שו"ת חק ומשפט

שם הספר: שו"ת חק ומשפט

מחבר: רבי שאול גבאי

דפוס: ירושלם תש"פ

דף כט ע"ב סימן ב, בענין גזל שינה - ראה המקורות לאיסור זה באתר ויקיפדיה (ערך גזל שינה). ולפי מש"כ שם בשם הרב קרן לדוד שהמקור הוא מק"ו מצער בעלי חיים, יש להעיר שבצער בעלי חיים אין איסור כשהוא לצורך האדם.

דף ל ע"א שורה א - צ"ל ביניהם ובסתמא.

דף שנא ע"ב ד"ה ואעתיק, שורה ד - צ"ל אמה ידליק.

דף שנד ע"א ד"ה ועוד איך, הקשה איך אכסנאי משתתף בפריטי, והרי חכמים תיקנו שאין מעות קונות - וראה בפורום לתורה שהאריכו בדברי האחרונים בזה, גם כתבו שם בכמה ענינים שנידונו בדברי הרב המחבר בסימן זה. ובמה שכתבו שם על דברי המהרי"ל שהגר"א ורעק"א לא ברירא להו כדבריו, ראה בקצות החושן (שם אות ב) ובחכמת שלמה (שם סעיף ג) דס"ל כמהרי"ל. ואף לדעות החולקים, אולי יש מקום לחלק בין כשחוזר בו המוכר לכשאינו חוזר בו דקיל טפי. ואף שרעק"א שם הביא ראיה מעירובי חצירות, ושם לא חזר בו המוכר, מ"מ כבר כתבו האחרונים לחלק בין יין לקידוש לעירובי חצירות, ואף שבנתיב חיים (א"ח ר"ס שסט) כתב שהחילוק הוא מכיון שעירובי חצירות מדרבנן, וא"כ גם גבי נר חנוכה דרבנן מעות אינן קונות, אפשר לחלק כמ"ש במחצית השקל (שם סוף אות א) בשם האחרונים שעירובי חצירות אינו מצוה גמורה, וא"כ נר חנוכה שהוא מצוה גמורה מעות קונות בו. וראה עוד בפרי מגדים שם (א"א אות א), ושם הביא גם דברי הרב תוספת שבת שציין לדבריו רעק"א.

שם ד"ה ועוד כיון, שחיוב נ"ח הוא רק במי שיש לו בית - ונחלקו בזה הפוסקים, והו"ד בס' ילקוט יוסף (מהדורת תשע"ג, סימן תרעא או' כט-ל עמוד קצח והלאה, וסימן תרעז אות ט עמוד תק).

דף שנז ע"א סימן שכד שורה ג - צ"ל לקמן סימן שכו דף שס רע"א המנהג.

שם אות ב שורה ב - צ"ל את כולם.

דף שנח ע"ב סד"ה מקום 'בחק ומשפט' - סימן שכג.

דף שנט ע"א ד"ה אדם, שורה ג - צ"ל בסימן שכד דף שנה סע"ב והלאה.

שם ד"ה הנה, שורה ה - צ"ל עליו בתוך ביתו, אינו צריך להדליק עליו במקום שנתארח בו, אין לו בית להדליק עליו בו, צריך להדליק במקום שנתארח בו.

שם ע"ב אות ו - וכבר דנו האחרונים בענין אי בעי למכור כסותו בשביל נרות ההידור, שכן כתב מרן בשו"ע (סימן תרעא סעיף א): צריך ליזהר מאד בהדלקת נרות חנוכה, ואפילו עני המתפרנס מן הצדקה, שואל או מוכר כסותו, ולוקח שמן להדליק.

וזו לשון הרמב"ם (פ"ד מהלכות חנוכה הי"ב): מצות נר חנוכה, מצוה חביבה היא עד מאד, וצריך אדם להזהר בה, כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הנסים שעשה לנו. אפילו אין לו מה יאכל, אלא מן הצדקה, שואל או מוכר כסותו, ולוקח שמן ונרות ומדליק. ע"כ.

וכתב בס' אור שמח ע"ד הרמב"ם וז"ל: ולוקח שמן ונרות כו'. פירוש, גם לההדור והתוספות. וזה שאמר להוסיף בשבח כו'. ע"כ. וזה דלא כדברי הא"ר (אות א) דהא דמחויב לשאול היינו לנר אחד מה שהוא מן הדין, אבל מה שהוא ממהדרין לא. וכדברי הא"ר כתבו גם ביד אהרן (הגה"ט) ובשו"ת שדה הארץ (חאו"ח סימן מב) ובפמ"ג (א"א אות א) ובחיי אדם (כלל קנד אות ו) ובבית עובד ובמועד לכל חי (סימן כז אות מח) ובמשנ"ב (אות ג) ובכף החיים סופר (אות ג) ובילקוט יוסף (ח"ה- מועדים עמוד קצה, ובילקוט יוסף על חנוכה עמוד צג, וע"ע שם במילואים לשנת תש"פ מכתב כב). ולשון הרמב"ם "ולהוסיף בשבח" וכו', לא העתיקו מרן בשו"ע.

והאמת אומר דאין צורך לומר דכל האחרונים כתבו דלא כהרמב"ם, דהרי אפשר דכוונת הרמב"ם היא, דמכיון שמצות נר חנוכה היא חביבה מאוד, לכן צריך להזהר בה ולהיות כמהדרין מן המהדרין במצוה זו [ועי' בשדי חמד (אס"ד מע' חנוכה סימן ג ד"ה וראיתי) שהביא חקירת האחרונים מה נשתנית מצות הדלקת נר חנוכה שיש בה מהדרין ומהדרין דמהדרין. ע"ש. וע"ע בזה בס' שפת אמת עה"ת (בחי' לחנוכה שלאחר פר' מקץ, שנת תרמ"ז ד"ה בפסיקתא, ושנת תרמ"ח ד"ה בענין) ובס' שער יששכר (מאמרי כסלו טבת מאמר ימי אורה אות כט) ובס' מאי חנוכה (מהדו"ב עמוד רכז) ובקובץ המאור (כסלו תשע"ג עמ' קג) ובקו' מרי"ח ניחוח (גליון קכג דף טז ע"ב). וי"ל דזה מה שבא הרמב"ם לומר דמצוה זו חביבה מאוד ולכן תיקנו בה הידור מרובה]. ובר מן דין מטעם זה יש לו למכור או לשאול כדי לקיים עיקר המצוה. ואין הכרח לומר דשואל או מוכר נמי כדי לקיים ההידור.

וכן ראיתי בשו"ת דברות אליהו ח"ד (סימן ז) שכ' שדברי האור שמח נאמרו בדעת הרמב"ם דס"ל דמהדרין מן המהדרין ידליק כל אחד כמנין הימים, וטעמו דמכיון דס"ל דההידור הוא חלק מהמצוה לכן לא חיישינן למאי דליכא היכירא אם כולם ידליקו (כטענת התוס'), משא"כ לדעת מרן דמנהג בני ספרד כדעת התוספות דמדליק פעם אחת כמנין הימים בכל בית, היינו משום דס"ל דההידור אינו חלק מהמצוה, לכן כל דאיכא טעמא דליכא היכירא, לא ידליק כי אם פעם אחת. ע"ש. ויסוד דבריו מבוארים בספר מועדים וזמנים ח"ח (סימן קלג). ע"ש.

והנה מה שכתב בדברות אליהו שם שהאור שמח דייק מלשון "שמן ונרות ומדליק" של הרמב"ם שמשמע גם נרות ההידור מכיון שתיבת "ומדליק" מיותרת. הנה המעיין באור שמח יראה דלא קדייק כי אם ממ"ש הרמב"ם להוסיף בשבח וכו' ושוב כתב דאפילו עני וכו'. דהא מלשון "ומדליק" אין ראיה, וכמ"ש הדברות אליהו גופיה שם לדייק ממה שגם השו"ע כתב תיבת "ומדליק", דאפשר שבאה לומר שדוקא אם בלעדי המכירה או השאלה אינו יכול להדליק, אבל אם יכול להדליק אפילו נר אחד אינו שואל או מוכר.

ושו"ר בקובץ עומקא דפרשה (חנוכה תשע"ב), ושם (דף יז ע"ב) האריך ג'ם הו'א לבאר דברי הרמב"ם דלא כדברי הרב אור שמח ז"ל. ע"ש. וע"ע בשו"ת רבבות אפרים (ח"ג סימן תנו וסימן תקמה אות ב), ובס' זכרון אפרים – רבבות אפרים (עמוד קלה אות ז), ובספר ירח למועדים על חנוכה (סימן יט ענף ב), ובקובץ מרי"ח ניחוח (גליון קכב דף טז ע"א, ופר' בא תשע"ה גליון רכה [כצ"ל] דף יט סע"א) ובס' שלמא בעלמא (סימן תרעא).

שם ד"ה אם, שורה ב 'אין צריך להדליק' - אזיל לשיטתיה שכתב לעיל (דף שנד ע"א ד"ה ועוד כיון) שחיוב נ"ח הוא רק במי שיש לו בית. ועי' במש"כ בס"ד בגליון שם.

שם 'ומפני החשד ליכא' - אולם עי' לעיל (בע"א ד"ה אדם) שאף שנוהגים להדליק בפנים, מ''מ איכא משום חשדא. ועי' במש"כ בס"ד בגליון שם.

דף שס ע"א אות ה הב', שחיוב נ"ח הוא רק במי שיש לו בית - אזיל לשיטתיה שכתב כן לעיל (דף שנד ע"א ד"ה ועוד כיון). ועי' במש"כ בס"ד בגליון שם.

שם אות ט שורה א - צ"ל ביתו המתארחים עמו, מועיל.

שו"ת משפט החושן ח"ב

שם הספר: שו"ת משפט החושן ח"ב

מחבר: רבי שלמה בארי 

דפוס: מודיעין עילית תשפ"ד

דף קצד ד”ה ראובן, שורה ז - צ”ל למעלה מחמש.

שם ד”ה למחרת, שורה ד  - צ"ל כחמשה בקבוקים.

דף קצו ע"א ד"ה ואם 'הוא מחיר קצוב וידוע' – לכאורה היינו דוקא אם יצא השער, משא"כ בנ"ד. ועי' בביאור מהרא"ח (סימן קפג אות כב).

שם ע”ב ד”ה אלא 'עיין סמ”ע' - ועי' בביאור מהרא"ח (סימן קפג אות כג) שדעת מר"ן דלא כמור"ם בזה. וע"ע בקצות החושן (אות ז) ובנתיבות המשפט (חידושים אות יג).

דף קצז סע”ב – ועי’ בביאור מהרא”ח.

דף קצט ע"א סד"ה לפי – לכאורה כבר הסיק הרב המחבר לעיל (סוף אות ב) שהרווח לשליח, ומדוע מסתפק שוב בדבר.

דף רא ע"א ד"ה אם 'שהוציא הוצאות' – דבר זה לא מבואר בשאלה. וצ"ע.

דף רג ע"א ד"ה ומהאמור, בשם החיד"א בספר חיים ביד סימן נז – כנראה כוונתו לשו"ת חיים ביד למהר"ח פאלאג'י (סימן נז דף עב סע"ב).

שם ד”ה אם, שורה ג – צ"ל אחר עקב.

דף רד ע"ב שורה ו – צ"ל ומשיב (תליתאה.

אוצר משניות

שם הספר: אוצר משניות

מחבר: רבי מיכאל פרץ

דפוס: תש"ע

זו היא המהדורה השניה, בששה כרכים.

כרך זרעים:

בהסכמות בעמוד הראשון הסכמה ב שורה א - צ"ל אויערבאך זצ"ל

בגוף הספר דף נז ע"א שורה כז - צ"ל מודים הרמ"א.

דף עה ע"א שורה יד מלמטה - יש להתחיל קטע חדש מתיבת 'ואלו', ולהוסיף לפניה: במפסיקין לפאה:

דף פז ע"א שורה כ - צ"ל ודו"ק] ולהלן המשך.

שם שורה כג 'אהלי שם' - תא"מ. ויש להתחיל קטע חדש מתיבת 'מלבנות'.

דף קלה ע"א אהלי שם שורה ב - צ"ל והנה פירוש.

דף קמג ע"ב שורה ד מלמטה - צ"ל היקרים ולהשתמש.

שם שורה אחרונה - צ"ל במשך הזמן.

דף קמד ע"א שורה יא 'הלכות פאה' - תא"מ. ולאחר מכן יש להתחיל קטע חדש וכצ"ל: שיעור חיוב הנתינה: שיעור נתינת.

ענין זה נדפס לראשונה בס' אוצר פסקי צדקה (סימן יד, עמוד סז).

שם שורה ז מלמטה - צ"ל יותר מחומש.

שם שורה ה מלמטה - צ"ל רעה. מקורות וביאורים: כתב בש"ע יו"ד (סימן רמט ס"א) "שיעור.

דף קמו ע"א שורה יד - צ"ל ובטעות ציינו.

שם ע"ב שורה ב - צ"ל והירושלמי מיירי.

שם שורה ד - צ"ל כדי לקיים.

שם שורה ז - צ"ל ועיין שם.

שם שורה י - צ"ל היינו, עד היכן.

שם שורה יב - צ"ל כלא קיים.

שם שורה יד - צ"ל לא קיים.

שם שורה טו - צ"ל וסבירא ליה להרמב"ם דהיכא דקיימי.

שם שורה יח - צ"ל דהגר"א מיירי.

שם שורה יט - צ"ל דקיימי עניים, וסבירא ליה.

שם שורה כ - צ"ל דהיכא דקיימי.

דף קמז ע"א שורה ב - צ"ל אלו ב"ה בספר.

שם שורה ג - צ"ל דקיימי עניים ללא.

שם שורה י - צ"ל ונפקא ליה.

שם שורה יב - צ"ל טשו מיניה.

שם שורה כח - צ"ל מתרצה קושיא.

דף קמח ע"א שורה יב - לאחר תיבת 'כן' יש להתחיל קטע חדש וכצ"ל: מי הממונה על קופת צדקה: משובח הנותן.

ענין זה נדפס לראשונה בס' אוצר פסקי צדקה (סימן יח, עמוד פד).

שם שורה יט - צ"ל חכם. מקורות וביאורים: כתב הטור יו"ד (סימן.

דף קמט ע"א שורה יד - לאחר תיבת 'חכם' יש להתחיל קטע חדש וכצ"ל: בעל חוב של עני אם יוכל לגבות חובו מצדקה של העני: עני הגובה צדקה.

ענין זה נדפס לראשונה בס' אוצר פסקי צדקה (סימן מא, עמוד קנג).

שם שורה כג - צ"ל חובו. מקורות וביאורים: איתא במתניתין (ביכורים פ"ג מי"ב) "למה אמרו הבכורים כנכסי כהן, שהוא.

שם ע"ב שורה כג - צ"ל האבי העזרי.

שם שורה יא מלמטה - צ"ל האבי העזרי.

שם שורה אחרונה - צ"ל האבי העזרי.

דף קפו ע"א אהלי שם שורה יד - צ"ל מקרים שהולכים.

שם שורה טו - צ"ל ויש מקרים.

שם שורה יח - צ"ל והלפת והנפוץ.

שם שורה כ - צ"ל צנון ונפוץ.

שם שורה כו - צ"ל אנחנו זקוקים.

שם ע"ב שורה ו - צ"ל הוי כלאים, ואילו צנון ולפת אינם כלאים למרות שהם דומים בצורת הפרי בלבד. ויש לבאר, שהלפת.

שם שורה טז - צ"ל אינם כלאים.

שם שורה כב - צ"ל טעמו יתכן.

שם שורה כה - צ"ל ו) איתא: הא.

דף קפז ע"א אהלי שם שורה ב - צ"ל שאינם כלאים.

שם שורה ד - צ"ל בש"ע (יו"ד סימן רצה.

שם שורה ז - צ"ל הרמב"ם (פ"י.

שם שורה י - צ"ל כמו שכתב.

שם שורה יד - צ"ל אבל יש.

שם שורה טז - צ"ל שאין בני נח מצווים על זה. וכבר השיגוהו הדגול.

שם שורה כ - צ"ל י') שפסק.

שם ע"ב אהלי שם שורה יב - צ"ל של תפוח.

שם שורה יג - צ"ל מן התורה.

שם שורה יט - יש למחוק את הנקודה שלאחר תיבת 'הירושלמי'.

שם שורה כ - צ"ל שאע"פ שלא.

שם שורה כב - צ"ל היה הוה.

שם שורה אחרונה - צ"ל וממילא לא שייך.

דף קפח ע"א אהלי שם שורה ג - צ"ל לפת וצנונות.

שם שורה יג - צ"ל או"ח (סי'.

שם שורה יד - צ"ל בארץ ומקצת.

שם שורה טו - צ"ל מגולים ולא השריש וגם לא נתכוין לזריעה, נוטלו, אף על פי שבנטילתו.

שם שורה ב מלמטה - צריך לחבר את הפסיק לתיבת 'כלאים'.

דף קפט ע"א אהלי שם שורה ג - צ"ל ולא אסרו.

שם פרק ב שורה ב - צ"ל מנין הוציאו.

שם שורה ח - צ"ל עין, כלומר.

שם ע"ב שורה ד מלמטה - צ"ל מנין מהתורה.

דף קצ ע"א אהלי שם שורה ה - צ"ל יזרע את.

שם שורה יא מלמטה - צ"ל היא המצוי.

שם שורה ח מלמטה - צ"ל סאה זקוקים.

שם שורה ג מלמטה - צ"ל אחד מעשרים.

שם ע"ב אהלי שם שורה א - צ"ל רביעית הלוג.

דף קצא ע"א שורה יא מלמטה - צ"ל רוצה בכלאים.

שם ע"ב שורה ט מלמטה - צ"ל כד) נראה כהפירוש.

דף קצט ע"ב שורה ג 'מילי במיני' - תא"מ.

שם שורה ה מלמטה - צ"ל של זרעונים.

שם שורה ד מלמטה - צ"ל חידש במשנה א.

דף רא ע"א שורה י מלמטה - צ"ל חכמים אוסרים.

דף רג ע"ב אהלי שם שורה ג - צ"ל הנשארים באמצע.

דף רט ע"א אהלי שם שורה ה - צ"ל בנוטע מעיקרא.

שם ע"ב שורה יא מלמטה - צ"ל שהוא כרם שחרב.

שם שורה י מלמטה - צ"ל יש בפנים.

שם שורה אחרונה - צ"ל שאפילו שאין.

דף ריא ע"א אהלי שם שורה א - צ"ל כ"ש בית.

דף ריז ע"א אהלי שם שורה ב - צ"ל וצ"ע, מדוע.

שם ע"ב שורה י מלמטה - צ"ל כתב הש"ע.

דף ריט ע"א שורה ב מלמטה - יש לחבר את הפסיק לתיבה שלפניו.

דף רכ ע"א אהלי שם שורה ה - צ"ל עפר ג"ט.

שם שורה ח - צ"ל והרכבת גפן.

דף רכד ע"א שורה יד מלמטה - צ"ל שאפילו שנהגו.

דף רכה ע"א אהלי שם שורה ח - צ"ל בתשובת החתם.

שם ע"ב שורה י מלמטה - צ"ל כתב הברכי.

שם שורה ח מלמטה - צ"ל אע"ג דבלאו.

דף רכז ע"א אהלי שם שורה יג - יש לתקן את הסוגריים.

דף רל ע"א אהלי שם שורה ו - צ"ל שמכוון ללבישה.

שם שורה ח - צ"ל וכן כתבו.

שם שורה יב - צ"ל אינו מתכוון.

דף רלא ע"ב שורה י מלמטה - צ"ל ומותר, ובאהלי שם על הש"ס (יבמות סימן יא) התבאר הדבר באריכות יותר. ע"ש. ועיין.

וראה עוד במש"כ בס"ד בגליון שם.

דף רלג ע"א אהלי שם שורה ה - צ"ל כתב הט"ז (יו"ד סימן ש סק"ג).

דף רלד ע"ב אהלי שם שורה ו - צ"ל תכיפות וקשר.

שם שורה ט בסוגריים - צ"ל פ"י מהלכות שבת ה"ט.

דף רלה ע"א אהלי שם סוף משנה א - יש למחוק את הסוגריים, ובמקומם להוסיף: ומקורו מדברי הש"ס (מועד קטן ד ע"א).

דף רצ ע"א שורה יא מלמטה - צ"ל איש פלוני.

דף תנא ע"א שורה ח מלמטה - צ"ל ששיעורו 2.

כרך מועד:

דף טז ע"א אהלי שם סד"ה ספק - ועי' בס' מאור ישראל (שבת לד ע"א ד"ה ספק).

דף קצז ע"ב שורה ג מלמטה - יש להתחיל את הסוגריים לפני תיבת 'עירובין'.

דף קצח ע"א אהלי שם שורה ב - צ"ל אמרי' בפרק בכל משתתפין.

דף רל ע"א אהלי שם שורה ג - יש שני פסיקים ביחד. יש למחוק א' ולקרב את הב' לתיבה הקודמת.

שם ע"ב אהלי שם שורה ה - יש לקרב את הפסיק לתיבה הקודמת לו.

דף רלא ע"ב אהלי שם שורה ה - יש לקרב את הפסיק לתיבה הקודמת לו.

דף רמה ע"ב אהלי שם שורה ג - יש לקרב את הפסיק לתיבה הקודמת לו.

דף רמז ע"ב אהלי שם שורה ב - יש למחוק את הנקודה הב'.

דף רמט ע"ב שורה ח מלמטה - יש לקרב את הפסיק לתיבה הקודמת לו.

שם שורה ז מלמטה - יש לקרב את הפסיק לתיבה הקודמת לו.

שם שורה ב מלמטה - יש לקרב את הפסיק לתיבה הקודמת לו.

שם שורה אחרונה - יש לקרב את הפסיק לתיבה הקודמת לו.

דף שח ע"א אהלי שם שורה ג - יש לקרב את הפסיק לתיבה הקודמת לו.

דף שיד ע"א אהלי שם שורה א - צ"ל בן נון.

דף שנו ע"א שורה ח מלמטה - צ"ל ובב"י (סי'.

שם שורה ד מלמטה - צ"ל הרא"ש, והתוספות.

דף שנח ע"א אהלי שם שורה ד - צ"ל יג) וז"ל: בהרע"ב.

דף שנט ע"ב אהלי שם שורה ה - צ"ל ועיין בהגהות הגאון רעק"א ליו"ד.

דף שסא ע"א אהלי שם שורה ח - צ"ל (שם סק"ב).

שם ע"ב אהלי שם שורה ה - צ"ל ג דביצה), והרשב"א.

שם שורה ח - צ"ל (ב, ב.

דף שסב ע"א שורה ו מלמטה - צ"ל (ביצה כו, ב).

דף שסג ע"א אהלי שם שורה ג - צ"ל (סי' תק ס"ב).

דף שע ע"ב שורה אחרונה 'חלק ד' - הוא הנדפס בשנת תשס"ז, ושם הוא בסימן קכח. ועי' במש"כ בס"ד בגליון שם.

דף שעו סע"ב - וכיו"ב כתב בערוך לנר (כה ע"א ד"ה שם שלח). ועי' בהגהות פורת יוסף שבסוף ש"ס וילנא (שם), ובס' מאור ישראל (שם).

סדר נשים:

דף נ ע"א אהלי שם שורה ד - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

דף נד ע"ב אהלי שם שורה א - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

דף נו ע"א אהלי שם משנה ז שורה ב - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

דף סח ע"א שורה ח מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

שם ע"ב שורה יב מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

שם שורה ז מלמטה - צ"ל לומר, דלא.

שם שורה ד מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

דף סט ע"א שורה ז מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

שם ע"ב שורה י מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

שם שורה ג מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

דף עז ע"ב אהלי שם שורה ה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

דף עט ע"ב שורה אחרונה - צ"ל מחוקק אה"ע.

דף פב ע"א שורה ו מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

שם ע"ב אהלי שם שורה ג - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

דף צב ע"ב שורה ה מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שאחריו.

דף צח ע"א אהלי שם שורה ג - צ"ל (סימן נב ס"א).

דף קה ע"א שורה ד מלמטה - צ"ל חייב, יתכן.

דף קכז ע"א שורה ג מלמטה - צ"ל ס"כ] כתב.

דף קלח ע"א שורה ה מלמטה - צ"ל דכיון שאמר.

דף קסד ע"ב שורה ו מלמטה - צ"ל 7.212, שהוא 7.212 ו-7.212 שהוא 52.013. ויש.

דף קסה ע"א אהלי שם שורה א - צ"ל כמ"ש הש"ך (יו"ד סימן קי כללי ספק.

דף רג ע"ב שורה ד מלמטה 'חולה' - ועי' בס' ישא ברכה עמ"ס גיטין.

דף ריד ע"ב אהלי שם שורה ב - צ"ל (סימן רלה סעיף א).

שם שורה ג מלמטה - צ"ל קלה ס"ק.

דף רלב ע"א שורה ד מלמטה - צ"ל שם על הש"ס (קידושין סימן א).

דף רנב ע"ב אהלי שם שורה ב - צ"ל עם האחרים.

סדר נזיקין:

דף לט ע"א שורה ה מלמטה - צ"ל עד תשרי.

דף מ ע"א שורה ז מלמטה - צ"ל עליהם, ופירש, ולפיכך.

דף קנח ע"א אהלי שם שורה א - צ"ל אינם מאמינים.

דף רפד ע"ב שורה אחרונה סוף משנה טו - ועוי"ל לפי מש"כ הרע"ב שרחמים אלו גודלם לפי רוב המעשה, ולכן אע"פ שחסד ורחמים לפניו, מ"מ יש לו לאדם להרבות מעשים.

סדר קדשים:

דף כב ע"א שורה ג מלמטה - צ"ל (חלק ב סימן ז או' ג-ד).

דף כד ע"ב אהלי שם שורה ה - צ"ל קרבן שנתערב בהם.

דף כה ע"ב שורה אחרונה - צ"ל מקריבם, סתם, ורק בנתערבו.

דף עח ע"ב אהלי שם שורה ד - יש לקרב את הנקודה לתיבה שלפניה.

שם שורה ו - צ"ל ואחד סמ"ק. לוג, שלש.

שם שורה ט - יש לקרב את הפסיק לתיבה שלפניו.

דף עט ע"א אהלי שם שורה ו - יש לקרב את הפסיק לתיבה שלפניו.

דף צט ע"ב שורה ב מלמטה - יש לקרב את הסוגריים לתיבה שאחריו.

דף קח ע"א אהלי שם שורה ב - צ"ל זאת. וכן.

דף קסד ע"א אהלי שם שורה ב - צ"ל העין. וכתב.

דף קעב ע"א אהלי שם שורה ד - צ"ל ומתרץ ביורש.

דף עדר משנה ז שורה א - צ"ל לפשפש הצפוני.

דף שו ע"ב אהלי שם שורה ח - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלפניו.

שם שורה טו - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלפניו.

דף שיח ע"א שורה אחרונה 'ויש לומר' - עפ"ד הרע"ב (ד"ה רבי).

בביאורים שבסוף הספר אות ו שורה אחרונה - צ"ל הובאה דעת.

שם אות ח בסוף הדיבור הא' - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלפניו.

שם אות כא ד"ה אבל, שורה א - צ"ל מגולי ספרד לפני חמש מאות שנה, שהיה רבו של בעל שיטה.

בתרשימים שבסוף הספר - למחוק את הכיתוב: נערך על פי ספר וכו'.

סדר טהרות:

דף סב ע"א אהלי שם שורה ח - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף קכח ע"א אהלי שם סוף משנה ב - ע"ע בשו"ת יביע אומר ח"י (חלק יורה דעה), ובס"ס מנוחת אהבה, ובס' ילקוט יוסף על פורים (דף פט ע"ב והלאה), ובמשנה ברורה - איש מצליח (מהדורה שניה בקונטרס בין השמשות שבסוף הספר דף פח סע"א) ובקובץ ישורון (חלק לא ריש עמוד תתצב) ובס' THE ENIGMA OF THE BIBLICAL SHAFAN (עמוד שכו והלאה).

דף קנא ע"א אהלי שם שורה ז - צ"ל כתב בבועז.

דף קצד ע"א אהלי שם שורה ז - צ"ל וצ"ע דברי רעק"א.

דף רלט ע"א אהלי שם סוף משנה ד - ועי' בתוספות יום טוב. ובקרן אורה (נזיר דף מ) השיג על דבריו, ולדבריו מיושב. ובילקוט ביאורים שבסוף הש"ס הוצאת מתיבתא (נזיר מ ע"א עמוד רעב הערה לט) הביא דבריהם.

דף שלג ע"ב אהלי שם שורה א - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם שורה ג - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף שלד ע"א אהלי שם שורה ו - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם שורה ז - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם שורה ו מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם שורה ה מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלפניו.

שם ע"ב שורה ו מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף שלה ע"א אהלי שם שורה ב - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם שורה ג - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם שורה ו - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם ע"ב אהלי שם שורה ב - צ"ל הרשב"א (ריש שער המים) מהמשנה הקודמת, שהמקוה.

דף שלו ע"א אהלי שם שורה ו - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף שמב ע"א אהלי שם אהלי שם שורה ד - צ"ל בכלי, ובפשוטו, הרי.

דף שמה ע"א אהלי שם שורה ז - צ"ל השו"ע (סימן קצח.

דף שמו ע"א שורה אחרונה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף שנד ע"ב אהלי שם שורה א - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף שנה ע"א אהלי שם שורה ח - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף שנט ע"א אהלי שם שורה ב - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם שורה ה מלמטה - יש לקרב את הפסיק לתיבה שלפניו.

שם ע"ב שורה ב מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף שס ע"א אהלי שם שורה ד - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם ע"ב אהלי שם שורה ד - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף שסא ע"ב אהלי שם שורה ה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם שורה ב מלמטה - יש לקרב את הפסיק לתיבה שלפניו.

דף שסב ע"א שורה ז מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

שם שורה ד מלמטה - יש לחבר את הסוגריים לתיבה שלאחריו.

דף שצד ע"א אהלי שם שורה ט - צ"ל שם על הש"ס (כתובות ט, א).

דף שצח ע"א אהלי שם פרק י שורה ב - יש לחבר את הפסיק לתיבה שלפניו.

שם ע"ב שורה ה - יש למחוק את הנקודה.

דף שצט ע"א אהלי שם שורה ט - יש לחבר את הפסיק לתיבה שלפניו.

שם ע"ב שורה ג מלמטה - צ"ל ועיין בספרי.

דף תא ע"א אהלי שם שורה ה - צ"ל שם, אם.

דף תח ע"א אהלי שם שורה א - צ"ל באהלי שם על הש"ס.

דף תסז - החל מפרק ה היא מסכת עוקצין. יש לתקן את הכותרות ומיספור הפרקים מכאן עד סוף הספר.

דף תעד ע"ב אהלי שם שורה ד - יש להוסיף את סיום המרכאות.

שם שורה ז - צ"ל הסדר הערוך.

שם שורה ג מלמטה - יש למחוק את כל מה שמופיע בסוגריים (הגהת הרב המחבר נר"ו).

דף תפ ע"ב אהלי שם סוף אות ב - וכ"כ בס' פרשת רא"ה (פרשת מקץ עה"פ בקנה א' מלאות וטובות). ע"ש.