יום רביעי, 9 בנובמבר 2016

שם הספר: אהלי שם על הש"ס - ו' כרכים
מחבר: רבי מיכאל פרץ
דפוס: ירושלים

כרך ב

דף סב ע"א שורה ז - צ"ל קדושי שמעון (מ"כ בגליון).

דף סה ע"ב שורה ב מלמטה - צ"ל היה האיסור (כנ"ל).

דף פ ע"א סד"ה והנראה - וכ"כ להדיא הר"ן בשבת בפ"ב. ועיין בשיעורי הר' שמואל רוזובסקי על יבמות (כנ"ל).

דף פא ע"א אות ג שורה ב - צ"ל באמצע דבריו (כנ"ל).

כרך ג

דף ג ע"ב ד"ה וכן הא', שורה א - צ"ל דף פב ע"א (מ"כ בגליון).

דף ז ע"ב ד"ה אלא, שורה א 'קושית האבני מילואים' - וגם היא קושית המאירי (כנ"ל).

דף מא ע"ב ד"ה והנראה 'ומקורו מהפרי חדש' - וכ"כ בחשק שלמה (שבסוף המסכת) (כנ"ל).

דף מב ע"ב ד"ה וע"ז 'כהמהרי"ט הובא בש"ש' - המהרי"ט הובא ג"כ באבני מלואים סימן כז אות יח, והוא בחידושיו על הרי"ף. וכ"כ הפנ"י ה' ע"ב ד"ה ספיקא (כנ"ל).

שם שורה ה ' שכונת המהרי"ט' - כ"כ להדיא.

כרך ד

דף קפז ע"ב אות ב 'ובמרכבת המשנה תירץ' - וכ"כ בס' אשר למלך (פ"ה מהלכות סנהדרין הי"ג). ע"ש.

דף קפח ע"א בסוף הדיבור הא' - צ"ל גם התוס' ג' ע"א ד"ה שלא.

שם ע"ב בדיבור הא', שורה ו מלמטה 'וצ"ע להוכחת הר"ן' - פי', צ"ע ע"ד הרמב"ם מד' הש"ס כהוכחת הר"ן.

שם שורה אחרונה - צ"ל חו"מ סימן ג אות א.

שם ד"ה וקצות, שורה ה 'רפ"ק דסנהדרין' - דף ב ע"ב.

דף קפט ע"א שורה א - צ"ל דהוה אהודאות.

שם שורה ב - צ"ל בו אלא משום. וכ"ה בקצוה"ח.

שם סוף שורה ג - צ"ל לדידך דאמרת.

שם שורה ד - צ"ל ניחא לי.

שם ד"ה איברא 'והדרא קושיא לדוכתה' - ולעד"נ ליישב עפ"ד הרדב"ז בתשובה (סימן תרי) שכתב לדעת הרמב"ם דפריעת בעל חוב אית ביה מצות והשיב את הגזלה. ולפי"ז בעינן בית דין לכופו לקיים מצוה זו. ואע"ג דיכול לבוא עליו מדין שעבוד, מ"מ חכמים רצו שיכפוהו ע"י ב"ד כדי שהוא עצמו יקיים המ"ע, ויהיה הלאו דלא תעשוק ולא תגזול (עי' ברמב"ם פ"א מהלכות גזלה ואבדה ה"ד ובאוצר מפרשי התלמוד ב"מ ח"ד עמ' עח-עט) ניתק למ"ע זו ויכופר לו, ולכן בעינן בית דין.

שם ע"ב בדיבור הא' שורה ב מלמטה - צ"ל שתירץ בשם.

שם אות ג שורה ד - צ"ל דינים יש, יש ענין.

שם ד"ה ולפי, שורה ז - צ"ל והרי מתניתין.

שם שורה אחרונה 'האבי עזרי' - במהדורה ב'.

דף קצ ע"א שורה א 'בראש השנה' - דף כה ע"ב.

שם ד"ה והנה הב', שורה ה - צ"ל יחידי דהוא.

דף קצא ע"א סד"ה אבל - כברהקשה כן הרב אבי עזרי ז"ל שם (ד"ה ונראה מה שתירץ). ע"ש.

שם ע"ב 'הערה בדין נזק בשלושה' - סימן זה חזר ונדפס בס' אהלי שם על תורת הגרעק"א סימן א.

שם אות א 'בתוספותיו למשניות' - והועתק בחדושי רעק"א לדף ג ע"א.

שם שורה ג 'תוס'' - ג ע"א ד"ה נזק.

שם - צ"ל רק בשיטתייהו. וכ"ה ברעק"א.

שם שורה ד 'בפרק החובל' - ב"ק פד ע"ב.

שם שורה ח - צ"ל דאמרינן שם.

שם שורה י - צ"ל וכו'. ומשו"ה.

שם שורה ח מלמטה 'שליחותייהו עיי"ש' - וכן ביאר בדברי רש"י במהר"ם לובלין (על תוד"ה שלא). וכ"כ בחידושי הרש"ש (דף ג רע"א). וכן דעת הנצי"ב במרומי שדה (ב ע"א ד"ה רש"י הא').

שם 'וכ"נ מדברי הרא"ש' - וכן דייק גם במהר"ם לובלין שם. וכ"כ הרמב"ן (בפרק זה בורר בהוצאת הגרא"ז ד"ה וכן מה, ובהוצאת מכון התלמוד הישראלי ד"ה וראיתי בתוספות בזה) לחלק בין א"י לבבל. וכ"כ תלמיד הרמב"ן (ג ע"א ד"ה ורבינו, בסנהדרי גדולה כרך ה סוף עמוד ו) והר"ן בחידושיו (ב ע"ב ד"ה ובדין וד"ה נמצא) בשמו. וכ"כ בתוס' רבינו פרץ (ב"ק פד ע"ב) בשם ריצב"א. וכ"כ בתוס' כ"י פריז (שבסנהדרי גדולה כרך ח עמוד צד ד"ה ופירש ריב"א) בשם ריב"א. וכ"כ בשטמ"ק (ב"ק פד ע"ב ד"ה אלא) בשם רבינו ישעיה בשם ריב"א.

שם שורה ד מלמטה - צ"ל ה"נ בניזקין. וכ"ה ברעק"א.

שם ד"ה וצ"ע - גם בנחל יצחק (סימן א ס"ג) הקשה כן על ביאור זה בדברי רש"י מדברי רש"י גופיה בגיטין ובב"ק דף פ"ד. ע"ש. וכן הקשה בס' דבר משה (רוזמרין, סנהדרין סימן יז). ועי' במש"כ בנחל יצחק הנ"ל בביאור דברי רש"י. והו"ד במרגליות הים (יג ע"ב, אות יח). ע"ש.

דף שכא ע"ב ד"ה וי"ל, שורה ב - צ"ל ששים כנגד.

דף שכב ע"א ד"ה והא, שורה ג - יש להעיר שדברי מהר"ם נאמרו בהו"א שלפני 'ושניהם לא למדוה' וכו', ואילו רעק"א מיירי בהו"א דכאן שלפני דברי אביי, ושם ידענו כבר דמיירי שיש ששים או מאה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה.

שם ד"ה ונראה - עי' בזה בחידושי הרשב"א כאן. וע"ע בחדושי רעק"א להלן (ד"ה מה).

שם ע"ב ד"ה וממשיך 'הא הוי ג"כ מים' - י"ל שהגמ' חישבה גם זאת בהגיעה לחשבון ס' או ק'. ובזה גם מיושב מה שהקשה מהר"ר אליהו אדמוני נר"ו שמסתבר מאוד שאם יש ששים באיל כנגד הזרוע, מסתבר שכדי לבשלו צריך מים כשיעורו, וא"כ יש גם ששים במים והו"ל מין בשאינו מינו. ולהנ"ל מיושב.

שם סד"ה ומה - יש להעיר שעדיין יקשה למ"ד במאה.

דף שכו ע"א ד"ה וי"ל - במה שכתב שהוא הלכה למשה מסיני שכל האיסורים שיעורן בששים לדעת רש"י, העיר הרב עובדיה הלוי זאיד נר"ו שמדברי רבינו הטור (י"ד סימן צח) בדעת רש"י בנשפך נראה שהוא מדרבנן.

שם סע"ב, בענין אי שייך חזקת היתר בתערובת איסור בהיתר - עי' בחדושי רעק"א (סימן קו בהנד"מ אות ג בסוגריים) שכ', דאולי היכא דאיכא חזקת איסור לא מהני קפילא. ולדברי הרב ערוגות הבושם (ר"ס צב) אסור לתת לקפילא. והו"ד בדרכי תשובה (סימן צב אות ד). גם עי' בבדי השלחן (סימן צח ס"א ביאורים ד"ה שלא ידע, עמוד יג) שכ' לפלפל אי מהני בזה חזקת היתר. וע"ע בזה בכרתי (סימן צח אות ו) ופלתי (שם אות ג) ובשב שמעתתא (ש"ג פ"ז) ובפתחי תשובה (סימן צו אות ב) ובדרכי תשובה (סימן צד אות ו) ובשו"ת יביע אומר ח"ח (חיו"ד סימן ד אות ג דף רסז ע"ב) ובמנחת פרי (סימן צח ס"ב ד"ה אך) ולהר"מ מירניק נר"ו בקובץ תפארת שרגא על איסור והיתר (עמ' סז).

דף שמ ע"ב אות ו 'הגרב"צ אבא שאול שליט"א' - בתחילת הספר בהסכמתו הוזכר בברכת המתים.

שם בסוף העמוד - וע"ע בס' ילקוט יוסף על פורים (עמוד רנח).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה