יום שני, 23 בנובמבר 2020

חידושי רבי שמואל בן גיגי

 שם הקונטרס: חידושי רבי שמואל בן גיגי

מו"ל: חברא קדישא מילילייא

דפוס: מילילייא תש"פ


בהקדמה עמוד ג ד"ה למד 'יחד עם אחיו' – תא"מ.

שם ד"ה כשעברו, 'כמוהר"ר חיים ביטון' – מח"ס לב חיים. וע"ע במש"כ בגליון להלן (עמוד יב סימן ח).

בעמוד ד שורה א, 'רבי ימין ביתאן' – שהיה רב הקהילה לאחר מכן עד שנת תש"פ. והוא היה היחיד מבחורי הישיבות שהיה משתעשע עמו.

שם ד"ה תמיד , שורה א – צ"ל מתוקנים היטב.

שם ד"ה נלב"ע, שורה א – צ"ל בן נד. וט"ס היא במצבה שמופיעה להלן בסוף הקונטרס.

בעמוד ו ד"ה בזבחי, סוף שורה ג – צ"ל ישחוט וכתב.

שם ד"ה ולדעתי, שורה ד – צ"ל שיש פעמים.

שם ד"ה בחומת, שורה אחרונה 'וא"ש' – וכבר כתב הרב חיד"א בס' בתי הנפש על הגדה של פסח (דף ד ע"ד) וז"ל: ארחות הדורשים שמראים פנים לכל צד, רק שיהיה סברה טובה או סברת פוסק אחד. ע"כ. וכ"כ עוד הוא ז"ל בכמה דוכתי. והביא דבריו מהרי"ח סופר נר"ו, מח"ס ברית יעקב ועוד, במאמרו שבקובץ מבקשי תורה (גליון טז סימן קפו ד"ה והנראה, דף שפא ע"ב). ע"ש. וע"ע להרב אור החיים ז"ל (ויגש מו ח בסופו).

בעמוד ז ד"ה בס', שורה ד – צ"ל ששים רבוא.

שם ד"ה וכתב 'בזה"ל' – כתב ידו מופיע להלן בסוף הקונטרס.

שם בסוף העמוד – צ"ל נוהגים וכו'.

בעמוד ח שורה ד 'עיין שמו יוסף' – ועי' בקו' הפסקים (הנדפס גם בס' אהלי שם א"ח ח"ה עמוד קצט והלאה ובס' אהלי שם - עושה שלום ח"א).

שם 'אנשי תטוואן' – ואמר לי אחי ידידי מהר"ר אהרן נר"ו, שבביהכ"נ של יצחק פוינכינוס יכב"ץ שבעי"ת מילילייא יע"א, שהוא לאנשי תטוואן, אומרים ב"פ בשבת שירה את הפיוט 'אשירה כשירת משה', אחד במקומו לפני השירה, ושוב פעם לפני קריאת התורה. וביאר הטעם, שבראשונה שינו לאומרו לפני קריאת התורה מחמת הפסק, ושוב לאחר שהוכיחם מהר"ח ביטון ז"ל חזרו לאומרו גם במקומו, ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה.

שם אות ו – וע"ע בס' דרך אר"ץ ובמש"כ בגליון שם.

שם אות ז – וע"ע בס' דברי שלום ואמת למהר"ש עמאר.

בעמוד יב סימן ח – והרעק"א באיגרות סופרים (סימן לח) כתב שאין אדם מעיד על בנו, דלא כמעשה שעשה הרב תפארת ישראל שהסמיך את בנו. ואולי לכן הרב המחבר חזר להתמחות בשחיטה אצל מהר"ח ביטון ז"ל כמבואר לעיל (עמוד ג). וע"ע בספר רבנו חיים עוזר (עמוד כז) שאביו הוסמך להוראה ע"י אביו וחמיו. ועוד שם (עמוד רכב אות יא) תקנה שאין להסמיך קרוב משפחה. ועל מהרש"ז ברויאר כ' בויקיפדיה (בערכו) שהוסמך ע"י סבו.

בעמוד יג ד"ה נמצא, שורה ג – צ"ל אני וזרעי.

שם ד"ה ובתחילת, שורה ב – צ"ל אדוני אבי.

בעמוד יד ד"ה נחמו – צ"ל עמי נחמו נחמו.

שם ד"ה בצער, שורה ה – צ"ל חושבנא טבא ומחה ה' א' דמעה.

בעמוד טז ד"ה AL, שורה ג – צ"ל QUIEN LLAMÓ

בעמוד יז ד"ה AQUEL, שורה ו – צ"ל conmovió

בעמוד יח ד"ה לאות – צ"ל בין עיניך למען.

בסוף העמוד – צ"ל está

בעמוד יט שורה ד מלמטה – צ"ל Shelomó. ונראה שחסר שם הפסוק שאמר שהע"ה.

שם שורה ב מלמטה – צ"ל tefilín

בעמוד כ סימן יג – נדפס לעיל עמוד ז.


שו"ת וחידושי רבינו דוד שלמה הכהן

שם הקונטרס: שו"ת וחידושי רבינו דוד שלמה הכהן

מו"ל: חברא קדישא מילילייא

דפוס: מילילייא תשע"ט


בכריכה: צ"ל רבינו דוד שלמה הכהן.

שם: צ"ל במילילייא.

בעמוד ב 'צילום כת"י' - נדפס להלן עמוד ו.

בעמוד ג ד"ה רבינו 'כמוהר"ר אברהם הכהן ז"ל' - ראה עליו בספר LA POBLACION JUDIA DE MELILLA (עמוד קנ והלאה, ובעמוד רנח), ובשו"ת מעלות לשלמה (במבוא עמוד ג, ובתולדות דובדו וחכמיה דף ג ע"ב). וראיתי להרב אליהו פרץ נר"ו (יו"ר מכון מלכי רבנן באשדוד) שכתב עליו: יש לי את כתב ידו על הלכות שחיטה וטריפות, והייתי על קברו זיע״א במילילייא ועשה איתי נס גדול.

שם ד"ה כבן 'ועיקר תורתו קיבל ככל הנראה מאביו הגדול יחד עם אחיו' - כן הוא גם בשו"ת מעלות לשלמה (במבוא עמוד ג ד"ה ובשנת).

ד"ה כיהן 'העיר נדור' - ראה גם על קברו של מהר"ר סעדיה אדאתי אשר בדרך בין מילילייא לנאדור, שם יש מצבת אבן כתובה בידי הרב המחבר ז"ל.
דרך אגב אזכיר שבית החיים שבעיר נאדור היה ממוקם סמוך לבית הקברות הנוצרי, וחוללו הקברות, וכשהקטינו את בית הקברות הנוצרי, פינו את בית החיים (בשנת תשס"ח לפ"ק), והעבירו את העצמות וקברום הח"ק של עי"ת כזאבלאנכא יע"א בחלק האחורי של בית הקברות הנוצרי המוקטן שבנאדור, מצד ימין לאחר הגדר. ראה המיקום כאן. ותמונות משנת תשפ"ג כאן

שם בסוף הדיבור - נפטר בעי"ת מאדריד יע"א, והוא קבור בבית החיים במילילייא ליד קברו של מר אביו. ושו"ר שכ"כ במבוא לשו"ת מעלות לשלמה (עמוד ג ד"ה ובשנת).

שם ד"ה כל, שורה א - צ"ל לא מש מאהלו.

שם שורה ג - צ"ל בתו מרת.

בעמוד ד ד"ה הקב"ה - יש גם תשובות ממנו בשו"ת מעלות לשלמה (א"ה סימן כה והלאה וסימן מג). ותשובת מהר"א ן' חסין ז"ל שהובאה בשו"ת עטרת שלמה (סימן לב דף שכה ע"א) היא על מה ששאל הרב המחבר ז"ל בענין עגונה א' ממהר"ר יוסף משאש ז"ל.

שם שורה ב - צ"ל ולהעלותם על.

בעמוד ה אות יא - צ"ל מזמור תהלה.

בעמוד ו סימן א - צילום כתב היד לעיל בעמוד ב.

שם ד"ה שליח, שורה ג - צ"ל חא"ח סימן כט.

בעמוד י סימן ד, בענין אי בעי ברכה על כל כוס שתיה בליל הושענא רבה - ראה עוד בילקוט יוסף (א"ח סימן קעח סעיף יא) שהביא דברי הפוסקים בזה. ועי' במש"כ בגליון שם.

בעמוד יב סד"ה זכיתי - וראה עוד במצבת האבן שכתב הרב המחבר ז"ל בבית הכנסת אור זרוע בעירו מילילייא יע"א, ושם כתב שנקרא כן ע"ש אביו של תורם בית הכנסת ששמו היה עקיבה. ובעיקר הענין, ראה עוד בספר טובת מראה להרמ"ז ז"ל (סימן פא), ובמש"כ בגליון שם.

בעמוד יג ד"ה ולפי, שורה א - צ"ל שלא אמר.

בעמוד יט - בהיותי בעי"ת מילילייא יע"א ונתשטחתי על קברו של הרב המחבר ז"ל, ראיתי שהתיבות הבאות אינן מופיעות בנוסח המצבה: 'גדול מרבן שמו', 'איש', לנבונים מתבונן', 'הוא', 'נודעה שלימותו', 'היה לראש פנה', 'ונוח לנשמתו'.