יום שלישי, 8 במאי 2018

שם הספר: מלכי רבנן
מחבר: רבי יוסף בן נאיים
דפוס: ירושלם תרצ"א

ספר זה נדפס שוב במהדורת צילום זה שתי פעמים.

במהדורה האחרונה (בהוצאת מכון מלכי רבנן בשנת תשנ"ח) נוסף:
- צילום הקדשת הרב המחבר ז"ל בכתב ידו למהר"ר שלמה הכהן ז"ל (מח"ס לך שלמה ועוד).
- מפתחות בסוף הספר.

עיין בספר מצבות מראכש ובגליון שם, שם יש מידע נוסף על חכמי מראכש.

בהסכמת מהר"ר אבנר ישראל הצרפתי ז"ל, ד"ה וכגון שורה ג - צ"ל החכם הלז.

בהסכמת מהר"ר שמואל מלכא ז"ל, בעמוד הראשון בשורה האחרונה - צ"ל ואת גדלו.

בדף י סע"א, בערך מהר"ר אברהם ישראל מאלקצר - עיין בשו"ת ויאמר יצחק (ח"א סימן יב) דין ודברים שהיו בינו לבין קהל אלקצר.

בדף יב ע"א, בערך מהר"ר אברהם ביבאס - ועוד היה מהר"ר אברהם ביבאס ז"ל אב"ד טיטואן בדור האחרון. וסיפר לי המו"ן יוסף חיים ן' דילאך נר"ו בעי"ת טיטואן יע"א בש"ק פרשת תצוה תשע"ח, שכשמלו את גיסי מהר"ר עמרם שוקרון נר"ו היה זה ביום שבת, והיה א' שצילם בהחבא, והיה זה באמצע בחיתוך, וכשראה רבה של העיר מהר"ר אברהם ביבאס ז"ל את הפלאש, אמר שלא ימשיכו בחיתוך עד שאותו אדם יצא מהמקום, וכן היה.
גם סיפר לי הנ"ל שם, שהמנהג היה שמביאים לרב העיר את נוסח המצבה כדי שיאשר אותה, ופעם הביאו למהר"ר אברהם ביבאס נוסח שבו כתוב שהיה משכים לבית הכנסת וציוה למוחקו באומרו שזה דבר פשוט שכל אחד עושה ואין בזה מעלה.
ועיין גם עליו בתחילת ספר דרך אמונה ח"א לבנו מהר"ר שמואל נר"ו מירושלם.

בדף לד ע"ג, בערך מהר"ר חיים ן' עטר - אמר לי ברבאט הרב מנחם אדהאן נר"ו (בסיון תשע"ח) שביתו של מהר"ח עדיין קיים בסאלי ליד השוק הנקרא סוק אל חינא וחלונותיו קטנים ונראה שהשכינה שורה שם. גם סיפר לי שבאו אנשים מאנגליא כדי לקנות את הבנין שבו היתה ישיבתו של מהר"ח בסאלי, אולם לא הישמעאלים בעלי הבנין לא הסכימו למוכרו להם.

בדף מא ע"ג, בערך מהר"ר חנניה ארובאץ - סיפרו לי בטיטואן ביום א' תשא תשע"ח, שהוא ה'צדיק די לה פיאדרה' הקבור שם בבית החיים מצד שמאל, ונקרא כן על שם האבן הגדולה שנפלה מהשמים על קברו, כי הוא נכנס בטעות למסגד, ודנוהו להיות מוסלמי, ומת, ורצו לקוברו אצל המוסלמים, ולקחוהו בלילה היהודים וקברוהו בבית החיים, ורצו המוסלמים לקחתו שוב, ונפלה אבן גדולה מן השמים וכיסתה את קברו. והנשים בחודש הט' להריונן היו עולות לקברו והיו זורקות מטבע לבור שליד קברו, ואחר כך מניחות על כריסן את מטהו של מהר"ר יצחק ן' וואליד והיו יולדות ללא קושי.
אולם מהר"ש דיין נר"ו (מח"ס עטרת שלמה) אמר שהצדיק די לה פיאדרה אינו מהר"ר חנניה ארובאץ.

בדף מג ע"ג, בערך מהר"ר חסדאי אלמושנינו - הוא קבור בבית החיים בטיטואן במעלה ההר, לא רחוק מהצדיק 'די לה פיאדרה' (עיין לעיל בגליון דף מא ע"ג), והיה עולה על קברו מהר"ר יהודה אביקציץ ז"ל בערב יום הכיפורים לעשות שם התרת קללות ולאסוף כסף לצדקה, שכן הרבה אנשים היו עולים שם באותו יום . כן סיפר לי המו"ן שלם ן' דילאך נר"ו בהיותי בטיטואן ביום א' פר' תשא תשע"ח.
והוסיף בזה אחי ידידי מהר"ר יוסף נר"ו: עיין במשמרת הקודש הנדפס מחדש בתולדות המחבר שהאריכו.

בדף מד סע"ד, בערך הרמ"ז מהר"ר יהודה אוחנא - נמצא חתום באגרת מרבני מכנאס בס' אוצר גנזים (עמ' קפט), ומשם הועתק בס' תקנות חכמי מכנאס (עמ' קצה ועמ' קצט). ע"ש. כתב עליו בס' אוצר המכתבים ח"א (סימן קנג). נזכר בס' אוצר השירה והפיוט ח"א (עמ' שנט).
ויש להעיר במש"כ הרב המחבר 'טובת מראה לנכדו הי"ו', שכן הרמ"ז מהר"ר רפאל אוחנא ז"ל נדפס בשנת תרס"ב.

בדף נב ע"ג, בערך מהר"ר יהודה זאבאלי - סיפרו לי מהמשטתחים על קברו לפני רבות בשנים ביום ההילולא בל"ג בעומר, שכשהיו מדליקים אש על קברו, היו רואים בחלון שהיה מעל הקבר את דמות פניו, וכולם היו מריעים בשמחה שרואים את הצדיק.
גם מהרי"מ טולידאנו ז"ל הזכירו בספר קברי הקדושים במרוקו כ"י (ערך רבי יהודה ג'אבאלי), וכתב שמשתטחים על קברו רבים, ויש בית בנוי עליו, ואומרים שנפטר בשנת תק"מ. והו"ד בספר מן הגנזים (ח"י עמוד רמז).
וחידשו את הבית שעל קברו שוב בשנת תשע"ח, ראה את התמונות כאן.

בדף נד ע"א - יש להוסיף את מהר"ר יהודה ליאון כלפון רבה של טיטואן לפני מהר"ר אברהם ביבאס הנז' לעיל, ונפטר בלא בנים, ונקבר בטיטואן.
ובמבוא לשו"ת מעלות לשלמה כתב שהיה רבה של נאדור, אולם בגוף הספר כתוב (בחלק אבן העזר ר"ס לג) שהיה אב"ד טיטואן. ועיין שם (מסימן כה והלאה) מו"מ בין הרב המחבר למהרי"ל כלפון.
ואמר לי המו"ן יוסף חיים ן' דילאך נר"ו בהיותי בטיטואן בש"ק תצוה תשע"ח, שפעם הגיע לטיטואן א' מיהודי דרום מרוקו לבוש במלבוש המסורתי (ג'וחה), ובמוצאי שבת, מיד אחר התפילה, הוציא סיגריה מכיסו להתחיל לעשן, ואמר לו רבה של העיר מהר"ר יהודה כלפון שיסתלק מן המקום (כי הביא את הסיגריה בכיסו מלפני צאת השבת) והזהירו שלא יחזור עוד.
גם סיפר לי שהגיע פעם לאחד מבתי הכנסת בטיטואן רב אחד מארץ ישראל וכשראה שאומרים הלל ביום העצמאות, אמר להם שלא כן הוא. וכשנודע הדבר למהר"ר יהודה כלפון הזהירו שאם יחזור על מחאתו יאסור עליו את הכניסה לבתי הכנסת בטיטואן, שכן תמך הוא בתנועה הציונית ואף שלח מכתב תמיכה (ע"י המו"ן אברהם ישראל שנסע מטיטואן לקונגרס זה) לקונגרס הציוני בבזל, ושמכתב זה הינו במוזיאון בתל אביב. ועי' בזה מאורות אברהם.
מכתב בחתימתו מופיע באתר בידספיריט.
באתר מורשת מרוקו יש את תולדותיו ועמדתו בקשר לציונות.
והעיר בזה אחי ידידי מהר"ר יוסף נר"ו: ראיתי שהיה הרב הראשי של צפון מרוקו מטעם הממשל הספרדית. עיין מלכי רבנן חלק ב.

בדף נז ע"א, בערך מהר"ר יוסף בן גליל - אולי הוא מהר"ר יוסי הגלילי הקבור ליד השוק הקטן בלראג'י. ונזכר בספר מצבות מראכש (בהקדמה דף כט ע"ב הערה עא) כאחד מחכמי המערב הקדמונים. גם יש קבר של מהר"ר יוסי הגלילי ליד אזמור, עי' באתר בחדרי חרדים ובאתר מידע לדרך. ושוב שמעתי (ממשפחת ן' שלוש מלראג'י, במילילייא סיון תשע"ח) שמהר"ר יוסף הגלילי הקבור בלראג'י היה יושב עם 'פקי' אחד (איש דת מוסלמי) ומשוחח עמו בזמן מלחמת העולם ונפלה עליהם פצצה ונהרגו, ולקחום לקבורה, ואח"כ נגלו בחלום לבני בריתם שעדיין יש שאריות מגופם שם, ומאז החשיבוהו למקום קדוש ליהודים ולמוסלמים, כל אחד מצד אחד. וכנראה מצד שמאל הוא הצד הקדוש ליהודים, שכן שם מדליקים היהודים נרות. עכ"ד. ולא נראים דבריהם, שכן גם ממש"כ מהרי"מ טולידאנו ז"ל בס' קברי הקדושים במרוקו כ"י (והו"ד בספר מן הגנזים ח"י עמוד רמז), שקברו ידוע ונערץ, ולא כתב שנת פטירתו כמו שכתב אצל אחרים, נראה שהיה קדמון.

בדף ס ע"ב, בערך מהר"ר יוסף אלמאליח הב' - האמת היא שנפטר בלונדון, וכמ"ש בכ"י דרשות והספדים. גם בס' אוצר ישראל (ח"ב עמוד מט) כתב כן (הערת אחי מהר"ר יוסף נר"ו).

שם ע"ד, בערך מהר"ר יוסף בן וואליד - עיין מתולדותיו בראש ספרו שמו יוסף מהדורה שניה. וע"ע להלן (בגליון כבוד מלכים דף כא ע"ג). וראיתי את כתב היד של ספרו בדאר לבידא (בסיון תשע"ח) ביד אשה יהודיה, והיא אמרה שהספר קנוהו מערבי אחד.

בדף סב ע"א, בערך מהר"ר יוסף נסים אדהאן - ספרו על תיבת בראשית נדפס, ושמו מעשה בראשית ד' חלקים. דפוס ראשון בסוסה תרפ"ה ודפוס שני בירושלים תשמ"ו. והינם באתר היברו בוקס. ושוב ראיתי שכבר הרגיש בזה הרב המחבר ז"ל בקונטרסו כבוד מלכים שבסוף הספר (דף יב ע"א).

בדף עו סע"ד, בערך מהר"ר יצחק בן וואליד - עיין עוד מתולדותיו בתחילת ספר שמו יוסף (מהדורה שניה).
ובשנים האחרונות בנו אוהל על קברו אשר בטיטואן.
גם שיפצו בשנים האחרונות ממשלת אנדלוסיה את ביתו (אשר במלאח בטיטואן), שבו בית הכנסת שלו ובית מדרשו.
ואמר לי המו"ן יוסף חיים ן' דילאך נר"ו הוא ואחיו המו"ן שלם נר"ו בעי"ת טיטואן יע"א בש"ק פרשת תצוה תשע"ח, שהיה מצאצאי גרים. אולם לכאורה לא נראה כן ממש"כ בנו מהר"ר שם טוב בסוף הקדמתו לשו"ת ויאמר יצחק, שזכות אבותיו ותורתם יהיה בעדינו למגן וצינה. גם ראיתי במילילייא (מוצ"ש בהעלותך תשע"ח) כתב יד המתאר את הצדיק למשפחת ן' וואליד (מקאסטיליה) הקבור בכאריית ארכימאן (הכפר מופיע בגוגל מאפס), אלא שהראיות מתבססות על חלומות בלבד. ע"ש.
ועיין בגליונות ספר מגן אבות יורה דעה (עמוד שיב) שלא נהגו לעשות לו השכבה.
גם אמר לי אז המו"ן יוסף חיים ן' דילאך נר"ו הנז', שמהר"ר יצחק בן וואליד לא היה יוצא מביתו (ששם היה בית מדרשו ובית הכנסת שלו) ביום השבת. פעם אחת יצא מביתו בשבת לבקר את בן דודו שהיה חולה, וכשחזר ראהו מהר"ר מנחם אבודרהם בדרך והזמינו לביתו, ולא רצה, אולם תפשו רבי מנחם לרבי יצחק, שכן רבי יצחק היה נמוך קומה, והכניסו לביתו בכח. והנה בבית הכנסת של רבי יצחק במקום מושבו (מצד שמאל ליד העמוד, והיום יש שם כסא יחיד) נפלה התקרה, וניצל. ומאז קראוהו לרבי מנחם 'די לוס מילגרוס' ( 'בעל הנסים' בספרדית).
גם אמר לי אז המו"ן יוסף חיים ן' דילאך הנ"ל, ששמע שביום שבת ט' באדר שנפטר בו מהר"ר יצחק הספיק לשמוע פרשת זכור ממיטת חוליו שבקומה העליונה ואחר שעה מועטת נפטר. אולם ראיתי בהקדמת בנו מהר"ר וידאל לשו"ת ויאמר יצחק שכתב שנפטר בליל שבת. ע"ש.
ומטהו היה מלומד בניסים, עי' לעיל (בגליון דף מא ע"ג). ועוד סיפרו לי בטיטואן (בש"ק תצוה תשע"ח) שלקחו מטה זה לירושלם והיה שם בחור שנפצע בתאונת דרכים והרופאים התייאשו ממנו, והניחו את המטה לידו ונרפא, ואח"כ בא להילולא של מהריב"ו בטיטואן וסיפר ברבים את אשר קרהו.
גם סיפרו לי אז שהילולא זו נערכת ברוב עם בשנים האחרונות כי מהריב"ו הגיע בחלום להמו"ן יצחק ן' וואליד נר"ו מאשדוד שהוא מצאצאיו ואמר לו שמדוע אינו עולה על קברו, ונסע מיד לטיטואן וכשהגיע לקבר נודע לו שאותו יום הוא יום פטירת מהריב"ו, ומאז והלאה נוסעים רבים על רברו ביום ההילולא ואף נשארים בשבת שם ומתפללים בבית הכנסת יגדיל תורה יכב"ץ שבאזור החדש.

בדף עח ע"ב - אפשר להוסיף את מהר"ר יצחק אלמושנינו ממילילייא, חותן מהר"ר אברהם ביבאס מטיטואן (הנזכר לעיל בגליון דף יב ע"א), וכתב עליו נכדו מהר"ש ביבאס נר"ו בתחילת ספר דרך אמונה ח"א שהיה מלומד בנסים.
וראה באתר מורשת מרוקו מכתב אליו ממהר"ר יהודה ליאון כלפון.

בדף פד ע"ב, בערך מהר"ר מנחם אבודרהם - עיין במ"ש עליו לעיל (בדף עו סע"ד).

שם, בערך מהר"ר מנחם נהון - והיה בית כנסת שלו במלאח, ועי' במה שאירע בו בשו"ת ויאמר יצחק (ח"א סימן טו).

בדף קד ע"א - יש להוסיף את מהר"ר סעדיה אדאתי. וקבור בין נאדור למילילייא במעלה ההר. ובנו על קברו בנין נאה. וראיתי שם לוח אבן קבוע בקיר הבנין חתום בידי מהר"ר דוד שלמה הכהן אב"ד מילילייא ונאדור, ובו כתוב שמהר"ר סעדיה היה מגולי ספרד. וראיתי בספר על מילילייא שהוציא לאור הרב דוד וואחנון מירושלם כמה מעשיות ותעודות השייכים לקבר זה. הוראות הנסיעה כדי להגיע לקברו אפשר לראותם כאן, וצריך לעלות בשביל עד סופו. אפשר לראות את תמונת השביל המתפתל במעלה ההר ועוד מידע כאן.

בדף קיב ע"א - אפשר להוסיף את מהר"ר שלם זאווי מרבאט, הנפטר לפני שנת ת"ר. וראיתי במלאח ברבאט (בסיון תשע"ח) את בית הכנסת שלו עומד על תלו. וידאו של בית הכנסת ראה כאן. תמונה של בית הכנסת כאן.

בדף קכ ע"ג, בערך מהר"ר שם טוב בן וואליד - גם כתב הקדמה לספרו של אביו שו"ת ויאמר יצחק. ועי' גם בהקדמת אחיו מהר"ר וידאל לספר הנ"ל שהפליג בשבחו.

בדף קכג ע"א, בערך מהר"ר שמואל נהון - מה שכתב שראה פס"ד ממנו, כנראה הוא הנזכר לעיל (בדף קכ ע"ג בערך מהר"ר שם טוב בן וואליד). ע"ש. גם נדפסו מתשובותיו בשו"ת רבי מרדכי ן' ג'ו הנד"מ.

בדף קכה ע"א, בערך מהר"ר שמואל ישראל - סיפר לי המו"ן יוסף חיים ן' דלאק נר"ו בעי"ת טיטואן יע"א בש"ק פרשת תצוה תשע"ח, שהוא ז"ל התיר את הבונואילוס שהיו מטגנים הגויים בחנויותיהם.

כבוד מלכים בדף יא ע"ג, בערך מי מנוחות - נדפס בשנת תרס"ה, וחלק שני נדפס בג'רבא תש"ב, ועוד חלק מספרו זה נדפס בכאזאבלאנכא תשכ"ט, והרב המו"ל קראו בשם 'רב פנינים' (כמו שביאר בהקדמה).

בדף יט ע"ג - יש להוסיף בתחילתו ספר רב פנינים, עי' במש"כ לעיל בגליון דף יא ע"ג.

בדף כא ע"ג, בערך שמו יוסף - נדפס לראשונה בירושלם תרס"ז, ושוב בירושלם תשל"ו.

בדף כג ע"א, בערך תורת אמת - צ"ל תורות אמת, ונדפס במכנאסא תרצ"ט.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה