שם הספר: שו"ת רחמים פשוטים
מחבר: רבי רפאל חיים משה ן' נאים
דפוס: תשפ"א
בתולדות המחבר עמוד כא ד"ה ניתן, שורה א 'ואחרים' - אולי הכוונה היא לנישואי רבי יצחק אביחצירא הי"ן בנו של רבי יעקב לבתו של הרב המחבר וגירשה, כמבואר סיפור המעשה בס' גאוני משפחת אביחצירא (ח"ד עמוד שכט). וכנראה היא הנזכרת להלן (עמוד כג שורה ה).
שם ריש עמוד כז - ועי' במבוא לס' שער כבוד ה' המפואר (עמוד פא), שם תמונת הרב המחבר וסיפור המחלוקת בענין טחינת החיטים לפסח.
בגוף הספר דף קד ע"א ד"ה ואדרבא - דברים אלו הובאו בקונטרס כללי ההוראה לפי מנהג המערב (עמוד טו). ע"ש. וקונטרס זה חזר ונדפס בספר מגן אבות חושן משפט.
בדף רנח ע"א ד"ה ואף - דברי הרב ויאמר יצחק הובאו בקונטרס כללי ההוראה לפי מנהג המערב (עמוד מד הערה כב). ע"ש. וקונטרס זה חזר ונדפס בספר מגן אבות חושן משפט.
בדף שסג סוף הערה א - אולם גם היה מהר"ר הלל דוד סתהון (מח"ס ארוכה ומרפא) חי בימי הרב המחבר, ואם היה מהר"ר ח"ד, הול"ל 'מה שכתב אביו הרב' וכו'.
בדף שצו ע"א שורה ד 'דבתר שמא אזלינן' - וכן פסק בכתבי רבי שלמה עמאר (דף ז ע"א אות ד).
בדף תו ע"א, אם לצרף דעת השאילתות דחמץ בפסח בטל בששים - ע"ע בזה בכתבי רבי שלמה עמאר הנדפס בס' תורת מראכש שי"ל בשנת תשפ"א (פרק ג אות ד), ובשו"ת יביע אומר (ח"ז א"ח סימן מד).
בדף תיט בהערת הרב המגיה אות יד - צ"ל [צבאח].
בדף תכ ע"ב ד"ה ועוד, שורה ב 'צריך להתעטף גם בטלית גדול' - וכ"כ בס' עושה שלום על הליכות עולם (פרשת וארא אות יז). ע"ש.
שם ד"ה אך, שורה ד מלמטה צ"ל פסיק לאחר תיבת הראש.
שם בסוף הדיבור - וע"ע בס' מגן אבות (א"ח מהדורה שלישית עמוד נט), ובמש"כ בס"ד בגליון שם.
בדף תכא ע"ב בסוף הדיבור הא' - אולם בספר דקדוקי מצוות (עמוד קפ) כתב בשם החזו"א דשרי לומר פסוקים בדרך הספד דוקא. ע"ש.
בדף תלג ע"א ד"ה וכשאני 'משום דנודע דברי הראשונים ז"ל דקבלנו הוראות הרמב"ם ז"ל קודם קבלת הוראות מרן ז"ל' - דברים אלו הובאו בקונטרס כללי ההוראה לפי מנהג המערב (עמוד טו). ע"ש.
בדף תלו ע"א ד"ה ועוד, שורה א - צ"ל הרב ערך.
שם שורה ג מלמטה - צ"ל דהרב ערך.
שם ע"ב ואפשר, שורה א - צ"ל הרב ערך.
בדף תמב ע"א ד"ה איכו, שורה ג מלמטה - ועי' בהערות הרב המגיה שם (בהוצאת מכון ירושלם).
שם בסוף הדיבור - וראה באוצר הפוסקים (סעיף ב סק"ט אות ב) דעות האחרונים בזה. וע"ע בס' בנין אריאל על הלכות קידושין וחופה למהר"ר אריאל הכהן נר"ו (מהדורה שניה עמוד מ והלאה) ובמש"כ בס"ד במכתבי אליו.
שם ע"ב שורה ה מלמטה 'עם דעת מרן ז"ל' - אולם בס' מגן אבות (א"ה ר"ס נה) הביא שמנהג מערב הפנימי דלא כמר"ן בזה. עש"ב.
דף תמג ע"א סד"ה ואולם - וע"ע באוצר הפוסקים (סעיף ב סק"ט אות ח-ט).
שם ד"ה וכל, שורה ו 'עיין שם' - ועי' בס' מגן אבות (א"ה סימן סא ס"ב).
שם בסוף הדיבור - ענין זה הובא משו"ת ישא איש באוצר הפוסקים (סעיף ב סק"ט אות ז). ע"ש.
שם ע"ב בסוף הדיבור הא' - אולם מתשובת הרשב"א שהובאה בדברי הרב המחבר לעיל (ד"ה איכו) מוכח דלא כסברא זו. ועי' באוצר הפוסקים (ס"ב סק"ט אות ו). וע"ע בס' בנין אריאל על הלכות קידושין וחופה למהר"ר אריאל הכהן נר"ו (מהדורה שניה עמוד מג).
שם בסוף הכותרת ד"ה מחדש - ע"ע בזה בהגהות והערות על הטור הוצאת מכון ירושלם (א"ה סימן כו אות י).
שם סד"ה ועוד - ועי' באוצר הפוסקים (ס"ב סק"ט אות ה) ובס' בנין אריאל על הלכות קידושין וחופה למהר"ר אריאל הכהן נר"ו (מהדורה שניה עמוד מג).
דף תסב ע"ב בכותרת ד"ה יש, שורה א - צ"ל הקדושין משום.
דף תעד סע"ב - וכ"כ בספר התקנות למהרר"מ אלבאז (עמוד כח אות א) שהתקנה היא משנת השנ"ב. ע"ש.
דף תקכז ע"א ד"ה קיסאס - צ"ל מודעה דילאנטי (ולהלן כתב: דילאנטרי).
דף תקכח ע"ב ד"ה בלע"ז הא', שורה ב - צ"ל נו קיזו.
דף תקמא הערה א - לא תורגם מילולית, אלא בשינויים. ע"ש.
דף תקמב ע"א ד"ה ואין, שורה ז 'היינו מומר' - אולם עי' בש"ע הוצאת מכון ירושלם שהגירסא בדברי מור"ם היא 'משומד' ולא 'מומר' (וכנראה שינו ל'מומר' מפני הצנזורה), ולכאורה משומד הוא עובד ע"ז.
שם שורה יג 'ויש ליישב' - ובהגהות עמק המלך על הרמב"ם (הלכות מלכים שם) כתב ליישב שלא חילק הרמב"ם בין עובד ע"ז לאינו עובד ע"ז כי אם גבי צדקה, אולם גבי קרבנות מקבלין ממנו אפי' אם עובד ע"ז. ובמגדל חננאל (על הרמב"ם שם) כתב שהרמב"ם סמך על מה שכתב בהלכות מעשה הקרבנות. ע"ש. ועי' בפירוש הרדב"ז שם.
דף תקמג ע"ב בסוף הדיבור הא' - ויש להוסיף שמכיון שהממשלה מקבלת את הכסף מאזרחיה, כולל האזרחים היהודים, אולי לא נקרא שמקבלין צדקה מגוי, ועי' בזה בס' פסקים ותשובות (סימן רנד אות מז). אולם ראה במה שדחה בשו"ת ויאמר יצחק (י"ד סימן צט ובהנד"מ סימן נה).
דף תקמד ע"א שורה ה - צ"ל דדניאל הוא.
דף תקסד ע"א, בענין מדוע סומכים על בתי החרושת בעניני כשרות - עי' בשו"ת אגרות משה (י"ד ח"ד סימן א) ובתשובת הרמ"ט שולמן מש"כ על זה.
דף תקפט ע"א אות א שורה ד 'הורה גבר' - ראה סיפור המעשה בשו"ת דברי יוסף למהר"י שווארץ (סימן כד). וראה במש"כ בזה בשו"ת בנין ציון (סימן צא) ובשו"ת אבני נזר (י"ד סימן שנא).
שם סוף הערה ז - וראה עוד בשו"ת ישמח לבב (י"ד סימן לג והלאה) מה שנשא ונתן עם מהרי"י זריהן בנ"ד.
דף תרג ע"ב ד"ה ויש, שורה ג מלמטה - צ"ל במפרשי התורה.
דף תרד ע"ב ד"ה ובקטנותי, שורה ב מלמטה - צ"ל ועצום ממנו.
שם ד"ה ואפשר, שורה ד - צ"ל עד שתחיה.
דף תרה ע"א ד"ה ואע"ג, שורה ז 'מילתו דוקא' - אולם בתוס' שלפנינו איתא מילתן לשון רבים.
דף תרז ע"ב אות ז שורה ב 'י"ד' - ובמהדורה הנוכחית דף תרה ע"א ד"ה ואע"ג.
דף תרח ע"א סד"ה ואפשר - ועי' במה שהאריך בזה בשו"ת יביע אומר (ח"ז י"ד סימן כב) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.
שם ע"ב ד"ה אך, שורה י - צ"ל א"נ לישראל נמי.
דף תריד ע"א ד"ה אך, שורה ז - צ"ל בשם ישראל.
דף תערב ע"א שורה ה מלמטה - צ"ל ענף ז.
שם שורה ג מלמטה - צ"ל ענף ז ד"ה וכל.
שם שורה אחרונה - צ"ל ענף ז.
שם ע"ב שורה ג - צ"ל ענף ז.
