יום ראשון, 11 בספטמבר 2016

שם הספר: כסף טהור - בדברי הכס"מ שאין הטמא נטהר עד עלייתו מן המקוה
מחבר: רבי רחמים כהן
דפוס: תשע"ו

בהסכמת מהר"נ ברינגר נר"ו ד"ה הנה, שורה א - צ"ל לפני ידידי.

בדף ג ע"ב סד"ה הקשה - אפשר ליישב שהרמב"ם לא התכוון שבנוגעו עדיין במשכב פשט ידו וכו', אלא שבתחילה נגע במשכב ושוב פשט ידו לפני צאתו מן המקוה. ומה שהקשה מאי איריא שהמשכב במקוה, והרי ה"ה אם נגע במשכב שהיה מחוץ למקוה, י"ל שבא הרמב"ם ללמדנו שלא תאמר שהמשכב כשהוא בתוך המקוה טומאתו פחותה ממשכב שנמצא מחוצה לו, אלא אע"ג שהוא במקוה עדיין מטמא אדם לטמא בגדים. והדבר יבואר יותר לדברי האומרים שדין זה הוא מדרבנן, עי' בדברי הרב המחבר נר"ו להלן שהביא דעות האחרונים בזה.

בדף ח ע"א - יש לחבר הדיבור הא' עם הדיבור הב'.

שם בסד"ה החת"ס - ואולי מתבטל רק בצאתו דפריש, ולא בתוך המקוה דקבוע הוא וכמחצה על מחצה דמי.

שם בע"ב סד"ה מה - לכאורה לא מובן להטעם הא', שכן מתנקה רק לאחר שיצא כולו ונסחטו מימיו.

בדף מא ע"ב שורה ב - צ"ל יאיר עינינו.

בדף סא ע"א ד"ה עיין, שורה ו - צ"ל והדיינים מבחוץ.

שם בע"ב שורה ב - צ"ל לראותה הב"ד.

שם בסוף הדיבור הא' - וי"ל דכשרואים אותה אח"כ כשנתלבשה שכבר יצאה מן המים סגי, שעיקר הטהרה היא במים, אלא שלא נטהרת עד שתתנקה לחלוטין מהמים, ועל ענין זה מספיקה ההוכחה. והדברים יובנו יותר אם נאמר שדין זה הוא מדרבנן. ובעיקר הדין, אי בעינן שתטבול בפני ב"ד, ע"ע בס' אוצר פסקי גרים (עמ' צג-צד), ובדברי מהר"י יוסף נר"ו במאמרו בקו' כנס הדיינים - התשע"ד (עמוד נז).

בדף סג ע"א - יש לחבר ד"ה והנה עם ד"ה תימא.

בדף סח ע"א - יש לחבר ד"ה ולכן עם ד"ה שהיא.

בדף סט ע"ב ד"ה ואחר 'בצל החכמה' - חלק ב.

בדף עד ע"א בדיבור הא' - וע"ע בס' טהרת הבית (עמ' קב-קג). ויש להוסיף גם את הדיון האם אסור להסתכל באשתו נדה, עי' בס' אוצר הטהרה (עמוד קכו) ובקובץ מרי"ח ניחוח (גליון ק עמ' כז).

_____________________________

שלחתי רוב הערות אלו להרב המחבר נר"ו, וזה אשר השיב למחרת היום:

 כבוד הרה''ג רבי ... שליט''א.

לשנה טובה תכתבו ותחתמו לחיים טובים ולשלום, לכת''ר וכל די ליה, ולכל היקום אשר תחתיו, יקיים ה' חכמי ישראל וכל מקומות מושבותיהם.
(ותמהתי על עצמי וכי לא סבר לה מר להא דאיתא בא''ר (ריש סימן תקפ''א) בשם המהרי''ל משנכנס אלול כשכותב אדם איגרת לחבירו צריך לרמוז בהתחלתו שמבקש עליו לשנה טובה).

שמחה גדולה בלבי לראות שכת''ר עסק בספרי הקטן, ובשפלנו זכר לנו, ואע''פ שאמרו אל תעמוד במקום גדולים אמרתי אענה חלקי ותהי משכורתי להגדיל תורה ולהאדירה, והיה כאשר ראיתי דברי כת''ר ותאזרני שמחה שעמדה מחשבתי ונתקיימה תאות לבי, והיו הדברים האלה להחיות את נפשי, ומצאתי את שאהבה נפשי.

והנני כותב לפי סדר ההערות ששלח אלי.

הערה א' [כוונתו להערה ע"ד ההסכמה], כך העתקתי מכתב ידו של מהר''נ [צ"ל מהר"ר] נפתלי ולכן כתבתי כן גם אני, וכנראה שכוונתו שאיני ידידו בלבד אלא ידיד הכלל.

הערה ב' [כוונתו להערה בדף ג ע"ב], תירוצו עולה יפה.

הערה ג' [כוונתו להערה בדף ח ע"א], לא הבנתי, דכל הביטול רק שייך בתוך המים ואם בתוך המים הוא קבוע כשיוצא תו אינו שייך ביטול, ולא איירינן כאן בדין פריש והלך אחר הרוב אלא ביטול ברוב.
ועוד דלא שייך קבוע כלל בדין ביטול ברוב, כמו שכתב התוס' (חולין צ''ה ע''א ד''ה ספקו) וב''מ (ו' ע''ב ד''ה קפץ), ואע''פ שהתוס' נתן טעם לדבריו משום שאין דין קבוע רק באיסור הנכיר [צ"ל הניכר] ובכל ביטול ברוב מיירי באין האיסור ניכר בתערובת שלכן בטל ברוב, ואילו כאן הרי ניכר האדם במים, לא עלינו תלונות אלו כי על הריב''ש דאיך דימה מקוה לביטול ברוב כיון שלא שייך ביטול ברוב בדבר הניכר ושאפשר להפרישו ואין כאן תערובת כלל, אבל לפי דמיונו שדימה לתערובת ולביטול ברוב לא שייך דין קבוע. (ועוד יש להעיר דהאדם הוא בריה ובריה לא בטיל).

הערה ד' [כוונתו להערה בדף ח ע"ב], צדקו דבריו.

הערה ה' ו' וי' [כוונתו להערות בדף מא ע"ב ובדף סא ע"א ובדף סט ע"ב], תודות נתונים לו וכבר תקנתיו.

הערה ז' [כוונתו להערה בדף סא ע"ב בסוף הדיבור הא'], יש מקום לדבריו רק לפי מה שכתבתי בסימן ה' מהספר דאין צריך תנאי טבילה בעלייתו מן המקוה אלא דלפי זה אין צריכים את ההוכחה שיצאת ע''י שהיא לבושה אלא כיון שאין זה חלק מהטבילה אין צריכים לא ראייה ולא הוכחה ושפיר קאמר כת''ר, אבל לסוברים דצריך תנאי טבילה גם בעלייתו מן המקוה שהוא חלק מהטהרה א''כ ע''כ צריכים גם ב''ד לראותה כיון שהאג''מ בא לחשוש לשיטת הרי''ף והרמב''ם שלא סגי באומדנא או בעדות שנטבלה אלא צריכים הדיינים לראות גוף הטבילה וגם עלייה מן המקוה הוא חלק מהטבילה.

הערה ח' וט' [כוונתו להערות בדף סג ע"א ובדף סח ע"א], היה לי מהדורא קמא שהיה מסודר היטב וכשהיו לי מכשולים עם ההדפסה הוצרכתי לשנות כמה דברים והתקלקלו השורות.

הערה י''א [כוונתו להערה בדף עד ע"א], מה שציין ס' טהרת הבית הוא בחלק ב', ומפורסם הנידון ההוא כל מה שהביא שם אלא שלא כתבתיו בספר כיון שלא היה מקומו, וגם עיינתי בספר אוצר הטהרה ובקובץ מרי''ח ניחוח וכבר נודע בשערים מה שכתבו שם.

אסיים בדברי ברכה, שיהיה ה' עמו ובכל אשר יפנה יצליח, ומאד מאד מודה לו על דבריו אשר כתב אלי.

רחמים כהן
__________________________

וזה אשר השבתי לו בו ביום:

לכבוד הרה"ג סוע"ה כמוהר"ר רחמים הכהן נר"ו

בשמחה קבלתי מכתבו, וראיתי שהעיר על שלא ברכתיו לשנה טובה כד' מהרי"ל במנהגיו (הלכות ימים נוראים אות ג), אולם עי' בס' כתר שם טוב על ר"ה ויו"כ (עמוד כב) מש"כ בזה. ומה גם שגם לד' מהרי"ל היינו דוקא באגרת שלומים, כמ"ש בשו"ת משנה הלכות (חי"א סימן תעב). אלא שכבר העיד בס' כתר שם טוב (שם) שמנהג חכמי אשכנז באגרות תשובותיהם לברך לשנה טובה. ויש עוד צד להקל אם יראה את חבירו לפני ר"ה או יכתוב לו עוד אגרת לפני ר"ה, כמ"ש הרב השואל ז"ל בשו"ת משנה הלכות (שם). גם לכאורה המנהג הוא כשכותב אגרת, וכבר כתבו האחרונים לדון אם כתיבה במחשב שמה כתיבה (עי' בס' אוצר פסקים חול המועד ויום טוב סימן יא), וא"כ אין בזה מנהג, וגם דמי יותר לרואהו פא"פ שאין צורך לברכו אלא סמוך לר"ה, וכמ"ש במשנה הלכות (שם).

ודרך אגב אעיר שלדברי מהרי"ל (שם) יש לכתוב שלם חסר. וכן מנהגינו. ואף בכתב משיטא, ודלא כמ"ש בשו"ת אבן שתיה (סימן ס) להקל בזה.

ומה שהערת על תירוצי בדברי הריב"ש - הנה אין ביאור הריב"ש בזה ע"פ כללי דין רוב, וכמו שהערת מדין בריה ומדין דבר הניכר, ולכן גם מה שכתבתי יש מקום ברא'ש לאומרו. ובדבר ההערה שכאן הוא דבר הניכר, עי' בכיו"ב במש"כ בס' שיעורי רבי שמעון יהודה הכהן שקאפ (ב"מ דף קעג ע"א), ובספרו שערי ישר (ש"ג פכ"א אות א ובהגהות משפט השער שם אות רלד), ובס' אבי עזרי (פ"י מהל' כלאים ה"ו).

ומה שהערת בדבר טבילת הגיורת - י"ל שאפי' להשיטות דבעינן תנאי טבילה ביציאתה מן המקוה, אולי גבי הא דבעינן דיינים הוא רק בדינים דאורייתא, וא"כ א"ש למ"ד שדברי מר"ן בכס"מ הם מדרבנן.

בברכת תז"ל רנ"ו
___________________________

וזה אשר השיב לי הרב המחבר נר"ו לאחר כמה שעות:

לכבוד הרה''ג ... שליט''א.

ידעתי שכחו גדול בתורה יותר ממני, ובאתי לפניו כתלמיד הדן בקרקע לפני רבו, ולדלות מתורתו ולהשקות את נפשי, והיה כן, שלמדתי מה שלא ידעתי מקודם כל אשר כתב אלי מהמנהג הזה של המהרי''ל, ואודות התלאה שאין ליכתוב שלם שלם אלא חסר, נרדפה נדעה לדעת את ה' להרבות עוד להגות בתורת ה', ואודה לו לכת''ר אשר פנה אל הערער איש צעיר כמוני.

אמנם מה שכתב שנוהגים ליכתוב שלם חסר, לא ידעתי המנהג עד היום וקשה לומר שנהגו דבר שאינו מפורסם, וגם לפי מה ששמענו שנוהגים להקל בכתיבת שמות הקודש אפי' שם בן ארבע אותיות במחשב כיון שאין זה כתיבה ומחיקה ואין חייבים על זה כשנמחק מהמחשב א''כ גם כתיבת שלם אין להקפיד בו כיון שכל הטעם הוא שמא ישליכו אותו בחוצות, ומה גם שחפשתי ומצאתי שיש מקילים בכתיבת שלם מלא כמו שהביא היביע אומר (ח''ו או''ח סימן ט''ו אות ח', וח''ד יו''ד סימן כ''ב אות א' וב').

ומה שהשיב בדברי הריב''ש עדיין איני מבין, דאם אינו מדיני ביטול ברוב א''כ גם אין בו דין קבוע, וגם המנחת יעקב שהבאתי בספר שכתב דדעת הריב''ש שביטול ברוב סגי ברביה ואין צריך כפל מוכח שהבין שהוא דוגמת ביטול ברוב,
וכלל גדול בדיני תערובות שאין ביטול אלא לדבר הניכר ואולי re היכא דא''א להפריד יש סוברים דבזה גם בטל אפי' אם ניכר כמו שהביא מחלוקת ראשונים בזה הט''ז יו''ד ריש סימן ק''ד וכאן אפשר להפריד האדם מן המים.

ומה שציין מדברי הגרש''ש שקאפ והאבי עזרי אין הזמן גרמא כראוי לעיין בהם ולפי מה שהבנתי הם אומרים דשייך דין קריאת שם ע''פ הרוב לא מדין ביטול ברוב ובאדם הטובל במים קשה לומר שיהיה שמו נקרא על המים כיון שהאדם עיקר כלפי המים משא''כ בנידון שלהם שהיה צמר רחלים וצמר גמלים שהם שוים בחשיבותם שייך לקרוא שם לפי החשיבות.

ועכ''פ היותר קשה בעיני שודאי איך שיהיה כוונת הריב''ש, המים הם המבטלים, ואם בפנים לא מועיל מאיזה סיבה שיהיה איך יתבטל בחוץ מקום שאין בו מים.

יה''ר שנוכל לשבת באהלה של תורה מתוך שמחה שלוה ונחת ובריאות איתנה. ואני תפילה שאזכה עוד ללמוד מפיו.

רחמים כהן
________________________

וזה אשר השבתי לו בו ביום:

לכבוד הרה"ג חו"ב כמוהר"ר רחמים הכהן נר"ו, אבן יקרה בעירנו יע"א

בשמחה קבלתי מכתבו, ומש"כ שם שלא ראה שנהגו לכתוב שלם חסר, יעיין מר בסוף הסכמת מהר"ש משאש ז"ל לס' מקראי קודש על יוה"כ, ובהסכמת מהר"א עמאר נר"ו לס' חשבתי דרכי (בד"ה אפריון), ובס' נדבות פי (דף מז ע"א), ובס' משכיל לדוד למהר"ד צבאח (בהנד"מ בהקדמה עמוד יח), ובשו"ת נתן דויד (דף קסו ע"א ודף קסט ע"א) ועוד.

ומש"כ עוד בדברי הריב"ש, האמת כמש"כ כת"ר שאין דבריו לפי כללי דין רוב, ורק בדימוי מילתא למילתא בדרך רחוקה, ואפשר להוסיף בזה שאולי כוונתו שהאדם בטל מכיון שהמים הן א' מד' יסודותיו. א"נ משום מקוה ישראל ה' (עי' ביומא פה ע"ב) ומאן דנפח מדיליה נפח.

בברכה והוקרה רבה
___________________________

וזה אשר השיב לי בו ביום:

כבוד הרה''ג ... שליט''א.

קבלתי דבריו זה כמעט רגע, ובראותי כמה רוובתא [צ"ל רבוותא] כתבו המנהג לנהוג שלם חסר נסתתמו טענותי.

ותודה רבה על כל המכתבים והזמן שהשקיע כת''ר לדבר אלי, ועוד חזון למועד, בע''ה אם יהיה לי עוד דבר ה' זו הלכה אשלח לשאול את פיו.

רחמים כהן
________________________

לכבוד הרה"ג חו"ב כמוהר"ר רחמים הכהן נר"ו, אבן יקרה בעירנו יע"א

בשמחה קבלתי מכתבו, ואוסיף בזה שעייננו היום בדבריו בלימודינו ברבים, ולדברי הריב"ש יש לבאר עוד אמאי דוקא בצאתו יטהר, והוא לפי מה שביאר בש"ע י"ד (סימן קט סעיף א) שחד בתרי בטיל אבל לא יאכל שלשתם יחד, וא"כ דוקא כשפירש נשלם היתרו.

גם אוסיף בזה מה שהעיר מעלתו שאיך בטל האדם במים, והרי הוא ניכר. וע"ז יישב מהר"ר אליהו אדמוני נר"ו שהטומאה אינה ניכרת, והיא זו שבטלה במים.

בברכה והוקרה רבה
_________________________

לשמיעה כאן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה