גליונות

שם הספר: אוצר הפרשה - במדבר מחבר: רבי מיכאל פרץ דפוס: תשע"ב בדף א ע"א שורה אחרונה - צ"ל נחוצה ומחוייבת. דף ג ע"א אהלי שם שורה ז - צ"ל עוצמה. בהתמדה, בדבקות במטרה ובנחישות, אפשר. דף ה ע"א הביא תירוץ הרב קול יהודה - וכ"כ בס' א חסידישער ווארט בשם מהר"ר לייב מסוכאטשוב. בעמ' יח בדברי הרב חכמת שלמה אי 'מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו' הוא לכל הענינים - בשו"ת יביע אומר ח"ז (חאו"ח סימן ב סוף אות א ובאות ב סוד"ה ועינא) כתב בלשון 'מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה' שאינו כעשאה ממש. וכיו"ב כתב בספרו ענף עץ אבות (פ"א מי"ג סד"ה ודלא יליף הא'). וע"ע שם (פ"ב מ"ב ד"ה אתם) ובספרו חזון עובדיה (יום טוב דף רטז ע"ב).    אולם מהרי"ז מסוקולוב בהסכמתו לס' מנחת בכורים (ודבריו חזרו ונדפסו בספרו שארית יצחק סימן יט ד"ה זה) כתב ש'מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה' היינו כעשאה ממש. וכן נראה דס"ל להרב יפה ללב ח"ב (בקונט' יפה תלמוד דל"א ע"ד) שמחשבה ר...

שם הספר: אוצר הפרשה - ויקרא. מחבר: רבי מיכאל פרץ. דפוס: תשע"ב. בשנת תשע"ה יצאה לאור מהדורה שניה של ספר זה, ולהלן בסוף הדברים הגליונות של המהדורה השניה. בדף ב ע"ב ד"ה ועתה, שורה א - צ"ל שעם היות. בדף ג' רע"א, ששמו של אדם יש לו השפעה מהותית עליו - עי' במה שהוסיף בזה להלן (עמ' ע-עא). ובספרו על אור החיים הקדוש (וישלח לה י) כ' שלפעמים האדם משפיע על שמו. ע"ש. בעמ' טז בראשו - צ"ל ויקרא ב ג. בעמ' יז בראשו - צ"ל ויקרא ג. וכן בעמודים הבאים. בדף לב רע"ב, בקושיות על מהר״ש קלוגר - י״ל שאע״פ דלא הוי כן ממש מ״מ יהיה מי שירצה ללמוד, וא״כ עדיין יפסידו הכהנים כמה קרבנות. ותו י״ל שמכיון שגדול תלמוד תורה יותר מהקרבת קרבנות התמיד (כדאיתא במגילה ג ע"ב), א״כ יעדיפו האנשים ללמוד פר׳ הקרבנות מאשר להקריב ממש. גם מה שהקשה שמ״מ חייבים להביא קרבן, י״ל דשאני נדרים ונדבות שהם רשות, ואף אם מביא עולה על מחשבת עבירה אינה חיוב. ומה שהקשה שאף אם הכהנים לא ילמדו ענין זה לעם ישראל מ״מ שאר החכמים ילמדו אותם, י״ל שהכהנים היו מורי הע...

שם הספר: אוצר הפרשה - שמות מחבר: רבי מיכאל פרץ דפוס: תשע"ב דף נ ע"א ד"ה לכל שורה ה לאחר תיבת 'חירותו' - צ"ל פסיק במקום נקודה. דף נב ע"א ד"ה ואחרי שורה א - צ"ל ויעש משה. דף סג סע״ב שורה ג׳ מלמטה - צ״ל ודפח״ח. שם ׳אמנם צ״ע׳ - כבר ביאר לעיל בשם המלבי״ם שלפני מתן תורה אזלינן בתר האב, וגם משום שמצרי לא יבוא בקהל ה׳. בדף פד ע"א 'וצ"ע הרי הקב"ה מריך לקיים הבטחתו כיון שהבטיח, ולא בגלל שלא יאמר אותו צדיק' - ענין זה נדפס לראשונה בהגש"פ אהלי שם (עמ' קפד). ובעיקר הקושיא, כן הקשה בעיון יעקב (ברכות ט ע"א) בשם המפרשים. ע"ש. ועי' במש"כ בזה הרמ"ז ז"ל בס' משכיל לדוד (בהנד"מ דף קנט ע"א) ובשדה יצחק למהר"י גואיטע ז"ל, ובענף יוסף, ובס' ביאורי החסידות לש"ס בשם ספר שפת אמת (פסח), ובקובץ המצפה (סיון תרע"א סוף עמ' יא), ואאמו"ר נר"ו בס' אוצר המוסר (עמ' ט) ובקו' המאזנים (גליון לא דף מ ע"ב) ובקו' דורות (גליון ג עמ' ה). ...

שם הספר: אוצר הפרשה - בראשית. מחבר: רבי מיכאל פרץ. דפוס: תשע"ב. שוב יצאה לאור מהדורה חדשה עם תיקונים. בתחילת הספר בברכת הגומל - יש להעיר ממה שאמר לי אאמו"ר נר"ו שי"ל בסוף נוסח הברכה 'שגמלני כל טוב' הוא"ו בחול"ם. בברכה שלפני ההפטרה - בסוף הברכה י"ל 'והצדק' הוא"ו בשב"א. בדף ב ע"א ד"ה וירא, שורה ב 'במדרש' - רבה (פ"ב סימן ה). שם שורה ו - צ"ל איני יודע. וכ"ה במדרש. בדף כ ע"ב סוף הדיבור הא' - י"ל שגזירת המיתה היתה לטובתו כדי שיזכור יום המיתה ובזה ינצל מהיצה"ר (כמאמר הכתוב והחי יתן אל לבו, וכמאמרם ז"ל יזכור לו יום המיתה), וזה לא נשאר כעונש אלא כסיוע למלחמה ביצה"ר. שם, בסוד"ה דוגמא - י"ל דשאני חילול ה' שלא מתכפר עד יום המיתה, משא"כ שאר עבירות שמתכפרות מיד. בדף כה סע"ב - ומובן בזה שקראו שמה נעמה מלשון נעימות, דהיינו שהיו שמחים שנולדה כי חזרו בתשובה. ובזה הביאור תתורץ קושיית רש"י שלא היה לו לבאר כל זה, שכן י"ל שבא ללמדנו הכת...

שם הקובץ: קול התורה מו"ל: כולל אבי עזרי דפוס: מיקסיקו תשע"א כתב הר' יעקב אלפייה נר"ו (בגליון פר' ויצא עמ' ב) בשם הרב חיד"א ז"ל שד' שנכנסו לפרדס כדאיתא בחגיגה (יד ע"ב), לא בירכו הגומל בצאתם בשלום. וה"ה כל הנכנס מדעתו בסכנה. והעיר הר"י אלפייה נר"ו, שלפי התוס' (חגיגה שם) שהם לא נכנסו ממש, אלא כגון ע"י שם, אלא היה נראה להם כמו שעלו. וכן פי' בערוך. ע"כ. ולפי"ז אין ראיה למש"כ החיד"א. ויש להעיר שמדברי הרב חיד"א ז"ל בברכי יוסף (א"ח סי' ריט אות ד) שכ' לדייק מדברי מהר"י ן' מיגאש ז"ל שאף מי שחבשוהו ואם רצה לא היה נחבש, מברך הגומל. ושכן המנהג. ע"ש. מוכח שאף המכניס עצמו לסכנה מברך. וע"ע בשו"ת ציץ אליעזר (ח"י סי' כה פכ"ג) שהזכיר הר"י אלפייה, מש"כ בביאור דעת הרב חיד"א ז"ל בזה. וענין ד' שנכנסו לפרדס מבואר במחזיק ברכה (א"ח סי' ריט אות ב), שם כתב הרב חיד"א ז"ל בשם מר אביו ז"ל שאין לברך עפ...

שם הספר: המבוא לספרי הרמב"ם מחבר: רבי דוד משה מוסקוביץ דפוס: תשע"ד במפתח אישים ומושגים שבראש הספר, לעמ' 448 - צ"ל יוסף קולון. בתוכן הענינים שבראש הספר, פרק יא 'נפסח' - צ"ל נספח. שם, לעמ' 466 - צ"ל מדווינסק. בעמ' 36 הערה 5 - הדבר מפליא, שכן הרמב"ם כותב שא' מעיקרי האמונה הוא שמרע"ה הוא בחיר המין האנושי ולא יהיה כמוהו, וא"כ איך כתבו עליו כן? בעמ' 37 הערה 9 הביא דברי הרב חיד"א בשם הגדולים שצריך להיות הר"י מיגאש - ולפי זה צריך לתקן את גילו של הרמב"ם שהיה בן ג' שנים, שכן נולד בשנת תתצ"ח (כמבואר לעיל עמ' 36), והר"י מיגאש נפטר בשנת תתק"א (כמבואר להלן בעמ' 38). אלא אם נאמר כדברי ספר יוחסין המובא לעיל (בהערה 2) שהרמב"ם נולד בשנת תתצ"ה. ובדבר תאריך לידת הרמב"ם, ע"ע להרמ"ז ז"ל בס' טובת מראה (דף פז ע"ב). בעמ' 39 הערה 18, יחוה דעת - למהר"ר עובדיה יוסף ז"ל. שם הערה 20 שורה ד', 'בפירושו' - תז"מ. בעמ' ...

שם הספר: דרך אר"ץ - מנהגי ארם צובה - אורח חיים . מחבר: רבי אברהם עדס. דפוס: תש"נ. בחודש תמוז תשע"ח יצא לאור הגליון הראשון של קובץ מעגלי אר"ץ ובו מנהגי אר"צ לבין המצרים, זכר לחרבן ובעניני אבילות. עש"ב. והוא חלק מספר מעגלי אר"ץ - מנהגי אר"צ במעגל השנה, עדיין בכת"י. בענין שם העיר 'חלב', ראה בקובץ לשוננו - כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (אלול תשע"א עמוד שמג) בשם ספר ערוך השלם, שהיא קלנבו שבש"ס. במבוא עמ' יח שורה ח - צ"ל טוב ידיד. שם עמ' כב כתב שהמנהג בבהכ"נ בית נשיא בחאלב שחלק מהציבור היו לומדים חק לישראל בעודם לבושים בטו"ת לאחר התפילה. וע"ש (בסעיף א וסעיף ב) - הנה כתב בשו"ת שלמת חיים (ח"א סימן ה-ז וח"ב סימן פט ובהנד"מ סימן צל-קג) שלא נתפשט המנהג ללומדו. אולם נראה שכוונתו על המנהג בשער מקומו, שכן מצינו למהר"ר יעקב שמשון שבתי מסינגליא בספר יעקב לחק (המסונף לטהור ספר שבת של מי) בקונטרס קשיא סיפא (אות נב) שכתב: 'בלמדי מידי יום ביום ספר חק לישראל'....