יום ראשון, 13 ביולי 2025

אהלי שם על השלחן ערוך אבן העזר

שם הספר: אהלי שם - על השלחן ערוך - ל"ג חלקים

מחבר: רבי מיכאל פרץ

חלק: אבן העזר ב
דפוס: תשע"ט

להלן גליונות אבן העזר חלק ג.

דף תקיח ע"א שורה א - צ"ל שהספרי חוקר.

שם שורה ב - צ"ל בדברי הכתוב ולא.

שם ד"ה ועיין, שורה ה - צ"ל אף (וכ"ה בביאור הגר"א).

שם ע"ב ד"ה לא - ועי' באוצר הפוסקים (בריש הסימן).

דף תקיט ע"א אות ג - ועי' באוצר הפוסקים (ס"ק טז ד"ה ובמגן) בשם הפוסקים שדין זה אינו אלא לפרושים או למי שלבו נוקפו שיהרהר באחרת.

דף תקכ ע"א אהלי שם שורה א - צ"ל עדיין זוכר מאשה שראה ביום ויבא להרהר.

שם סוף הדיבור הא' - אמנם מכיון שמר"ן בש"ע הביא טעם שלא ישמע קול בני אדם בלבד, לכאורה אחריו יש ללכת. ואולי מכיון שמר"ן לא ראה דברי שאר הראשונים בזה, יש לומר שאם היה רואה דבריהם, היה מחמיר כמותם. ועי' בס' מגן אבות חושן משפט (בקונטרס כללי ההוראה שבראש הספר) מש"כ בענין אי אמרינן אילו היה רואה וכו'.
וראה גם באוצר הפוסקים (ס"ק אז) מה שדן בטעמו של הרמב"ם שלא לשמש כשהוא שבע או רעב, ומה שהביא מדברי הראשונים בזה, ויש הראשונים אלו שהיו בידי מר"ן ואפ"ה לא הזכיר דבריהם, וגם לא הזכיר דברי הרמב"ם (שגם לשיטתו יש להחמיר בזה, אלא שיש גם צד קולא בדבר אם נזהר שלא לאכול לשבעה לפני התשמיש).
ויש לצרף לקולא בזה מש"כ באוצר הפוסקים (ס"ק טז ד"ה ובמגן) בשם הפוסקים שעיקר דין זה אינו אלא לפרושים או למי שלבו נוקפו שיהרהר באחרת.

שם ע"ב אהלי שם סוף הדיבור הא' - ועי' במה ליישב הרב המחבר לעיל (דף תקיט רע"א). וגם אפשר ליישב לפי מש"כ באוצר הפוסקים (בריש הסימן) שבאבן העזר הובאו הדינים שהם משום עזות או פריצות.

שם אות ה' הא' - ועי' באוצר הפוסקים (ס"ק יט אות א). ומש"כ שם שלא להרבות תאוותו, יש להקשות מדברי רבינו הטור (בהנד"מ לפני סעיף ד) שיכול לספר עמה להרבות תאוותו. וכ"כ בש"ע (לעיל ס"ב). וראה בהרחבות לפניני הלכה (הלכות עונה סימן טו סי"ז) מש"כ בזה.

חלק: אבן העזר ג
דפוס: תשפ"א

דף לג ע"א אות ה שורה ד - צ"ל מגזל בעלמא.

שם אות ו שורה א - צ"ל סעיף א)

שם ע"ב באר היטב שורה ג - צ"ל אבל אם.

דף לח ע"א אהלי שם שורה ג - צ"ל התקדשי לי.

שם סוף הדיבור הא' - גם באוצר הפוסקים (ס"ק לו) הביאו דברי הרב ערך לחם, והאריכו בזה, והביאו הרבה פוסקים דס"ל כמור"ם.

שם בדיבור הב' שורה ג - צ"ל התקדשי לי.

שם ע"ב שורה ה מלמטה - צ"ל וכשיודעת אחר (ב"ה בפנים).

דף מ ע"א אהלי שם ד"ה כח שורה ד - צ"ל נשתייר ממנו.

שם ע"ב אהלי שם שורה ג - צ"ל מקפידה כיון שהפקדון.

דף מב באר הגולה שורה אחרונה - צ"ל וכחכמים וכדמפרש.

שם - צ"ל דהא כשעשאם ונתנם לה (וכ"ה בב"י).

שם ע"א אהלי שם סוף הדיבור הא' - אולם באוצר הפוסקים (ס"ק נב סד"ה אפילו) הביאו דברי תלמיד הרשב"א בחידושיו (קדושין ו ע"ב) דאפילו אמרה לו האשה הילך מעות המלוה אינה מקודשת. ע"ש.

דף מג ע"א אהלי שם אות ד שורה ג מלמטה 'וכן יש לפרש אליבא דרש"י ז"ל בב"ק' - וכ"כ באוצר הפוסקים (ס"ק מז הערה א) בשם ספר ימי שלמה על הרמב"ם.

שם אות ה שורה ד מלמטה - צ"ל כאביי לעיל.

דף מז ע"א שורה ג - צ"ל וכן בחו"מ.

דף צא ע"ב שורה ג מלמטה - צ"ל יש בכוחם.

דף צב ע"א ד"ה ובגמ', שורה א - צ"ל רב קרוב.

שם ד"ה וצ"ע, שורה ב - צ"ל כ"ה בב"מ.

שם שורה ד - צ"ל לזכות בו, יבואו.

שם ע"ב אות ב שורה ד - צ"ל מפרשים שהפקירו חכמים.

דף צג ע"א ד"ה ואכתי, שורה ד - צ"ל את קדושיה.

שם שורה ה - צ"ל להפקיר את.

שם אות ד שורה א - צ"ל שפירשו (התוס' רי"ד עח ב),

שם שורה ה - צ"ל צריך קנין.

שם ע"ב ד"ה ונראה, שורה ו - צ"ל קידושין שייך.

שם שורה י - צ"ל להויה, גיטין לקידושין, ואם תקנו בגיטין.

שם שורה יד - צ"ל וחכמים יכולים לתקן.

דף צד ע"א ד"ה שניהם, שורה ו - צ"ל מגורשת כל עיקר.

שם ד"ה וי"ל, שורה ח - צ"ל אז פירשוה.

שם שורה ד מלמטה - צ"ל יש להשתדל.

דף צה ע"א אות ג שורה א - צ"ל והנה הח"מ.

דף צט ע"ב ד"ה והקובץ, שורה ד - צ"ל להצילו בחינם.

שם שורה ה - צ"ל מהמבואר במשנה.

שם שורה ו - צ"ל אשתו אין אשתו.

שם שורה יב - צ"ל חייבת בתשלום.

שם ד"ה ברם, שורה ב - צ"ל לשלם דמי.

דף קיז באר הגולה שורה ג - צ"ל דרבוותא הלכתא (כ"ה בש"ע הוצאת לשם).

שם ע"א ד"ה ואם, שורה ג - צ"ל שכתב בסעיף.

שם בסוף הדיבור - ואולי אין נפ"מ בזה כי הספק על שווי הנייר הוי דרבנן כמ"ש בבית שמואל (אות ד).

שם ד"ה ואינו, שורה ד - צ"ל רבא ורבינא.

שם ד"ה וצ"ע, שורה ג - יש למחוק את הנקודה האחרונה.

שם ע"ב אות ג שורה א - צ"ל רבא ורבינא.

שם שורה ב - צ"ל מקודשת. וטעמם.

שם אות ד שורה ג מלמטה - יש למחוק את הפסיק האחרון.

דף קיח ע"א אות ה שורה ז - יש למחוק את הפסיק.

שם ד"ה וי"ל, שורה ו - צ"ל בדעתו של.

שם שורה יא - צ"ל כי מ"מ.

דף קכד ע"ב ד"ה ויש, שורה ו - צ"ל האסור בהנאה.

שם אות ה שורה ג - צ"ל שהזכיה בעל.

דף קלא ע"א שורה יב - צ"ל להתיר ליתן.

שם ע"ב ד"ה ובטעמו, שורה א - צ"ל מפני שתופסים.

שם שורה ד - צ"ל ומשפט וצדקה.

דף קלח ע"ב באר היטב שורה ד מלמטה - צ"ל הב"י כמו שכתב (וכ"ה בש"ע הוצאת לשם).

שם שורה ב מלמטה - צ"ל שני שלוחים (וכ"ה בש"ע הוצאת לשם).

דף קלט ע"א שורה ד מלמטה - צ"ל וקובץ שיעורים ב"ב.

דף קמח ע"א ד"ה אם הא', שורה ז - צ"ל אז יקדש.

דף קמט ע"א אות ד שורה ז - צ"ל ועוד שהרי.

שם ע"ב סוף הדיבור הא' - וי"ל דהרמב"ם לשיטתיה בהלכות תשובה (סוף פרק ה') דס"ל שיש סתירה בין ידיעה ובחירה, והתשובה לזה ארוכה מארץ מדה, ולא ביארה (וראה בהשגת הראב"ד ובכסף משנה ובאור שמח שם). ולכן הרמב"ם בתשובתו רצה לבאר הדברים באופן שרוב הציבור יוכלו להבינו.

שם אות ב שורה ב - צ"ל איניש אחרינא.

שם סד"ה ותמוה הא' - וי"ל שזה נכלל בתירוצו שתבוא לרשותו לאחר מכן, וכמו שביאר בזוהר הקדוש (לך לך דף צא סע"ב. ועי' בפי' מתוק מדבש שם) שהמבקש רחמים שנושא את שאינה ראויה לו, סופו שימות כדי שישאנה מי שנגזרה לו מתחילה.

דף קנ ע"א ד"ה הרי, שורה ז - צ"ל אחותה גרושה.

שם שורה י - צ"ל יש לה.

דף קנא ע"א ד"ה והנה, שורה ב - צ"ל כתב על.

דף קנב ע"א אות ג שורה ד - צ"ל מחזיקין בשאר.

שם ד"ה שתיהן, שורה ד - צ"ל או שמא מדובר.

שם בסוף הדיבור - ועי' בבאר היטב (אות כא) שכתב בנידונו דלא מהימנינן להו משום קנס. ולכאורה ה"ה הכא שיש לקונסו על מה שעשה. ואולי דווקא היכא דקנסו חז"ל יש לקונסו, הלא"ה לא. ועי' באוצר הפוסקים (ס"ק סו אות א).

שם בסוף העמוד, שורה ג מלמטה 'מהמשנה בקידושין' - וכ"כ בבית יוסף.