצ"ע הרי הקב"ה מריך לקיים הבטחתו כיון שהבטיח, ולא בגלל שלא יאמר אותו צדיק' - ענין זה נדפס לראשונה בהגש"פ אהלי שם (עמ' קפד). ובעיקר הקושיא, כן הקשה בעיון יעקב (ברכות ט ע"א) בשם המפרשים. ע"ש. ועי' במש"כ בזה הרמ"ז ז"ל בס' משכיל לדוד (בהנד"מ דף קנט ע"א) ובשדה יצחק למהר"י גואיטע ז"ל, ובענף יוסף, ובס' ביאורי החסידות לש"ס בשם ספר שפת אמת (פסח), ובקובץ המצפה (סיון תרע"א סוף עמ' יא), ואאמו"ר נר"ו בס' אוצר המוסר (עמ' ט) ובקו' המאזנים (גליון לא דף מ ע"ב) ובקו' דורות (גליון ג עמ' ה). ...

שם הספר: אוצר הפרשה - בראשית. מחבר: רבי מיכאל פרץ. דפוס: תשע"ב. שוב יצאה לאור מהדורה חדשה עם תיקונים. בתחילת הספר בברכת הגומל - יש להעיר ממה שאמר לי אאמו"ר נר"ו שי"ל בסוף נוסח הברכה 'שגמלני כל טוב' הוא"ו בחול"ם. בברכה שלפני ההפטרה - בסוף הברכה י"ל 'והצדק' הוא"ו בשב"א. בדף ב ע"א ד"ה וירא, שורה ב 'במדרש' - רבה (פ"ב סימן ה). שם שורה ו - צ"ל איני יודע. וכ"ה במדרש. בדף כ ע"ב סוף הדיבור הא' - י"ל שגזירת המיתה היתה לטובתו כדי שיזכור יום המיתה ובזה ינצל מהיצה"ר (כמאמר הכתוב והחי יתן אל לבו, וכמאמרם ז"ל יזכור לו יום המיתה), וזה לא נשאר כעונש אלא כסיוע למלחמה ביצה"ר. שם, בסוד"ה דוגמא - י"ל דשאני חילול ה' שלא מתכפר עד יום המיתה, משא"כ שאר עבירות שמתכפרות מיד. בדף כה סע"ב - ומובן בזה שקראו שמה נעמה מלשון נעימות, דהיינו שהיו שמחים שנולדה כי חזרו בתשובה. ובזה הביאור תתורץ קושיית רש"י שלא היה לו לבאר כל זה, שכן י"ל שבא ללמדנו הכת...

שם הקובץ: קול התורה מו"ל: כולל אבי עזרי דפוס: מיקסיקו תשע"א כתב הר' יעקב אלפייה נר"ו (בגליון פר' ויצא עמ' ב) בשם הרב חיד"א ז"ל שד' שנכנסו לפרדס כדאיתא בחגיגה (יד ע"ב), לא בירכו הגומל בצאתם בשלום. וה"ה כל הנכנס מדעתו בסכנה. והעיר הר"י אלפייה נר"ו, שלפי התוס' (חגיגה שם) שהם לא נכנסו ממש, אלא כגון ע"י שם, אלא היה נראה להם כמו שעלו. וכן פי' בערוך. ע"כ. ולפי"ז אין ראיה למש"כ החיד"א. ויש להעיר שמדברי הרב חיד"א ז"ל בברכי יוסף (א"ח סי' ריט אות ד) שכ' לדייק מדברי מהר"י ן' מיגאש ז"ל שאף מי שחבשוהו ואם רצה לא היה נחבש, מברך הגומל. ושכן המנהג. ע"ש. מוכח שאף המכניס עצמו לסכנה מברך. וע"ע בשו"ת ציץ אליעזר (ח"י סי' כה פכ"ג) שהזכיר הר"י אלפייה, מש"כ בביאור דעת הרב חיד"א ז"ל בזה. וענין ד' שנכנסו לפרדס מבואר במחזיק ברכה (א"ח סי' ריט אות ב), שם כתב הרב חיד"א ז"ל בשם מר אביו ז"ל שאין לברך עפ...