רשומות

המבוא לספרי הרמב"ם

שם הספר: המבוא לספרי הרמב"ם מחבר: רבי דוד משה מוסקוביץ דפוס: תשע"ד במפתח אישים ומושגים שבראש הספר, לעמ' 448 - צ"ל יוסף קולון. בתוכן הענינים שבראש הספר, פרק יא 'נפסח' - צ"ל נספח. שם, לעמ' 466 - צ"ל מדווינסק. בעמ' 36 הערה 5 - הדבר מפליא, שכן הרמב"ם כותב שא' מעיקרי האמונה הוא שמרע"ה הוא בחיר המין האנושי ולא יהיה כמוהו, וא"כ איך כתבו עליו כן? בעמ' 37 הערה 9 הביא דברי הרב חיד"א בשם הגדולים שצריך להיות הר"י מיגאש - ולפי זה צריך לתקן את גילו של הרמב"ם שהיה בן ג' שנים, שכן נולד בשנת תתצ"ח (כמבואר לעיל עמ' 36), והר"י מיגאש נפטר בשנת תתק"א (כמבואר להלן בעמ' 38). אלא אם נאמר כדברי ספר יוחסין המובא לעיל (בהערה 2) שהרמב"ם נולד בשנת תתצ"ה. ובדבר תאריך לידת הרמב"ם, ע"ע להרמ"ז ז"ל בס' טובת מראה (דף פז ע"ב). בעמ' 39 הערה 18, יחוה דעת - למהר"ר עובדיה יוסף ז"ל. שם הערה 20 שורה ד', 'בפירושו' - תז"מ. בעמ' ...

דרך אר"ץ

שם הספר: דרך אר"ץ - מנהגי ארם צובה - אורח חיים . מחבר: רבי אברהם עדס. דפוס: תש"נ. בחודש תמוז תשע"ח יצא לאור הגליון הראשון של קובץ מעגלי אר"ץ ובו מנהגי אר"צ לבין המצרים, זכר לחרבן ובעניני אבילות. עש"ב. והוא חלק מספר מעגלי אר"ץ - מנהגי אר"צ במעגל השנה, עדיין בכת"י. בענין שם העיר 'חלב', ראה בקובץ לשוננו - כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (אלול תשע"א עמוד שמג) בשם ספר ערוך השלם, שהיא קלנבו שבש"ס. במבוא עמ' יח שורה ח - צ"ל טוב ידיד. שם עמ' כב כתב שהמנהג בבהכ"נ בית נשיא בחאלב שחלק מהציבור היו לומדים חק לישראל בעודם לבושים בטו"ת לאחר התפילה. וע"ש (בסעיף א וסעיף ב) - הנה כתב בשו"ת שלמת חיים (ח"א סימן ה-ז וח"ב סימן פט ובהנד"מ סימן צל-קג) שלא נתפשט המנהג ללומדו. אולם נראה שכוונתו על המנהג בשער מקומו, שכן מצינו למהר"ר יעקב שמשון שבתי מסינגליא בספר יעקב לחק (המסונף לטהור ספר שבת של מי) בקונטרס קשיא סיפא (אות נב) שכתב: 'בלמדי מידי יום ביום ספר חק לישראל'....

יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב

שם הספר: יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב . מחבר: משה דוד גאון. דפוס: ירושלם תרצ"ח. בעמ' 5 בערך רבי אליהו יעקב אבולעפיה כתב שתשובה אחת משלו נדפסה בספר כבוד יעקב הנקרא גם 'אתם קשות' בדבר ר' יעקב עקריש שאיבד עצמו לדעת - יש להעיר ש'כבוד יעקב' ו'אתם קשות' שני ספרים הם, קודם נדפס ספר כבוד יעקב, ותוכנו תשובות נגד מה שפסקו חכמי והראן להוציא את ר' יעקב עקריש מקברו. ושוב הוציאו חכמי והראן ספר 'חזות קשה' להגן על פסקם. ואח"כ נדפס ספר 'אתם קשות' להשיב על מה שכתבו שם. ולהלן (בעמ' 741 בערך ר' שלמה עקריש) כתב המחבר נכונה שספר 'כבוד יעקב' וספר 'אתם קשות' שני ספרים הם. אולם נראה מדבריו שם שלא ידע שתוכן שני הספרים קשור זב"ז. תשובת רבי אליהו אבולעפיה נדפסה בספר אתם קשות. בעמ' 12 בהערה כתב שרבי יצחק אבולעפיה מח"ס פני יצחק היה רגיל לחתום 'יצחק משה אבולעפיה', וכנראה נקרא כך - שמו היה יצחק, וכך היה חותם בתחילה (בחמשת החלקים הראשונים של ספרו פני יצחק), אלא ששם אביו משה, והמיר דתו בזמן עלילת דמשק ...

ידי חיים

שם הספר: ידי חיים מחבר: רבי יוסף חיים דפוס: ירושלם תשנ"ח ראה תולדות הרב המחבר ב ויקיפדיה (ערך יוסף חיים מבאגדאד) . וכתבו שם שלמד במדרש בית זילכה, ראה תיעוד עכשווי של מדרש זה כאן . בדברי המו"ל עמוד ב שורה ה - צ"ל ורועה נאמן. בגוף הספר בעמוד א ד"ה ובזה, שמומר אינו יורש - ואף שהדין הוא שמומר יורש, וכמו שכתב בש"ע (ח"מ סימן רפג ס"ב), י"ל שלא רצה ללכת נגד המנהג שלא יירש (עי' בביאור מהרא"ח שם אות ד). וראה בשו"ת הלכה למשה למהרר"מ אלבאז (ח"מ סימן קיד) אי לכו"ע ירושת מומר היא מדאורייתא. ויש להעיר שירושה זו היתה מאביהם (כלשון מדרש בראשית רבתי פרשת תולדות עמוד קד 'אנחנו שנים לאבינו') ועדיין חי הוא, אז איך חילקו את הירושה בחייו. ואפילו לאחר מות האב, נראה דהאי מילתא תליא בשעת מיתה ולא בשעת חלוקה שלאחריה (כן נראה מדברי רש"י בכתובות פד ע"ב, ובשו"ת הרשב"ץ ח"א סימן י, ובסמ"ע סימן רכז אות סח, ובס' פחד יצחק למהר"י לאמפרונטי ערך מומר עמוד פט, וברעק"א על הרמב"ם פ'ו מהלכות נח...

מטה מנשה ח"א

שם הספר: מטה מנשה ח"א מחבר: רבי מנשה מטלוב סתהון דפוס: ירושלם תשס"ז בהסכמת מהר"מ מאזוז ז''ל כתב שר"ת פצ"י היינו 'פה צפת יע"א' - אינו כן, אלא הוא 'פה צובה יע"א', והיא עי"ת חאלב (ארם צובא), שכן נהגו לכתוב חכמי חאלב, עי' לדוגמא בסוף הקדמת מהר"א ענתבי לספרו חכמה ומוסר, ובספרו אהל ישרים (שער הנשים ד"ה ועל פי זה), ובס' דרך אמונה למהרי"ש דוויך (מע' הי' סימן יד בהערה) בשם מהר"א ענתבי בס' מר ואהלות, ובשו"ת נכח השלחן למהרח"מ לבטון (ח"מ ר"ס לד, ושם גם כתב כיו"ב עט"י, דהיינו עין טאב יע"א). וכן פענח לנכון בס' דרך אר"ץ, ראה לדוגמא מה שהביא (בעמוד עא) מספר שלחן המלך (סימן פח אות ז). ועי' בשו"ת מהר"ש לאנייאדו החדשות (סימן יב ד"ה שבתי) שהרב המו"ל אף הוא לא ידע מה פירוש 'פצ"י'. וע"ע במש"כ בגליון ספר אשרי הע"ם (בתולדות הרב המחבר שבראש הספר עמוד ה הערה טו). בהקדמה עמ' א' בתולדות הרב המחבר - ע...