יום שני, 6 בינואר 2025

אהלי שם על השלחן ערוך יורה דעה ד

שם הספר: אהלי שם - על השלחן ערוך - ל"ג חלקים

מחבר: רבי מיכאל פרץ

חלק: יורה דעה ד
דפוס: תשע"ז

במפתח שבראש הספר עמוד א סימן קלט סעיף יג שורה ב - צ"ל האם מותר.

שם עמוד ב שורה ג מלמטה - צ"ל בבית תיפלתם.

בהסכמות בעמוד האחרון בכותרת האחרונה  - צ"ל יהודה ליפקוביץ.

בסוף ההקדמה סד"ה אומנם - וכ"כ עוד הרב המחבר להלן (עמוד רז).

בגוף הספר דף קסג ע"ב אהלי שם שורה ג - יש להפריד את התיבות לא יהא.

דף קסט ע"א ד"ה כתב, שורה ט - צ"ל שהדין בהם.

דף קעא ע"ב סד"ה וכך - וכן הסכים מהר"א בקשי דורון ז"ל (מח"ס בנין אב) במכתבו אלי. ודלא כמ"ש מהר"י נסים ז"ל (מח"ס יין הטוב ועוד) בתשובה כ"י שאין לעשות גרות כללית לקהילה זו, אלא יש לגיירם מעט מעט. ע"ש.

שם ד"ה מוסלמי - ועי' במש"כ בזה בס"ד בחי' י"ד כ"י (סימן קכד).

דף קצב ע"א שורה א - צ"ל דכיון דקודם.

דף קצג ע"א ד"ה והאידנא - וראה בפלתי (בריש הסימן) שכ' שגזרו על רבית ולא על משא ומתן, כי הרבית מקשרת בין הלוה למלוה לטווח ארוך, משא"כ מו"מ שאין דרך בני אדם להתעסק עם אדם אחד בלבד וכמ"ש רש"י וכו'.

שם, בכותרת 'בהלואה לנכרי' - דברים אלו נדפסו לראשונה בס' דיני רבית להרב המחבר (פרק יד).

שם ע"ב ד"ה אמר - אולם ראה בס' מעשה נסים לרבינו אברהם בן הרמב"ם (סימן י) שהוכיח ממש"כ הש"ס בסיפא 'לא נצרכה אלא שאפילו לגוי ברבית וישראל בחנם', מוכח דלגוי ברבית מצוה היא, שהרי אין חולק שההלואה לישראל מצוה היא, ואילו לא היתה מצוה להלוות לגוי ברבית, לא הוצרך רב הונא לבאר קדימת הלואת ישראל, דפשיטא דמצוה ורשות מצוה קודמת. ע"ש. והובאו דבריו בספר המצוות להרמב"ם הוצאת פרנקל (דף רעז ע"ב ד"ה תשובה).

דף קצג ע"ב ד"ה ודבריהם, שורה ג - אולם עי' בס' המצוות להרמב"ם הוצאת פרנקל (עשין קצח בציונים) שט"ס הוא, וצ"ל 'ואפילו בענין הלואה שנתנה עמו'.

דף קצד ע"ב ד"ה ודבריהם, בדעת הר"ן - אולם בס' חלקת בנימין (סימן קנט ציונים אות ט) כ' שבתשובת הר"ן שם לא פסיקא ליה הכי.

דף קצה ע"א אות ה שורה א - צ"ל משפט סימן.

דף קצז ע"ב אהלי שם שורה טז - צ"ל אסור לאבדו.

דף ר ע"א ד"ה והנה הנמוקי, שורה ה - צ"ל היו מורידין.

שם שורה ז - צ"ל שרי וממונו.

דף רד סע"ב, בענין לפני עור ברבית - דברים אלו הם מדברי הרב פתחי תשובה (אות א). ע"ש. וראה עוד בנחלת צבי כאן. ועי' בשו"ת יחוה דעת למהר"ע יוסף (ח"ג סימן לח ד"ה ולכאורה, וסימן סז) ובספרו שו"ת יביע אומר (ח"ב א"ח סימן טו).

דף רה ע"א שורה ב - צ"ל למלך (פרק ד מהלכות מלוה ולוה דין ב) בשם שו"ת פני משה.

דף רז ע"ב, בענין המלווה ברבית נכסיו מתמוטטין - וכ"כ עוד הרב המחבר לעיל (בהקדמה). ע"ש. וראיה לדבר ממה שהביא בגליון מהרש"א בזה ממסכת דרך ארץ (פ"ב) 'ואלו שאין מורישין לבניהם, ואם מורישין לבניהם אין מורישין לבני בניהם, המשחק בקוביא ומלוה ברבית'. הרי שהושוו מלוי ברבים למשחקים בקוביא, ולדברי הרב המחבר נר"ו מובן, שכן שניהם מרוויחים הרבה ממון ללא התאמצות.

דף רח ע"ב ד"ה ובני, שורה א - צ"ל שמואל נר"ו.

דף רט ע"ב ד"ה ולא, שורה א - צ"ל חילק הרא"ש.

דף ריא ע"א אות א שורה ב - יש לתקן את סיום המרכאות.

שם שורה ד - צ"ל קמ"ל.

שם שורה ו מלמטה - יש למחוק מתיבת 'שכל' עד הנקודה שבשורה האחרונה.

שם ע"ב ד"ה והרמב"ם, שורה א - צ"ל בפ"ד מהל'.

שם שורה ג - צ"ל שמחל למלוה ברבית (וכ"ה במקור).

שם שורה ד - צ"ל שקנו מידו (כ"ה במקור).

שם שורה ו מלמטה - צ"ל בא"ד בשם הריטב"א.

דף ריב ע"א ד"ה ותמוה, שורה ו - צ"ל שלמה, דהרי.

שם אות ב שורה א - צ"ל הוסיף בשם הריטב"א.

שם שורה ב - צ"ל הדברים אומר (וכ"ה במקור).

שם שורה ד - צ"ל דאית ליה (וכ"ה במקור).

שם שורה ה - צ"ל להחזיר איסור שבלע, תדע, דהא (וכ"ה במקור).

שם שורה ז - צ"ל יוצאה בדיינין.

שם ע"ב שורה ח - צ"ל אביהם תשובה.

שם ד"ה והגר"א, שורה ח - צ"ל סברת הריטב"א.

שם שורה ב מלמטה - צ"ל שיהני מחילה.

שם שורה אחרונה - צ"ל וכסברת הריטב"א.

שם ד"ה וי"ל, שורה א - צ"ל ולהשו"ע דאין.

דף ריג ע"א אהלי שם סוף הדיבור הא' - ועי' בס' שיח יעקב למהר"י קצין נר"ו (איזהו נשך עמוד כא) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.

דף ריז ע"א שורה ו - יש להפריד בין התיבות סופר יורה.

דף ריח ע"ב אות ח שורה ג - צ"ל והם חייבים.

שם ד"ה ויש לומר, שורה ב מלמטה 'מציין את הרבית' - ולכן חוששים שיבואו למיסרך.

דף ריט ע"א אהלי שם שורה א - צ"ל כיון שהוא החזיר את.

שם שורה ד - צ"ל נתן את הרבית.

שם סוף שורה ה - ולכן חוששים שיבואו למיסרך. וראה עוד בש"ך ובט"ז ובחלקת בנימין ובהליכות עולם (ח"ח דף כב ע"ב) ובש"ס מתיבתא (ילקוט ביאורים ב"מ עה ע"א עמוד ריב מדפה"ס).
ומה שהסתפק בחלקת בנימין שם אם לש"ך היתה גירסא אחרת בשלחן ערוך, ראה בש"ע הוצאת מורשה להנחיל שבדקו ומצאו שכן הוא.
ומה שכתב בהליכות עולם (שם) בשם הרי"ף שיטעמו טעם רבית ויקשה להם יותר לפרוש מרבית ויקבלו שכר, ראה בברכות ובסנהדרין דאמר רב יהודה אמר רב (שהוא גם בעל המימרא הכא) שלא יביא עצמו לידי נסיון. ואפשר ליישב דרב יהודה אמר רב ס"ל דהכא יקשה בעיניהם בעתיד שלא להלוות בריבית, אולם לא כ"כ עד כדי שהקושי יקרא בשם נסיון. ובש"ס פליג עליה שיכולים להגיע לידי נסיון דאתו למיסרך.

דף רכ ע"ב אהלי שם ד"ה אין, שורה יא - יש להפריד בין התיבות לעולם ואם.

דף רכב ע"א שורה ג מלמטה - צ"ל ויישב מנהגם.

דף רכג ע"ב ד"ה והנה, שורה ב מלמטה - צ"ל ועי' ביראים.

שם ד"ה א"ה, שורה ב - צ"ל עז) כתב.

שם שורה ב מלמטה - יש להגדיל את האותיות הקטנות חוץ מתיבת גליון. וכן יש להוסיף את פתיחת הסוגריים לפני תיבת גליון.

דף רכו ע"א שורה יד - צ"ל אף בהחזקת טובה.

שם שורה יט - יש לשנות את הסוגריים המרובעות לעגולות.

דף רכז ע"ב שורה ט מלמטה - צ"ל רבית דברים.

דף רכח ע"א שורה א - צ"ל הלואתו, והרי.

שם ד"ה וקושיתו, שורה ד - צ"ל הגומל חסד.

שם שורה ב מלמטה - צ"ל "שיתברך מן השמים" זה ודאי.

שם ד"ה אמנם, שורה ו - צ"ל ואעפ"כ אסור.

שם שורה ז - צ"ל רגיל קודם.

שם שורה ח - צ"ל שהרי על.

דף רכט ע"א שורה ה מלמטה - צ"ל קונה ממנו.

שם ע"ב ד"ה וע"כ הא', סוף שורה א - ואף הרב מנחת שלמה גופיה חזר בו ואסר לומר תודה וכמ"ש בשו"ת מנחת שלמה (מהדורת אוצרות שלמה ח"א סימן כז הערה א). ע"ש.

דף רלד ע"א אהלי שם שורה ז - צ"ל לא הרוויח כלום כיון.

דף רלח ע"א שורה א - צ"ל מאה דולר.

שם שורה ג - וראה עוד להלן (דף רסב סע"ב). והעיר על זה חתני כבני מהר"ר יעקב דניאל ן' זקן נר"ו מדברי שו"ת גנת ורדים (כלל ד) ושו"ת ויאמר יצחק (ח"מ ליקוטי דינים ערך רבית). עכ"ד נר"ו. ודברי הרב גנת ורדים הובאו בס' ציון במשפט למהרר"מ אלבאז (ערך רבית אות כו), וכן בספרו תורבץ החצר (ערך רבית אות ט). ע"ש. ועי' בשו"ת מנחת שלמה (ח"א סימן כז אות ד ובהוספות הרב המחבר שנדפסו בגליון במהדורת אוצרות שלמה שם).

דף רנ ע"א והלאה, בדעת הט"ז והחולקים עליו - וראה עוד בביאור מהרא"ח (סימן ט אות א) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.

דף רסב ע"ב אות א - וראה עוד בדברי הרב המחבר לעיל (דף רלח ע"א) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.

דף רסה ע"ב שורה ב מלמטה - יש להפריד בין התיבות הגדולה שם.

שם שורה אחרונה - יש להפריד בין התיבות העיכוב ודומה.

דף רסו ע"ב ד"ה דעת, שורה ז - יש להפריד בין התיבות גב דאין.

שם שורה טו - יש להפריד בין התיבות אפרים סימן.

שם שורה אחרונה - יש להפריד בין התיבות דעתו אבל.

דף ערב ע"א אהלי שם שורה ז - יש להפריד בין התיבות כנגדם והכא.

שם שורה ח - יש להפריד בין התיבות ס"ק כה, וכן בין התיבות עמוד רלא.

שם שורה יא - יש להפריד בין התיבות ט"ז ס"ק ד.

שם שורה יב - יש להפריד בין התיבות כבר סאה אחת.

שם שורה ד מלמטה - יש להפריד בין התיבות ס"ק ח, וכן בין התיבות ס"ק ד.

שם ע"ב אהלי שם שורה ג - יש להפריד בין התיבות קסג ס"ק ב.

דף רעג ע"ב אהלי שם שורה יב - יש להפריד בין התיבות הסחורה יעלה.

דף רצא ע"א ד"ה ואין, שורה ח - צ"ל אין יכול לחזור בו ורב נחמן.

דף רצב ע"ב שורה ב מלמטה - צ"ל ז''ל תוך.

דף שז ע"א אהלי שם סוף הדיבור הא' - צ"ל לו לבדו.

שם ע"ב שורה ג מלמטה - צ"ל הראשון שהוא.

דף שמח ע"א אהלי שם שורה ז 'יש בזה מחלוקת' - וראה בס' רועה בשושנים (אות ג) שכתב להוכיח מדברי הש"ע ומהרשד"ם לאסור.

שם ע"ב אהלי שם שורה א - צ"ל לתבוע לשלם מיד, יש.

דף שנ ע"א אהלי שם ד"ה קעג שורה א - צ"ל ועד הבית.

שם ע"ב אהלי שם שורה יא - צ"ל ועד הבית.

דף שנב, בענין מכירת שיקים - ראה עוד בשו"ת יוסף לקח למהר"י מלאכי נר"ו (סימן מח) ובס' שלמי משה על רבית (סימן צח).

דף שנד ע"א ד"ה וצריך, שורה ד - צ"ל מוכר בזה.

דף שנט ע"ב ד"ה וכתב, שורה ג - צ"ל או לצורך הית הכנסת,

דף שס ע"ב שורה א - צ"ל כדאיתא בביצה.

דף שסא ע"ב שורה ג מלמטה - צ"ל הגר"א והמשנ"ב.

דף שסב ע"ב ד"ה ולפי - ועי' בס' סדר הרבית ח"א (עמוד רלב). וראה עוד להרב המחבר בס' אוצר פסקי צדקה (עמוד רל) שלהיות מנוי לעיתון חרדי אינו מצוה.

דף שפד ע"ב אהלי שם בדיבור הא' שורה ג מלמטה - צ"ל לעיל סימן.

יום רביעי, 25 בדצמבר 2024

שו"ת חק ומשפט

שם הספר: שו"ת חק ומשפט

מחבר: רבי שאול גבאי

דפוס: ירושלם תש"פ

דף כט ע"ב סימן ב, בענין גזל שינה - ראה המקורות לאיסור זה באתר ויקיפדיה (ערך גזל שינה). ולפי מש"כ שם בשם הרב קרן לדוד שהמקור הוא מק"ו מצער בעלי חיים, יש להעיר שבצער בעלי חיים אין איסור כשהוא לצורך האדם.

דף ל ע"א שורה א - צ"ל ביניהם ובסתמא.

דף שנא ע"ב ד"ה ואעתיק, שורה ד - צ"ל אמה ידליק.

דף שנד ע"א ד"ה ועוד איך, הקשה איך אכסנאי משתתף בפריטי, והרי חכמים תיקנו שאין מעות קונות - וראה בפורום לתורה שהאריכו בדברי האחרונים בזה, גם כתבו שם בכמה ענינים שנידונו בדברי הרב המחבר בסימן זה. ובמה שכתבו שם על דברי המהרי"ל שהגר"א ורעק"א לא ברירא להו כדבריו, ראה בקצות החושן (שם אות ב) ובחכמת שלמה (שם סעיף ג) דס"ל כמהרי"ל. ואף לדעות החולקים, אולי יש מקום לחלק בין כשחוזר בו המוכר לכשאינו חוזר בו דקיל טפי. ואף שרעק"א שם הביא ראיה מעירובי חצירות, ושם לא חזר בו המוכר, מ"מ כבר כתבו האחרונים לחלק בין יין לקידוש לעירובי חצירות, ואף שבנתיב חיים (א"ח ר"ס שסט) כתב שהחילוק הוא מכיון שעירובי חצירות מדרבנן, וא"כ גם גבי נר חנוכה דרבנן מעות אינן קונות, אפשר לחלק כמ"ש במחצית השקל (שם סוף אות א) בשם האחרונים שעירובי חצירות אינו מצוה גמורה, וא"כ נר חנוכה שהוא מצוה גמורה מעות קונות בו. וראה עוד בפרי מגדים שם (א"א אות א), ושם הביא גם דברי הרב תוספת שבת שציין לדבריו רעק"א.

שם ד"ה ועוד כיון, שחיוב נ"ח הוא רק במי שיש לו בית - ונחלקו בזה הפוסקים, והו"ד בס' ילקוט יוסף (מהדורת תשע"ג, סימן תרעא או' כט-ל עמוד קצח והלאה, וסימן תרעז אות ט עמוד תק).

דף שנז ע"א סימן שכד שורה ג - צ"ל לקמן סימן שכו דף שס רע"א המנהג.

שם אות ב שורה ב - צ"ל את כולם.

דף שנח ע"ב סד"ה מקום 'בחק ומשפט' - סימן שכג.

דף שנט ע"א ד"ה אדם, שורה ג - צ"ל בסימן שכד דף שנה סע"ב והלאה.

שם ד"ה הנה, שורה ה - צ"ל עליו בתוך ביתו, אינו צריך להדליק עליו במקום שנתארח בו, אין לו בית להדליק עליו בו, צריך להדליק במקום שנתארח בו.

שם ע"ב אות ו - וכבר דנו האחרונים בענין אי בעי למכור כסותו בשביל נרות ההידור, שכן כתב מרן בשו"ע (סימן תרעא סעיף א): צריך ליזהר מאד בהדלקת נרות חנוכה, ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה, שואל או מוכר כסותו, ולוקח שמן להדליק.
וזו לשון הרמב"ם (פ"ד מהלכות חנוכה הי"ב): מצות נר חנוכה, מצוה חביבה היא עד מאד, וצריך אדם להזהר בה, כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הנסים שעשה לנו. אפילו אין לו מה יאכל, אלא מן הצדקה, שואל או מוכר כסותו, ולוקח שמן ונרות ומדליק. ע"כ.
וכתב בס' אור שמח ע"ד הרמב"ם וז"ל: ולוקח שמן ונרות כו'. פירוש, גם לההדור והתוספות. וזה שאמר להוסיף בשבח כו'. ע"כ. וזה דלא כדברי הא"ר (אות א) דהא דמחויב לשאול היינו לנר אחד מה שהוא מן הדין, אבל מה שהוא ממהדרין לא. וכדברי הא"ר כתבו גם ביד אהרן (הגה"ט) ובשו"ת שדה הארץ (חאו"ח סימן מב) ובפמ"ג (א"א אות א) ובחיי אדם (כלל קנד אות ו) ובבית עובד ובמועד לכל חי (סימן כז אות מח) ובמשנ"ב (אות ג) ובכף החיים סופר (אות ג) ובילקוט יוסף (ח"ה- מועדים עמוד קצה, ובילקוט יוסף על חנוכה עמוד צג, וע"ע שם במילואים לשנת תש"פ מכתב כב). ולשון הרמב"ם "ולהוסיף בשבח" וכו', לא העתיקו מרן בשו"ע.
והאמת אומר דאין צורך לומר דכל האחרונים כתבו דלא כהרמב"ם, דהרי אפשר דכוונת הרמב"ם היא, דמכיון שמצות נר חנוכה היא חביבה מאוד, לכן צריך להזהר בה ולהיות כמהדרין מן המהדרין במצוה זו [ועי' בשדי חמד (אס"ד מע' חנוכה סימן ג ד"ה וראיתי) שהביא חקירת האחרונים מה נשתנית מצות הדלקת נר חנוכה שיש בה מהדרין ומהדרין דמהדרין. ע"ש. וע"ע בזה בס' שפת אמת עה"ת (בחי' לחנוכה שלאחר פר' מקץ, שנת תרמ"ז ד"ה בפסיקתא, ושנת תרמ"ח ד"ה בענין) ובס' שער יששכר (מאמרי כסלו טבת מאמר ימי אורה אות כט) ובס' מאי חנוכה (מהדו"ב עמוד רכז) ובקובץ המאור (כסלו תשע"ג עמ' קג) ובקו' מרי"ח ניחוח (גליון קכג דף טז ע"ב). וי"ל דזה מה שבא הרמב"ם לומר דמצוה זו חביבה מאוד ולכן תיקנו בה הידור מרובה]. ובר מן דין מטעם זה יש לו למכור או לשאול כדי לקיים עיקר המצוה. ואין הכרח לומר דשואל או מוכר נמי כדי לקיים ההידור.
וכן ראיתי בשו"ת דברות אליהו ח"ד (סימן ז) שכ' שדברי האור שמח נאמרו בדעת הרמב"ם דס"ל דמהדרין מן המהדרין ידליק כל אחד כמנין הימים, וטעמו דמכיון דס"ל דההידור הוא חלק מהמצוה לכן לא חיישינן למאי דליכא היכירא אם כולם ידליקו (כטענת התוס'), משא"כ לדעת מרן דמנהג בני ספרד כדעת התוספות דמדליק פעם אחת כמנין הימים בכל בית, היינו משום דס"ל דההידור אינו חלק מהמצוה, לכן כל דאיכא טעמא דליכא היכירא, לא ידליק כי אם פעם אחת. ע"ש. ויסוד דבריו מבוארים בספר מועדים וזמנים ח"ח (סימן קלג). ע"ש.
והנה מה שכתב בדברות אליהו שם שהאור שמח דייק מלשון "שמן ונרות ומדליק" של הרמב"ם שמשמע גם נרות ההידור מכיון שתיבת "ומדליק" מיותרת. הנה המעיין באור שמח יראה דלא קדייק כי אם ממ"ש הרמב"ם להוסיף בשבח וכו' ושוב כתב דאפילו עני וכו'. דהא מלשון "ומדליק" אין ראיה, וכמ"ש הדברות אליהו גופיה שם לדייק ממה שגם השו"ע כתב תיבת "ומדליק", דאפשר שבאה לומר שדוקא אם בלעדי המכירה או השאלה אינו יכול להדליק, אבל אם יכול להדליק אפילו נר אחד אינו שואל או מוכר.
ושו"ר בקובץ עומקא דפרשה (חנוכה תשע"ב), ושם (דף יז ע"ב) האריך ג'ם הו'א לבאר דברי הרמב"ם דלא כדברי הרב אור שמח ז"ל. ע"ש. וע"ע בשו"ת רבבות אפרים (ח"ג סימן תנו וסימן תקמה אות ב), ובס' זכרון אפרים – רבבות אפרים (עמוד קלה אות ז), ובספר ירח למועדים על חנוכה (סימן יט ענף ב), ובקובץ מרי"ח ניחוח (גליון קכב דף טז ע"א, ופר' בא תשע"ה גליון רכה [כצ"ל] דף יט סע"א) ובס' שלמא בעלמא (סימן תרעא).

שם ד"ה אם, שורה ב 'אין צריך להדליק' - אזיל לשיטתיה שכתב לעיל (דף שנד ע"א ד"ה ועוד כיון) שחיוב נ"ח הוא רק במי שיש לו בית. ועי' במש"כ בס"ד בגליון שם.

שם 'ומפני החשד ליכא' - אולם עי' לעיל (בע"א ד"ה אדם) שאף שנוהגים להדליק בפנים, מ''מ איכא משום חשדא. ועי' במש"כ בס"ד בגליון שם.

דף שס ע"א אות ה הב', שחיוב נ"ח הוא רק במי שיש לו בית - אזיל לשיטתיה שכתב כן לעיל (דף שנד ע"א ד"ה ועוד כיון). ועי' במש"כ בס"ד בגליון שם.

שם אות ט שורה א - צ"ל ביתו המתארחים עמו, מועיל.

יום רביעי, 11 בדצמבר 2024

שו"ת משפט החושן ח"ב

שם הספר: שו"ת משפט החושן ח"ב

מחבר: רבי שלמה בארי 

דפוס: מודיעין עילית תשפ"ד

דף קצד ד”ה ראובן, שורה ז - צ”ל למעלה מחמש.

שם ד”ה למחרת, שורה ד  - צ"ל כחמשה בקבוקים.

דף קצו ע"א ד"ה ואם 'הוא מחיר קצוב וידוע' – לכאורה היינו דוקא אם יצא השער, משא"כ בנ"ד. ועי' בביאור מהרא"ח (סימן קפג אות כב).

שם ע”ב ד”ה אלא 'עיין סמ”ע' - ועי' בביאור מהרא"ח (סימן קפג אות כג) שדעת מר"ן דלא כמור"ם בזה. וע"ע בקצות החושן (אות ז) ובנתיבות המשפט (חידושים אות יג).

דף קצז סע”ב – ועי’ בביאור מהרא”ח.

דף קצט ע"א סד"ה לפי – לכאורה כבר הסיק הרב המחבר לעיל (סוף אות ב) שהרווח לשליח, ומדוע מסתפק שוב בדבר.

דף רא ע"א ד"ה אם 'שהוציא הוצאות' – דבר זה לא מבואר בשאלה. וצ"ע.

דף רג ע"א ד"ה ומהאמור, בשם החיד"א בספר חיים ביד סימן נז – כנראה כוונתו לשו"ת חיים ביד למהר"ח פאלאג'י (סימן נז דף עב סע"ב).

שם ד”ה אם, שורה ג – צ"ל אחר עקב.

דף רד ע"ב שורה ו – צ"ל ומשיב (תליתאה.

יום שני, 2 בדצמבר 2024

אוצר משניות

שם הספר: אוצר משניות

מחבר: רבי מיכאל פרץ

דפוס: תש"ע

זו היא המהדורה השניה, בששה כרכים.

כרך זרעים:

בהסכמות בעמוד הראשון הסכמה ב שורה א - צ"ל אויערבאך זצ"ל

בגוף הספר דף נז ע"א שורה כז - צ"ל מודים הרמ"א.

דף עה ע"א שורה יד מלמטה - יש להתחיל קטע חדש מתיבת 'ואלו', ולהוסיף לפניה: במפסיקין לפאה:

דף פז ע"א שורה כ - צ"ל ודו"ק] ולהלן המשך.

שם שורה כג 'אהלי שם' - תא"מ. ויש להתחיל קטע חדש מתיבת 'מלבנות'.

דף קלה ע"א אהלי שם שורה ב - צ"ל והנה פירוש.

דף קמג ע"ב שורה ד מלמטה - צ"ל היקרים ולהשתמש.

שם שורה אחרונה - צ"ל במשך הזמן.

דף קמד ע"א שורה יא 'הלכות פאה' - תא"מ. ולאחר מכן יש להתחיל קטע חדש וכצ"ל: שיעור חיוב הנתינה: שיעור נתינת.
ענין זה נדפס לראשונה בס' אוצר פסקי צדקה (סימן יד, עמוד סז).

שם שורה ז מלמטה - צ"ל יותר מחומש.

שם שורה ה מלמטה - צ"ל רעה. מקורות וביאורים: כתב בש"ע יו"ד (סימן רמט ס"א) "שיעור.

דף קמו ע"א שורה יד - צ"ל ובטעות ציינו.

שם ע"ב שורה ב - צ"ל והירושלמי מיירי.

שם שורה ד - צ"ל כדי לקיים.

שם שורה ז - צ"ל ועיין שם.

שם שורה י - צ"ל היינו, עד היכן.

שם שורה יב - צ"ל כלא קיים.

שם שורה יד - צ"ל לא קיים.

שם שורה טו - צ"ל וסבירא ליה להרמב"ם דהיכא דקיימי.

שם שורה יח - צ"ל דהגר"א מיירי.

שם שורה יט - צ"ל דקיימי עניים, וסבירא ליה.

שם שורה כ - צ"ל דהיכא דקיימי.

דף קמז ע"א שורה ב - צ"ל אלו ב"ה בספר.

שם שורה ג - צ"ל דקיימי עניים ללא.

שם שורה י - צ"ל ונפקא ליה.

שם שורה יב - צ"ל טשו מיניה.

שם שורה כח - צ"ל מתרצה קושיא.

דף קמח ע"א שורה יב - לאחר תיבת 'כן' יש להתחיל קטע חדש וכצ"ל: מי הממונה על קופת צדקה: משובח הנותן.
ענין זה נדפס לראשונה בס' אוצר פסקי צדקה (סימן יח, עמוד פד).

שם שורה יט - צ"ל חכם. מקורות וביאורים: כתב הטור יו"ד (סימן.

דף קמט ע"א שורה יד - לאחר תיבת 'חכם' יש להתחיל קטע חדש וכצ"ל: בעל חוב של עני אם יוכל לגבות חובו מצדקה של העני: עני הגובה צדקה.
ענין זה נדפס לראשונה בס' אוצר פסקי צדקה (סימן מא, עמוד קנג).

שם שורה כג - צ"ל חובו. מקורות וביאורים: איתא במתניתין (ביכורים פ"ג מי"ב) "למה אמרו הבכורים כנכסי כהן, שהוא.

שם ע"ב שורה כג - צ"ל האבי העזרי.

שם שורה יא מלמטה - צ"ל האבי העזרי.

שם שורה אחרונה - צ"ל האבי העזרי.

דף קפו ע"א אהלי שם שורה יד - צ"ל מקרים שהולכים.

שם שורה טו - צ"ל ויש מקרים.

שם שורה יח - צ"ל והלפת והנפוץ.

שם שורה כ - צ"ל צנון ונפוץ.

שם שורה כו - צ"ל אנחנו זקוקים.

שם ע"ב שורה ו - צ"ל הוי כלאים, ואילו צנון ולפת אינם כלאים למרות שהם דומים בצורת הפרי בלבד. ויש לבאר, שהלפת.

שם שורה טז - צ"ל אינם כלאים.

שם שורה כב - צ"ל טעמו יתכן.

שם שורה כה - צ"ל ו) איתא: הא.

דף קפז ע"א אהלי שם שורה ב - צ"ל שאינם כלאים.

שם שורה ד - צ"ל בש"ע (יו"ד סימן רצה.

שם שורה ז - צ"ל הרמב"ם (פ"י.

שם שורה י - צ"ל כמו שכתב.

שם שורה יד - צ"ל אבל יש.

שם שורה טז - צ"ל שאין בני נח מצווים על זה. וכבר השיגוהו הדגול.

שם שורה כ - צ"ל י') שפסק.

שם ע"ב אהלי שם שורה יב - צ"ל של תפוח.

שם שורה יג - צ"ל מן התורה.

שם שורה יט - יש למחוק את הנקודה שלאחר תיבת 'הירושלמי'.

שם שורה כ - צ"ל שאע"פ שלא.

שם שורה כב - צ"ל היה הוה.

שם שורה אחרונה - צ"ל וממילא לא שייך.

דף קפח ע"א אהלי שם שורה ג - צ"ל לפת וצנונות.

שם שורה יג - צ"ל או"ח (סי'.

שם שורה יד - צ"ל בארץ ומקצת.

שם שורה טו - צ"ל מגולים ולא השריש וגם לא נתכוין לזריעה, נוטלו, אף על פי שבנטילתו.

שם שורה ב מלמטה - צריך לחבר את הפסיק לתיבת 'כלאים'.

דף קפט ע"א אהלי שם שורה ג - צ"ל ולא אסרו.

שם פרק ב שורה ב - צ"ל מנין הוציאו.

שם שורה ח - צ"ל עין, כלומר.

שם ע"ב שורה ד מלמטה - צ"ל מנין מהתורה.

דף קצ ע"א אהלי שם שורה ה - צ"ל יזרע את.

שם שורה יא מלמטה - צ"ל היא המצוי.

שם שורה ח מלמטה - צ"ל סאה זקוקים.

שם שורה ג מלמטה - צ"ל אחד מעשרים.

שם ע"ב אהלי שם שורה א - צ"ל רביעית הלוג.

דף קצא ע"א שורה יא מלמטה - צ"ל רוצה בכלאים.

שם ע"ב שורה ט מלמטה - צ"ל כד) נראה כהפירוש.

דף קצט ע"ב שורה ג 'מילי במיני' - תא"מ.

שם שורה ה מלמטה - צ"ל של זרעונים.

שם שורה ד מלמטה - צ"ל חידש במשנה א.

דף רא ע"א שורה י מלמטה - צ"ל חכמים אוסרים.

דף רג ע"ב אהלי שם שורה ג - צ"ל הנשארים באמצע.

דף רט ע"א אהלי שם שורה ה - צ"ל בנוטע מעיקרא.

שם ע"ב שורה יא מלמטה - צ"ל שהוא כרם שחרב.

שם שורה י מלמטה - צ"ל יש בפנים.

שם שורה אחרונה - צ"ל שאפילו שאין.

דף ריא ע"א אהלי שם שורה א - צ"ל כ"ש בית.

דף ריז ע"א אהלי שם שורה ב - צ"ל וצ"ע, מדוע.

שם ע"ב שורה י מלמטה - צ"ל כתב הש"ע.

דף ריט ע"א שורה ב מלמטה - יש לחבר את הפסיק לתיבה שלפניו.

דף רכ ע"א אהלי שם שורה ה - צ"ל עפר ג"ט.

שם שורה ח - צ"ל והרכבת גפן.

דף רכד ע"א שורה יד מלמטה - צ"ל שאפילו שנהגו.

דף רכה ע"א אהלי שם שורה ח - צ"ל בתשובת החתם.

שם ע"ב שורה י מלמטה - צ"ל כתב הברכי.

שם שורה ח מלמטה - צ"ל אע"ג דבלאו.

דף רכז ע"א אהלי שם שורה יג - יש לתקן את הסוגריים.

דף רל ע"א אהלי שם שורה ו - צ"ל שמכוון ללבישה.

שם שורה ח - צ"ל וכן כתבו.

שם שורה יב - צ"ל אינו מתכוון.

דף רלא ע"ב שורה י מלמטה - צ"ל ומותר, ובאהלי שם על הש"ס (יבמות סימן יא) התבאר הדבר באריכות יותר. ע"ש. ועיין.

וראה עוד במש"כ בס"ד בגליון שם.

דף רלג ע"א אהלי שם שורה ה - צ"ל כתב הט"ז (יו"ד סימן ש סק"ג).

דף רלד ע"ב אהלי שם שורה ו - צ"ל תכיפות וקשר.

שם שורה ט בסוגריים - צ"ל פ"י מהלכות שבת ה"ט.

דף רלה ע"א אהלי שם סוף משנה א - יש למחוק את הסוגריים, ובמקומם להוסיף: ומקורו מדברי הש"ס (מועד קטן ד ע"א).

דף רצ ע"א שורה יא מלמטה - צ"ל איש פלוני.

דף תנא ע"א שורה ח מלמטה - צ"ל ששיעורו 2.

כרך מועד:

דף טז ע"א אהלי שם סד"ה ספק - ועי' בס' מאור ישראל (שבת לד ע"א ד"ה ספק).

דף קצז ע"ב שורה ג מלמטה - יש להתחיל את הסוגריים לפני תיבת 'עירובין'.

דף קצח ע"א אהלי שם שורה ב - צ"ל אמרי' בפרק בכל משתתפין.

דף רל ע"א אהלי שם שורה ג - יש שני פסיקים ביחד. יש למחוק א' ולקרב את הב' לתיבה הקודמת.

שם ע"ב אהלי שם שורה ה - יש לקרב את הפסיק לתיבה הקודמת לו.

דף רלא ע"ב אהלי שם שורה ה - יש לקרב את הפסיק לתיבה הקודמת לו.

דף רמה ע"ב אהלי שם שורה ג - יש לקרב את הפסיק לתיבה הקודמת לו.

דף רמז ע"ב אהלי שם שורה ב - יש למחוק את הנקודה הב'.

דף רמט ע"ב שורה ח מלמטה - יש לקרב את הפסיק לתיבה הקודמת לו.

שם שורה ז מלמטה - יש לקרב את הפסיק לתיבה הקודמת לו.

שם שורה ב מלמטה - יש לקרב את הפסיק לתיבה הקודמת לו.

שם שורה אחרונה - יש לקרב את הפסיק לתיבה הקודמת לו.

דף שח ע"א אהלי שם שורה ג - יש לקרב את הפסיק לתיבה הקודמת לו.

דף שיד ע"א אהלי שם שורה א - צ"ל בן נון.

דף שנו ע"א שורה ח מלמטה - צ"ל ובב"י (סי'.

שם שורה ד מלמטה - צ"ל הרא"ש, והתוספות.

דף שנח ע"א אהלי שם שורה ד - צ"ל יג) וז"ל: בהרע"ב.

דף שנט ע"ב אהלי שם שורה ה - צ"ל ועיין בהגהות הגאון רעק"א ליו"ד.

דף שסא ע"א אהלי שם שורה ח - צ"ל (שם סק"ב).

שם ע"ב אהלי שם שורה ה - צ"ל ג דביצה), והרשב"א.

שם שורה ח - צ"ל (ב, ב.

דף שסב ע"א שורה ו מלמטה - צ"ל (ביצה כו, ב).

דף שסג ע"א אהלי שם שורה ג - צ"ל (סי' תק ס"ב).

דף שע ע"ב שורה אחרונה 'חלק ד' - הוא הנדפס בשנת תשס"ז, ושם הוא בסימן קכח. ועי' במש"כ בס"ד בגליון שם.

דף שעו סע"ב - וכיו"ב כתב בערוך לנר (כה ע"א ד"ה שם שלח). ועי' בהגהות פורת יוסף שבסוף ש"ס וילנא (שם), ובס' מאור ישראל (שם).

סדר נשים:

דף נ ע"א אהלי שם שורה ד - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

דף נד ע"ב אהלי שם שורה א - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

דף נו ע"א אהלי שם משנה ז שורה ב - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

דף סח ע"א שורה ח מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

שם ע"ב שורה יב מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

שם שורה ז מלמטה - צ"ל לומר, דלא.

שם שורה ד מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

דף סט ע"א שורה ז מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

שם ע"ב שורה י מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

שם שורה ג מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

דף עז ע"ב אהלי שם שורה ה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

דף עט ע"ב שורה אחרונה - צ"ל מחוקק אה"ע.

דף פב ע"א שורה ו מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

שם ע"ב אהלי שם שורה ג - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

דף צב ע"ב שורה ה מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

דף צח ע"א אהלי שם שורה ג - צ"ל (סימן נב ס"א).

דף קה ע"א שורה ד מלמטה - צ"ל חייב, יתכן.

דף קכז ע"א שורה ג מלמטה - צ"ל ס"כ] כתב.

דף קלח ע"א שורה ה מלמטה - צ"ל דכיון שאמר.

דף קסד ע"ב שורה ו מלמטה - צ"ל 7.212, שהוא 7.212 ו-7.212 שהוא 52.013. ויש.

דף קסה ע"א אהלי שם שורה א - צ"ל כמ"ש הש"ך (יו"ד סימן קי כללי ספק.

דף רג ע"ב שורה ד מלמטה 'חולה' - ועי' בס' ישא ברכה עמ"ס גיטין.

דף ריד ע"ב אהלי שם שורה ב - צ"ל (סימן רלה סעיף א).

שם שורה ג מלמטה - צ"ל קלה ס"ק.

דף רלב ע"א שורה ד מלמטה - צ"ל שם על הש"ס (קידושין סימן א).

דף רנב ע"ב אהלי שם שורה ב - צ"ל עם האחרים.

סדר נזיקין:

דף לט ע"א שורה ה מלמטה - צ"ל עד תשרי.

דף מ ע"א שורה ז מלמטה - צ"ל עליהם, ופירש, ולפיכך.

דף קנח ע"א אהלי שם שורה א - צ"ל אינם מאמינים.

דף רפג ע"א אהלי שם שורה א - צ"ל והוי מקבל.

דף רפד ע"ב שורה אחרונה סוף משנה טו - ועוי"ל לפי מש"כ הרע"ב שרחמים אלו גודלם לפי רוב המעשה, ולכן אע"פ שחסד ורחמים לפניו, מ"מ יש לו לאדם להרבות מעשים.

סדר קדשים:

דף כב ע"א שורה ג מלמטה - צ"ל (חלק ב סימן ז או' ג-ד).

דף כד ע"ב אהלי שם שורה ה - צ"ל קרבן שנתערב בהם.

דף כה ע"ב שורה אחרונה - צ"ל מקריבם, סתם, ורק בנתערבו.

דף עח ע"ב אהלי שם שורה ד - יש לקרב את הנקודה לתיבה שלפניה.

שם שורה ו - צ"ל ואחד סמ"ק. לוג, שלש.

שם שורה ט - יש לקרב את הפסיק לתיבה שלפניו.

דף עט ע"א אהלי שם שורה ו - יש לקרב את הפסיק לתיבה שלפניו.

דף צט ע"ב שורה ב מלמטה - יש לקרב את הסוגריים לתיבה שאחריו.

דף קח ע"א אהלי שם שורה ב - צ"ל זאת. וכן.

דף קסד ע"א אהלי שם שורה ב - צ"ל העין. וכתב.

דף קעב ע"א אהלי שם שורה ד - צ"ל ומתרץ ביורש.

דף עדר משנה ז שורה א - צ"ל לפשפש הצפוני.

דף שו ע"ב אהלי שם שורה ח - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלפניו.

שם שורה טו - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלפניו.

דף שיח ע"א שורה אחרונה 'ויש לומר' - עפ"ד הרע"ב (ד"ה רבי).

בביאורים שבסוף הספר אות ו שורה אחרונה - צ"ל הובאה דעת.

שם אות ח בסוף הדיבור הא' - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלפניו.

שם אות כא ד"ה אבל, שורה א - צ"ל מגולי ספרד לפני חמש מאות שנה, שהיה רבו של בעל שיטה.

בתרשימים שבסוף הספר - למחוק את הכיתוב: נערך על פי ספר וכו'.

סדר טהרות:

דף סב ע"א אהלי שם שורה ח - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף קכח ע"א אהלי שם סוף משנה ב - ע"ע בשו"ת יביע אומר ח"י (חלק יורה דעה), ובס"ס מנוחת אהבה, ובס' ילקוט יוסף על פורים (דף פט ע"ב והלאה), ובמשנה ברורה - איש מצליח (מהדורה שניה בקונטרס בין השמשות שבסוף הספר דף פח סע"א) ובקובץ ישורון (חלק לא ריש עמוד תתצב) ובס' THE ENIGMA OF THE BIBLICAL SHAFAN (עמוד שכו והלאה).

דף קנא ע"א אהלי שם שורה ז - צ"ל כתב בבועז.

דף קצד ע"א אהלי שם שורה ז - צ"ל וצ"ע דברי רעק"א.

דף רלט ע"א אהלי שם סוף משנה ד - ועי' בתוספות יום טוב. ובקרן אורה (נזיר דף מ) השיג על דבריו, ולדבריו מיושב. ובילקוט ביאורים שבסוף הש"ס הוצאת מתיבתא (נזיר מ ע"א עמוד רעב הערה לט) הביא דבריהם.

דף שלג ע"ב אהלי שם שורה א - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם שורה ג - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף שלד ע"א אהלי שם שורה ו - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם שורה ז - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם שורה ו מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם שורה ה מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלפניו.

שם ע"ב שורה ו מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף שלה ע"א אהלי שם שורה ב - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם שורה ג - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם שורה ו - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם ע"ב אהלי שם שורה ב - צ"ל הרשב"א (ריש שער המים) מהמשנה הקודמת, שהמקוה.

דף שלו ע"א אהלי שם שורה ו - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף שמב ע"א אהלי שם אהלי שם שורה ד - צ"ל בכלי, ובפשוטו, הרי.

דף שמה ע"א אהלי שם שורה ז - צ"ל השו"ע (סימן קצח.

דף שמו ע"א שורה אחרונה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף שנד ע"ב אהלי שם שורה א - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף שנה ע"א אהלי שם שורה ח - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף שנט ע"א אהלי שם שורה ב - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם שורה ה מלמטה - יש לקרב את הפסיק לתיבה שלפניו.

שם ע"ב שורה ב מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף שס ע"א אהלי שם שורה ד - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם ע"ב אהלי שם שורה ד - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף שסא ע"ב אהלי שם שורה ה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם שורה ב מלמטה - יש לקרב את הפסיק לתיבה שלפניו.

דף שסב ע"א שורה ז מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם שורה ד מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף שצד ע"א אהלי שם שורה ט - צ"ל שם על הש"ס (כתובות ט, א).

דף שצח ע"א אהלי שם פרק י שורה ב - יש לחבר את הפסיק לתיבה שלפניו.

שם ע"ב שורה ה - יש למחוק את הנקודה.

דף שצט ע"א אהלי שם שורה ט - יש לחבר את הפסיק לתיבה שלפניו.

שם ע"ב שורה ג מלמטה - צ"ל ועיין בספרי.

דף תא ע"א אהלי שם שורה ה - צ"ל שם, אם.

דף תח ע"א אהלי שם שורה א - צ"ל באהלי שם על הש"ס.

דף תסז - החל מפרק ה היא מסכת עוקצין. יש לתקן את הכותרות ומיספור הפרקים מכאן עד סוף הספר.

דף תעד ע"ב אהלי שם שורה ד - יש להוסיף את סיום המרכאות.

שם שורה ז - צ"ל הסדר הערוך.

שם שורה ג מלמטה - יש למחוק את כל מה שמופיע בסוגריים (הגהת הרב המחבר נר"ו).

דף תפ ע"ב אהלי שם סוף אות ב - וכ"כ בס' פרשת רא"ה (פרשת מקץ עה"פ בקנה א' מלאות וטובות). ע"ש. וכ"כ בהקדמת ספר כוס הישועות למהרשש"ך (ד"ה ועוד) בשם ס' תורת חיים למהרא"ח שור (סנהדרין ק ע"א). ע"ש. וראה עוד בס' אוצר החומש - אהלי שם (ר"פ תשא) ובשו"ת יביע אומר (ח"ז י"ד סימן יז אות ב).

יום רביעי, 30 באוקטובר 2024

קובץ הערות

שם הספר: קובץ הערות

מחבר: רבי אלחנן בונם וסרמן

דפוס: תשמ"ה

בדוגמאות לביאורי אגדות שבסוף הספר דף סו - דברים אלו חזרו ונדפסו בספרו קובץ מאמרים.

דף ע ע"א סימן ז סוף אות א - ולכאורה יש להקשות שלגבי אשתו של רבי חנינא בן דוסא נתנו לה את הרגל של השולחן ורק לאחר מכן הודיעו לה שניכו להם משולחנם בעולם הבא, וא"כ מדוע לרבי אלעזר בן פדת לא נתנו לו אפשרות זאת שינכו לו מזכויותיו.

יום ראשון, 11 באוגוסט 2024

מעשה צדיקים

 שם הספר: מעשה צדיקים (ב' כרכים)

מחבר: רבי אברהם כלפון

דפוס: תשפ"ד (מהדורה רביעית)


בפתח הספר, בעמוד ההקדשה לע"נ כהר כיכי חיים נגר, שורה טו - יש להעביר את הפסיק שבראש השורה לסופה.

שם שורה יז - יש להעביר את הנקודה שבראש השורה לסופה.

בעמוד ההקדשה לע"נ רבי שמעון יהושע חירארי, שורה ב - יש להעביר את המרכאות שבראש השורה לסופה. וכן יש לתקן בעמודים הבאים.

במבוא עמוד ג הערה ב שורה א - צ"ל השמטות והוספות.

עמוד יג הערה כו - ראה מה שדנו בזה בפורום אוצר החכמה.

עמוד מז ד"ה כפי, שורה אחרונה - צ"ל ב"לקט הקציר".

שם ד"ה כעבור, שורה ב 'ספריה' - ראיתי את ספריית משפחת ג'רמון בעי"ת מילילייא יע"א, שכן קנה אותה רבי יצחק אלמושנינו ז''ל והיתה בביתו שנים רבות עד אשר התחיל הבית להתמוטט והעבירוה לכמה מקומות. ובה ספרים עתיקים יקרי הערך, וכן הערות כ"י מחכמי המשפחה בגליונות כמה ספרים, ואף הקדשה אחת בכ"י הרב חיד"א.

עמוד מח ד"ה מסכת, שורה ד - צ"ל הארץ ישראלי.

עמוד מט סוף הערה קיא - וראה באתר ווינרס צילום ספר פרי חדש המעוטר בהגהותיו של מהר"ר אברהם כלפון ושל מהר"ר אברהם אדאדי גם יחד.

עמוד ס ד"ה וישלחו, שורה ג - צ"ל אינך נזהר.

שם הערה ו - וראה לעיל (עמוד נו ד"ה ואחר התפילה) שבנידון אחר של רוח אחת, האר"י אמר למהרח"ו לא להוציא בלילה. ואולי שאני הכא שהיתה רוח של חכם, וכמ"ש לעיל (בתחילת העמוד הקודם) שאינה רוח רעה. ע"ש.

עמוד סה הערה כא 'בו יש בית כנסת' - ראה עוד עליו באתר הידברות.

עמוד עג בסופו - יש להוסיף את ההגהות שכתב בכתב ידו בשולי ספריו, ראה מה שכתבתי בגליון לעיל (עמוד מט) ולהלן (עמוד צ).

עמוד צ שורה א 'סדר הדורות' י וראה באתר בית המכירות בידספיריט את הגהות מהר"א כלפון בכתב ידו על ספר סדר הדורות.

שם הערה לד - צ"ל יוסף בן.

בגוף הספר עמוד ו סימן ד ד"ה מעשה, שורה א 'הרב' - וראה עוד בזה בפורום אוצר החכמה.

עמוד ט טור ב הערה ב - וראה עוד בזה בפורום אוצר החכמה.

עמוד יב סוף הערה א - וראה עוד בפורום לתורה.

עמוד פב סד"ה פעם אחת הלשינו - וראה באתר בית המכירות קדם את מכתב בית הדין בתונס שהם גרמו לכך שיגרשו את מהר"ר אברהם לולו מן העיר. והוסיף על זה אחי ידידי מהר"ר יוסף נר"ו: גם שלחו לי כתב יד מאחד מרבני איטליה שהאריך עליו בדברים נוראים, ומצד שני גם הביאו פסקים שלו באריכות. עכ"ל.

עמוד קיב הערה ו ד"ה אכן 'קשה להולמם' - ועי' בס' בית יוסף להבה למהריח"מ אבוחצירא נר"ו שהאריך בזה.

עמוד קיג סוף הערה ז, כ' ש'שלמה בחירי' הוא מהר"ש אלקבץ - והוא פלא. ואולי הטעם שמיאן ברבי שלמה מלכו הוא כי כתב הרב המחבר להלן (ס"ס רסג) שי"א שניצל ממוות.

עמוד קכא ד"ה ומסרו 'יהושע יושב על כסא מלכותו' - וראה בדברי האחרונים שדנו אם ליהושע היה דין מלך.

שם הערה א שורה אחרונה - צ"ל אוצר מדרשים. וכן להלן.

עמוד קמו סוף הערה ג - וראה עוד בתקנות חכמי מראכש (סימן ז).

עמוד רעו הערה א ד"ה לאחר, שורה א - צ"ל נותן האבר"ך.

שם בסוף הערה א - וראה עוד ב'דעת - כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה' (גליון פג עמוד רלט בהערה).

עמוד רעח ד"ה ומהיום, שורה ט 'רבים מחכמי הארץ' - ראה בס' חמדת יוסף למהרי"ח מזרחי מה שהביא על ענין זה מדברי הרב חיד"א בכ"י.

עמוד רפ הערה כב - וראה בדברי הרב חיד"א הנ"ל שכתבם כנראה לאחר שהביא מדבריו בספריו הרבה פעמים.

עמוד שב הערה יג, בדבר קבורת הרמב"ם בטבריא - ועי' בס' טובת מראה להרמ"ז ז"ל (מהדורת תשפ"א עמוד רמא הערה קנז) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.

עמוד שג אות ד, שהרמב"ם למד תורת הקבלה בסוף ימיו - וראה עוד במש"כ בס"ד בגליון ס' המבוא לספרי הרמב"ם (עמ' 41).

עמוד שע הערה ב - עי' בס' פאס וחכמיה בזיהוי צמח זה.

עמוד שעד סימן רג בכותרת - צ"ל הרב חסדאי (שכן בטיטואן ניקדו חי"ת זו בפת"ח).

שם הערה א שורה ג - צ"ל ו'משמרת הקודש'.

עמוד שיז הערה ג, בדבר קבורת הרמב"ם בטבריא - וראה עוד לעיל (סוף עמוד שב) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.

עמוד שכג סימן קסא - וראה באתר מרכז מורשת יהדות לוב שהביאו ממה שכתב כאן הרב המחבר והוסיפו עליהם.

עמוד תצו הערה ה, על הגרף פוטוצקי - בפורום לתורה הביאו מדברי הרב המחבר ראיה לאמיתות מעשה זה.

שם בסוף ההערה, על מהר"ר משה הלוי לנדא - וכתב אחי ידידי מהר"ר יוסף נר"ו בס' תולדות חכמי מראכש כ"י בערכו וז"ל: מו"ה משה הלוי אשכנזי לאנדא
בס' חפץ נחמד למו"ה מכלוף אוחיון עמ' 47ב תשובה ממנו: כך השיב החכם השלם הדו"מ הרב המובהק כמוהר"ר משה הלוי אב"ד ור"מ דק"ק ווסילויץ מפולונייא. [ראה על עיירה זו ב"ספר ווייסליץ"].
חותם עם מו"ה אברהם קורקוס ורבני דורו בשו"ת חפץ נחמד וגנת ורדים הרבה פעמים. ראה במבוא. וגם בכת"י משפט וצדק של מו"ה יעקב בן עטר מאזמור.
עיין שו"ת נר מערבי ח"א סי' ק"י שעמד לדין החכם השלם כה"ר משה הלוי אשכנזי לנדא בשנת תקמ"א. ועיין תשובות חכמי מראכש (סי' ) פס"ד מחכמי מראכש בענין הנז' שרצה לבנות בית הכנסת בעיר אצווירא, ולא הניחוהו בעלי בתי כנסיות אחרים.
עיין מ"ר ח"ב (תקנות חכמי מכנאס ח"ב עמ' תרכ"ב) שכתב על פי נר מערבי הנז' שהוא מחכמי אצווירא.
ראה עליו בשו"ת תנא דבי אליהו הצרפתי ח"א אה"ע סי' לה.
בכתב יד כמוהר"ר משה קורקוס בן כמוהר"ר אברהם: "כן שמעתי מהחכם השלם והכולל כהה"ר משה הלוי אשכנזי סג"ל נר"ו מהמבורג". ע"ש.
ראה מן הגנזים.
[גם חכמי תונס מזכירים רב עם שם כזה, וכנראה הוא אחר שנהרג בשנת תקכ"ז. ופלא ששמותיהם וכינויהם שווים לגמרי:
צפנת פענח לרבי צמח הכהן מתונס (עמ' צ"ז) שמביא שמועה מפי רבי משה הלוי השכנאזי. ונזכר גם בספר שערי רחמים לרבי רחמים חורי (דף י ע"ד): שמעתי מהחה"ש משה הלוי האשכנזי ז"ל. ובספרו כסא רחמים (ב"ק י ע"א בד"ה כגון פפא בר אבא): והחכם הרב רבי משה הלוי אשכנזי פירש. וכן הזכירו לימודי ה' (דף מב ע"ד): נשאלתי מאת הרב המובהק כמהר"ר משה הלוי אשכנזי ז"ל.
ועיין תולדות חכמי תונס (עמ' פה) שבליקוטים שבסוף לקט הקציר לרבי אברהם כלפון כתב "מצאתי בס' כ"י מהר"ר משה הלוי לנדא תלמיד הרב בעל שם טוב ונתוועדתי עמו בשנת התקכ"ז בטראבלס ובעוה"ר נהרג באיי ג'רבא הי"ד". מובא במעשה צדיקים סי' רפט בהערה].

יום רביעי, 17 ביולי 2024

תורה שבעל פה

שם הספר: תורה שבעל פה

מחבר: רבי יהושע ענבל

דפוס: ירושלם תשע"ו (מהדורה מתוקנת)


ראה סקירה והערות על הספר בפורום אוצר החכמה. חלק מההערות שהובאו שם תוקנו במהדורה זו.

ובפורום שם הביאו דעת הרב מקומרנא שמי שלא מניח תפילין דר"ת הוא קרקפתא דלא מנח תפילין. ודנו אם כן דעתו באמת. ויש להביא ראיה שאין דעתו כן באמת, ממה שכתב בסוף הקדמתו לספר פני זקן על שקלים (שהובאה בפורום שם) שהגר"א לא הלך ארבע אמות בלא תפילין, והגר"א היה מניח תפילין דרש"י בלבד. וראה בזה בהסכמת בד"ץ העדה החרדית לס' סדר פרשיותהובא בפורום שם).

עמ' יא ד"ה הויכוח - סימן זה הובא גם באתר רציו. ע"ש.

עמ' יז ד"ה לאור, שורה ד - צ"ל שהחמירו בקיום.

עמוד כ סימן ב - הדברים שבסימן זה הובאו גם באתר רציו. וראה שם מה שהשיב הרב המחבר לשאלות הקוראים.

עמ' כט סימן א - סימן זה הובא גם באתר רציו, בתוספת הערה על מחקר פרקי אבות. ע"ש.

עמ' לא שורה ו 'פרנקפורט תקסו והלאה' - הנה ספרו דורות הראשונים נדפס בכמה שלבים החל משנת תרנ"ז. וכנראה כוונת הרב המחבר היא לכרך השני שנדפס בפפד"מ בשנת תרס"ו. וראה בויקיפדיה (ערך יצחק אייזיק הלוי).

עמ' לב סימן ב - סימן זה הובא גם באתר רציו בהוספות.

עמ' לה שורה אחרונה - צ"ל בית שני.

עמוד מז שורה ט - צ"ל אומר הלומד.

עמוד נז ד"ה דוגמא - וראה בס' אביהם של ישראל ח"ה שמהר"מ אליהו ראה תפילין ממצדה שהיו כשיטת רש"י. גם בקונטרס בית נאמן למהר"מ מאזוז ז"ל הביא ענין זה. ע"ש.

עמוד נח הערה כג שורה א - צ"ל מהר"ץ חיות.

עמ' סג ד"ה התוספתא - וראה עוד בשו"ת חתם סופר (א"ח סימן כז) ובערוך השולחן (סימן קנ אות ז) ובאתר ויקישיבה (ערך בית הכנסת בחמת גדר) ובאתר מורשת הגליל ובמאמרו של יצחק ספיר בקובץ טללי אורות (גליון ד) ובמה שהעירו עליו באתר ישיבת עתניאל.

עמוד סז שורה ב - צ"ל זבח על שמירת.

עמוד עב שורה ב - צ"ל שלמות של נכרים בקרב.

שם ד"ה ומעניין, שורה ב - צ"ל היה פרופ'.

עמוד עז, בענין תלמידי ר"ע אם מתו מחמת שמדא - ראה עוד בשלמא בעלמא (תזריע יב ד).

עמוד פד בהערה, שורה ג - צ"ל מין מימרא.

עמוד פו ד"ה אצלינו, שורה אחרונה - צ"ל נגד אפיון.

עמוד פט ד"ה על - עי' בס' לימודי ה' אם יש חיוב להזכיר יותר מאשר את שמות הראשון והאחרון שאמרו את המימרא.

עמוד צח שורה ג מלמטה - צ"ל במדינת Iowa.

עמוד צט הערה מז ד"ה במדרש, בענין תיבת נח - ראה גם בס' אוצר מסעות (דף ל ע"ב) על מסגד שנבנה על נהר חדקל מעצים שלקחו מתיבת נח.

עמוד ק בהערה, שורה אחרונה - צ"ל של הופעת הכנים.

עמוד קא ד"ה הקבלה - וראה עוד באתר רציו מש"כ בזה.

עמוד קיא במשפט האחרון - הקרי והכתיב של הפסוק נכתבו בעירבוביא.

עמוד קכג סימן ב - הדברים שבסימן זה הובאו גם באתר רציו. וראה שם מה שהשיב הרב המחבר לשאלות הקוראים.

עמוד קכז סימן ג - הדברים שבסימן זה הובאו גם באתר רציו. וראה שם מה שהשיב הרב המחבר לשאלות אחד מהקוראים.

עמוד קלב הערה יח שורה ג מלמטה 'ואולי זהו הכוונה' - כ"כ לעיל (בעמוד הקודם ד"ה מהו).

עמוד קלג ד"ה גם - וראה עוד בס' מטה לוי למהר"י לוי נר"ו (ח"א עמוד תפג) בהשוואת הגדרת הרגילות בדברי חז"ל. וראה במש"כ בס"ד בגליון שם.

עמוד קלד ד"ה ולפעמים, שורה ב - צ"ל דהוה אברכת פירות.

עמוד קלה שורה ג 'מיהותו' - מילה זו אינה תקנית, ראה כאן.

שם ד"ה ארשב"י, שורה א - צ"ל אחיו שהוא בן ט'.

שם שורה ג 'פ"י מ"ו' - קטע זה הוא צירוף של משנה ז' עם דברי הברייתא המובאת בגמרא שם (צו ע"ב).

עמוד קלח בסוף ההערה - אולם ראה להלן (עמוד קמ ד"ה בערובין) עוד נידונים שבהם אומרים חוקקים להשלים. וראה בס' אילת השחר (שבת ז סע"ב) שדן אם היא הלכה או סברא.

עמוד קמז ד"ה כיוצא, שורה אחרונה 'אינו כאשר ברירה' - וכן הובא לעיל (בעמוד הקודם ד"ה הכלל) מד' התוס' בסוטה.

עמוד קנא ד"ה ההבדל, שורה ד - צ"ל קסח ס"ח.

עמוד קנח ד"ה מבני, שורה י - צ"ל להועילנו כמו (וכ"ה במקור).

עמוד קסא בהערה שורה ד - צ"ל נאמנות עד.

עמוד קסב בהערה עמוד יא, בדברי הרמב"ם והרמב"ן בטעם מצות שילוח הקן - ראה עוד לעיל (עמוד קנח) ובהערה שם.

עמוד קסו סד"ה מנו - צ"ל מהר"ץ חיות (וכן להלן).

עמוד קעז סד"ה אי 'שו"ת רש"ר הירש' - הכוונה היא לספרו שו"ת שמש מרפא.

עמוד קפז ד"ה להלכה, שורה ג - צ"ל דרישה אבסורדית?

עמוד קצג ד"ה הלכה - וראה עוד בשו"ת מנחת אשר למהר"א וייס נר"ו (ח"ב סימן נ אות ב) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.

עמוד קצה בסופו, בענין הסירכות - ראה גם בשו"ת דבר שאול (י"ד לפני סימן ו) שכתב להקל בארגנטינה בענין הסירכות כי לא היתה אפשרות אחרת.

עמוד קצו שורה ג מלמטה - צ"ל דורות של המשפט.

עמוד קצז, שאין מערימין בדאורייתא - וכן כתב בס' בכור שור (פסחים כא ע"א) דאין מערימין בדאורייתא. ע"ש. וחלק עליו מהר"ע יוסף ז"ל בתשובה בדין קנין דרבנן אי מהני לשל תורה [ולו נדפסה בקובץ אורייתא שי"ל ע"י אב"ת בשנת תשנ"ג (בעמ' לח בהערה). ושוב נדפסה בספרו מאור ישראל ח"ב (סוכה מו ע"ב, דרי"ב ע"ב) ובשו"ת יביע אומר]. ע"ש. וע"ע במשנה ברורה (סימן שכה אות עב), ובכף החיים (יו"ד סימן קיז אות נו), ובשו"ת מטה משה למהרממ"מ שפיוואק (א"ח סימן יח ד"ה תשובה), ובתשובת מהרש"ז אוירבך ז"ל (שנדפסה בקובץ ישורון גליון יב עמוד רמו ובקובץ האוצר גליון לו עמוד ריז בהערה), ובילקוט יוסף (א"ח מהדורת תשע"א סימן רמו הערה טז ד"ה ובאמת, עמוד רט), ובשו"ת מנחת אשר למהר"א וייס נר"ו (ח"ב סימן מה).

    ונ"ל להביא ראיה לדברי הבכור שור מדברי הרשב"א בתשו' (ח"א סימן קלז) וז"ל, שאלת עוד דאמרינן מכרוהו ב"ד נרצע, וקיי"ל דצריך לומר אהבתי את אדוני בעוד שהוא עבד, אם באותה שעה בעא לזבוני נפשיה לרבו בכסף כדי להנצל מרציעה, מצי עביד או לא. תשובה, זו לא שמעתי, אבל מסתברא דלא, דא"כ בטלת רציעה לנמכר בב"ד וגזה"כ היא לרצוע אזן ששמעה על הר סיני כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים. ע"כ. (והעתיקו הרב קובץ שעורים ז"ל בקדושין סימן קד).

    והנה לשיטת הרשב"א, איך עבדינן מכירת חמץ, והרי בטלת מצות תשביתו (ועי' בקובץ שיעורים השלם פסחים עמ' ק-קב, וביצה עמוד שפט הערה קח). וכ"ת דמשייר קצת חמץ לקיים בו מצות תשביתו, והרי גם ברציעה יש עבדים שירצו להרצע כדי שיהיו מותרים בשפחה. ואפילו לדעת הריטב"א (קדושין י"ד ע"ב) דמוכר עצמו מותר בשפחה, וא"כ יכול העבד לחכות עד לאחר שחרורו ואז ימכור את עצמו לו, מ"מ יש עבדים שירצו להרצע כדי שיוכלו להשאר עם אותה שפחה. וא"כ לא בטלת מצות רציעה [אלא אם נאמר כדברי הרב שארית יצחק מורגנשטרן (דל"א ע"א ד"ה וכמו) שצידד דאולי בכח האדון ליקח מעבדו את השפחה שנתן לו בתחלה ולהחליפה באחרת. ע"ש]. אלא ע"כ כונת הרשב"א למימר דאין מערימין בדאורייתא, ושאני מכירת חמץ דכבר ביטל החמץ ודרבנן היא וכדברי הרב בכור שור.

    ואפשר דכוונת הרשב"א באופן אחר, דהנה איתא בתוספתא דמו"ק (פ"ב ה"ז), דנין דיני ממונות ודיני נפשות וכו' ורוצעין עבד עברי [במועד]. ואיתא בירושלמי (שקלים פ"א ה"א ומו"ק פ"א ה"ב) דהיינו טעמא משום דהוו צרכי רבים. וביאר הרב חסדי דוד על התוספתא שם (בד"ה ומיהו) דרציעת עבד עברי מיקרי צרכי רבים משום ההיא דאזן ששמעה על הר סיני וכו', ונמצא שיש בזה להשיב רבים מעון, ולכן מותר לרצעו במועד [אלא שהרב חסדי דוד ז"ל שם כתב בסו"ד, שיותר נכון דכל דבר התלוי בבית דין חשיב לצורך רבים. ע"ש. וכן הוא בבית יוסף (א"ח סימן תקמה) בשם הריב"ש בשם הר"ן שכ' "מפני שצורך הרבים הוא להעמיד המשפט ולנהוג בדברים הללו". ועי' בחדושי הריטב"א (מו"ק ב' ע"א ד"ה ועושין) ובהערות לשם שבהוצאת מוה"ק (אות קא)].

    וע"פ הנ"ל אפשר לומר דכוונת הרשב"א היא, דכיון דאפשר להשיב רבים מעון ע"י הרציעה, לכן הכא לא עבדינן הערמה. ומדויק בזה לשון הרשב"א שהביא לשון הגמ' בקדושין (כ"ב ע"ב) דאזן ששמעה על הר סיני וכו', ולכאורה מאי שיאטיה דהא הכא, ולפי מאי דכתיבנא מובן. [וראה כאן].

שם ד"ה תקנת, שורה א - צ"ל ענינם של.

שם שורה ג - יש להעביר את הפסיק לפני התיבה הקודמת.

עמוד רכו שורה א - צ"ל ותלמידיו, מה.

עמוד רל ד"ה עם, שורה ג - צ"ל מהר"ץ חיות.

עמוד רלב ד"ה רש"ר, שורה ד מלמטה - צ"ל בתורת גזרת.

עמוד רסז ד"ה בחריש, שורה ג 'וקרי רכב איש אלא שאין דורשין בסתרי עריות בפרהסיא' - תא"מ (כ"כ הרב המחבר נר"ו כאן).

עמוד שטו שורה ג - צ"ל איננו מגלים.

שם סד"ה אנו - שם הספר הוא Language, Thought, and Reality

Selected Writings of Benjamin Lee Whorf

שם ד"ה אכן, שורה ג - צ"ל מכיון שמוחינו מכונן.

עמוד שלז הערה נה שורה ג - נדצ"ל הלכות אחרות.

עמוד שמא הערה ס ד"ה מן, שורה א - צ"ל לנושא אברהם יהושע השל את רוב.

עמוד שמח סד"ה אמר, בסוגריים - צ"ל יבמות מח:

עמוד שנג ד"ה בב"ק, שורה ג - צ"ל אע"ג דבשת.

עמוד שנד הערה סט שורה א - צ"ל ובן אין.

פסוק זה לא מופיע כמו שהוא בתורה, אלא בעריכתו של הרב המחבר.

עמוד שס ד"ה כל אותן, שורה ב - יש להחליף את מיקום הפסיק לתיבה שלאחריו.

עמוד שסב שורה ה מלמטה - צ"ל בתי הנפש.

עמוד שעח שורה ב מלמטה - צ"ל רבנן הכין.

עמוד שפה ד"ה ננסה, שורה ג - יש להפריד בין התיבות שנאמר "ושפל.

עמוד שפז סד"ה אספסינוס - יש להוסיף המקור: גיטין נז ע"ב.

עמוד שצד סד"ה האם - אולם ראה בקונטרס באר הפרשה (פרשת לך תשפ"ו עמוד ח) שכתב בשם הרב חתם סופר שאצל אברהם אבינו הוא אכן זרק חרבות וקשתות, אלא שידע היטב שלא החרב והקשת ממיתים, אלא הרי הם כעפר וכקש נידף.

עמוד שצז שורה ד - צ"ל שאם נפרש.

עמוד תה ד"ה כשמזכירים, שורה ב מלמטה - צ"ל הברית החדשה.

עמוד תט הערה צו שורה ג - צ"ל ירדו לבבל.

עמוד תיד בהערה ד"ה ראה, שורה ב - צ"ל ובבמדבר רבה.

עמוד תיח שורה ד מלמטה - צ"ל שהובאו ממצרים).

עמוד תיט ד"ה בדברי, שורה יד - צ"ל ישעיה מטראני.

שם שורה יח - צ"ל הוא דריוש (וכ"ה בבעל המאור).

עמוד תכ בסוף ההערה - גם האר"י חלק ע"ד הש"ס וס"ל שה' פוקד עוון אבות על בנים במזיד משא"כ בשוגג.

עמוד תכא ד"ה החתם, שורה ב - צ"ל תקרי לבת.

עמוד תמ ד"ה ויביא, שורה א - צ"ל ויבא יוסף.

עמוד תנג שורה ג מלמטה - צ"ל השדים שברא.

עמוד תנה ד"ה בדברי, שורה ה - צ"ל Natural Philosophy.

עמ' תקיא הערה יט שורה ג - צ"ל שו"ת הרא"ם סי'.

עמ' תשפד בסופו - וראה עוד בס' רבינו חיים עוזר - רבן של כל בני הגולה (עמוד רמז) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.