שם הספר: שמש מרפא
מחבר: רבי שמשון רפאל הירש
דפוס: ניו יורק תשנ"ב
כ' בפורום בחדרי חרדים: במצוות ר' שמעון [כצ"ל] שוואב לא נכללו בו כמה מאמרים. ע"ש. וע"ע שם.
דף ב ע"ב שורה א 'היוצאות' - עי' בזה בס' מועד לכל חי (סימן יא אות נג-נה).
דף ד ע"א ד"ה ולא, שורה ג 'קידוש ליל שבת בביהכ"נ' - עי' בשו"ת יחוה דעת למהר"ע יוסף (ח"ב סימן לד).
דף ה ע"א ד"ה אכן, בענין הפיוטים בתפילה - ראה עוד בקו' הפסקים (הנדפס גם בס' אהלי שם א"ח ח"ה), ועי' במש"כ בס"ד בגליון שם.
דף ו ע"א סד"ה באשר - ומהרא"ז מרגליות בסוף קונטרס שפה נאמנה (הנדפס בקובץ תל תלפיות שנת תרנ"ו סימן עה, ונדפס גם מצורף לספר מקדש מעט למהר"ש סופר, ונדפס גם בתוך 'אוצר ספרי ר' אפרים זלמן מרגליות') כתב שמנהג זה בא מכת ש"צ. ע"ש. ועי' בשו"ת צאן יוסף (סימן לג) בענין שימוש ב'פיאנו' בשבת ע"י גוי.
שם אות ב שורה ג 'בשום אופן אין בו משום הסכמה לדבר לכתחילה' - עיין בשו"ת יחוה דעת למהר"ע יוסף (ח"ב סימן ז ד"ה אמנם) שפסק כן להלכה ולמעשה (כד' מר"ן).
שם סוף אות ג - צ"ע דהרי הא והא כלי שיר הם, ואין לומר דתרי מיני שבות הם.
דף ח ע"ב ס"ס ג - עי' בשו"ת יחוה דעת למהר"ע יוסף (ח"ב סימן ו). וע"ע בס' ילקוט יוסף ח"א (הלכות קדיש וקדושה סעיף ז), ובשו"ת תשובות והנהגות (ח"א סימן תשע), ובתשובות מהרי"י קניבסקי ומהרי"ש אלישיב שנדפסו בס' 'עצות והדרכות עפ"י הקהילות יעקב' להר"מ גרינוואלד (עמוד סג ואילך).
דף ט ע"א שורה א 'לא להרשות לבעל תפלה' - וכן פסק בשו"ת יחוה דעת למהר"ע יוסף (ח"ב ס"ס ה), ובספרו שו"ת יביע אומר (ח"ו א"ח סי' ז או' ד-ה, וח"ז א"ח ס"ס יד). ובס' נאות דשא על קהלת למהר"א שלם ז"ל (עמוד ק) כתב דברים כדרבונות על החזנים הכופלים תיבות. ובשו"ת אור לציון (ח"ב פ"ז אות לט) גם הוא החמיר בזה, אלא שכתב שאין למחות ביד הכופלים. ובס' ושמואל בקראי שמו (ח"ג עמוד רמט והלאה) כתב לגעור במי שמיקל בזה. עש"ב (ומה שציין שם בדף רסז ע"ב לשו"ת שמש ומרפא, הכוונה היא לשו"ת שמש מרפא, וט"ס הוא). וציינתי לדבריו במכתבי הנדפס בקו' מרי"ח ניחוח (גליון רפד דף ל סע"ב).
שם ס"ס ה - ועי' בשו"ת מנחת אביב (עמוד רו) ובשו"ת רבי יהודה בן עטר (א"ח סימן יא) ובדברי המגיה שם.
דף יט ע"א ס"ס יב - ועי' למהר"א ענתבי בס' חכמה ומוסר (דרך חקיך אות נח) שהחמיר בזה להמחמירים בחו"נ. וע"ע בשו"ת חבלים בנעימים (ח"א סימן ז).
דף כג ע"א בסוף הדיבור הא' - וכ"כ בס' ערוך השולחן (סימן תקנא אות ז) שבמקום הכרח וכשיש צורך בדבר מותר. וה"ד להלכה בשו"ת יחוה דעת למהר"ע יוסף (ח"א סימן לו). ע"ש.
שם ע"ב בסוף הדיבור הא' - ובשו"ת עין יצחק (ח"א חאו"ח סימן ב) ובשו"ת אגרות משה (חיו"ד ח"ב סימן צ) כתבו להחמיר בזה אם מפריע הדבר לנשים הטובלות. ועי' בשו"ת כוכבי יצחק (ח"ג סימן נה אות ג) ובקובץ מרי"ח ניחוח (גליון קב עמ' ו-ז) ובמש"כ בס"ד בחי' הש"ס כ"י (ב"ב נז ע"ב).
דף לא ע"ב ס"ס כב - ועי' בס' חזון עובדיה - פסח למהר"ע יוסף (מהדורת תשל"ט דיני מצה אות ח).
דף לב ע"א ד"ה דלפי - דברים אלו הובאו ע"י מהר"י ענבל נר"ו בס' תורה שבעל פה (מהורה מתוקנת עמוד קעז). ע"ש.
דף מו ע"א שורה ב 'מין מלח הוא' - עי' בשו"ת תורה לשמה (סימן תק) ובשו"ת יביע אומר (ח"ד י"ד סימן ב והלאה) ובס' מלאכת אופיר על הלכות מליחה (סימן ה סעיף ז).
שם ע"ב סימן לט - עי' בקובץ המעין (תשרי תשע"א עמוד מז).
שם ד"ה ב"ה - צ"ל פראנקפורט ע"מ, (כ"ה במקור).
דף נא ע"א סד"ה וא"כ - עי' בס' טבילת כלים למהר"צ כהן (פ"ב ס"ב).
שם סד"ה ומה - עי' בס' טבילת כלים למהר"צ כהן (מבוא אות ח).
שם סימן מה שורה א 'אינו נאמן בכל דבר' - וכ"כ בשו"ת חתם סופר (ח"מ ס"ס קצה). וה"ד בס' קן סופר למהר"ח סופר (הנספח לס' תולדות סופרים, לונדון תשכ"ג, סימן קטז).
