שם הספר: קול תחינה החדש
עורך: רבי יעקב לוי
מו"ל: הספריה הספרדית, מכון בני יששכר, ירושלם
דפוס: ירושלם תש"נ
ספר זה יצא לאור שוב (על ידי אותו מו"ל וע"י אותו עורך) אח"כ במהדורה חדשה. ואמ"א.
עמוד ג שורה ב, 'תר"ד-1804' - תר"ד היא שנת 1844 למניינם.
שם, שהספר י"ל ע"י הרב חיד"א בשנת תר"ד - זה אינו, שכן הרב חיד"א נפטר בשנת תקס"ו, וכמ"ש בנוסח המקורי של מצבתו הנד' בסו"ס שבחי מהרחיד"א.
עמוד ו שורה ט - צ"ל המפסקת ומעלה.
שם סד"ה חל, 'ברכ"י' - סימן תקנג אות ג.
שם סד"ה אם, 'ברכ"י' - סימן תקנג אות ד.
שם ד"ה מפסיקים שורה א - צ"ל ובאים לבהכ"נ.
שם שורה ד - צ"ל הדחק שרי כגון.
שם ד"ה תשעה שורה ג - צ"ל אבותינו כדאיתא.
עמוד ט ד"ה שנה סוף שורה ג - צ"ל נקודה אחת במקום ב' נקודות.
עמוד י ד"ה יונה שורה ג מלמטה, 'מי' - צ"ל המי"ם בצירי.
עמוד יב שורה ז 'בעגלה' - צ"ל בעגלא.
עמוד יח שורה אחרונה - צ"ל ועד אנה.
עמוד יט שורה אחרונה - צ"ל מכובד מעמס. וכ"ה בסדר ארבע תעניות הנדפס בשנת ת"ד (דף נח ע"א).
עמוד כב בדיבור הא' שורה ב מלמטה, 'אומר' - נדצ"ל המי"ם בפתח.
שם ד"ה יום שורה א, 'שכני' - נדצ"ל הנו"ן בפתח.
שם שורה ב מלמטה, 'בני' - נדצ"ל בנים.
עמוד כו בסוף הדיבור הא' - צ"ל אל הסלע.
עמוד מד ד"ה אקרא שורה ב 'לארץ' - צ"ל הרי"ש בסגול.
עמוד מה שורה א - צ"ל מי (המי"ם בצירי) שבא (השי"ן בשבא) וסבא (הסמ"ך בשבא).
שם שורה ג, 'המגורשים' - צ"ל הה"א בפתח.
שם שורה ו מלמטה - צ"ל אלילה אלכה. וכ"ה בבינה לעתים הנדפס בשנת תר"א (דף סב ע"א) וב'קינות אבותינו'.
עמוד מו שורה א 'ומראה' - צ"ל הרי"ש בקמץ (וכ"ה ב'קינות אבותינו').
שם שורה יג, 'אדמה' - צ"ל המי"ם בסגול (כן אמר לי מהר"ר סעדיה הכהן ז"ל, ש"צ בעי"ת טיטואן יע"א ובעי"ת קאראקאס יע"א).
שם שורה טז, 'מי' - צ"ל המי"ם בחיריק.
שם, 'ראש' - צ"ל ראה (כן אמר לי מהר"ר סעדיה הנ"ל).
שם שורה ב מלמטה, 'עמו' - צ"ל העי"ן בפתח.
עמוד נד שורה ג - צ"ל חלקם לא.
עמוד נח שורה ז, 'נשכחנו' - צ"ל החי"ת בשבא.
שם שורה ח, 'ונצרח' - צ"ל הוא"ו בפתח.
שם שורה ט, 'בם' - צ"ל בא.
עמוד ס 'הרשעה' - בענין ניקוד תיבה זו, עי' בכף החיים (סימן תרפב אות ב) שהביא השיטות בזה. ובתשובת מהרב"צ מוצפי נר"ו (שבאתר דורש ציון מס' 37756) הכריע לומר הרי"ש בחיריק. ובאתר ישיבת כסא רחמים (במדור שאל את הרב מס' 12295) כתבו לומר בשבא. וכ"כ בשו"ת יביע אומר (ח"ח א"ח סימן יא אות כ). אולם חזר בו בספרו חזון עובדיה על חנוכה (עמוד רה), וכתב לומר בחיריק כמנהג העולם. וכן כתבו בניו מהר"ר אברהם נר"ו בתשובה שבאתר מורשת, ומהר"ר יצחק נר"ו בילקוט יוסף (א"ח סימן תרפב סעיף טז). ע"ש. ודלא כמ"ש אחיהם מהר"ר דוד נר"ו בס' תורת המועדים על חנוכה (סימן י סעיף ז אות ו). ע"ש. גם מהר"ר יצחק נר"ו כתב בתחילה בס' ילקוט יוסף על תפלה כרך ב (בנוסחאות התפלה שבסוה"ס אות ע) לומר ברי"ש בשבא. וע"ע בלקוטי שיחות (כרך לה פרשת תולדות שיחה ג עמוד קיד).
עמוד סב שורה ה 'בציון' - צ"ל הצד"י בקמץ. וכ"ה באתר שיתופיוט.
שם ד"ה אוי שורה ד, 'לבת' - צ"ל הלמ"ד בפתח.
עמוד עא אות ד שורה ה, 'והנסדק' - צ"ל והסנדק.
שם סוף אות ה, 'ברכ"י' - סימן תקנד אות א.
שם סוף אות ז, 'ברכ"י' - סימן תקנד אות ב-ג.
שם אות ח, 'מניקת' - צ"ל מינקת.
שם בסופו, 'ברכ"י' - סימן תקנד אות ה.
שם אות ט, 'יולדות שנתרפי'' - צ"ל יולדת שנתרפאת.
שם, 'היה' - צ"ל היתה.
עמוד עב אות יא, שורה ד - יש למחוק את כל השורה, וכן את ג' התיבות הראשונות של השורה הבאה.
שם אות יד שורה ב, 'במנחה' - צ"ל ובמנחה.
שם שורה ג, 'הרמ"ע' - בתשובה סימן קז.
שם, 'ברכ"י' - סימן תקנה אות א.
שם אות טו שורה ב, 'ואל' - צ"ל ולא.
שם בסופה, 'ברכ"י' - סימן תקנו אות ג.
שם סוף אות יז, 'ברכ"י' - סימן תקנח אות א.
עמוד עג אות יח שורה ב, 'להתענה' - צ"ל להתענות.
שם, 'ברכ"י' - בברכ"י (סימן תקנח אות ג) כתב בזה"ל: מי שהיה בדרך ביום ט"ב, וטעה שלא ידע שהוא ט"ב ואכל ושתה ובא לעיר ביום ט"ב, אם בא קודם חצות יתענה עד הלילה, וטוב שיתענה בעשירי וינהוג איסור ברחיצה ותשמיש. ואם בא בערב, יתענה יום עשירי וינהוג הה' עינויים, אך בת"ת וכיוצא חייב. הרב מהר"ם מזרחי בס' פרי הארץ ח"א סי' ט. ע"כ.
שם אות יט שורה א - צ"ל שנהגו שלא לאכול.
שם סוף אות כ, 'ברכ"י' - סימן תקנט אות ד.
עמוד קג שורה יג, 'וישתחוו' - צ"ל והשתחוו.
עמוד קנא בדיבור הא' שורה ב מלמטה, 'ופרוד' - צ"ל ופקוד.
עמוד קסג שורה ו מלמטה, 'אשה' - צ"ל אשא.
עמוד קסה שורה א, 'על' - נדצ"ל עד.
עמוד קעג ד"ה יום, שורה ה - כתב בעלון בית נאמן למהר"מ מאזוז נר"ו (גליון כב דף ה ע"ב): אני זוכר פעם אחת בתשעה באב אמרנו קינת "יום אכפי הכבדתי ויכפלו עווני", וזו קינה שכתב אותה רבי יהודה הלוי, ונכנסה גם לסידורי האשכנזים. ושם כתוב על דמו של זכריה "ולא שקט (הדם) עדי הווקם, ועד הפליא פליליה", מה זה "עדי הווקם"? אז אמרתי לאבא (זה היה בשנה האחרונה תש"ל): אני חושב שצריך לומר "הוקם" הקו"ף בדגש, וכמו "לא יקם כי כספו הוא" (שמות כ"א כ"א), דהיינו לא שקט הדם של זכריה עד שקיבל נקמה, אמר לי אבא: נכון מאד, "לא שקט עדי הקם [הקו"ף בדגש] ועד הפליא פליליה" .ומה שמעניין שרבי יהודה הלוי מתאר שם את הדם של זכריה יוצא ומבעבע מבין כל אלה שנהרגו שם, כאילו הוא ראה את זה במו עיניו. וכתב עוד בהערה: כשערכתי את "אור תורה" לא רציתי להביא את זה בשמי, אז כתבתי את זה בשם אבא (באור תורה תמוז התשל"ה עמ' ס"ד), ושלח לי הרב דבליצקי שליט"א: "הגאון ז"ל כיון לד"ר דניאל גולדשמיט (בספר הקינות שלו) שהדפיס בספרו "הקם" בדגש". אבל זו הגהה שלי, והדברים כ"כ ברורים. ע"כ.
עמוד קפא ד"ה ר' ברוך, שורה א, 'גד' - צ"ל גדול.
שם ד"ה ר' שלום, שורה ג, 'המדקד' - צ"ל המדקדק.
עמוד קפב ד"ה ר' אברהם אנקווא, שורה ו, 'חמד' - צ"ל חמר.
עמוד קפו שורה ד, 'וירש' - צ"ל הוי"ו בשבא או ויירש היו"ד בחיריק.
עמוד קפז ד"ה זיו, 'יופיי' - צ"ל הפ"א בשבא והיו"ד הב' בחיריק.
עמוד קפח שורה אחרונה, 'נתרצו' - צ"ל נתצו.
עמוד קצ שורה ד מלמטה, 'מראי' - צ"ל מראשי.
עמוד קצא שורה ט מלמטה, 'עדיי' - נדצ"ל הדל"ת בשבא והיו"ד הא' בחיריק.
עמוד רח - לשמיעת קינה זו, ראה באתר פיוט.
עמוד רטו ד"ה רעבים, 'צמאים' - צ"ל המ"ם בצירי.
עמוד רכה ד"ה נותץ - צ"ל הוי"ו בשורוק והתי"ו בפת"ח.
עורך: רבי יעקב לוי
מו"ל: הספריה הספרדית, מכון בני יששכר, ירושלם
דפוס: ירושלם תש"נ
ספר זה יצא לאור שוב (על ידי אותו מו"ל וע"י אותו עורך) אח"כ במהדורה חדשה. ואמ"א.
עמוד ג שורה ב, 'תר"ד-1804' - תר"ד היא שנת 1844 למניינם.
שם, שהספר י"ל ע"י הרב חיד"א בשנת תר"ד - זה אינו, שכן הרב חיד"א נפטר בשנת תקס"ו, וכמ"ש בנוסח המקורי של מצבתו הנד' בסו"ס שבחי מהרחיד"א.
עמוד ו שורה ט - צ"ל המפסקת ומעלה.
שם סד"ה חל, 'ברכ"י' - סימן תקנג אות ג.
שם סד"ה אם, 'ברכ"י' - סימן תקנג אות ד.
שם ד"ה מפסיקים שורה א - צ"ל ובאים לבהכ"נ.
שם שורה ד - צ"ל הדחק שרי כגון.
שם ד"ה תשעה שורה ג - צ"ל אבותינו כדאיתא.
עמוד ט ד"ה שנה סוף שורה ג - צ"ל נקודה אחת במקום ב' נקודות.
עמוד י ד"ה יונה שורה ג מלמטה, 'מי' - צ"ל המי"ם בצירי.
עמוד יב שורה ז 'בעגלה' - צ"ל בעגלא.
עמוד יח שורה אחרונה - צ"ל ועד אנה.
עמוד יט שורה אחרונה - צ"ל מכובד מעמס. וכ"ה בסדר ארבע תעניות הנדפס בשנת ת"ד (דף נח ע"א).
עמוד כב בדיבור הא' שורה ב מלמטה, 'אומר' - נדצ"ל המי"ם בפתח.
שם ד"ה יום שורה א, 'שכני' - נדצ"ל הנו"ן בפתח.
שם שורה ב מלמטה, 'בני' - נדצ"ל בנים.
עמוד כו בסוף הדיבור הא' - צ"ל אל הסלע.
עמוד מד ד"ה אקרא שורה ב 'לארץ' - צ"ל הרי"ש בסגול.
עמוד מה שורה א - צ"ל מי (המי"ם בצירי) שבא (השי"ן בשבא) וסבא (הסמ"ך בשבא).
שם שורה ג, 'המגורשים' - צ"ל הה"א בפתח.
שם שורה ו מלמטה - צ"ל אלילה אלכה. וכ"ה בבינה לעתים הנדפס בשנת תר"א (דף סב ע"א) וב'קינות אבותינו'.
עמוד מו שורה א 'ומראה' - צ"ל הרי"ש בקמץ (וכ"ה ב'קינות אבותינו').
שם שורה יג, 'אדמה' - צ"ל המי"ם בסגול (כן אמר לי מהר"ר סעדיה הכהן ז"ל, ש"צ בעי"ת טיטואן יע"א ובעי"ת קאראקאס יע"א).
שם שורה טז, 'מי' - צ"ל המי"ם בחיריק.
שם, 'ראש' - צ"ל ראה (כן אמר לי מהר"ר סעדיה הנ"ל).
שם שורה ב מלמטה, 'עמו' - צ"ל העי"ן בפתח.
עמוד נד שורה ג - צ"ל חלקם לא.
עמוד נח שורה ז, 'נשכחנו' - צ"ל החי"ת בשבא.
שם שורה ח, 'ונצרח' - צ"ל הוא"ו בפתח.
שם שורה ט, 'בם' - צ"ל בא.
עמוד ס 'הרשעה' - בענין ניקוד תיבה זו, עי' בכף החיים (סימן תרפב אות ב) שהביא השיטות בזה. ובתשובת מהרב"צ מוצפי נר"ו (שבאתר דורש ציון מס' 37756) הכריע לומר הרי"ש בחיריק. ובאתר ישיבת כסא רחמים (במדור שאל את הרב מס' 12295) כתבו לומר בשבא. וכ"כ בשו"ת יביע אומר (ח"ח א"ח סימן יא אות כ). אולם חזר בו בספרו חזון עובדיה על חנוכה (עמוד רה), וכתב לומר בחיריק כמנהג העולם. וכן כתבו בניו מהר"ר אברהם נר"ו בתשובה שבאתר מורשת, ומהר"ר יצחק נר"ו בילקוט יוסף (א"ח סימן תרפב סעיף טז). ע"ש. ודלא כמ"ש אחיהם מהר"ר דוד נר"ו בס' תורת המועדים על חנוכה (סימן י סעיף ז אות ו). ע"ש. גם מהר"ר יצחק נר"ו כתב בתחילה בס' ילקוט יוסף על תפלה כרך ב (בנוסחאות התפלה שבסוה"ס אות ע) לומר ברי"ש בשבא. וע"ע בלקוטי שיחות (כרך לה פרשת תולדות שיחה ג עמוד קיד).
עמוד סב שורה ה 'בציון' - צ"ל הצד"י בקמץ. וכ"ה באתר שיתופיוט.
שם ד"ה אוי שורה ד, 'לבת' - צ"ל הלמ"ד בפתח.
עמוד עא אות ד שורה ה, 'והנסדק' - צ"ל והסנדק.
שם סוף אות ה, 'ברכ"י' - סימן תקנד אות א.
שם סוף אות ז, 'ברכ"י' - סימן תקנד אות ב-ג.
שם אות ח, 'מניקת' - צ"ל מינקת.
שם בסופו, 'ברכ"י' - סימן תקנד אות ה.
שם אות ט, 'יולדות שנתרפי'' - צ"ל יולדת שנתרפאת.
שם, 'היה' - צ"ל היתה.
עמוד עב אות יא, שורה ד - יש למחוק את כל השורה, וכן את ג' התיבות הראשונות של השורה הבאה.
שם אות יד שורה ב, 'במנחה' - צ"ל ובמנחה.
שם שורה ג, 'הרמ"ע' - בתשובה סימן קז.
שם, 'ברכ"י' - סימן תקנה אות א.
שם אות טו שורה ב, 'ואל' - צ"ל ולא.
שם בסופה, 'ברכ"י' - סימן תקנו אות ג.
שם סוף אות יז, 'ברכ"י' - סימן תקנח אות א.
עמוד עג אות יח שורה ב, 'להתענה' - צ"ל להתענות.
שם, 'ברכ"י' - בברכ"י (סימן תקנח אות ג) כתב בזה"ל: מי שהיה בדרך ביום ט"ב, וטעה שלא ידע שהוא ט"ב ואכל ושתה ובא לעיר ביום ט"ב, אם בא קודם חצות יתענה עד הלילה, וטוב שיתענה בעשירי וינהוג איסור ברחיצה ותשמיש. ואם בא בערב, יתענה יום עשירי וינהוג הה' עינויים, אך בת"ת וכיוצא חייב. הרב מהר"ם מזרחי בס' פרי הארץ ח"א סי' ט. ע"כ.
שם אות יט שורה א - צ"ל שנהגו שלא לאכול.
שם סוף אות כ, 'ברכ"י' - סימן תקנט אות ד.
עמוד קג שורה יג, 'וישתחוו' - צ"ל והשתחוו.
עמוד קנא בדיבור הא' שורה ב מלמטה, 'ופרוד' - צ"ל ופקוד.
עמוד קסג שורה ו מלמטה, 'אשה' - צ"ל אשא.
עמוד קסה שורה א, 'על' - נדצ"ל עד.
עמוד קעג ד"ה יום, שורה ה - כתב בעלון בית נאמן למהר"מ מאזוז נר"ו (גליון כב דף ה ע"ב): אני זוכר פעם אחת בתשעה באב אמרנו קינת "יום אכפי הכבדתי ויכפלו עווני", וזו קינה שכתב אותה רבי יהודה הלוי, ונכנסה גם לסידורי האשכנזים. ושם כתוב על דמו של זכריה "ולא שקט (הדם) עדי הווקם, ועד הפליא פליליה", מה זה "עדי הווקם"? אז אמרתי לאבא (זה היה בשנה האחרונה תש"ל): אני חושב שצריך לומר "הוקם" הקו"ף בדגש, וכמו "לא יקם כי כספו הוא" (שמות כ"א כ"א), דהיינו לא שקט הדם של זכריה עד שקיבל נקמה, אמר לי אבא: נכון מאד, "לא שקט עדי הקם [הקו"ף בדגש] ועד הפליא פליליה" .ומה שמעניין שרבי יהודה הלוי מתאר שם את הדם של זכריה יוצא ומבעבע מבין כל אלה שנהרגו שם, כאילו הוא ראה את זה במו עיניו. וכתב עוד בהערה: כשערכתי את "אור תורה" לא רציתי להביא את זה בשמי, אז כתבתי את זה בשם אבא (באור תורה תמוז התשל"ה עמ' ס"ד), ושלח לי הרב דבליצקי שליט"א: "הגאון ז"ל כיון לד"ר דניאל גולדשמיט (בספר הקינות שלו) שהדפיס בספרו "הקם" בדגש". אבל זו הגהה שלי, והדברים כ"כ ברורים. ע"כ.
עמוד קפא ד"ה ר' ברוך, שורה א, 'גד' - צ"ל גדול.
שם ד"ה ר' שלום, שורה ג, 'המדקד' - צ"ל המדקדק.
עמוד קפב ד"ה ר' אברהם אנקווא, שורה ו, 'חמד' - צ"ל חמר.
עמוד קפו שורה ד, 'וירש' - צ"ל הוי"ו בשבא או ויירש היו"ד בחיריק.
עמוד קפז ד"ה זיו, 'יופיי' - צ"ל הפ"א בשבא והיו"ד הב' בחיריק.
עמוד קפח שורה אחרונה, 'נתרצו' - צ"ל נתצו.
עמוד קצ שורה ד מלמטה, 'מראי' - צ"ל מראשי.
עמוד קצא שורה ט מלמטה, 'עדיי' - נדצ"ל הדל"ת בשבא והיו"ד הא' בחיריק.
עמוד רח - לשמיעת קינה זו, ראה באתר פיוט.
עמוד רטו ד"ה רעבים, 'צמאים' - צ"ל המ"ם בצירי.
עמוד רכה ד"ה נותץ - צ"ל הוי"ו בשורוק והתי"ו בפת"ח.
עמוד רלג בסופו, 'אומרים אותה להוצאת ס"ת' - ונדפסה להלן עמוד רצ.
עמוד רלה סוף שורה ו, 'לזנה' - צ"ל הלמ"ד בחיריק והזיי"ן בשבא ומפיק ה"א [כמו שמצינו שתרגם אונקלוס (בראשית א כה)].
שם שורה ח - צ"ל עליהון שלטונין. וכ"ה בס' בינה לעתים הנדפס בשנת תר"א (דף נח ע"א).
עמוד רלז שורה ג 'שנייא' - צ"ל השי"ן בשבא.
עמוד רלח שורה ח - צ"ל איה אדונם. וכ"ה בס' בינה לעתים הדפס בשנת תר"א (דף נח ע"ב).
עמוד רלט שורה ג מלמטה - צ"ל היא ויקרה. וכ"ה בס' בינה לעתים הנדפס בשנת תר"א (דף נט ע"א).
עמוד רמה שורה יא 'פרש' - צ"ל בשי"ן שמאלית.
עמוד רמט שורה יא 'מתי' - צ"ל המ"ם בשבא והתי"ו בצירי. וכ"ה ב'קינות אבותינו'.
עמוד רנ שורה ד - צ"ל שמה קיפוד. וכ"ה ב'קינות אבותינו'.
שם שורה ח - צ"ל ימס כעש. וכ"ה ב'קינות אבותינו'.
שם שורה ג מלמטה 'ועין' - צ"ל היו"ד בחיריק.
עמוד רנא שורה ה מלמטה . צ"ל יצחק מנדיל בן אברהם.
עמוד רנג שורה ג 'ואשברה' - צ"ל בשי"ן שמאלית. וכ"ה ב'קינות אבותינו'.
עמוד רס שורה אחרונה, 'חתומים' - צ"ל סתומים (כן אמר לי מהר"ר סעדיה הנ"ל).
עמוד רסט שורה א, 'עזיאלי' - צ"ל עזיאל (עי' לעיל סוף עמוד קפב).
עמוד רע סוף שורה ב, 'במעו' - צ"ל במעוני.
עמוד רצ אות לג - קינה זו נדפסה כבר לעיל עמוד רלג. ע"ש.
שם שורה ב - צ"ל אקום במר.
שם שורה ח - צ"ל עליהון שלטונין. וכ"ה בס' בינה לעתים הנדפס בשנת תר"א (דף נח ע"א).
עמוד רלז שורה ג 'שנייא' - צ"ל השי"ן בשבא.
עמוד רלח שורה ח - צ"ל איה אדונם. וכ"ה בס' בינה לעתים הדפס בשנת תר"א (דף נח ע"ב).
עמוד רלט שורה ג מלמטה - צ"ל היא ויקרה. וכ"ה בס' בינה לעתים הנדפס בשנת תר"א (דף נט ע"א).
עמוד רמה שורה יא 'פרש' - צ"ל בשי"ן שמאלית.
עמוד רמט שורה יא 'מתי' - צ"ל המ"ם בשבא והתי"ו בצירי. וכ"ה ב'קינות אבותינו'.
עמוד רנ שורה ד - צ"ל שמה קיפוד. וכ"ה ב'קינות אבותינו'.
שם שורה ח - צ"ל ימס כעש. וכ"ה ב'קינות אבותינו'.
שם שורה ג מלמטה 'ועין' - צ"ל היו"ד בחיריק.
עמוד רנא שורה ה מלמטה . צ"ל יצחק מנדיל בן אברהם.
עמוד רנג שורה ג 'ואשברה' - צ"ל בשי"ן שמאלית. וכ"ה ב'קינות אבותינו'.
עמוד רס שורה אחרונה, 'חתומים' - צ"ל סתומים (כן אמר לי מהר"ר סעדיה הנ"ל).
עמוד רסט שורה א, 'עזיאלי' - צ"ל עזיאל (עי' לעיל סוף עמוד קפב).
עמוד רע סוף שורה ב, 'במעו' - צ"ל במעוני.
עמוד רצ אות לג - קינה זו נדפסה כבר לעיל עמוד רלג. ע"ש.
שם שורה ב - צ"ל אקום במר.
עמוד שב ד"ה הנה, שורה א 'מרחקים' - צ"ל המ"ם בצירי.
עמוד שלב שורה ג, 'הלקם' - צ"ל חלקם.
עמוד שפט ד"ה חשבתי שורה ב, 'פרצת' - צ"ל התי"ו בשבא.
שם, 'משלת' - צ"ל התי"ו בשבא.
שם בהערה א - הספר נדפס בשנת תרכ"ג והוא למהר"ר יעקב רקח (כ"כ בס' בית עקד ספרים בערכו, מס' 1340).
עמוד שצ שורה ג, 'צורך' - נדצ"ל הצד"י בשורוק.
עמוד תכז שורה אחרונה - צ"ל ויקבע בלבו.
עמוד שלב שורה ג, 'הלקם' - צ"ל חלקם.
עמוד שפט ד"ה חשבתי שורה ב, 'פרצת' - צ"ל התי"ו בשבא.
שם, 'משלת' - צ"ל התי"ו בשבא.
שם בהערה א - הספר נדפס בשנת תרכ"ג והוא למהר"ר יעקב רקח (כ"כ בס' בית עקד ספרים בערכו, מס' 1340).
עמוד שצ שורה ג, 'צורך' - נדצ"ל הצד"י בשורוק.
עמוד תכז שורה אחרונה - צ"ל ויקבע בלבו.
יש הבדל בעימוד בסוגריים העימוד עכשיו
השבמחק[זו אחת הקינות שהרוב לא אומרים בכלל]
עמוד מה (47) - טעות ניקוד לא משמעותית (ושתי טעויות שלא קיימות בפועל שניהם בשווא)
שורה ו - זה שכתוב ברור שלא הגיוני ה הראשונה היא ה הידיעה "הלילה"
עמוד סב
שורה ה - התיקון שלך לא הגיוני בכלל יושבים בציון
ד"ה אוי - אין שום תיקון - כך כתוב
ההערות המופיעות בדף זו שייכות למהדורה של הסידור המופיעה בראש העמוד. לפי דבריך חלק מהדברים תוקנו ב"ה במהדורה החדשה.
מחק