בענין עשיית עירוב בפולנקו (ב' חלקים)

שם הקונטרס: בענין עשיית עירוב בפולנקו (ב' חלקים)
מחבר: רבי דוד שוויקה
דפוס: מקסיקו תשע"ה

לקריאת הקונטרסים:
חלק א' בלשה"ק
חלק ב' בלשה"ק
חלק א' בספרדית
חלק ב' בספרדית

ראה כאן מו"מ בדברי קונטרסים אלו. וראה גם בשו"ת מגן שלמה (סימן יד) מש"כ בזה.

בח"א עמוד ב הביא דעת רש"י שעיר שמצויין בה ששים רבוא הויא רה"ר - יש להוסיף שמר"ן בב"י (סימן שמה אות ז) הביא זאת ללא חולק.

שם בהערה הביא מכתב מהר"מ רוזנר נר"ו - ע"ע בשיעורו של מהר"מ רוזנר נר"ו בענין העירוב במנצ'סטר. ובדעת מהר"נ קרליץ ז"ל, ע"ע בספרו חוט שני על מזוזה (עמוד תב) שיש לתקן עירוב אם אין חשש לס״ר, ובני תורה יחמירו.

שם בעמוד ג כתב שתלמידי הגר"מ פיינשטיין ז"ל התנגדו בכל תוקף לעירובין שבפלאטבוש ובורו פארק - יש להוסיף שהוא עצמו התנגד לזה בכל תוקף, עי' בשו"ת אגרות משה (חי"ד ח"ג לאחר סימן קסא). וכ"כ הרב המחבר נר"ו בח"ב (בחלק הלועזי עמוד א) שהגר"מ פיינשטיין ז"ל בעצמו התנגד לזה. ופה המקום להביא מה שאמר לי ר' יצחק פוקס נר"ו שמהר"ר אפרים פישל הרשקאוויטש ז"ל טלטל בעצמו חומש בבורו פארק בשבת הראשונה לאחר שנעשה העירוב.

שם בעמוד ד, דלא בעינן ששים רבוא יהודים דוקא - וכ"כ בס' לקוטי שיחות (חלק לא עמוד רמח ועמוד רנ), ובאהלי שם (סימן שמה ס"ז). ובהגהות איש מצליח על המשנ"ב (סימן שמה ס"ק כג אות א) הביאו דברי האחרונים שכתבו כן.

שם בעמוד ט, שהחזו"א אסר לטלטל ע"י עירוב אפילו בעיירות הקטנות - מצאתי כתוב שמהרד"צ אורדנטליך מר"ו (רב קהילת האשכנזים בביתר עילית) אמר שאילו ראה החזו"א את העירוב בביתר עילית, היה מסכים להקל שם.
ועי' ביומני טאלנא (בתחילתו) שהרב פני מנחם רצה להחמיר בירושלם כד' החזו"א, ואחיו הרב בית ישראל אמר לו לטלטל.
ועי' בקו' גאון יעקב (גליון קה דף ב סע"ב) שהחזו"א אמר ליהודי פ"ת שאם הם יקפידו שלא לטלטל ע"י העירוב, הרחוקים יותר לא יחללו שבת בפרהסיא.

שם, בענין לטלטל ע"י גוי נראית דעתו להקל (וכ"כ עוד בחלק הלועזי עמוד ח) - אולם בח"ב (עמוד א והלאה) כתב להחמיר בזה.

שם בסוף העמוד, שעדיף לשמור על שומרי השבת שלא יטלטלו בעירוב המסופק, מאשר לעשות העירוב להציל את מחללי השבת מעבירה - וכ"כ בס' לקוטי שיחות (חלק לא סוף עמוד רנא).

שם בעמוד יב, בדעת מהר"ע יוסף ז"ל לגבי העירוב - וע"ע בספרו חזון עובדיה על ימים נוראים (עמוד קפט) מש"כ בזה. והעירני אחי ידידי מהר"ר יואל נר"ו ממה שאמר מהר"ר יצחק יוסף נר"ו בשיעורו במוצ"ש פר' בהעלותך תשע"ה, שמהר"ע יוסף ז"ל הסכימה דעתו להתקין העירוב בפלאטבוש, ודלא כדעת מהר"ר יוסף רפול נר"ו, אלא שכתב להם שיראי ה' יש להם להחמיר ולא לטלטל. ע"ש. והובאו הדברים בקובץ בית מרן (גליון ל עמוד ב).

בח"ב עמוד א בענין אמירה לגוי בדבר שיש בו מחלוקת הפוסקים - עי' באהלי שם על הש"ע (ח"ד עמוד קמז).
ובעיקר הענין היה לו להביא מה שצירפו הפוסקים שיטות הראשונים שמרה"י לרה"י דרך רה"ר הוי דרבנן (עי' באהלי שם על הש"ע ח"ו דף יח ע"ב, ובס' שלמא בעלמא ס"ס שכה ובמש"כ בס"ד בגליון שם). ושוב הזכיר כן אאמו"ר נר"ו במכתבו המובא להלן.
וגם היה לו להזכיר הקולות שיש בענין עגלת תינוק, עי' בס' אהלי שם על הש"ע ח"ג (עמוד רה) וח"ו (דף יב ע"ב). והרב המחבר נר"ו הזכיר עגלת תינוק להחמיר בח"א עמוד ט.

שם בעמוד ב, בדעת הש"ע אם יש רה"ר בזה"ז - ע"ע בס' שלמא בעלמא (סימן שכה) ובמש"כ בס"ד בגליון שם.

שם בעמוד ג בהערה כתב שהרב חזון איש מיאן לאכול מדבר שהביאוהו ע"י עירוב - וכתב עוד בזה הרב המחבר נר"ו להלן (עמוד י). ולכאורה קשה מהמבואר בב"י (א"ה סימן קנט ס"ד) בשם תשובת מהר"י וייל שבדרבנן שרי בדיעבד כל דבר שיש פוסקים שמתירים לעשותו לכתחילה. והו"ד בשו"ת מהרש"ם (ח"ה סימן מז) ובס' חזון עובדיה על יו"ט (דף נא ע"ב). ומעשה שבת הוי דרבנן. והכא איכא לצרף מש"כ המשנ"ב בבאה"ל (סימן שיח ד"ה אחת) שלא פשוט הדבר שאין ליהנות ממה שטלטל היהודי בשבת, שכן לא היה שינוי בגוף המאכל. וה"ד להלכה בשו"ת אור יצחק (דף קלב ע"א). ועי' בס' אהלי שם על הש"ע ח"ו מש"כ בזה.
וכבר כתב בספר חוט שני על הלכות מזוזה (עמוד תלג) שאין לסמוך על הנדפס מהנהגות הגדולים לענין מעשה. ע"ש. ועי' בשו"ת אז נדברו (ח"ג עמוד סא ועמוד קנו) ובשו"ת יחוה דעת (ח"ו סימן יט) ובילקוט יוסף על פורים (דף תתה ע"ב) שאין לסמוך על הנאמר בשם החזו"א אם לא נתברר לנו אמיתותו.
גם לכאורה יש להעיר ממש"כ הפוסקים שאע"ג דיחיד ורבים הלכה כרבים, מ"מ בהפסד מרובה יש לסמוך על היחיד, וכ' הש"ך דה"ה לכבוד שבת ויו"ט. ועי' בזה באריכות למהר"א וייס נר"ו בשו"ת מנחת אשר (ח"ב סימן נ) ובמש"כ בגליון שם. וא"כ בנ"ד יש להקל אפי' לכתחילה לטלטל דבר מאכל לכבוד שבת ולסמוך על המקילים בדין העירוב. ואפי' לדעות האומרים דהיינו דוקא בדרבנן (עי' בשו"ת מנחת אשר שם), לכאורה הכא גם יש לומר כן, שכן יש כמה ספיקות וספיקי ספיקות להקל. וכ"ש לדעות האומרים דספיקא דאורייתא לחומרא מדרבנן (עי' בשו"ת מנחת אשר שם). והוסברו הדברים בהרחבה כאן. ובמיוחד גבי עירוב שהלכה כדברי המיקל בו אפי' יחיד נגד רבים, ועי' בשדי חמד (מע' הה' כלל ד) שאף במחלוקת הפוסקים אמרינן הכי.
ובעיקר הדין אם מסקנת ההלכה היא דספיקא דאורייתא לחומרא מדאורייתא או מדרבנן - עי' בס' יסוד האמונה למהר"י קצין ז"ל (קונטרס משמרת הקדושין סימן כג, עמוד רלז) [ודבריו חזרו ונדפסו בשו"ת קציני אר"ץ (סימן לג אות כג)], ובשו"ת יביע אומר (ח"ז חא"ה סימן טו אות ב, דשנ"ט ע"א), ובס' תפארת יצחק (המחובר לספר הזכרון להרב ערך השלחן, עמוד קמד-קמה), ובקונטרס כללי ההוראה למהר"י יוסף נר"ו שבסוף שו"ת יחוה דעת ח"א (עמוד יט-כ).

שם בעמוד ה כתב שבעיר מיקסיקו הולכים בה ס' רבוא הולכי רגל כל יום, ולכן אין להביא בזה מש"כ כמה אחרונים שלא מחשיבים את הנוסעים במכוניות, כי מחשיבים את המכוניות לרשות היחיד - ולא הביא דעות האחרונים שמכיון שהולכי הרגל אינם יכולים לפסוע בתוך הכביש, א"כ אין לרה"ר ט"ז אמה, עי' בס' שערי גדולה (עמוד שפא אות יז-יח) ובס' אהלי שם על הש"ע ח"ו (דף יב ע"א).

שם כתב דלא בעינן שיהיו פתחי רה"ר מפולשים - עיין בס' אהלי שם על הש"ע ח"ו (עמוד יג). וע"ע בס' לקוטי שיחות (חלק לא עמוד רמח ד"ה ע"ב).

שם בעמוד ו, בקולת החזו"א שהרחובות הינן עומד מרובה על הפרוץ - עיין בס' אהלי שם על הש"ע ח"ו (דף יג ע"ב) ובהגהות דרשו על המשנ"ב (אות כה).

שם בעמוד ח, אם המתנגדים לעירוב אינם משתתפים בו - ע"ע כאן ובשו"ת משנה הלכות (ח"ח סימן קנא) ובשו"ת אור יצחק (דף קלב רע"ב).

כיומיים לאחר הדפסת ח"ב של קונטרס זה, יצאה לאור מודעה שחתום בה גם הרב המחבר נר"ו (בה חתמו הרבנים שבעד ונגד העירוב על ב' דברים: א. שכל צד יכבד את דעת הצד השני. ב. שלא יהיה מחלוקת, וישרור השלום בעיר), וכדלהלן:

ומאוחר יותר באותו יום הוציא הרב המחבר נר"ו עוד מודעת הבהרה (בה כותב שאינו חוזר בו מאיסורו, וחוזר על הענין שיש למנוע מחלוקת בקהילה), וכדלהלן:

ובחודש חשון תשע"ו פרסם הרב המחבר נר"ו את המודעה הבאה (בה הוא מודיע: א. שהעירוב בפולנקו אינו תקף ע"פ ההלכה, והמטלטל על ידו הינו מחלל שבת בפרהסיא. ב. אין לטלטל אפילו ע"י נכרי. ג. יש לשמור על השלום ולמנוע מחלוקת וזלזול באנשים אחרים):

וע"ע במה שכתב חתנו של הרב המחבר מהר"ר משה שוואט נר"ו.
ואעתיק בזה מה שכתבתי שם בגליון להעיר על מה שהביא משו"ת אגרות משה שהמכוניות אינן מצטרפות לששים רבוא - הנה שם הביא ראיה מכוורת. ע"ש. ולכאורה ראייתו צ"ע, שכן מסקנתו שם שדווקא מה שהיה במשכן מחייב, ובמשכן לא היה האדם בתוך המזבח אלא מצדו מתחתיו.

וע"ע בענין המכוניות בשו"ת משנה הלכות (ח"ח סימן עה וסימן פא).
ומה שהקשה ע"ד הרב יביע אומר ז"ל שרוב הראשונים שהביא לא הזכירו הא שבעינן שיעברו ס"ר בכל יום - לעד"נ שמכיון שלא כתבו שיעור, יש להשוות דבריהם להאומרים דהיינו בכל יום. ומש"כ בערוך השלחן דהיינו בכל שבוע, צ"ע מה מקורו. אלא אם נאמר כדברי הרב אגרות משה דהיינו בכל רחובות העיר באותו יום, ובעי"ת מיקסיקו יע"א יש ס' רבוא בכל רחובות העיר כל יום.

וע"ע במה שכתב בזה מהר"ר נסים בטיש נר"ו (רב בק"ק הר סיני יכב"ץ במיקסיקו).

גם עי' במה שדיבר בזה מהר"ר בן ציון ואזנר נר"ו, שהוא זה שתיקן את העירוב המדובר.
ויש להעיר במה שאמר שם בפירוש 'מלאכה גרועה' - הראשונים ביארו דהיינו שיש בה חידוש. אמנם נחלקו הראשונים מהו החידוש בה: התוס' ביארו שהחידוש הוא שיש חילוק בין מוציא מרשות היחיד לרשות הרבים לבין מוציא מרשות היחיד לרשות היחיד (תוס' שבת ב. ד"ה פשט. והרמב"ן הוסיף שברשות היחיד מותר לישא אפילו משא גדול, ולרשות הרבים אסור להוציא אפילו כגרוגרת (הרמב"ן הראשון במסכת, וכן כתב הרשב"א)). והאור זרוע (ח"ב סימן פב בשם ר"ת) כתב שיש בה חידוש משום שלא נעשה שינוי בחפץ, שהרי החפץ לא השתנה ע"י ההוצאה מרשות לרשות. וע"ע בזה במשנה ברורה עם איש מצליח (במבוא לחלק ד דף ה ע"ב ד"ה כתבו) ובקובץ מבית מדרשנו (שנת תשעא).
ובמה שאמר שם שמהר"ר נתן פליקילס מח"ס תשובה מאהבה היה תלמידו של הרב נודע ביהודה - שמו היה מהר"ר אלעזר פליקילס, עי' עליו בויקיפדיה.
וע"ע במה שהעיר עליו הרב גם זו לטובה נר"ו בפורום אוצר החכמה.

גם עי' במש"כ בזה אאמו"ר נר"ו בלה"ק ובספרדית.

ושמעתי שמתנגדי העירוב ביקשו ממהראי"ל שטיינמן ז"ל שיחתום על מכתב נגד העירוב ולא הסכים.