שם הספר: גדרי המועדים - פסח
מחבר: רבי גד סולומון
דפוס: יבנאל תשפ"ב
דף שעג ע"ב, בדבר הקושיא שלכאורה לפי החשבון מלאך המות צדק, ולמה שחטו הקב"ה - ראה בס' אהלי שם לאאמו"ר נר"ו (א"ח ח"ז הגש"פ עמוד סד) שתירץ בדומה למש"כ מוהרא"ש. וראיה לדבר מהתרגום של הפיוט שהיה נהוג בק"ק טאנכיר יע"א, שבו אומרים על החתול והכלב והחוטרא עד מלאך המות שעשו הרע, משא"כ על הקב"ה שעשה הטוב. ויש להעיר שבתרגום הנ"ל מתחיל הפיוט שהגדיר הרע באוכלו אוכמנית שבשדה, ולפי זה החשבון יצדק שמלאך המות הרע ועל כן שחטו הקב"ה.
דף שפב ע"ב שורה טז - צ"ל בשם ומלכות.
ובעיקר הדין, ראה לאאמו"ר נר"ו בס' עושה שלום על הליכות עולם ח"א (פרשת צו...) שכתב לברך בלא שם ומלכות לאחר חצות.
עמוד שצב, בענין ספר חמדת ימים - וראה גם בספר חמדת יוסף שהאריך בזה. וראיתי שכתבו שהביא הרבה מספרים אחרים ללא שם אומרו, ראה בפורום אוצר החכמה. וראה מה שאמר לי מהר"ש דבליצקי ז"ל...
דף שצח ע"ב אות כג, שבני ספרד לא נהגו לברך על ההלל בראש חודש - אולם יש מהספרדים שנהגו לברך, עי' בס' מגן אבות (א"ח מהדורה שלישית עמוד רעז) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.
