גליונות

שם הספר:  מגן אבות - יורה דעה מחבר: רבי מרדכי עקיבא אריה לבהר דפוס: ירושלם תשע"א בעמוד פב ד"ה יש, שורה ב - צ"ל כלל ביניהם. בעמוד קס - יש להוסיף שבטיטואן נהגו שלא ללמוד בישיבות בליל ניטל, ואמר לי בזה המו"ן יוסף חיים ן' דילאך נר"ו בהיותי שם בש"ק תצוה תשע"ח שהטעם היה כי פעם ת"ח א' התחיל לומר רמזים על יש"ו אשר לא כדת בלילה זה, וגם נכנס פעם כלב לישיבה. ובעיקר הדין, עיין בספר מראה הילדים להרמ"ז ז"ל (מע' הז' אות טז), ובשו"ת דברי ישראל למהר"י וועלץ (ח"ב סימן כא), ובשו"ת באר משה (ח"ד סימן סט), ובשו"ת יביע אומר (ח"ז י"ד סימן כ), ובספר בית יחזקאל (סימן שנ אות ז), וביומני טאלנא (עמוד קנ), ובספר לקוטי שיחות (חט"ו עמוד תקנד, והו"ד ב ס' הרבי והמונקאטשער  עמוד כג),  וב פורום אוצר החכמה , ובספר " מה שראיתי... זיכרונותיו של יחזקאל קוטיק" (פרק יד הערה כ) , ובספר 'הסטייפלר'. בעמוד קסח, בענין זמן אמירת ברכת להכניסו - ע"ע בקובץ האוצר (גליון לז עמוד קפג)....

שם הקונטרס: תפארת אדם מחבר: רבי ישראל מאיר הכהן הוצאת: ועד תפארת אדם. מצורף לו: קונטרס על מכונת גלוח. בפתיחה אות א בהערה, עמוד ה, כתב שהמנהג במדינתו להחמיר שלא להעביר הזקן במספרים - עי' גם בס' דרך אר"ץ שמנהג אר"ץ לגדל זקן. בסוף פרק א, דף ו סע"ב, כתב שע"י קיום התורה לא יסובב לו ח"ו שום ריעותא - אולם עי' בש"ע (י"ד סימן רמז ס"ב) ובפרישה (שם אות ח) שדוקא במצות צדקה כן הוא. ומה שיש להעיר מהא דשומר מצוה לא ידע דבר רע, עי' בשדי חמד (דברי חכמים סימן פב, ובמערכת הש' כלל נח). בפרק ב, דף ז ע"ב, כתב שהמגלח בתער עובר בה' לאוין, ואם המגלחו ישראל עובר בלאו נוסף - לכאורה צ"ע שכן עובר ה' פעמים בלפני עור, על ה' הלאוין של גלוח פאת הזקן. בקונטרס על מכונת גלוח - עי' במה שהבאתי צדדי קולא בדבר בתשובה שנדפסה בשו"ת ושב ורפא (ח"ג סימן קכז).

שם הספרים: משנת יהושע מחבר: רבי יהושע חילו חלק: בענייני ברית מילה ופדיון הבן דפוס: ירושלם תשע"א להלן גם הערות על חלק משפט בפרשה. בעמוד עט כתב שהמנהג הוא לטעום מהיין לאחר כורת הברית - הנה מהר"ש דבליצקי ז"ל במאמרו בקובץ משנת יוסף (גליון ז בעמוד צו) הביא דברי כל הראשונים ורוב האחרונים שאין בטעימת היין לאחר אמירת קיים את הילד הזה וכו' משום הפסק. וכתב שהמנהג בכל תפוצות ישראל היה לטעום לאחר בקשת רחמים. עש"ב. וע"ע במה שהאריך בזה אאמו"ר נר"ו בקו' הפסקים, ודבריו חזרו ונדפסו בס' אהלי שם א"ח ח"ה (עמוד קצט והלאה). ותוכן דבריו שכל נוסח קבוע אין בו משום הפסק. ומש"כ על דבריו בשו"ת מטה לוי למהר"י לוי נר"ו, יש לדחות דבריו. ולדברי אאמו"ר נר"ו יבואר גם מה שיש נהגו שהעולה אומר 'חזק חזק ונתחזק' בסוף כל חומש לפני ברכה אחרונה. והובא המנהג בהוספות שבסוף ש"ע הגר"ז ובשו"ת משנה הלכות (ח"ז סימן כב). וכתב בס' אורחות רבינו (ח"ב עמוד שיג) שכן נהג הרב קהילות יעקב. ובלוח ההלכות והמנהגים כתב שכ...

שם הספר: חנוכת התורה מחבר: רבי העשיל מקראקא דפוס: ירושלם תשמ"ט אפשר לראות את הדפוס הראשון ב אתר היברו בוקס . בפרשת תולדות אות כו עה"פ ואלה תולדות יצחק בן אברהם, ביאר ע"פ מה דאיתא בגמ' דממזר אינו מוליד - עי' בזה באהל יעקב להרמ"ז מהר"י טולידאנו ז"ל (תולדות כה יט) ובהערות שם, ובשדי חמד (מע' המ' אות לד), ובשו"ת נחמת יוסף (סימן צו אות ד). ואולי כוונתו להא דאיתא ביבמות (עח ע"ב) דממזר שאינו ידוע אינו חי, והכא נמי כיון שהיה קול ולא היה בירור ודאי מיקרי ספק ממזר. וכ"כ הרמ"ז ז"ל בס' תהלתו בפי (תולדות כה יט). ועי' בהערה שבס' תהלתו בפי הנד"מ (עמוד ד). בפרשת וישב אות מא עה"פ כי שמעתי אומרים וגו' - עי' במש"כ ב שלמא בעלמא (וישב לז יז) . בפרשת וארא אות נט עה"פ הנני משליח בך וגו' - עי' בדברי הראב"ע ור"ע ספורנו. בפרשת בא אות סו עה"פ ליל שמורים הוא לה' - הביאו בספר חזון עובדיה על פסח (עמוד רז). ע"ש. ודברי המדרש שאין הקב"ה משתף שמו על הרעה, הובאו ב...

שם הספר: אשרי הע"ם מחבר: רבי מרדכי עבאדי דפוס: תשע"ד בתולדות הרב המחבר עמוד ג ד"ה רבי הב', שורה א - צ"ל בשנת תקפ"ו. שם עמוד ד שורה א - רבי שאול סתהון היה רבה של ק"ק יסוד הדת בעי"ת בואינוס אייריס יע"א. שם עמוד ה ד"ה שניים - גם היה חותם 'מעי"ן ס"ט', עי' ב אתר מכירות פומביות 'מורשת'  וב אתר מכירות פומביות 'קדם'  וב אתר מכירות פומביות 'אסופה' . שם הערה טו - צ"ל: פה קיליז יע"א. וכמו שמצינו לגבי הר"ת פצ"י, עי' במש"כ ב גליון ספר מטה מנשה  (בהסכמת מהר"מ מאזוז ז''ל). שם עמוד ז ד"ה גם - ב ויקיפדיה כ' שרבי אלתר נח הכהן היה תלמידו. ע"ש. ו בכת"י כ' שלמדו יחד בישיבת המקובלים 'בית אל'. ועי' מתולדות רבי אלתר נח הכהן במקורות שהובאו ב פורום אידישע וועלט . שם עמוד ח ד"ה במבוא - ב אתר מכירות פומביות 'מורשת'  כ' שהרב המחבר נמנה בין יוזמי שירת הבקשות בירושלם. שם בהערות, שורה אחרונה - צ"ל שלום הדאיה...

שם הספר: אדני פז מחבר: רבי דניאל אזולאי דפוס: שדרות תשע"ז הערות אלו נכתבו על המהדורה הראשונה. ושוב בסוף שנת תשע"ז י"ל מהדורה חדשה עם תיקונים ע"פ מש"כ פה. בהסכמת מהר"ד פנדל נר"ו, בענין כתיבה כדיבור בספירת העומר - עי' בס' נטעי גבריאל על הלכות פסח (ח"ג עמוד קמב), ובספר חזון עובדיה על יום טוב (עמוד רמג), ובשו"ת מענה לשון (ח"א סימן לט). בעמוד יא, בענין עמידה בעשרת הדברות - וכתב עוד בזה להלן עמוד קפד. והנה הביא הרב המחבר מתשובת הרמב"ם שלא לעמוד, ושע"ז הסתמך מהר"ע יוסף ז"ל בשו"ת יחוה דעת (ח"א סימן כט וח"ו סימן ח) ובס' חזון עובדיה על יום טוב (עמוד שיד) לבטל המנהג לעמוד (וכן פסקו בניו בס' ילקוט יוסף א"ח ח"ב סימן קמה אות יב ובס' הלכה ברורה סימן א אות יד). ותנא דמסייע ליה הרב אדני פז הקדמון (סימן א סעיף ב) שכתב שבליל שבועות והושענא רבה שעושים במנין, אסור לעמוד כשמגיעים לעשרת הדברות. ע"כ.    אולם עי' בכיו"ב בס' חזון עובדיה על יום טוב (דף קמד סע"ב) בענין...

שם הספר: הכשרת המטבח וכליו מחבר: רבי מנחם שימל דפוס: ירושלם תשע"ז בהסכמת מהרי"מ שטרן, ד"ה ודברי, שורה ד - צ"ל ההלכה עי"ש. בהקדמה עמוד ו ד"ה על, שורה א - צ"ל ידידי היקר. בגוף הספר בעמוד כג הערה ד שורה ד - צ"ל בענייני מקואות. בעמוד כה בהערה שורה א - צ"ל כן מבואר. בעמוד כט בענין גר שנתגייר אם כליו צריכין טבילה - ע"ע בשו"ת יביע אומר (ח"ז י"ד סימן ח) שדעתו להקל בזה. שם הערה טז סד"ה בחי' - צ"ל וח"ו סימן יב. וע"ע בח"ז (י"ד ס"ס ח), ובשו"ת משנה הלכות (מה"ת י"ד סימן כו וסימן ל). בעמוד ל ד"ה נשאלתי, שורה ב 'ונראה שחייב לטובלן בברכה' - אולם לפי המבואר בעמוד הקודם, ראוי לטבול עמהם כלי אחר החייב בטבילה לכו"ע ולברך עליו. בעמוד לב סעיף יב - צ"ע, שכן יותר מחמישית מתושבי המדינה הם נכרים, והם שותפים, ודינם התבאר לעיל בעמוד כו. בעמוד לג בהערה סד"ה בשו"ת - לכאורה שאני דמאי שהקילו בו בכמה אופנים, משא"כ הכא שחיובו מדרבנן מדין דשיל...