שם הספר: שו"ת בית הלוי
מחבר: רבי יוסף דובער הלוי
דפוס: תשמ"ו
בעמוד השער 'אבלעמאנן' - בסוף קונטרס זכרון יהונתן חתם את שמו 'אבעלמאן'.
בח"א סימן א סוף אות ג, דף ד ע"ב - עי' במה שהוסיף על זה בלוח הסימנים שבסוף חלק זה.
שם סימן ג אות ב שורה לב, דף י ע"ב 'רק הדיוט דוקא' - עי' במה שהוסיף על זה בלוח הסימנים שבסוף חלק זה.
שם ס"ס כה, דף לח סע"ג - עי' במה שהוסיף על זה בלוח הסימנים שבסוף חלק זה.
שם סימן מ אות ג בהגהה שורה ג, דף סז ע"ג 'דצריך לחזור ולברך' - והריטב"א (פסחים ז ע"ב ומגילה כא ע"ב ד"ה ומאי בשם הירושלמי) כ' שאם שהה כדי לגמור את כל הברכה חוזר ומברך. וכ"כ בס' המכתם (פסחים ז ע"סב). וע"ע בזה בשו"ת יביע אומר (ח"ז א"ח סימן נא אות ו).
שם בסוף ההגהה - עי' במה שהוסיף על זה בלוח הסימנים שבסוף חלק זה.
בדרוש א ד"ה אמנם עוד, דף א ע"ג 'הרי אם אין העני לפנינו, אין עליו חיוב של צדקה' - יש להעיר שיש חיוב צדקה אפילו אם אין העני לפנינו, עי' בס' אוצר פסקי צדקה (סימן א).
בח"ג סימן א אות ח סעיף א שורה כא, דף ח ע"א 'הרמב"ם' - פ"א מהלכות שמיטה ויובל ה"ח וה"י.
שם סימן יז - ע"ע בס' אהלי שם (כתובות סימן נז).
שם סימן כו אות ה שורה ג, דף מב ע"ד - צ"ל לכתחילה דאי דיעבד.
שם שורה ה - צ"ל רשאי להמיר.
שם ד"ה ומה - אולם עי' בס' קרבן אשם למהר"י שכארליש (ריש תמורה) שהקשה אמתני' דהתם דהול"ל בקיצור הכל ממירין ותמורתן תמורה אלא שסופג את הארבעים, וכתב בתירוצו השני דקמ"ל דאף היכא דאין תמורתן תמורה מ"מ לקי. והביא ראיה מזה לדעת הרמב"ם דשותפין וקרבן ציבור אע"ג דאין עושין תמורה מ"מ לקי. ע"ש. והנה אף שהרב קרבן אשם הזכיר בדבריו את דברי רש"י בריש חולין, כוונתו לחולין ב' ע"א, אולם בע"ב כתב רש"י שלא כתבה המשנה הכל ממירין ותמורתן תמורה שהרי תרתי דיעבד למה לי, ושלכן כתבה המשנה לישנא דלא שאדם רשאי להמיר, כדי לומר אח"כ שסופג את הארבעים. וא"כ קושיא מעיקרא ליתא, ואין ראיה מזה להרמב"ם. והרב קרבן אשם אף לא הביא דברי התוס' בחולין (בע"א) שהקשו ע"ד רש"י דהול"ל למתני' למימר הכל ממירים והממיר סופג את הארבעים.
ובעיקר שיטת הרמב"ם בזה, עי' גם בס' עבודה ברורה (ריש תמורה).
ומש"כ הרב קרבן אשם בתירוצו הא' דקמ"ל מתני' דאף בשלו רשאי להמיר, עי' בקול הרמ"ז (ריש תמורה) שכ' איפכא. והו"ד בס' עבודה ברורה (ריש תמורה).
שם סימן נג אות א - ע"ע בקובץ אור המערב (גליון א עמוד לו).
בקו' זכרון יהונתן בעמוד האחרון ד"ה והנה, שורה ח - צ"ל קולא וחומרא.
במפתחות שבסוה"ס - כשכתוב במפתח 'ח"ג שו"ת הגר"ח' הכוונה לשו"ת הגר"ח שבסוף ח"א.
מחבר: רבי יוסף דובער הלוי
דפוס: תשמ"ו
בעמוד השער 'אבלעמאנן' - בסוף קונטרס זכרון יהונתן חתם את שמו 'אבעלמאן'.
בח"א סימן א סוף אות ג, דף ד ע"ב - עי' במה שהוסיף על זה בלוח הסימנים שבסוף חלק זה.
שם סימן ג אות ב שורה לב, דף י ע"ב 'רק הדיוט דוקא' - עי' במה שהוסיף על זה בלוח הסימנים שבסוף חלק זה.
שם ס"ס כה, דף לח סע"ג - עי' במה שהוסיף על זה בלוח הסימנים שבסוף חלק זה.
שם סימן מ אות ג בהגהה שורה ג, דף סז ע"ג 'דצריך לחזור ולברך' - והריטב"א (פסחים ז ע"ב ומגילה כא ע"ב ד"ה ומאי בשם הירושלמי) כ' שאם שהה כדי לגמור את כל הברכה חוזר ומברך. וכ"כ בס' המכתם (פסחים ז ע"סב). וע"ע בזה בשו"ת יביע אומר (ח"ז א"ח סימן נא אות ו).
שם בסוף ההגהה - עי' במה שהוסיף על זה בלוח הסימנים שבסוף חלק זה.
בדרוש א ד"ה אמנם עוד, דף א ע"ג 'הרי אם אין העני לפנינו, אין עליו חיוב של צדקה' - יש להעיר שיש חיוב צדקה אפילו אם אין העני לפנינו, עי' בס' אוצר פסקי צדקה (סימן א).
בח"ג סימן א אות ח סעיף א שורה כא, דף ח ע"א 'הרמב"ם' - פ"א מהלכות שמיטה ויובל ה"ח וה"י.
שם סימן יז - ע"ע בס' אהלי שם (כתובות סימן נז).
שם סימן כו אות ה שורה ג, דף מב ע"ד - צ"ל לכתחילה דאי דיעבד.
שם שורה ה - צ"ל רשאי להמיר.
שם ד"ה ומה - אולם עי' בס' קרבן אשם למהר"י שכארליש (ריש תמורה) שהקשה אמתני' דהתם דהול"ל בקיצור הכל ממירין ותמורתן תמורה אלא שסופג את הארבעים, וכתב בתירוצו השני דקמ"ל דאף היכא דאין תמורתן תמורה מ"מ לקי. והביא ראיה מזה לדעת הרמב"ם דשותפין וקרבן ציבור אע"ג דאין עושין תמורה מ"מ לקי. ע"ש. והנה אף שהרב קרבן אשם הזכיר בדבריו את דברי רש"י בריש חולין, כוונתו לחולין ב' ע"א, אולם בע"ב כתב רש"י שלא כתבה המשנה הכל ממירין ותמורתן תמורה שהרי תרתי דיעבד למה לי, ושלכן כתבה המשנה לישנא דלא שאדם רשאי להמיר, כדי לומר אח"כ שסופג את הארבעים. וא"כ קושיא מעיקרא ליתא, ואין ראיה מזה להרמב"ם. והרב קרבן אשם אף לא הביא דברי התוס' בחולין (בע"א) שהקשו ע"ד רש"י דהול"ל למתני' למימר הכל ממירים והממיר סופג את הארבעים.
ובעיקר שיטת הרמב"ם בזה, עי' גם בס' עבודה ברורה (ריש תמורה).
ומש"כ הרב קרבן אשם בתירוצו הא' דקמ"ל מתני' דאף בשלו רשאי להמיר, עי' בקול הרמ"ז (ריש תמורה) שכ' איפכא. והו"ד בס' עבודה ברורה (ריש תמורה).
שם סימן נג אות א - ע"ע בקובץ אור המערב (גליון א עמוד לו).
בקו' זכרון יהונתן בעמוד האחרון ד"ה והנה, שורה ח - צ"ל קולא וחומרא.
במפתחות שבסוה"ס - כשכתוב במפתח 'ח"ג שו"ת הגר"ח' הכוונה לשו"ת הגר"ח שבסוף ח"א.
