שם הספר: שלמי משה על מסכת טבול יום
מחבר: רבי משה שבות
דפוס: תשע"ו
בעמ' ה, ד"ה אפריון, שורה א - צ"ל אפריון נמטי'.
שם, שורה ג מלמטה - צ"ל ויהא רעוא.
בעמ' ח ד"ה ואחד, שורה ג - צ"ל ומתן שהיה.
שם ד"ה ואחרי, שורה א - צ"ל ואסתר אמרה.
בעמ' ט ד"ה והוסיף, שורה ב - צ"ל מבלבול הדעת.
שם שורה ד - צ"ל ולעשות.
בדף צו ע"א ד"ה ולכאורה, מדברי המשנה שמותר לקרוא שם לתרומה בע"ש ע"מ שיחול בשבת, פשט את הספק המובא בשו"ת רעק"א (סימן קנט) אם מותר לעשות קנין בע"ש ע"מ שיחול בשבת - אפשר ליישב דשאני במקום מצוה, וכמ"ש רבינו המרדכי (ביצה פ"ב סימן תרעו), והו"ד בב"י (א"ח סימן תקכז). וע"ע בשו"ת נחמת יוסף (סימן יט) ולמהר"ע יוסף ז"ל בשו"ת יחוה דעת (ח"ג סימן כא), ובספר חזון עובדיה (שבת ח"ו עמוד יד), ובהסכמתו לס' מים ההלכה ח"א, ובס' עלינו לשבח (ויקרא עמוד תרמד).
והעיר לי ע"ז הרב המחבר נר"ו דאי הכי אמאי אסור להפריש תרומה בשבת משום מתקן, והרי היא מצוה. עכ"ד נר"ו. ונומיתי לו דמהאי גופא יש להביא ראיה ממה דלא אסרו משום מקח וממכר, דמהאי טעמא שרי לצורך מצוה, ולכן אסרו משום מתקן דוקא. ושו"ר מש"כ בס' תוספת יום הכיפורים (יומא פג רע"ב) ובספר חזון עובדיה על תרומות ומעשרות (עמוד עדר) ובאתר ישיבת הר עציון. ע"ש.
ובעיקר יישובו של הרב המחבר נר"ו ע"פ דברי מהר"ד פוברסקי ז"ל - אמר לי הרב המחבר נר"ו שתירוץ זה לא מיישב מה שיש להקשות בזה ע״ד מהרש״ז אוירבך ז״ל בס׳ מנחת שלמה (ביצה עמוד יח) מדברי מתניתין.
ובעיקר דינו של רעק"א, עי' בס' ילקוט יוסף על שבת (כרך ב עמוד קמה). ואמ"א. וע"ע בס' חזון עובדיה (שבת ח"ו דף יב ע"א), ובביאורי דרשו על המשנ"ב (סימן רנב סק"א אות ג), ובקובץ 'פנינים משולחן רבינו הגאון רבי אברהם גנחובסקי' (גליון רא עמוד ד).
בדף קג ע"א בשם הרב חזון איש (טבול יום סימן ו אות ז) שהמשנה קיצרה בלשונה, ובאמת מיירי שכפל תנאו - כיו"ב כ' התוס' (כתובות נו ע"א ד"ה הרי).
ובעיקר הקושיא דאמאי לא כתבו הכא גבי תרומה תנאי כפול, י"ל גם לפ"ד מור"ם בדרכי משה (א"ה סימן לח אות ב) בשם הגהות מרדכי (כתובות סימן רצ) דבדבר שאין צריך מעשה בידים לא בעינן תנאי כפול. ועי' בילקוט יוסף (מהדורת תשס"ד א"ח סימן נח אות ה). והפרשת תרומה נקראת דיבור, עי' בקדושין (נו ע"א) ובס' דבר אליעזר למהרא"י וולדינברג ז"ל (סימן ג) ובס' חזון עובדיה על תרומות ומעשרות (עמוד לה).
שם שורה ה - צ"ל שכאן במשנה.
מחבר: רבי משה שבות
דפוס: תשע"ו
בעמ' ה, ד"ה אפריון, שורה א - צ"ל אפריון נמטי'.
שם, שורה ג מלמטה - צ"ל ויהא רעוא.
בעמ' ח ד"ה ואחד, שורה ג - צ"ל ומתן שהיה.
שם ד"ה ואחרי, שורה א - צ"ל ואסתר אמרה.
בעמ' ט ד"ה והוסיף, שורה ב - צ"ל מבלבול הדעת.
שם שורה ד - צ"ל ולעשות.
בדף צו ע"א ד"ה ולכאורה, מדברי המשנה שמותר לקרוא שם לתרומה בע"ש ע"מ שיחול בשבת, פשט את הספק המובא בשו"ת רעק"א (סימן קנט) אם מותר לעשות קנין בע"ש ע"מ שיחול בשבת - אפשר ליישב דשאני במקום מצוה, וכמ"ש רבינו המרדכי (ביצה פ"ב סימן תרעו), והו"ד בב"י (א"ח סימן תקכז). וע"ע בשו"ת נחמת יוסף (סימן יט) ולמהר"ע יוסף ז"ל בשו"ת יחוה דעת (ח"ג סימן כא), ובספר חזון עובדיה (שבת ח"ו עמוד יד), ובהסכמתו לס' מים ההלכה ח"א, ובס' עלינו לשבח (ויקרא עמוד תרמד).
והעיר לי ע"ז הרב המחבר נר"ו דאי הכי אמאי אסור להפריש תרומה בשבת משום מתקן, והרי היא מצוה. עכ"ד נר"ו. ונומיתי לו דמהאי גופא יש להביא ראיה ממה דלא אסרו משום מקח וממכר, דמהאי טעמא שרי לצורך מצוה, ולכן אסרו משום מתקן דוקא. ושו"ר מש"כ בס' תוספת יום הכיפורים (יומא פג רע"ב) ובספר חזון עובדיה על תרומות ומעשרות (עמוד עדר) ובאתר ישיבת הר עציון. ע"ש.
ובעיקר יישובו של הרב המחבר נר"ו ע"פ דברי מהר"ד פוברסקי ז"ל - אמר לי הרב המחבר נר"ו שתירוץ זה לא מיישב מה שיש להקשות בזה ע״ד מהרש״ז אוירבך ז״ל בס׳ מנחת שלמה (ביצה עמוד יח) מדברי מתניתין.
ובעיקר דינו של רעק"א, עי' בס' ילקוט יוסף על שבת (כרך ב עמוד קמה). ואמ"א. וע"ע בס' חזון עובדיה (שבת ח"ו דף יב ע"א), ובביאורי דרשו על המשנ"ב (סימן רנב סק"א אות ג), ובקובץ 'פנינים משולחן רבינו הגאון רבי אברהם גנחובסקי' (גליון רא עמוד ד).
בדף קג ע"א בשם הרב חזון איש (טבול יום סימן ו אות ז) שהמשנה קיצרה בלשונה, ובאמת מיירי שכפל תנאו - כיו"ב כ' התוס' (כתובות נו ע"א ד"ה הרי).
ובעיקר הקושיא דאמאי לא כתבו הכא גבי תרומה תנאי כפול, י"ל גם לפ"ד מור"ם בדרכי משה (א"ה סימן לח אות ב) בשם הגהות מרדכי (כתובות סימן רצ) דבדבר שאין צריך מעשה בידים לא בעינן תנאי כפול. ועי' בילקוט יוסף (מהדורת תשס"ד א"ח סימן נח אות ה). והפרשת תרומה נקראת דיבור, עי' בקדושין (נו ע"א) ובס' דבר אליעזר למהרא"י וולדינברג ז"ל (סימן ג) ובס' חזון עובדיה על תרומות ומעשרות (עמוד לה).
שם שורה ה - צ"ל שכאן במשנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה