יום ראשון, 11 באוגוסט 2024

מעשה צדיקים

 שם הספר: מעשה צדיקים (ב' כרכים)

מחבר: רבי אברהם כלפון

דפוס: תשפ"ד (מהדורה רביעית)


בפתח הספר, בעמוד ההקדשה לע"נ כהר כיכי חיים נגר, שורה טו - יש להעביר את הפסיק שבראש השורה לסופה.

שם שורה יז - יש להעביר את הנקודה שבראש השורה לסופה.

בעמוד ההקדשה לע"נ רבי שמעון יהושע חירארי, שורה ב - יש להעביר את המרכאות שבראש השורה לסופה. וכן יש לתקן בעמודים הבאים.

במבוא עמוד ג הערה ב שורה א - צ"ל השמטות והוספות.

עמוד יג הערה כו - ראה מה שדנו בזה בפורום אוצר החכמה.

עמוד מז ד"ה כפי, שורה אחרונה - צ"ל ב"לקט הקציר".

שם ד"ה כעבור, שורה ב 'ספריה' - ראיתי את ספריית משפחת ג'רמון בעי"ת מילילייא יע"א, שכן קנה אותה רבי יצחק אלמושנינו ז''ל והיתה בביתו שנים רבות עד אשר התחיל הבית להתמוטט והעבירוה לכמה מקומות. ובה ספרים עתיקים יקרי הערך, וכן הערות כ"י מחכמי המשפחה בגליונות כמה ספרים, ואף הקדשה אחת בכ"י הרב חיד"א.

עמוד מח ד"ה מסכת, שורה ד - צ"ל הארץ ישראלי.

עמוד מט סוף הערה קיא - וראה באתר ווינרס צילום ספר פרי חדש המעוטר בהגהותיו של מהר"ר אברהם כלפון ושל מהר"ר אברהם אדאדי גם יחד.

עמוד ס ד"ה וישלחו, שורה ג - צ"ל אינך נזהר.

שם הערה ו - וראה לעיל (עמוד נו ד"ה ואחר התפילה) שבנידון אחר של רוח אחת, האר"י אמר למהרח"ו לא להוציא בלילה. ואולי שאני הכא שהיתה רוח של חכם, וכמ"ש לעיל (בתחילת העמוד הקודם) שאינה רוח רעה. ע"ש.

עמוד סה הערה כא 'בו יש בית כנסת' - ראה עוד עליו באתר הידברות.

עמוד עג בסופו - יש להוסיף את ההגהות שכתב בכתב ידו בשולי ספריו, ראה מה שכתבתי בגליון לעיל (עמוד מט) ולהלן (עמוד צ).

עמוד צ שורה א 'סדר הדורות' י וראה באתר בית המכירות בידספיריט את הגהות מהר"א כלפון בכתב ידו על ספר סדר הדורות.

שם הערה לד - צ"ל יוסף בן.

בגוף הספר עמוד ו סימן ד ד"ה מעשה, שורה א 'הרב' - וראה עוד בזה בפורום אוצר החכמה.

עמוד ט טור ב הערה ב - וראה עוד בזה בפורום אוצר החכמה.

עמוד יב סוף הערה א - וראה עוד בפורום לתורה.

עמוד פב סד"ה פעם אחת הלשינו - וראה באתר בית המכירות קדם את מכתב בית הדין בתונס שהם גרמו לכך שיגרשו את מהר"ר אברהם לולו מן העיר. והוסיף על זה אחי ידידי מהר"ר יוסף נר"ו: גם שלחו לי כתב יד מאחד מרבני איטליה שהאריך עליו בדברים נוראים, ומצד שני גם הביאו פסקים שלו באריכות. עכ"ל.

עמוד קיב הערה ו ד"ה אכן 'קשה להולמם' - ועי' בס' בית יוסף להבה למהריח"מ אבוחצירא נר"ו שהאריך בזה.

עמוד קיג סוף הערה ז, כ' ש'שלמה בחירי' הוא מהר"ש אלקבץ - והוא פלא. ואולי הטעם שמיאן ברבי שלמה מלכו הוא כי כתב הרב המחבר להלן (ס"ס רסג) שי"א שניצל ממוות.

עמוד קכא ד"ה ומסרו 'יהושע יושב על כסא מלכותו' - וראה בדברי האחרונים שדנו אם ליהושע היה דין מלך.

שם הערה א שורה אחרונה - צ"ל אוצר מדרשים. וכן להלן.

עמוד קמו סוף הערה ג - וראה עוד בתקנות חכמי מראכש (סימן ז).

עמוד רעו הערה א ד"ה לאחר, שורה א - צ"ל נותן האבר"ך.

שם בסוף הערה א - וראה עוד ב'דעת - כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה' (גליון פג עמוד רלט בהערה).

עמוד רעח ד"ה ומהיום, שורה ט 'רבים מחכמי הארץ' - ראה בס' חמדת יוסף למהרי"ח מזרחי מה שהביא על ענין זה מדברי הרב חיד"א בכ"י.

עמוד רפ הערה כב - וראה בדברי הרב חיד"א הנ"ל שכתבם כנראה לאחר שהביא מדבריו בספריו הרבה פעמים.

עמוד שב הערה יג, בדבר קבורת הרמב"ם בטבריא - ועי' בס' טובת מראה להרמ"ז ז"ל (מהדורת תשפ"א עמוד רמא הערה קנז) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.

עמוד שג אות ד, שהרמב"ם למד תורת הקבלה בסוף ימיו - וראה עוד במש"כ בס"ד בגליון ס' המבוא לספרי הרמב"ם (עמ' 41).

עמוד שע הערה ב - עי' בס' פאס וחכמיה בזיהוי צמח זה.

עמוד שעד סימן רג בכותרת - צ"ל הרב חסדאי (שכן בטיטואן ניקדו חי"ת זו בפת"ח).

שם הערה א שורה ג - צ"ל ו'משמרת הקודש'.

עמוד שיז הערה ג, בדבר קבורת הרמב"ם בטבריא - וראה עוד לעיל (סוף עמוד שב) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.

עמוד שכג סימן קסא - וראה באתר מרכז מורשת יהדות לוב שהביאו ממה שכתב כאן הרב המחבר והוסיפו עליהם.

עמוד תצו הערה ה, על הגרף פוטוצקי - בפורום לתורה הביאו מדברי הרב המחבר ראיה לאמיתות מעשה זה.

שם בסוף ההערה, על מהר"ר משה הלוי לנדא - וכתב אחי ידידי מהר"ר יוסף נר"ו בס' תולדות חכמי מראכש כ"י בערכו וז"ל: מו"ה משה הלוי אשכנזי לאנדא
בס' חפץ נחמד למו"ה מכלוף אוחיון עמ' 47ב תשובה ממנו: כך השיב החכם השלם הדו"מ הרב המובהק כמוהר"ר משה הלוי אב"ד ור"מ דק"ק ווסילויץ מפולונייא. [ראה על עיירה זו ב"ספר ווייסליץ"].
חותם עם מו"ה אברהם קורקוס ורבני דורו בשו"ת חפץ נחמד וגנת ורדים הרבה פעמים. ראה במבוא. וגם בכת"י משפט וצדק של מו"ה יעקב בן עטר מאזמור.
עיין שו"ת נר מערבי ח"א סי' ק"י שעמד לדין החכם השלם כה"ר משה הלוי אשכנזי לנדא בשנת תקמ"א. ועיין תשובות חכמי מראכש (סי' ) פס"ד מחכמי מראכש בענין הנז' שרצה לבנות בית הכנסת בעיר אצווירא, ולא הניחוהו בעלי בתי כנסיות אחרים.
עיין מ"ר ח"ב (תקנות חכמי מכנאס ח"ב עמ' תרכ"ב) שכתב על פי נר מערבי הנז' שהוא מחכמי אצווירא.
ראה עליו בשו"ת תנא דבי אליהו הצרפתי ח"א אה"ע סי' לה.
בכתב יד כמוהר"ר משה קורקוס בן כמוהר"ר אברהם: "כן שמעתי מהחכם השלם והכולל כהה"ר משה הלוי אשכנזי סג"ל נר"ו מהמבורג". ע"ש.
ראה מן הגנזים.
[גם חכמי תונס מזכירים רב עם שם כזה, וכנראה הוא אחר שנהרג בשנת תקכ"ז. ופלא ששמותיהם וכינויהם שווים לגמרי:
צפנת פענח לרבי צמח הכהן מתונס (עמ' צ"ז) שמביא שמועה מפי רבי משה הלוי השכנאזי. ונזכר גם בספר שערי רחמים לרבי רחמים חורי (דף י ע"ד): שמעתי מהחה"ש משה הלוי האשכנזי ז"ל. ובספרו כסא רחמים (ב"ק י ע"א בד"ה כגון פפא בר אבא): והחכם הרב רבי משה הלוי אשכנזי פירש. וכן הזכירו לימודי ה' (דף מב ע"ד): נשאלתי מאת הרב המובהק כמהר"ר משה הלוי אשכנזי ז"ל.
ועיין תולדות חכמי תונס (עמ' פה) שבליקוטים שבסוף לקט הקציר לרבי אברהם כלפון כתב "מצאתי בס' כ"י מהר"ר משה הלוי לנדא תלמיד הרב בעל שם טוב ונתוועדתי עמו בשנת התקכ"ז בטראבלס ובעוה"ר נהרג באיי ג'רבא הי"ד". מובא במעשה צדיקים סי' רפט בהערה].