יום ראשון, 20 בספטמבר 2020

מעדני ארץ - שביעית

 שם הספר: מעדני ארץ - שביעית

מחבר: רבי שלמה זלמן אויערבאך

דפוס: ירושלם תשנ"ב


דף קח ע"א סימן יח - סימן זה סוכם בקצרה בס' פתחי חושן על קנינים (פרק ב הערה יד עמוד סא ד"ה וגם, והלאה).

שם ע"ג בסוף הדיבור הא' - יש לבחון דברים אלו שוב בזמן הזה, שכן בעירנו יע"א יש קנס אם האדם מתאחר לרשום בטאבו את המכירה, וכמו כן משום הלבנת כספים אסור לרשום קרקע ע"ש אדם אחר. וראה להלן בעמוד ד' שאם המלכות מקפדת, לא קנה אף בדיני התורה. גם עי' בשו"ת אגרות משה (ח"מ ח"ב סימן סב ד"ה הנה) שכתב שבדיני קנינים ותשלומי הלואות מהנכסים אמרינן דינא דמלכותא דינא, כיון שהוא חסרון להמלכות שיהיה חלוקי דינים בין אינשי לאינשי שמזה אפשר לבא לידי קנאה ותחרות ומריבות, ואך שלא שייך זה לכאורה אלא בדיני שופטי המלך והמדינה, מ"מ אולי יחוש המלך גם לזה שלא יהיו שופטים אחרים דנין באופן אחר, שג"כ אפשר יבא לערער על דיני המלכות וכו'. ושוב כתב (בד"ה ובעצם): ופשוט שאף במכירת קרקעות ובתים לא נקנו במדינתנו וכדומה לא בכסף ולא בשטר כל זמן שלא עשה לו כדיני המדינה, דשום אדם לא סמך דעתו אלא על דיני המדינה בזה. ובשו"ת שבט הלוי (ח"ט סימן שו) כתב שודאי נראה כדעת הסוברים שאינו מעכב הקניה אם הלוקח [כצ"ל] קיים התנאים והמוכר הרשה ללוקח להשתמש בבית כבתוך שלו, ומעשים בכל יום יוכיחו. וכתב שם שגמר הקנין הוא רק אם נתן כסף וכתב שטר וקיים את תנאי התשלומים ומסירת המפתח, ואם התקלקל דוד השמש לפני קיום הדברים הנ"ל, האחריות היא  על המוכר. ע"ש [והקשה ע"ז הרב רפאל שוויכה נר"ו מדברי הנתה"מ (סימן קצח חידושים אות י) דכשהחסרון הוא שלא סמכא דעתיה, אחר כך כשסמכא דעתיה קונה למפרע. ע"ש. וכ"כ האחריות על הלוקח. ואולי כוונת הרב שבט הלוי ז"ל משום סיטומתא, שמכיוון שכך נהגו לא קונה עד שיתקיימו הדברים הנ"ל, וכבר מצינו בדברי מור"ם בהגה (ח"מ סימן רא ס"ב) קנין סיטומתא במסירת המפתח. וצ"ע].  וראה עוד למהר"ש פנחסי נר"ו בשו"ת מנחת שמואל (ח"ג ח"מ סימן ו אות ה) ובפורום אוצר החכמה.

שם ע"ד ד"ה והואיל, הביא דברי הרב פתחי תשובה שיש מי שפרע בקרקעות אם קנאם בלא שטר במקום שאינו מועיל לקנין גמור - וראה עוד בזה בספר פתחי חושן על קנינים (פרק ב הערה טו), ובחידושי הרשב"א הוצאת מוסד הרב קוק (ב"מ מז ע"ב הערה רי).

שם, הביא דברי הרשב"א דדינא דלא קני בכספא היכא דנהיגי למיכתב שטר הוא מדרבנן - אולם ראה במנחת חינוך (מצוה שלו) שכתב דהוי מדאורייתא. ובפתחי חושן על קנינים (פרק ב הערה י עמוד נה ד"ה כתב במנ"ח, ובהנד"מ הוא בדף סה ע"א) כתב דהאי מילתא תליא בדינא דאסמכתא לא קניא אי הוי מדאורייתא. ע"ש.

דף קט ע"א שורה ד - צ"ל הרב אלישר.

שם ע"ד ד"ה גם, בדברי הרב מקור חיים (סימן תמח אות ד"ה והנה) בענין שליח שחתם בשטר המכירה אם מועיל - ט"ס הוא, וצ"ל ס"ק ח. והובא בחידושי רעק"א (ח"מ ר"ס קצא).

דף קיג ע"ג ד"ה והנה, שורה ב - צ"ל מוצל מאש.

דף קיד ע"ב ד"ה אשר, בדברי התוס' בבכורות שבמקום שאנו יודעים שרוצה להקנות בלב שלם א"צ לדיני קנינים - ראה עוד בזה בס' פתחי חושן על קנינים (עמוד א הערה א). 
ובמש"כ דמצוה שאני - עי' בחכמת שלמה (סימן קצא) בענין מכירת חמץ.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה