שו"ת חק ומשפט

שם הספר: שו"ת חק ומשפט

מחבר: רבי שאול גבאי

דפוס: ירושלם תש"פ

דף כט ע"ב סימן ב, בענין גזל שינה - ראה המקורות לאיסור זה באתר ויקיפדיה (ערך גזל שינה). ולפי מש"כ שם בשם הרב קרן לדוד שהמקור הוא מק"ו מצער בעלי חיים, יש להעיר שבצער בעלי חיים אין איסור כשהוא לצורך האדם.

דף ל ע"א שורה א - צ"ל ביניהם ובסתמא.

דף שנא ע"ב ד"ה ואעתיק, שורה ד - צ"ל אמה ידליק.

דף שנד ע"א ד"ה ועוד איך, הקשה איך אכסנאי משתתף בפריטי, והרי חכמים תיקנו שאין מעות קונות - וראה בפורום לתורה שהאריכו בדברי האחרונים בזה, גם כתבו שם בכמה ענינים שנידונו בדברי הרב המחבר בסימן זה. ובמה שכתבו שם על דברי המהרי"ל שהגר"א ורעק"א לא ברירא להו כדבריו, ראה בקצות החושן (שם אות ב) ובחכמת שלמה (שם סעיף ג) דס"ל כמהרי"ל. ואף לדעות החולקים, אולי יש מקום לחלק בין כשחוזר בו המוכר לכשאינו חוזר בו דקיל טפי. ואף שרעק"א שם הביא ראיה מעירובי חצירות, ושם לא חזר בו המוכר, מ"מ כבר כתבו האחרונים לחלק בין יין לקידוש לעירובי חצירות, ואף שבנתיב חיים (א"ח ר"ס שסט) כתב שהחילוק הוא מכיון שעירובי חצירות מדרבנן, וא"כ גם גבי נר חנוכה דרבנן מעות אינן קונות, אפשר לחלק כמ"ש במחצית השקל (שם סוף אות א) בשם האחרונים שעירובי חצירות אינו מצוה גמורה, וא"כ נר חנוכה שהוא מצוה גמורה מעות קונות בו. וראה עוד בפרי מגדים שם (א"א אות א), ושם הביא גם דברי הרב תוספת שבת שציין לדבריו רעק"א.

שם ד"ה ועוד כיון, שחיוב נ"ח הוא רק במי שיש לו בית - ונחלקו בזה הפוסקים, והו"ד בס' ילקוט יוסף (מהדורת תשע"ג, סימן תרעא או' כט-ל עמוד קצח והלאה, וסימן תרעז אות ט עמוד תק).

דף שנז ע"א סימן שכד שורה ג - צ"ל לקמן סימן שכו דף שס רע"א המנהג.

שם אות ב שורה ב - צ"ל את כולם.

דף שנח ע"ב סד"ה מקום 'בחק ומשפט' - סימן שכג.

דף שנט ע"א ד"ה אדם, שורה ג - צ"ל בסימן שכד דף שנה סע"ב והלאה.

שם ד"ה הנה, שורה ה - צ"ל עליו בתוך ביתו, אינו צריך להדליק עליו במקום שנתארח בו, אין לו בית להדליק עליו בו, צריך להדליק במקום שנתארח בו.

שם ע"ב אות ו - וכבר דנו האחרונים בענין אי בעי למכור כסותו בשביל נרות ההידור, שכן כתב מרן בשו"ע (סימן תרעא סעיף א): צריך ליזהר מאד בהדלקת נרות חנוכה, ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה, שואל או מוכר כסותו, ולוקח שמן להדליק.

וזו לשון הרמב"ם (פ"ד מהלכות חנוכה הי"ב): מצות נר חנוכה, מצוה חביבה היא עד מאד, וצריך אדם להזהר בה, כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הנסים שעשה לנו. אפילו אין לו מה יאכל, אלא מן הצדקה, שואל או מוכר כסותו, ולוקח שמן ונרות ומדליק. ע"כ.

וכתב בס' אור שמח ע"ד הרמב"ם וז"ל: ולוקח שמן ונרות כו'. פירוש, גם לההדור והתוספות. וזה שאמר להוסיף בשבח כו'. ע"כ. וזה דלא כדברי הא"ר (אות א) דהא דמחויב לשאול היינו לנר אחד מה שהוא מן הדין, אבל מה שהוא ממהדרין לא. וכדברי הא"ר כתבו גם ביד אהרן (הגה"ט) ובשו"ת שדה הארץ (חאו"ח סימן מב) ובפמ"ג (א"א אות א) ובחיי אדם (כלל קנד אות ו) ובבית עובד ובמועד לכל חי (סימן כז אות מח) ובמשנ"ב (אות ג) ובכף החיים סופר (אות ג) ובילקוט יוסף (ח"ה- מועדים עמוד קצה, ובילקוט יוסף על חנוכה עמוד צג, וע"ע שם במילואים לשנת תש"פ מכתב כב). ולשון הרמב"ם "ולהוסיף בשבח" וכו', לא העתיקו מרן בשו"ע.

והאמת אומר דאין צורך לומר דכל האחרונים כתבו דלא כהרמב"ם, דהרי אפשר דכוונת הרמב"ם היא, דמכיון שמצות נר חנוכה היא חביבה מאוד, לכן צריך להזהר בה ולהיות כמהדרין מן המהדרין במצוה זו [ועי' בשדי חמד (אס"ד מע' חנוכה סימן ג ד"ה וראיתי) שהביא חקירת האחרונים מה נשתנית מצות הדלקת נר חנוכה שיש בה מהדרין ומהדרין דמהדרין. ע"ש. וע"ע בזה בס' שפת אמת עה"ת (בחי' לחנוכה שלאחר פר' מקץ, שנת תרמ"ז ד"ה בפסיקתא, ושנת תרמ"ח ד"ה בענין) ובס' שער יששכר (מאמרי כסלו טבת מאמר ימי אורה אות כט) ובס' מאי חנוכה (מהדו"ב עמוד רכז) ובקובץ המאור (כסלו תשע"ג עמ' קג) ובקו' מרי"ח ניחוח (גליון קכג דף טז ע"ב). וי"ל דזה מה שבא הרמב"ם לומר דמצוה זו חביבה מאוד ולכן תיקנו בה הידור מרובה]. ובר מן דין מטעם זה יש לו למכור או לשאול כדי לקיים עיקר המצוה. ואין הכרח לומר דשואל או מוכר נמי כדי לקיים ההידור.

וכן ראיתי בשו"ת דברות אליהו ח"ד (סימן ז) שכ' שדברי האור שמח נאמרו בדעת הרמב"ם דס"ל דמהדרין מן המהדרין ידליק כל אחד כמנין הימים, וטעמו דמכיון דס"ל דההידור הוא חלק מהמצוה לכן לא חיישינן למאי דליכא היכירא אם כולם ידליקו (כטענת התוס'), משא"כ לדעת מרן דמנהג בני ספרד כדעת התוספות דמדליק פעם אחת כמנין הימים בכל בית, היינו משום דס"ל דההידור אינו חלק מהמצוה, לכן כל דאיכא טעמא דליכא היכירא, לא ידליק כי אם פעם אחת. ע"ש. ויסוד דבריו מבוארים בספר מועדים וזמנים ח"ח (סימן קלג). ע"ש.

והנה מה שכתב בדברות אליהו שם שהאור שמח דייק מלשון "שמן ונרות ומדליק" של הרמב"ם שמשמע גם נרות ההידור מכיון שתיבת "ומדליק" מיותרת. הנה המעיין באור שמח יראה דלא קדייק כי אם ממ"ש הרמב"ם להוסיף בשבח וכו' ושוב כתב דאפילו עני וכו'. דהא מלשון "ומדליק" אין ראיה, וכמ"ש הדברות אליהו גופיה שם לדייק ממה שגם השו"ע כתב תיבת "ומדליק", דאפשר שבאה לומר שדוקא אם בלעדי המכירה או השאלה אינו יכול להדליק, אבל אם יכול להדליק אפילו נר אחד אינו שואל או מוכר.

ושו"ר בקובץ עומקא דפרשה (חנוכה תשע"ב), ושם (דף יז ע"ב) האריך ג'ם הו'א לבאר דברי הרמב"ם דלא כדברי הרב אור שמח ז"ל. ע"ש. וע"ע בשו"ת רבבות אפרים (ח"ג סימן תנו וסימן תקמה אות ב), ובס' זכרון אפרים – רבבות אפרים (עמוד קלה אות ז), ובספר ירח למועדים על חנוכה (סימן יט ענף ב), ובקובץ מרי"ח ניחוח (גליון קכב דף טז ע"א, ופר' בא תשע"ה גליון רכה [כצ"ל] דף יט סע"א) ובס' שלמא בעלמא (סימן תרעא).

שם ד"ה אם, שורה ב 'אין צריך להדליק' - אזיל לשיטתיה שכתב לעיל (דף שנד ע"א ד"ה ועוד כיון) שחיוב נ"ח הוא רק במי שיש לו בית. ועי' במש"כ בס"ד בגליון שם.

שם 'ומפני החשד ליכא' - אולם עי' לעיל (בע"א ד"ה אדם) שאף שנוהגים להדליק בפנים, מ''מ איכא משום חשדא. ועי' במש"כ בס"ד בגליון שם.

דף שס ע"א אות ה הב', שחיוב נ"ח הוא רק במי שיש לו בית - אזיל לשיטתיה שכתב כן לעיל (דף שנד ע"א ד"ה ועוד כיון). ועי' במש"כ בס"ד בגליון שם.

שם אות ט שורה א - צ"ל ביתו המתארחים עמו, מועיל.

שו"ת משפט החושן ח"ב

שם הספר: שו"ת משפט החושן ח"ב

מחבר: רבי שלמה בארי 

דפוס: מודיעין עילית תשפ"ד

דף קצד ד”ה ראובן, שורה ז - צ”ל למעלה מחמש.

שם ד”ה למחרת, שורה ד  - צ"ל כחמשה בקבוקים.

דף קצו ע"א ד"ה ואם 'הוא מחיר קצוב וידוע' – לכאורה היינו דוקא אם יצא השער, משא"כ בנ"ד. ועי' בביאור מהרא"ח (סימן קפג אות כב).

שם ע”ב ד”ה אלא 'עיין סמ”ע' - ועי' בביאור מהרא"ח (סימן קפג אות כג) שדעת מר"ן דלא כמור"ם בזה. וע"ע בקצות החושן (אות ז) ובנתיבות המשפט (חידושים אות יג).

דף קצז סע”ב – ועי’ בביאור מהרא”ח.

דף קצט ע"א סד"ה לפי – לכאורה כבר הסיק הרב המחבר לעיל (סוף אות ב) שהרווח לשליח, ומדוע מסתפק שוב בדבר.

דף רא ע"א ד"ה אם 'שהוציא הוצאות' – דבר זה לא מבואר בשאלה. וצ"ע.

דף רג ע"א ד"ה ומהאמור, בשם החיד"א בספר חיים ביד סימן נז – כנראה כוונתו לשו"ת חיים ביד למהר"ח פאלאג'י (סימן נז דף עב סע"ב).

שם ד”ה אם, שורה ג – צ"ל אחר עקב.

דף רד ע"ב שורה ו – צ"ל ומשיב (תליתאה.

אוצר משניות

שם הספר: אוצר משניות

מחבר: רבי מיכאל פרץ

דפוס: תש"ע

זו היא המהדורה השניה, בששה כרכים.

כרך זרעים:

בהסכמות בעמוד הראשון הסכמה ב שורה א - צ"ל אויערבאך זצ"ל

בגוף הספר דף נז ע"א שורה כז - צ"ל מודים הרמ"א.

דף עה ע"א שורה יד מלמטה - יש להתחיל קטע חדש מתיבת 'ואלו', ולהוסיף לפניה: במפסיקין לפאה:

דף פז ע"א שורה כ - צ"ל ודו"ק] ולהלן המשך.

שם שורה כג 'אהלי שם' - תא"מ. ויש להתחיל קטע חדש מתיבת 'מלבנות'.

דף קלה ע"א אהלי שם שורה ב - צ"ל והנה פירוש.

דף קמג ע"ב שורה ד מלמטה - צ"ל היקרים ולהשתמש.

שם שורה אחרונה - צ"ל במשך הזמן.

דף קמד ע"א שורה יא 'הלכות פאה' - תא"מ. ולאחר מכן יש להתחיל קטע חדש וכצ"ל: שיעור חיוב הנתינה: שיעור נתינת.

ענין זה נדפס לראשונה בס' אוצר פסקי צדקה (סימן יד, עמוד סז).

שם שורה ז מלמטה - צ"ל יותר מחומש.

שם שורה ה מלמטה - צ"ל רעה. מקורות וביאורים: כתב בש"ע יו"ד (סימן רמט ס"א) "שיעור.

דף קמו ע"א שורה יד - צ"ל ובטעות ציינו.

שם ע"ב שורה ב - צ"ל והירושלמי מיירי.

שם שורה ד - צ"ל כדי לקיים.

שם שורה ז - צ"ל ועיין שם.

שם שורה י - צ"ל היינו, עד היכן.

שם שורה יב - צ"ל כלא קיים.

שם שורה יד - צ"ל לא קיים.

שם שורה טו - צ"ל וסבירא ליה להרמב"ם דהיכא דקיימי.

שם שורה יח - צ"ל דהגר"א מיירי.

שם שורה יט - צ"ל דקיימי עניים, וסבירא ליה.

שם שורה כ - צ"ל דהיכא דקיימי.

דף קמז ע"א שורה ב - צ"ל אלו ב"ה בספר.

שם שורה ג - צ"ל דקיימי עניים ללא.

שם שורה י - צ"ל ונפקא ליה.

שם שורה יב - צ"ל טשו מיניה.

שם שורה כח - צ"ל מתרצה קושיא.

דף קמח ע"א שורה יב - לאחר תיבת 'כן' יש להתחיל קטע חדש וכצ"ל: מי הממונה על קופת צדקה: משובח הנותן.

ענין זה נדפס לראשונה בס' אוצר פסקי צדקה (סימן יח, עמוד פד).

שם שורה יט - צ"ל חכם. מקורות וביאורים: כתב הטור יו"ד (סימן.

דף קמט ע"א שורה יד - לאחר תיבת 'חכם' יש להתחיל קטע חדש וכצ"ל: בעל חוב של עני אם יוכל לגבות חובו מצדקה של העני: עני הגובה צדקה.

ענין זה נדפס לראשונה בס' אוצר פסקי צדקה (סימן מא, עמוד קנג).

שם שורה כג - צ"ל חובו. מקורות וביאורים: איתא במתניתין (ביכורים פ"ג מי"ב) "למה אמרו הבכורים כנכסי כהן, שהוא.

שם ע"ב שורה כג - צ"ל האבי העזרי.

שם שורה יא מלמטה - צ"ל האבי העזרי.

שם שורה אחרונה - צ"ל האבי העזרי.

דף קפו ע"א אהלי שם שורה יד - צ"ל מקרים שהולכים.

שם שורה טו - צ"ל ויש מקרים.

שם שורה יח - צ"ל והלפת והנפוץ.

שם שורה כ - צ"ל צנון ונפוץ.

שם שורה כו - צ"ל אנחנו זקוקים.

שם ע"ב שורה ו - צ"ל הוי כלאים, ואילו צנון ולפת אינם כלאים למרות שהם דומים בצורת הפרי בלבד. ויש לבאר, שהלפת.

שם שורה טז - צ"ל אינם כלאים.

שם שורה כב - צ"ל טעמו יתכן.

שם שורה כה - צ"ל ו) איתא: הא.

דף קפז ע"א אהלי שם שורה ב - צ"ל שאינם כלאים.

שם שורה ד - צ"ל בש"ע (יו"ד סימן רצה.

שם שורה ז - צ"ל הרמב"ם (פ"י.

שם שורה י - צ"ל כמו שכתב.

שם שורה יד - צ"ל אבל יש.

שם שורה טז - צ"ל שאין בני נח מצווים על זה. וכבר השיגוהו הדגול.

שם שורה כ - צ"ל י') שפסק.

שם ע"ב אהלי שם שורה יב - צ"ל של תפוח.

שם שורה יג - צ"ל מן התורה.

שם שורה יט - יש למחוק את הנקודה שלאחר תיבת 'הירושלמי'.

שם שורה כ - צ"ל שאע"פ שלא.

שם שורה כב - צ"ל היה הוה.

שם שורה אחרונה - צ"ל וממילא לא שייך.

דף קפח ע"א אהלי שם שורה ג - צ"ל לפת וצנונות.

שם שורה יג - צ"ל או"ח (סי'.

שם שורה יד - צ"ל בארץ ומקצת.

שם שורה טו - צ"ל מגולים ולא השריש וגם לא נתכוין לזריעה, נוטלו, אף על פי שבנטילתו.

שם שורה ב מלמטה - צריך לחבר את הפסיק לתיבת 'כלאים'.

דף קפט ע"א אהלי שם שורה ג - צ"ל ולא אסרו.

שם פרק ב שורה ב - צ"ל מנין הוציאו.

שם שורה ח - צ"ל עין, כלומר.

שם ע"ב שורה ד מלמטה - צ"ל מנין מהתורה.

דף קצ ע"א אהלי שם שורה ה - צ"ל יזרע את.

שם שורה יא מלמטה - צ"ל היא המצוי.

שם שורה ח מלמטה - צ"ל סאה זקוקים.

שם שורה ג מלמטה - צ"ל אחד מעשרים.

שם ע"ב אהלי שם שורה א - צ"ל רביעית הלוג.

דף קצא ע"א שורה יא מלמטה - צ"ל רוצה בכלאים.

שם ע"ב שורה ט מלמטה - צ"ל כד) נראה כהפירוש.

דף קצט ע"ב שורה ג 'מילי במיני' - תא"מ.

שם שורה ה מלמטה - צ"ל של זרעונים.

שם שורה ד מלמטה - צ"ל חידש במשנה א.

דף רא ע"א שורה י מלמטה - צ"ל חכמים אוסרים.

דף רג ע"ב אהלי שם שורה ג - צ"ל הנשארים באמצע.

דף רט ע"א אהלי שם שורה ה - צ"ל בנוטע מעיקרא.

שם ע"ב שורה יא מלמטה - צ"ל שהוא כרם שחרב.

שם שורה י מלמטה - צ"ל יש בפנים.

שם שורה אחרונה - צ"ל שאפילו שאין.

דף ריא ע"א אהלי שם שורה א - צ"ל כ"ש בית.

דף ריז ע"א אהלי שם שורה ב - צ"ל וצ"ע, מדוע.

שם ע"ב שורה י מלמטה - צ"ל כתב הש"ע.

דף ריט ע"א שורה ב מלמטה - יש לחבר את הפסיק לתיבה שלפניו.

דף רכ ע"א אהלי שם שורה ה - צ"ל עפר ג"ט.

שם שורה ח - צ"ל והרכבת גפן.

דף רכד ע"א שורה יד מלמטה - צ"ל שאפילו שנהגו.

דף רכה ע"א אהלי שם שורה ח - צ"ל בתשובת החתם.

שם ע"ב שורה י מלמטה - צ"ל כתב הברכי.

שם שורה ח מלמטה - צ"ל אע"ג דבלאו.

דף רכז ע"א אהלי שם שורה יג - יש לתקן את הסוגריים.

דף רל ע"א אהלי שם שורה ו - צ"ל שמכוון ללבישה.

שם שורה ח - צ"ל וכן כתבו.

שם שורה יב - צ"ל אינו מתכוון.

דף רלא ע"ב שורה י מלמטה - צ"ל ומותר, ובאהלי שם על הש"ס (יבמות סימן יא) התבאר הדבר באריכות יותר. ע"ש. ועיין.

וראה עוד במש"כ בס"ד בגליון שם.

דף רלג ע"א אהלי שם שורה ה - צ"ל כתב הט"ז (יו"ד סימן ש סק"ג).

דף רלד ע"ב אהלי שם שורה ו - צ"ל תכיפות וקשר.

שם שורה ט בסוגריים - צ"ל פ"י מהלכות שבת ה"ט.

דף רלה ע"א אהלי שם סוף משנה א - יש למחוק את הסוגריים, ובמקומם להוסיף: ומקורו מדברי הש"ס (מועד קטן ד ע"א).

דף רצ ע"א שורה יא מלמטה - צ"ל איש פלוני.

דף תנא ע"א שורה ח מלמטה - צ"ל ששיעורו 2.

כרך מועד:

דף טז ע"א אהלי שם סד"ה ספק - ועי' בס' מאור ישראל (שבת לד ע"א ד"ה ספק).

דף קצז ע"ב שורה ג מלמטה - יש להתחיל את הסוגריים לפני תיבת 'עירובין'.

דף קצח ע"א אהלי שם שורה ב - צ"ל אמרי' בפרק בכל משתתפין.

דף רל ע"א אהלי שם שורה ג - יש שני פסיקים ביחד. יש למחוק א' ולקרב את הב' לתיבה הקודמת.

שם ע"ב אהלי שם שורה ה - יש לקרב את הפסיק לתיבה הקודמת לו.

דף רלא ע"ב אהלי שם שורה ה - יש לקרב את הפסיק לתיבה הקודמת לו.

דף רמה ע"ב אהלי שם שורה ג - יש לקרב את הפסיק לתיבה הקודמת לו.

דף רמז ע"ב אהלי שם שורה ב - יש למחוק את הנקודה הב'.

דף רמט ע"ב שורה ח מלמטה - יש לקרב את הפסיק לתיבה הקודמת לו.

שם שורה ז מלמטה - יש לקרב את הפסיק לתיבה הקודמת לו.

שם שורה ב מלמטה - יש לקרב את הפסיק לתיבה הקודמת לו.

שם שורה אחרונה - יש לקרב את הפסיק לתיבה הקודמת לו.

דף שח ע"א אהלי שם שורה ג - יש לקרב את הפסיק לתיבה הקודמת לו.

דף שיד ע"א אהלי שם שורה א - צ"ל בן נון.

דף שנו ע"א שורה ח מלמטה - צ"ל ובב"י (סי'.

שם שורה ד מלמטה - צ"ל הרא"ש, והתוספות.

דף שנח ע"א אהלי שם שורה ד - צ"ל יג) וז"ל: בהרע"ב.

דף שנט ע"ב אהלי שם שורה ה - צ"ל ועיין בהגהות הגאון רעק"א ליו"ד.

דף שסא ע"א אהלי שם שורה ח - צ"ל (שם סק"ב).

שם ע"ב אהלי שם שורה ה - צ"ל ג דביצה), והרשב"א.

שם שורה ח - צ"ל (ב, ב.

דף שסב ע"א שורה ו מלמטה - צ"ל (ביצה כו, ב).

דף שסג ע"א אהלי שם שורה ג - צ"ל (סי' תק ס"ב).

דף שע ע"ב שורה אחרונה 'חלק ד' - הוא הנדפס בשנת תשס"ז, ושם הוא בסימן קכח. ועי' במש"כ בס"ד בגליון שם.

דף שעו סע"ב - וכיו"ב כתב בערוך לנר (כה ע"א ד"ה שם שלח). ועי' בהגהות פורת יוסף שבסוף ש"ס וילנא (שם), ובס' מאור ישראל (שם).

סדר נשים:

דף נ ע"א אהלי שם שורה ד - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

דף נד ע"ב אהלי שם שורה א - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

דף נו ע"א אהלי שם משנה ז שורה ב - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

דף סח ע"א שורה ח מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

שם ע"ב שורה יב מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

שם שורה ז מלמטה - צ"ל לומר, דלא.

שם שורה ד מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

דף סט ע"א שורה ז מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

שם ע"ב שורה י מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

שם שורה ג מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

דף עז ע"ב אהלי שם שורה ה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

דף עט ע"ב שורה אחרונה - צ"ל מחוקק אה"ע.

דף פב ע"א שורה ו מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

שם ע"ב אהלי שם שורה ג - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

דף צב ע"ב שורה ה מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

דף צח ע"א אהלי שם שורה ג - צ"ל (סימן נב ס"א).

דף קה ע"א שורה ד מלמטה - צ"ל חייב, יתכן.

דף קכז ע"א שורה ג מלמטה - צ"ל ס"כ] כתב.

דף קלח ע"א שורה ה מלמטה - צ"ל דכיון שאמר.

דף קסד ע"ב שורה ו מלמטה - צ"ל 7.212, שהוא 7.212 ו-7.212 שהוא 52.013. ויש.

דף קסה ע"א אהלי שם שורה א - צ"ל כמ"ש הש"ך (יו"ד סימן קי כללי ספק.

דף רג ע"ב שורה ד מלמטה 'חולה' - ועי' בס' ישא ברכה עמ"ס גיטין.

דף ריד ע"ב אהלי שם שורה ב - צ"ל (סימן רלה סעיף א).

שם שורה ג מלמטה - צ"ל קלה ס"ק.

דף רלב ע"א שורה ד מלמטה - צ"ל שם על הש"ס (קידושין סימן א).

דף רנב ע"ב אהלי שם שורה ב - צ"ל עם האחרים.

סדר נזיקין:

דף לט ע"א שורה ה מלמטה - צ"ל עד תשרי.

דף מ ע"א שורה ז מלמטה - צ"ל עליהם, ופירש, ולפיכך.

דף קנח ע"א אהלי שם שורה א - צ"ל אינם מאמינים.

דף רפד ע"ב שורה אחרונה סוף משנה טו - ועוי"ל לפי מש"כ הרע"ב שרחמים אלו גודלם לפי רוב המעשה, ולכן אע"פ שחסד ורחמים לפניו, מ"מ יש לו לאדם להרבות מעשים.

סדר קדשים:

דף כב ע"א שורה ג מלמטה - צ"ל (חלק ב סימן ז או' ג-ד).

דף כד ע"ב אהלי שם שורה ה - צ"ל קרבן שנתערב בהם.

דף כה ע"ב שורה אחרונה - צ"ל מקריבם, סתם, ורק בנתערבו.

דף עח ע"ב אהלי שם שורה ד - יש לקרב את הנקודה לתיבה שלפניה.

שם שורה ו - צ"ל ואחד סמ"ק. לוג, שלש.

שם שורה ט - יש לקרב את הפסיק לתיבה שלפניו.

דף עט ע"א אהלי שם שורה ו - יש לקרב את הפסיק לתיבה שלפניו.

דף צט ע"ב שורה ב מלמטה - יש לקרב את הסוגריים לתיבה שאחריו.

דף קח ע"א אהלי שם שורה ב - צ"ל זאת. וכן.

דף קסד ע"א אהלי שם שורה ב - צ"ל העין. וכתב.

דף קעב ע"א אהלי שם שורה ד - צ"ל ומתרץ ביורש.

דף עדר משנה ז שורה א - צ"ל לפשפש הצפוני.

דף שו ע"ב אהלי שם שורה ח - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלפניו.

שם שורה טו - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלפניו.

דף שיח ע"א שורה אחרונה 'ויש לומר' - עפ"ד הרע"ב (ד"ה רבי).

בביאורים שבסוף הספר אות ו שורה אחרונה - צ"ל הובאה דעת.

שם אות ח בסוף הדיבור הא' - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלפניו.

שם אות כא ד"ה אבל, שורה א - צ"ל מגולי ספרד לפני חמש מאות שנה, שהיה רבו של בעל שיטה.

בתרשימים שבסוף הספר - למחוק את הכיתוב: נערך על פי ספר וכו'.

סדר טהרות:

דף סב ע"א אהלי שם שורה ח - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף קכח ע"א אהלי שם סוף משנה ב - ע"ע בשו"ת יביע אומר ח"י (חלק יורה דעה), ובס"ס מנוחת אהבה, ובס' ילקוט יוסף על פורים (דף פט ע"ב והלאה), ובמשנה ברורה - איש מצליח (מהדורה שניה בקונטרס בין השמשות שבסוף הספר דף פח סע"א) ובקובץ ישורון (חלק לא ריש עמוד תתצב) ובס' THE ENIGMA OF THE BIBLICAL SHAFAN (עמוד שכו והלאה).

דף קנא ע"א אהלי שם שורה ז - צ"ל כתב בבועז.

דף קצד ע"א אהלי שם שורה ז - צ"ל וצ"ע דברי רעק"א.

דף רלט ע"א אהלי שם סוף משנה ד - ועי' בתוספות יום טוב. ובקרן אורה (נזיר דף מ) השיג על דבריו, ולדבריו מיושב. ובילקוט ביאורים שבסוף הש"ס הוצאת מתיבתא (נזיר מ ע"א עמוד רעב הערה לט) הביא דבריהם.

דף שלג ע"ב אהלי שם שורה א - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם שורה ג - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף שלד ע"א אהלי שם שורה ו - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם שורה ז - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם שורה ו מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם שורה ה מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלפניו.

שם ע"ב שורה ו מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף שלה ע"א אהלי שם שורה ב - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם שורה ג - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם שורה ו - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם ע"ב אהלי שם שורה ב - צ"ל הרשב"א (ריש שער המים) מהמשנה הקודמת, שהמקוה.

דף שלו ע"א אהלי שם שורה ו - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף שמב ע"א אהלי שם אהלי שם שורה ד - צ"ל בכלי, ובפשוטו, הרי.

דף שמה ע"א אהלי שם שורה ז - צ"ל השו"ע (סימן קצח.

דף שמו ע"א שורה אחרונה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף שנד ע"ב אהלי שם שורה א - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף שנה ע"א אהלי שם שורה ח - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף שנט ע"א אהלי שם שורה ב - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם שורה ה מלמטה - יש לקרב את הפסיק לתיבה שלפניו.

שם ע"ב שורה ב מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף שס ע"א אהלי שם שורה ד - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם ע"ב אהלי שם שורה ד - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף שסא ע"ב אהלי שם שורה ה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם שורה ב מלמטה - יש לקרב את הפסיק לתיבה שלפניו.

דף שסב ע"א שורה ז מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם שורה ד מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף שצד ע"א אהלי שם שורה ט - צ"ל שם על הש"ס (כתובות ט, א).

דף שצח ע"א אהלי שם פרק י שורה ב - יש לחבר את הפסיק לתיבה שלפניו.

שם ע"ב שורה ה - יש למחוק את הנקודה.

דף שצט ע"א אהלי שם שורה ט - יש לחבר את הפסיק לתיבה שלפניו.

שם ע"ב שורה ג מלמטה - צ"ל ועיין בספרי.

דף תא ע"א אהלי שם שורה ה - צ"ל שם, אם.

דף תח ע"א אהלי שם שורה א - צ"ל באהלי שם על הש"ס.

דף תסז - החל מפרק ה היא מסכת עוקצין. יש לתקן את הכותרות ומיספור הפרקים מכאן עד סוף הספר.

דף תעד ע"ב אהלי שם שורה ד - יש להוסיף את סיום המרכאות.

שם שורה ז - צ"ל הסדר הערוך.

שם שורה ג מלמטה - יש למחוק את כל מה שמופיע בסוגריים (הגהת הרב המחבר נר"ו).

דף תפ ע"ב אהלי שם סוף אות ב - וכ"כ בס' פרשת רא"ה (פרשת מקץ עה"פ בקנה א' מלאות וטובות). ע"ש. וכ"כ בהקדמת ספר כוס הישועות למהרשש"ך (ד"ה ועוד) בשם ס' תורת חיים למהרא"ח שור (סנהדרין ק ע"א). ע"ש.

קובץ הערות

שם הספר: קובץ הערות

מחבר: רבי אלחנן בונם וסרמן

דפוס: תשמ"ה

בדוגמאות לביאורי אגדות שבסוף הספר דף סו - דברים אלו חזרו ונדפסו בספרו קובץ מאמרים.

דף ע ע"א סימן ז סוף אות א - ולכאורה יש להקשות שלגבי אשתו של רבי חנינא בן דוסא נתנו לה את הרגל של השולחן ורק לאחר מכן הודיעו לה שניכו להם משולחנם בעולם הבא, וא"כ מדוע לרבי אלעזר בן פדת לא נתנו לו אפשרות זאת שינכו לו מזכויותיו.

מעשה צדיקים

 שם הספר: מעשה צדיקים (ב' כרכים)

מחבר: רבי אברהם כלפון

דפוס: תשפ"ד (מהדורה רביעית)

בפתח הספר, בעמוד ההקדשה לע"נ כהר כיכי חיים נגר, שורה טו - יש להעביר את הפסיק שבראש השורה לסופה.

שם שורה יז - יש להעביר את הנקודה שבראש השורה לסופה.

בעמוד ההקדשה לע"נ רבי שמעון יהושע חירארי, שורה ב - יש להעביר את המרכאות שבראש השורה לסופה. וכן יש לתקן בעמודים הבאים.

במבוא עמוד ג הערה ב שורה א - צ"ל השמטות והוספות.

עמוד יג הערה כו - ראה מה שדנו בזה בפורום אוצר החכמה.

עמוד מז ד"ה כפי, שורה אחרונה - צ"ל ב"לקט הקציר".

שם ד"ה כעבור, שורה ב 'ספריה' - ראיתי את ספריית משפחת ג'רמון בעי"ת מילילייא יע"א, שכן קנה אותה רבי יצחק אלמושנינו ז''ל והיתה בביתו שנים רבות עד אשר התחיל הבית להתמוטט והעבירוה לכמה מקומות. ובה ספרים עתיקים יקרי הערך, וכן הערות כ"י מחכמי המשפחה בגליונות כמה ספרים, ואף הקדשה אחת בכ"י הרב חיד"א.

עמוד מח ד"ה מסכת, שורה ד - צ"ל הארץ ישראלי.

עמוד מט סוף הערה קיא - וראה באתר ווינרס צילום ספר פרי חדש המעוטר בהגהותיו של מהר"ר אברהם כלפון ושל מהר"ר אברהם אדאדי גם יחד.

עמוד ס ד"ה וישלחו, שורה ג - צ"ל אינך נזהר.

שם הערה ו - וראה לעיל (עמוד נו ד"ה ואחר התפילה) שבנידון אחר של רוח אחת, האר"י אמר למהרח"ו לא להוציא בלילה. ואולי שאני הכא שהיתה רוח של חכם, וכמ"ש לעיל (בתחילת העמוד הקודם) שאינה רוח רעה. ע"ש.

עמוד סה הערה כא 'בו יש בית כנסת' - ראה עוד עליו באתר הידברות.

עמוד עג בסופו - יש להוסיף את ההגהות שכתב בכתב ידו בשולי ספריו, ראה מה שכתבתי בגליון לעיל (עמוד מט) ולהלן (עמוד צ).

עמוד צ שורה א 'סדר הדורות' י וראה באתר בית המכירות בידספיריט את הגהות מהר"א כלפון בכתב ידו על ספר סדר הדורות.

שם הערה לד - צ"ל יוסף בן.

בגוף הספר עמוד ו סימן ד ד"ה מעשה, שורה א 'הרב' - וראה עוד בזה בפורום אוצר החכמה.

עמוד ט טור ב הערה ב - וראה עוד בזה בפורום אוצר החכמה.

עמוד יב סוף הערה א - וראה עוד בפורום לתורה.

עמוד פב סד"ה פעם אחת הלשינו - וראה באתר בית המכירות קדם את מכתב בית הדין בתונס שהם גרמו לכך שיגרשו את מהר"ר אברהם לולו מן העיר. והוסיף על זה אחי ידידי מהר"ר יוסף נר"ו: גם שלחו לי כתב יד מאחד מרבני איטליה שהאריך עליו בדברים נוראים, ומצד שני גם הביאו פסקים שלו באריכות. עכ"ל.

עמוד קיב הערה ו ד"ה אכן 'קשה להולמם' - ועי' בס' בית יוסף להבה למהריח"מ אבוחצירא נר"ו שהאריך בזה.

עמוד קיג סוף הערה ז, כ' ש'שלמה בחירי' הוא מהר"ש אלקבץ - והוא פלא. ואולי הטעם שמיאן ברבי שלמה מלכו הוא כי כתב הרב המחבר להלן (ס"ס רסג) שי"א שניצל ממוות.

עמוד קכא ד"ה ומסרו 'יהושע יושב על כסא מלכותו' - וראה בדברי האחרונים שדנו אם ליהושע היה דין מלך.

שם הערה א שורה אחרונה - צ"ל אוצר מדרשים. וכן להלן.

עמוד קמו סוף הערה ג - וראה עוד בתקנות חכמי מראכש (סימן ז).

עמוד רעו הערה א ד"ה לאחר, שורה א - צ"ל נותן האבר"ך.

שם בסוף הערה א - וראה עוד ב'דעת - כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה' (גליון פג עמוד רלט בהערה).

עמוד רעח ד"ה ומהיום, שורה ט 'רבים מחכמי הארץ' - ראה בס' חמדת יוסף למהרי"ח מזרחי מה שהביא על ענין זה מדברי הרב חיד"א בכ"י.

עמוד רפ הערה כב - וראה בדברי הרב חיד"א הנ"ל שכתבם כנראה לאחר שהביא מדבריו בספריו הרבה פעמים.

עמוד שב הערה יג, בדבר קבורת הרמב"ם בטבריא - ועי' בס' טובת מראה להרמ"ז ז"ל (מהדורת תשפ"א עמוד רמא הערה קנז) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.

עמוד שג אות ד, שהרמב"ם למד תורת הקבלה בסוף ימיו - וראה עוד במש"כ בס"ד בגליון ס' המבוא לספרי הרמב"ם (עמ' 41).

עמוד שע הערה ב - עי' בס' פאס וחכמיה בזיהוי צמח זה.

עמוד שעד סימן רג בכותרת - צ"ל הרב חסדאי (שכן בטיטואן ניקדו חי"ת זו בפת"ח).

שם הערה א שורה ג - צ"ל ו'משמרת הקודש'.

עמוד שיז הערה ג, בדבר קבורת הרמב"ם בטבריא - וראה עוד לעיל (סוף עמוד שב) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.

עמוד שכג סימן קסא - וראה באתר מרכז מורשת יהדות לוב שהביאו ממה שכתב כאן הרב המחבר והוסיפו עליהם.

עמוד תצו הערה ה, על הגרף פוטוצקי - בפורום לתורה הביאו מדברי הרב המחבר ראיה לאמיתות מעשה זה.

שם בסוף ההערה, על מהר"ר משה הלוי לנדא - וכתב אחי ידידי מהר"ר יוסף נר"ו בס' תולדות חכמי מראכש כ"י בערכו וז"ל: מו"ה משה הלוי אשכנזי לאנדא

בס' חפץ נחמד למו"ה מכלוף אוחיון עמ' 47ב תשובה ממנו: כך השיב החכם השלם הדו"מ הרב המובהק כמוהר"ר משה הלוי אב"ד ור"מ דק"ק ווסילויץ מפולונייא. [ראה על עיירה זו ב"ספר ווייסליץ"].

חותם עם מו"ה אברהם קורקוס ורבני דורו בשו"ת חפץ נחמד וגנת ורדים הרבה פעמים. ראה במבוא. וגם בכת"י משפט וצדק של מו"ה יעקב בן עטר מאזמור.

עיין שו"ת נר מערבי ח"א סי' ק"י שעמד לדין החכם השלם כה"ר משה הלוי אשכנזי לנדא בשנת תקמ"א. ועיין תשובות חכמי מראכש (סי' ) פס"ד מחכמי מראכש בענין הנז' שרצה לבנות בית הכנסת בעיר אצווירא, ולא הניחוהו בעלי בתי כנסיות אחרים.

עיין מ"ר ח"ב (תקנות חכמי מכנאס ח"ב עמ' תרכ"ב) שכתב על פי נר מערבי הנז' שהוא מחכמי אצווירא.

ראה עליו בשו"ת תנא דבי אליהו הצרפתי ח"א אה"ע סי' לה.

בכתב יד כמוהר"ר משה קורקוס בן כמוהר"ר אברהם: "כן שמעתי מהחכם השלם והכולל כהה"ר משה הלוי אשכנזי סג"ל נר"ו מהמבורג". ע"ש.

ראה מן הגנזים.

[גם חכמי תונס מזכירים רב עם שם כזה, וכנראה הוא אחר שנהרג בשנת תקכ"ז. ופלא ששמותיהם וכינויהם שווים לגמרי:

צפנת פענח לרבי צמח הכהן מתונס (עמ' צ"ז) שמביא שמועה מפי רבי משה הלוי השכנאזי. ונזכר גם בספר שערי רחמים לרבי רחמים חורי (דף י ע"ד): שמעתי מהחה"ש משה הלוי האשכנזי ז"ל. ובספרו כסא רחמים (ב"ק י ע"א בד"ה כגון פפא בר אבא): והחכם הרב רבי משה הלוי אשכנזי פירש. וכן הזכירו לימודי ה' (דף מב ע"ד): נשאלתי מאת הרב המובהק כמהר"ר משה הלוי אשכנזי ז"ל.

ועיין תולדות חכמי תונס (עמ' פה) שבליקוטים שבסוף לקט הקציר לרבי אברהם כלפון כתב "מצאתי בס' כ"י מהר"ר משה הלוי לנדא תלמיד הרב בעל שם טוב ונתוועדתי עמו בשנת התקכ"ז בטראבלס ובעוה"ר נהרג באיי ג'רבא הי"ד". מובא במעשה צדיקים סי' רפט בהערה].

תורה שבעל פה

 שם הספר: תורה שבעל פה

מחבר: רבי יהושע ענבל

דפוס: ירושלם תשע"ו (מהדורה מתוקנת)

ראה סקירה והערות על הספר בפורום אוצר החכמה. חלק מההערות שהובאו שם תוקנו במהדורה זו.

ובפורום שם הביאו דעת הרב מקומרנא שמי שלא מניח תפילין דר"ת הוא קרקפתא דלא מנח תפילין. ודנו אם כן דעתו באמת. ויש להביא ראיה שאין דעתו כן באמת, ממה שכתב בסוף הקדמתו לספר פני זקן על שקלים (שהובאה בפורום שם) שהגר"א לא הלך ארבע אמות בלא תפילין, והגר"א היה מניח תפילין דרש"י בלבד. וראה בזה בהסכמת בד"ץ העדה החרדית לס' סדר פרשיות (שהובא בפורום שם).

עמ' יא ד"ה הויכוח - סימן זה הובא גם באתר רציו. ע"ש.

עמ' יז ד"ה לאור, שורה ד - צ"ל שהחמירו בקיום.

עמוד כ סימן ב - הדברים שבסימן זה הובאו גם באתר רציו. וראה שם מה שהשיב הרב המחבר לשאלות הקוראים.

עמ' כט סימן א - סימן זה הובא גם באתר רציו, בתוספת הערה על מחקר פרקי אבות. ע"ש.

עמ' לא שורה ו 'פרנקפורט תקסו והלאה' - הנה ספרו דורות הראשונים נדפס בכמה שלבים החל משנת תרנ"ז. וכנראה כוונת הרב המחבר היא לכרך השני שנדפס בפפד"מ בשנת תרס"ו. וראה בויקיפדיה (ערך יצחק אייזיק הלוי).

עמ' לב סימן ב - סימן זה הובא גם באתר רציו בהוספות.

עמ' לה שורה אחרונה - צ"ל בית שני.

עמוד מז שורה ט - צ"ל אומר הלומד.

עמוד נז ד"ה דוגמא - וראה בס' אביהם של ישראל ח"ה שמהר"מ אליהו ראה תפילין ממצדה שהיו כשיטת רש"י. גם בקונטרס בית נאמן למהר"מ מאזוז נר"ו הביא ענין זה. ע"ש.

עמוד נח הערה כג שורה א - צ"ל מהר"ץ חיות.

עמ' סג ד"ה התוספתא - וראה עוד בשו"ת חתם סופר (א"ח סימן כז) ובערוך השולחן (סימן קנ אות ז) ובאתר ויקישיבה (ערך בית הכנסת בחמת גדר) ובאתר מורשת הגליל ובמאמרו של יצחק ספיר בקובץ טללי אורות (גליון ד) ובמה שהעירו עליו באתר ישיבת עתניאל.

עמוד סז שורה ב - צ"ל זבח על שמירת.

עמוד עב שורה ב - צ"ל שלמות של נכרים בקרב.

שם ד"ה ומעניין, שורה ב - צ"ל היה פרופ'.

עמוד עז, בענין תלמידי ר"ע אם מתו מחמת שמדא - ראה עוד בשלמא בעלמא (תזריע יב ד).

עמוד פד בהערה, שורה ג - צ"ל מין מימרא.

עמוד פו ד"ה אצלינו, שורה אחרונה - צ"ל נגד אפיון.

עמוד פט ד"ה על - עי' בס' לימודי ה' אם יש חיוב להזכיר יותר מאשר את שמות הראשון והאחרון שאמרו את המימרא.

עמוד צח שורה ג מלמטה - צ"ל במדינת Iowa.

עמוד צט הערה מז ד"ה במדרש, בענין תיבת נח - ראה גם בס' אוצר מסעות (דף ל ע"ב) על מסגד שנבנה על נהר חדקל מעצים שלקחו מתיבת נח.

עמוד ק בהערה, שורה אחרונה - צ"ל של הופעת הכנים.

עמוד קא ד"ה הקבלה - וראה עוד באתר רציו מש"כ בזה.

עמוד קיא במשפט האחרון - הקרי והכתיב של הפסוק נכתבו בעירבוביא.

עמוד קכג סימן ב - הדברים שבסימן זה הובאו גם באתר רציו. וראה שם מה שהשיב הרב המחבר לשאלות הקוראים.

עמוד קכז סימן ג - הדברים שבסימן זה הובאו גם באתר רציו. וראה שם מה שהשיב הרב המחבר לשאלות אחד מהקוראים.

עמוד קלב הערה יח שורה ג מלמטה 'ואולי זהו הכוונה' - כ"כ לעיל (בעמוד הקודם ד"ה מהו).

עמוד קלג ד"ה גם - וראה עוד בס' מטה לוי למהר"י לוי נר"ו (ח"א עמוד תפג) בהשוואת הגדרת הרגילות בדברי חז"ל. וראה במש"כ בס"ד בגליון שם.

עמוד קלד ד"ה ולפעמים, שורה ב - צ"ל דהוה אברכת פירות.

עמוד קלה שורה ג 'מיהותו' - מילה זו אינה תקנית, ראה כאן.

שם ד"ה ארשב"י, שורה א - צ"ל אחיו שהוא בן ט'.

שם שורה ג 'פ"י מ"ו' - קטע זה הוא צירוף של משנה ז' עם דברי הברייתא המובאת בגמרא שם (צו ע"ב).

עמוד קלח בסוף ההערה - אולם ראה להלן (עמוד קמ ד"ה בערובין) עוד נידונים שבהם אומרים חוקקים להשלים. וראה בס' אילת השחר (שבת ז סע"ב) שדן אם היא הלכה או סברא.

עמוד קמז ד"ה כיוצא, שורה אחרונה 'אינו כאשר ברירה' - וכן הובא לעיל (בעמוד הקודם ד"ה הכלל) מד' התוס' בסוטה.

עמוד קנא ד"ה ההבדל, שורה ד - צ"ל קסח ס"ח.

עמוד קנח ד"ה מבני, שורה י - צ"ל להועילנו כמו (וכ"ה במקור).

עמוד קסא בהערה שורה ד - צ"ל נאמנות עד.

עמוד קסב בהערה עמוד יא, בדברי הרמב"ם והרמב"ן בטעם מצות שילוח הקן - ראה עוד לעיל (עמוד קנח) ובהערה שם.

עמוד קסו סד"ה מנו - צ"ל מהר"ץ חיות (וכן להלן).

עמוד קעז סד"ה אי 'שו"ת רש"ר הירש' - הכוונה היא לספרו שו"ת שמש מרפא.

עמוד קפז ד"ה להלכה, שורה ג - צ"ל דרישה אבסורדית?

עמוד קצג ד"ה הלכה - וראה עוד בשו"ת מנחת אשר למהר"א וייס נר"ו (ח"ב סימן נ אות ב) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.

עמוד קצה בסופו, בענין הסירכות - ראה גם בשו"ת דבר שאול (י"ד לפני סימן ו) שכתב להקל בארגנטינה בענין הסירכות כי לא היתה אפשרות אחרת.

עמוד קצו שורה ג מלמטה - צ"ל דורות של המשפט.

עמוד קצז, שאין מערימין בדאורייתא - וכן כתב בס' בכור שור (פסחים כא ע"א) דאין מערימין בדאורייתא. ע"ש. וחלק עליו מהר"ע יוסף ז"ל בתשובה בדין קנין דרבנן אי מהני לשל תורה [ולו נדפסה בקובץ אורייתא שי"ל ע"י אב"ת בשנת תשנ"ג (בעמ' לח בהערה). ושוב נדפסה בספרו מאור ישראל ח"ב (סוכה מו ע"ב, דרי"ב ע"ב) ובשו"ת יביע אומר]. ע"ש. וע"ע במשנה ברורה (סימן שכה אות עב), ובכף החיים (יו"ד סימן קיז אות נו), ובשו"ת מטה משה למהרממ"מ שפיוואק (א"ח סימן יח ד"ה תשובה), ובתשובת מהרש"ז אוירבך ז"ל (שנדפסה בקובץ ישורון גליון יב עמוד רמו ובקובץ האוצר גליון לו עמוד ריז בהערה), ובילקוט יוסף (א"ח מהדורת תשע"א סימן רמו הערה טז ד"ה ובאמת, עמוד רט), ובשו"ת מנחת אשר למהר"א וייס נר"ו (ח"ב סימן מה).

    ונ"ל להביא ראיה לדברי הבכור שור מדברי הרשב"א בתשו' (ח"א סימן קלז) וז"ל, שאלת עוד דאמרינן מכרוהו ב"ד נרצע, וקיי"ל דצריך לומר אהבתי את אדוני בעוד שהוא עבד, אם באותה שעה בעא לזבוני נפשיה לרבו בכסף כדי להנצל מרציעה, מצי עביד או לא. תשובה, זו לא שמעתי, אבל מסתברא דלא, דא"כ בטלת רציעה לנמכר בב"ד וגזה"כ היא לרצוע אזן ששמעה על הר סיני כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים. ע"כ. (והעתיקו הרב קובץ שעורים ז"ל בקדושין סימן קד).

    והנה לשיטת הרשב"א, איך עבדינן מכירת חמץ, והרי בטלת מצות תשביתו (ועי' בקובץ שיעורים השלם פסחים עמ' ק-קב, וביצה עמוד שפט הערה קח). וכ"ת דמשייר קצת חמץ לקיים בו מצות תשביתו, והרי גם ברציעה יש עבדים שירצו להרצע כדי שיהיו מותרים בשפחה. ואפילו לדעת הריטב"א (קדושין י"ד ע"ב) דמוכר עצמו מותר בשפחה, וא"כ יכול העבד לחכות עד לאחר שחרורו ואז ימכור את עצמו לו, מ"מ יש עבדים שירצו להרצע כדי שיוכלו להשאר עם אותה שפחה. וא"כ לא בטלת מצות רציעה [אלא אם נאמר כדברי הרב שארית יצחק מורגנשטרן (דל"א ע"א ד"ה וכמו) שצידד דאולי בכח האדון ליקח מעבדו את השפחה שנתן לו בתחלה ולהחליפה באחרת. ע"ש]. אלא ע"כ כונת הרשב"א למימר דאין מערימין בדאורייתא, ושאני מכירת חמץ דכבר ביטל החמץ ודרבנן היא וכדברי הרב בכור שור.

    ואפשר דכוונת הרשב"א באופן אחר, דהנה איתא בתוספתא דמו"ק (פ"ב ה"ז), דנין דיני ממונות ודיני נפשות וכו' ורוצעין עבד עברי [במועד]. ואיתא בירושלמי (שקלים פ"א ה"א ומו"ק פ"א ה"ב) דהיינו טעמא משום דהוו צרכי רבים. וביאר הרב חסדי דוד על התוספתא שם (בד"ה ומיהו) דרציעת עבד עברי מיקרי צרכי רבים משום ההיא דאזן ששמעה על הר סיני וכו', ונמצא שיש בזה להשיב רבים מעון, ולכן מותר לרצעו במועד [אלא שהרב חסדי דוד ז"ל שם כתב בסו"ד, שיותר נכון דכל דבר התלוי בבית דין חשיב לצורך רבים. ע"ש. וכן הוא בבית יוסף (א"ח סימן תקמה) בשם הריב"ש בשם הר"ן שכ' "מפני שצורך הרבים הוא להעמיד המשפט ולנהוג בדברים הללו". ועי' בחדושי הריטב"א (מו"ק ב' ע"א ד"ה ועושין) ובהערות לשם שבהוצאת מוה"ק (אות קא)].

    וע"פ הנ"ל אפשר לומר דכוונת הרשב"א היא, דכיון דאפשר להשיב רבים מעון ע"י הרציעה, לכן הכא לא עבדינן הערמה. ומדויק בזה לשון הרשב"א שהביא לשון הגמ' בקדושין (כ"ב ע"ב) דאזן ששמעה על הר סיני וכו', ולכאורה מאי שיאטיה דהא הכא, ולפי מאי דכתיבנא מובן. [וראה כאן].

שם ד"ה תקנת, שורה א - צ"ל ענינם של.

שם שורה ג - יש להעביר את הפסיק לפני התיבה הקודמת.

עמוד רסז ד"ה בחריש, שורה ג 'וקרי רכב איש אלא שאין דורשין בסתרי עריות בפרהסיא' - תא"מ (כ"כ הרב המחבר נר"ו כאן).

עמ' תקיא הערה יט שורה ג - צ"ל שו"ת הרא"ם סי'.

עמ' תשפד בסופו - וראה עוד בס' רבינו חיים עוזר - רבן של כל בני הגולה (עמוד רמז) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.

משפט התפיסה

שם הספר: משפט התפיסה

מחבר: רבי רחמים כהן

דפוס: תשפ"ד

דף נט ע"ב סד"ה העולה - וי"ל דשאני שכירות דקניא לכמה דברים, עי' בש"ך (סימן שיג אות א) ובס' רשימות שיעורים (ב"מ נו ע"ב).

דף קצג שורה ב - צ"ל שנתפשט המנהג.

דף רד הערה עז, שמנהג הרבה מקומות שאין אומרים קים לי נגד הש"ע - וכ"כ בס' מגן אבות חושן משפט (עמוד כז). ע"ש.

דף רו סוף הערה פ - וראה עוד בס' מגן אבות חושן משפט (עמוד תטו).

שם הערה פא, בענין אם קבלנו הוראות מר"ן בב"י ובתשובותיו - ראה עוד בס' מגן אבות חושן משפט (עמוד כג ועמ' תטו-תטז).

דף ריא ע"ב אות צא בענין אם הספרדים קיבלו הוראות מור"ם - דברי הרב הליכות עולם חזרו ונדפסו בספרו שו"ת יחוה דעת ח"ז... וע"ע בס' שלמא בעלמא...

דף ריב ע"א אות צג, שהלכה כהש"ך נגד הסמ"ע - ועי' בשו"ת חפץ נחמד וגנת ורדים (עמוד ו) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.

מגן שלמה...

גדרי המועדים - פסח

שם הספר: גדרי המועדים - פסח

מחבר: רבי גד סולומון

דפוס: יבנאל תשפ"ב

דף שעג ע"ב, בדבר הקושיא שלכאורה לפי החשבון מלאך המות צדק, ולמה שחטו הקב"ה - ראה בס' אהלי שם לאאמו"ר נר"ו (א"ח ח"ז הגש"פ עמוד סד) שתירץ בדומה למש"כ מוהרא"ש. וראיה לדבר מהתרגום של הפיוט שהיה נהוג בק"ק טאנכיר יע"א, שבו אומרים על החתול והכלב והחוטרא עד מלאך המות שעשו הרע, משא"כ על הקב"ה שעשה הטוב. ויש להעיר שבתרגום הנ"ל מתחיל הפיוט שהגדיר הרע באוכלו אוכמנית שבשדה, ולפי זה החשבון יצדק שמלאך המות הרע ועל כן שחטו הקב"ה.

דף שפב ע"ב שורה טז - צ"ל בשם ומלכות.

ובעיקר הדין, ראה לאאמו"ר נר"ו בס' עושה שלום על הליכות עולם ח"א (פרשת צו...) שכתב לברך בלא שם ומלכות לאחר חצות.

עמוד שצב, בענין ספר חמדת ימים - וראה גם בספר חמדת יוסף שהאריך בזה. וראיתי שכתבו שהביא הרבה מספרים אחרים ללא שם אומרו, ראה בפורום אוצר החכמה. וראה מה שאמר לי מהר"ש דבליצקי ז"ל...

דף שצח ע"ב אות כג, שבני ספרד לא נהגו לברך על ההלל בראש חודש - אולם יש מהספרדים שנהגו לברך, עי' בס' מגן אבות (א"ח מהדורה שלישית עמוד רעז) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.

תורת המשבי"ר

 שם הספר: תורת המשבי"ר

מחבר: רבי משה בירדוגו

דפוס: ירושלם תשפ"ב


בדבר העורך עמוד 28 שורה ג מלמטה - צ"ל אשר בגנזי.

בתולדות המחבר עמוד 39 - ראה גם בקובץ פעמים (גליון קנד עמוד רנג והלאה) את מכתבו של הרב המשבי"ר לקהילת ליוורנו לבקש שיתמכו בעניי העיר לאחר הפרעות.

עמוד 58 סד"ה גם הרחיד"א - וראה באתר המכירות ווינרס את כתב היד של הרב המחבר בעצמו שהיה למראה עיני הרב חיד"א ותיאורו. גם מהר"ר אהרן אזולאי בס' בית אהרן הביא מדברי הרב המחבר, ראה שם במבוא (עמוד ז).

שם סד"ה בספר - גם ראה באתר המכירות קדם הגהה שלו על ספר באר עשק.

עמוד 60 סד"ה הרב הב' - וראה בקובץ מן הגנזים (חט"ו עמוד רצז אות לה) על שבועה ועדות שנשבעה האלמנה בתו של רבינו.

בגוף הספר דף לז רע"ב, בענין חתיכה חיה אי חשיבא ראויה להתכבד - וראה עוד בכתבי רבי שלמה עמאר (עמוד יב) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.

דף מז - ראשית תשובה זו הובאה ע"י מהרר"מ אלבאז בספריו ציון במשפט (ערך משכונה אות יד) ותורבץ החצר (ערך משכונה אות ח) בשם הרב משבי"ר ומהר"ר יעקב טולידאנו ז"ל ודעימייהו. ע"ש. וראה עוד להרב המחבר להלן (דף תרעג ע"א).

דף קנ - בס' התקנות למהרר"מ אלבאז (עמוד כג אות ד) הביא דברי הרב משבי"ר בענין הנושא תוך עשר שנים שינכה לה מכתובתה שליש ושתות כנהוג. ע"ש.

דף קנד - וכ"כ בס' התקנות למהרר"מ אלבאז (עמוד כב אות א בסוגריים) בשם מהר"ר יעב"ץ ודעימיה שלפי התקנה ה"ה אם לא מצוי אצלה בעיר עשר שנים.

דף קע סוף הערה ד - תשובה זו הועתקה גם בשו"ת ויאמר יצחק (א"ה ס"ס קסא ובהנד"מ ס"ס מט). ע"ש.

דף קעג ע"ב ד"ה ולענין הבנות - דברים אלו הועתקו בס' ציון במשפט למהרר"מ אלבאז (ערך בת אות ג). ועי' במש"כ בס"ד בגליון שם.

דף קעה סוף הערה ג - תשובה זו הובאה בקצרה בשו"ת ויאמר יצחק (א"ה סימן רכב, ובהנד"מ סימן י). ועי' בס' תורת משפחת דלויה (עמוד שג) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.

דף קעו ע"ב ד"ה והן, שורה ב - וראה עוד להלן (סימן יב ד"ה גם).

דף קפא סוף הערה י - והובאו בקצרה בס' התקנות למהרר"מ אלבאז (עמוד ל אות ח).

דף קפו סוף הערה יד - וכן הוא בשו"ת ויאמר יצחק (א"ה סוף סימן קכא, ובהנד"מ סוף סימן ט). ע"ש.

דף קצב ע"א ד"ה גם, שורה ה - ראה לעיל (סי' א-ב).

דף ריז הערה יא - צילום חלק מכתב היד ותיאורו הינם באתר בית המכירות גנזים.

דף רמ ע"א ד"ה למשפט, שורה ו 'בליטרא' - הוא בשפה הספרדית, ובזמנינו קורין כן לשטר בחתימת ידו של המתחייב בלבד.

דף רמח - לא הובאה בספר זה תשובתו של הרב המחבר בענין האשה שהלך בעלה למדינת הים והנושה בא בטענת בריא או בטענת שמא. והובאה בס' ציון במשפט למהרר"מ אלבאז (ערך שבועה אות צג), וכן בספרו תורבץ החצר (ערך שבועה אות לד).

דף שלא סוף הערה לג - גם בס' התקנות למהרר"מ אלבאז (עמוד לח אות יב) הביא דברי הרב יעב"ץ והרב משבי"ר. ע"ש.

דף תלו ע"ב ד"ה אכן - ועי' בס' מגן אבות חושן משפט (דף לו סע"ב) שהביא דברי מהריב"ץ בשו"ת משפט וצדקה ביעקב (ח"ב סימן טו) שג"כ כתב כן שבסתם ויש סברא ראשונה עיקר. וראה עוד בס' מגן אבות (שם דף מג ע"ב אות יח) שלגבי יש ויש, הביא דברי הרב דברי יוסף (כללים סימן א) דהלכה כי"א בתרא, אבל אם אחד מהם היה מוחזק מצי למימר קים לי.

דף תנד סוף הערה סז - וראה בביאור מהרא"ח (סימן קעו אות לב) שהביא דברי הרב זכות אבות. ועי' במש"כ בס"ד בגליון שם.

דף תנה ע"א ד"ה ובחפשי, בסתירת דברי מהר"ם - ועי' בהגהות מור"ם על המרדכי שם שכתב: נ"ל שצ"ל ר' משה כי היכי דלא תקשי ר"מ דהכא אדברי ר"מ דלמטה דכתב דשותפין פטורים אפילו בפשיעה וכו'. וראה במרדכי הנדפס בסוף המסכת שדברי ר"מ דלמטה (המובאים פעמיים) נתנום בסוגריים עגולות. וראה עוד בהגהת מור"ם שם.

שם ע"ב ד"ה ומה - ועי' בביאור מהרא"ח (סימן קעו אות מח) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.

דף תנו ע"א ד"ה גם מרן, שורה ה 'א"נ י"ל' - יש להתחיל כאן קטע חדש, שכן עד עכשיו היה הביאור הראשון בדברי הרא"ש שבעמוד הקודם, וכאן מתחיל בביאור השני.

דף תנז ע"א שורה ב מלמטה 'וחילוק זה עם שלא נמצא בפוסקים' - עי' בשלטי הגבורים על המרדכי (שם אות ד).

שם ע"ב סד"ה אך - אולם עי' בביאור מהרא"ח (סימן קעו אות נ) 

דף תעא סוף הערה עז - והועתק בס' תורת משפחת דלויה (עמוד שצט). ע"ש. ועי' במש"כ בס"ד בגליון שם.

דף תקה ע"א שורה יב - צ"ל ולא מיפטרי.

שם ע"ב ד"ה גם, שורה יג - צ"ל מצרים לפטור.

שם שורה טו 'מהסחורות' - וראה עוד בשו"ת ויאמר יצחק (ח"מ סימן צה), ומש"כ שם (בהנד"מ עמוד שלח) בשם מהריב"ע.

דף תקו ע"א ד"ה ובענין, שורה יא - צ"ל נמצאו בעיר.

דף תקז ע"א שורה ב - צ"ל כמה שנים פורעים מס עם.

שם ד"ה אחר, תחילת שורה ד - צ"ל שבפאס.

שם שורה אחרונה - צ"ל הראיות אשר.

שם ד"ה וקודם, שורה ה - צ"ל עם קהל פאס.

דף תקח ע"ב ד"ה בדברי, שורה ה - צ"ל לשון שלא כדין.

דף תקט ע"א ד"ה הכלל, שורה ו - צ"ל אין לבני.

שם ע"ב ד"ה הוא, שורה א - צ"ל הדשן שאילו היה המלך עושה כך למס הקצוב בכל שנה ושנה הוי גזילה דמלכותא ולא אמרינן בזה דינא דמלכותא דינא.

שם סוף הערה נה - ואולי היא שנת תע"ט, בא סימן אויבכם לפ"ק.

דף תקי ע"א שורה אחרונה 'מכל מיני מסים' - וכ"כ בשו"ת ויאמר יצחק (ח"מ סימן צו-צז).

דף תקכו סוף הערה ז - והובאו הדברים בקצרה בס' ציון במשפט למהרר"מ אלבאז (ערך קטן וקטנה אות כב). ע"ש. ועי' במש"כ בס"ד בגליון שם.

דף תקכז סוף הערה ט - וראה עוד בקובץ מן הגנזים (חלק טז עמוד שמ).

דף תקנב הערה ג סד"ה הערה - וכ"כ בס' ציון במשפט למהרר"מ אלבאז (ערך סרסור אות ג). ועי' במש"כ בס"ד בגליון שם.

שם בסוף ההערה - וראה עוד בביאור מהרא"ח (סימן רכז אות לז) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.

דף תקנג ע"ב סד"ה אך 'וכאן לא נמצא תגר' - וכ"פ בביאור מהרא"ח (סימן רכז אות ה). ועי' במש"כ בס"ד בגליון שם.

דף תקנה ע"א ד"ה ויצחק, שורה ב מלמטה - צ"ל ויהפך עליך. וכ"ה להלן. וקרא הוא בישעיה (ס ה).

דף תקנד ע"ב סוף סימן ג - ועי' בביאור מהרא"ח (סימן רכז אות מא) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.

דף תקנז הערה יא שורה א 'בנוסח אחר' - דבר זה הוא לעיל (דף תקנו ע"ב ד"ה וזה).

דף תרכח ע"א סד"ה השוכר - וכ"כ בס' ציון במשפט למהרר"מ אלבאז (ערך שכירות קרקע אות ח), והוסיף לציין לדברי הריב"ש סימן שך.

דף תרלז ריש הערה א - הדברים הובאו בקצרה ע"י מהר"ר פתחיה בירדוגו, והועתק בשו"ת ויאמר יצחק (ח"מ לקוטי דינים ריש ערך גזל). והו"ד בס' ציון במשפט למהרר"מ אלבאז (ערך גזילה אות יח), וכן בספרו תורבץ החצר (סוף ערך גזילה).

דף תרסא ע"ב ד"ה ראיתי, שורה יג 'כמ"ש מהרשד"ם' - וכ"כ בביאור מהרא"ח (סימן קכח אות א). ע"ש.

דף תרעג ע"א ערך משכונא - וראה עוד לעיל (דף מז) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.

דף תשסה ע"ב ב"ב דף ה - צריך לכתוב שורה זו לפני השורה הקודמת. והוא בדף ה ע"א.

מגן אבות - חושן משפט

שם הספר: מגן אבות - חושן משפט

מחבר: רבי מרדכי עקיבא אריה לבהר

דפוס: ירושלם תשפ"ג

בקונטרס כללי ההוראה עמוד א - קונטרס זה נדפס במהדורה ראשונה בפני עצמו  בשנת תשפ"ב. וראה במש"כ בס"ד בגליון שם. ובמהדורה זו תיקנו והוסיפו על פי האמור שם, אלא שיש טעויות בעריכת הדברים כראוי.

דף יח ע"א ד"ה והדברים, שורה ג - צ"ל בליל שימורים.

שם סוף שורה ד - יש להוסיף את סיום המרכאות.

שם שורה ו, לאחר תיבת 'הספרדים' - יש להוסיף את סיום המרכאות.

דף לו סע"ב בשם הרב יעב"ץ - וכ"כ עוד בתשובתו שנדפסה בס' תורת המשבי"ר (דף תלו סע"ב).

דף לה ע"א אות יא - וראה עוד בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סימן צח).

דף לח ע"א סוף אות יג - וראה עוד בדברי הרב המחבר להלן (דף קלג ע"ב אות נו).

דף מב ע"א ד"ה ברם 'אין לנו גילוי' - וראה בדברי הרב המחבר להלן (דף שצג ע"א ד"ה עכ"פ).

שם ע"ב אות יז 'כמוהר"ר יעקב אבן צור' - וכ"כ עוד בתשובתו שנדפסה בס' תורת המשבי"ר (דף תלו סע"ב).

דף מג ע"ב אות יח - וראה בס' תורת המשבי"ר (עמוד תלו) שנחלקו בזה מהריב"ע ומהריב"ץ.

דף ס ע"א אות ג שורה ט - צ"ל המקובלים התפשט.

דף צה ע"א ד"ה ובביאור, שורה א 'ובביאור מהרא"ח' - ועי' במש"כ בס"ד בגליון שם.

דף ק ע"ב הערה טז שורה ב 'שעודנו בכת"י' - כבר נדפס.

דף קח ע"א שורה אחרונה - נדצ"ל וכן הבין.

שם ע"ב שורה ב - צ"ל בדבריו יתומים אלא משום שכך.

שם ד"ה ובעדות, שורה א - צ"ל ובעדות ביהוסף.

שם ד"ה וע"ז, שורה א - צ"ל העדות ביהוסף.

דף קט ע"ב - ועי' בס' ציון במשפט למהרר"מ אלבאז (ערך אומדנא) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.

דף קיג בכותרת, ד"ה אם - צ"ל לפני ערכאותיהם.

שם ד"ה סעיף, שורה ב - צ"ל כדיני ישראל (וכ"ה בש"ע).

דף קלג ע"ב אות נו - וראה עוד בדברי הרב המחבר לעיל (דף לח ע"א סוף אות יג).

דף קסב ע"א - דברי מוהריב"ו הביאם מהרר"מ אלבאז בספריו ציון במשפט (ערך אונס אות כח) ותורבץ החצר (ערך אונס אות יא).

דף קעד ע"א ד"ה גם, שורה ב - צ"ל נבון בגט.

דף רנג ע"ב הערה רנג שורה א - צ"ל בביאור מהרא"ח.

דף רנד הערה רנד - וראה עוד בביאור מהרא"ח (אות יד) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.

דף רנה ע"א ד"ה והנה, שורה ג - צ"ל המערופיא והם.

דף רפד ע"ב שורה ד - צ"ל מה"ר יששכר.

שם בסוף הדיבור - ועי' בס' ציון במשפט למהרר"מ אלבאז (ערך שכירות קרקע אות מ) שכתב שמנהגם שלא כמנהג טיטואן. ועי' במש"כ בס"ד בגליון שם.

דף רפט ע"ב שורה ו מלמטה - צ"ל בספר פתחי חושן.

דף רצד בכותרת ד"ה סרסור - צ"ל דמי ספסרותו.

דף רצה סע"ב - ואולי אפשר לחלק בין אדם שעובד בסרסור קרקעות ומנהג המדינה הוא לשלם לו רק כשמצליח למכור, משא"כ אם אדם סיכם עם שכיר שילך ויקנה לו קרקע פלונית מאת יהודה, הרי שקיים תנאי שכירותו וחייב לשלם. ולכן עלינו לדון כאן לפי המבואר בהלכות שכירות פועלים (סי' שלד-שלה), וכמו שרמז הרב המחבר בראש העמוד.

דף שו ע"ב הערה שלט שורה ד - צ"ל רבי דוד צבאח.

דף שמב ע"ב שורה ג מלמטה - צ"ל שמש צדקה.

דף שעט בכותרת 'ה"פ ה"ס' - וראה להלן (סוף דף תמ) שלא נהגו לכתוב כן בשטרות.

שם הערה תמא 'ויאמר יצחק' - והו"ד בס' ציון במשפט למהרר"מ אלבאז (סוף ערך שכירות קרקע). וראה עוד שם (אות טו) ובספרו תורבץ החצר (ערך שכירות קרקע אות ט). ע"ש.

דף שפב ע"ב סוף הערה תמו - ועי' בש"ס מתיבתא (ב"מ קיא ע"א אליבא דהלכתא הערה רכו וילקוט ביאורים דף קמב סע"ב מדפה"ס) שהביאו מדברי האחרונים בזה.

דף שפג סע"ב - ועי' בכסף הקדשים (סימן שלט ריש סעיף י).

דף שצ ע"א ד"ה וכיוצא, שורה ו - צ"ל שצריכים הלוקחים.

שם ע"ב שורה כג - צ"ל פעמים אחרות (וכ"ה במקור).

דף שצא ע"ב ד"ה ברם - דברי הרב בית יהודה הם בחלק ב סימן סו.

שם בסוף העמוד - וראה עוד בביאור מהרא"ח (סימן רנט אות ו) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.

דף שצג ע"א שורה אחרונה - וראה עוד בדברי הרב המחבר לעיל (דף מא ע"א אות טז).

דף שצד ע"א אות א שורה ו - צ"ל בדבר אברהם.

שם ע"ב ד"ה ע', שורה ד מלמטה - צ"ל השמים החדשים.

דף שצט ד"ה יש - ועי' בביאור מהרא"ח (סימן שפו אות א) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.

דף ת ע"ב סוף הערה תסז - ועי' בביאור מהרא"ח (אות נו).

דף תיד ע"ב ד"ה והנראה - וראה עוד בס' משפט התפיסה (סימן כד) בדברי האחרונים בענין דיין המכריע בפלוגתא דרבוותא.

דף תטו ע"א ד"ה ויש 'למה אין לומר קים לי נגד מר"ן' - ועי' בזה בס' משפט התפיסה (עמוד רה).

שם ע"ב ד"ה ובמגן, שורה ב מלמטה - צ"ל כגון ספק.

דף תטז ע"א שורה ו - צ"ל ובבד"ה רק.

שם שורה אחרונה - צ"ל כמרא דאתרא.

דף תיח שורה אחרונה - צ"ל דינו של.

דף תכב ד"ה כ"כ, שורה א 'שעודנו בכת"י' - כבר נדפס.

דף תכג בכותרת ד"ה בתי - צ"ל לפני ערכאותיהם.

דף תכה ד"ה בשנת, שורה א - צ"ל היו רשאים.

דף תלא - קונטרס זה נדפס לראשונה בקובץ אבקת רוכל.

שם ע"א שורה ג - צ"ל מורה צדק.

דף תלט ד"ה לתועלת, שורה א - צ"ל מורה צדק.

שם ד"ה עט - צ"ל דוד צבאח.

דף תמ בסופו 'נוסח שטר שכירות' - וראה לעיל (דף שעט) שיש שהוסיפו 'ה"פ ה"ס'.

דף תע ע"א שורה ד - צ"ל שאול ישועה.

שם שורה אחרונה - צ"ל ביאור מהרא"ח על.

דף תעא שורה ה מלמטה 'ומצוף דבש' - תא"מ.

שם שורה ב מלמטה - צ"ל נתן דויד: שו"ת.

דף תעב ע"א ד"ה חיים, שורה ב - צ"ל (החבי"ף). איזמיר.

שם ע"ב ד"ה ישמח, שורה א - צ"ל לרבי ישמ"ח.

שם ד"ה כרם, שורה ב - צ"ל הגאון רבי.

דף תעה ע"ב ד"ה שושנים, שורה א - צ"ל דוד צבאח.

דף תפג ע"ב - הערך 'קנין חזקה בשכירות בתים' נכפל בטעות.