יום ראשון, 10 במאי 2015

שם הספר: שו"ת ויכתוב מרדכי.
מחבר: רבי מרדכי אלמקייס.
דפוס: תשס"ט.

עמוד 10 שורה ד - צ"ל רבי (פעם א').

עמוד 12 שורה ט 'כתב מרדכי' - עי' להלן (עמוד תכז אות ז). וסר'ה מה'ר בזה תלונת אחי ידידי מהר"ר יואל נר"ו במכתבו הנדפס בקו' מרי"ח ניחוח (גליון רנד דף לג ע"א). וכבר הוער בזה בקו' מרי"ח ניחוח (גליון רנה דף כ ע"א).

שם שורה יא - צ"ל מתעתד.

עמוד 31 ד"ה ועפי"ז סוף שורה ד - ואפשר עוד לבאר עפ"ד המדרש (ויקרא רבה פרשה לה סימן ז): אמר רבי חנינא בר פפי, אמר להם, אם שמרתם את התורה הריני מעלה עליכם, כאלו עשיתם עצמכם ועשיתם אותם. וביאר במנחת שי (ר"פ בחוקותי) דיליף הא דכאילו עשית עצמכם ממה דכתיב אתם בלא וא"ו. והיינו 'אשר עשה' דהכא.

עמ' 33 ד"ה עוד הב', הקשה אמאי יש דברים הניתרים במקום הפסד מרובה - כבר יישב מור"ם בתורת חטאת (בהקדמה) דהיינו דוקא כשמעיקר הדין שרי, ולכתחילה חוששים לדעות הפוסקים המחמירים.

דף ז ע"א שורה א - צ"ל מקום להקל כלל.

שם שורה ח - צ"ל וכן פסקו.

שם מכתב ד - עי' במה שהעיר בזה אחי ידידי מהר"ר יואל נר"ו במכתבו הנדפס בקו' מרי"ח ניחוח (גליון רנד דף לג ע"א).

דף ח ע"א שורה ה - צ"ל בפסול שהוא.

שם ע"ב ד"ה ועיין, סוף שורה ב - צ"ל דס"ל כמו.

שם שורה ז - צ"ל לערך השלחן.

שם ד"ה והנה שורה א - צ"ל ערוך השלחן.

עמוד ט, בענין אם יברך על שחיטה שלא יאכל ממנה - בשו"ת יחוה דעת (ח"ו סימן נ) הביא דברי האחרונים בזה. ויש להוסיף בזה מש"כ בשו"ת שער אפרים (סימן נז) שאם שוחט לגויים ואין מי שבקי בבדיקה לא יברך. ובס' כנפי יונה (סימן יט ד"ה כתב) כתב לצדד שצריך לברך, ובסוף דבריו כתב: ועם כל זה לא מלאני לבי לברך, וכבר אמרו ספק ברכות להקל. ע"ש. ועי' בשו"ת צאן יוסף (סימן צה ובהשמטות). וכתבתי בקובץ בית הלל (טבת תשס"א דף עא ע"ב) שיש להביא בזה מש"כ בפסקי תלמיד הרשב"א הנד' בסו"ס שיטת הקדמונים עמ"ס שבת (אות ב): כל השוחט שחיטה שאינה ראויה לאכילה, אפילו כשיש צד עבירה בשחיטתו, כון אותו ואת בנו, שנוהג בנקבות ודאי ובזכרים ספק, חייב לברך. ע"כ. והובאו דברינו בספר ואביו שמר (סימן י). ע"ש. ובקו' בית הלל העירו דאישתמיטתיה להרב יחוה דעת ז"ל תשובת הריב"ש במקומה, שכתב להדיא כמ"ש הרב פרי חדש בשמו.

שם בהערה - עי' במה שהעיר בזה אחי ידידי מהר"ר יואל נר"ו במכתבו הנדפס בקו' מרי"ח ניחוח (גליון רנד דף לג ע"ב).

דף טז ע"ב ד"ה אבל, שורה ט - צ"ל חכליה.

עמוד כ בתחילתו - עי' בשו"ת בנין אב (ח"ד סימן ד-ה) שהאריך הרחיב בענין המתפלל ערבית בחול לפני הלילה או המקבל שבת לפני הלילה האם דינו כנמצא ביום שלאחריו לכל הדינים.

דף כא ע"ב ד"ה ונוכל - דבריו צ"ע, שכן אין חיוב לעמוד בברכו (עי' בס' אור לציון ח"ב עמוד מח), ונהגו לעשות הידור בעלמא (עי' בסידור וילנא). ועי' בילקוט יוסף (א"ח סימן נז עמוד תכא).

עמוד כח אות ד, בענין פתיחת הידים ב'פותח את ידך' - עי' במה שהעיר בזה אחי ידידי מהר"ר יואל נר"ו במכתבו הנדפס בקו' מרי"ח ניחוח (גליון רנד דף לג ע"ב). וע"ע בקו' מרי"ח ניחוח (גליון רנה דף כ ע"א).

שם אות ז, בענין אם חייבים לכתוב 'זצ"ל' לאחר שמות רבותינו - עי' בספר חסידים (סימן תשמו), ובאשל אברהם מבוטשאטש (בהקדמת א"ח ח"ב).

עמוד עז, במש"כ הרב רבבות אפרים ז"ל בענין כלי חד פעמי לנטילת ידים - עי' בס' ארחץ בנקיון כפי (סימן קנט ס"א עמוד כא והלאה), ושם (בדף סב ע"ב) דן בדעת הרב רבבות אפרים ז"ל בזה.

שם, בענין אם החושך הוא העדר אור או בריאה - עי' במה שהעיר בזה אחי ידידי מהר"ר יואל נר"ו במכתבו הנדפס בקו' מרי"ח ניחוח (גליון רנד דף לג ע"א). והוספתי שם (בגליון רנה דף כ ע"א) שכן העיר גם מהר"מ מאזוז נר"ו בקובץ אור תורה על מש"כ במכ"ע יתד נאמן שהאומר שהחושך אינו בריאה הוא כופר, והקשה עליהם שהרי הרמב"ם כתב כן.

עמוד קט, בענין אם אשת אליהו מותרת לינשא - עי' במש"כ בס"ד בס' שלמא בעלמא (פר' כי תשא).

שם, בענין אתתיה דרבי זירא אי שריא לעלמא - עי' במש"כ בס"ד בס' שלמא בעלמא (פר' וירא).

עמוד רכח אות א - עי' במה שהעיר בזה אחי ידידי מהר"ר יואל נר"ו במכתבו הנדפס בקו' מרי"ח ניחוח (גליון רנד דף לג ע"ב).

עמוד שמו, שאיך קבר ה' את מרע"ה, והרי הקב"ה כהן גדול - י"ל דמכיון דקרא קאמר גבי טומאת כהנים 'אמור אל הכהנים בני אהרן' (אמור כא א) 'והכהן הגדול מאחיו' (שם י), א"כ אין דין זה שייך להקב"ה שאינו מבני אהרן ואין לו אחים.
ובשיטת מהר"ח קניבסקי נר"ו שהקב"ה אינו כהן גדול, אפשר לומר שמקורו הוא ממה שאמרו בחולין (ס ע"א) שאין שני מלכים משמשים בכתר אחד, וממה שהוכיח שמואל את ישראל (שמואל א יב יב) 'ותאמרו לי לא כי מלך ימלך עלינו וה' אלהיכם מלככם', מוכח דאמרינן הכי גם גבי הקב"ה. וה"ה גבי כהן גדול, שאם הקב"ה מינה את אהרן לכהן גדול, א"כ אף אם הקב"ה היה בעצמו כהן גדול עד אז, הרי כשמינה את אהרן לכהן, הוא כביכול אינו יותר כהן גדול. 
א"נ בשמים יש כהן גדול אחר, והוא מיכאל שר ישראל, עי' בסוף מנחות. וכ"כ מהרח"ו בס' עץ הדעת טוב (פר' צו), ומהר"א מיוחס בס' שדה הארץ ח"א (דרוש לפר' בראשית דף א סע"ד), ומהר"א אזולאי בס' אור החמה ח"ג (על הזוה"ק פר' שלח דף קנז סע"ב), ומהר"א חמוי בס' אביעה חידות (מע' הא' אות יא), ובס' סגולות ישראל, ובסידור כוונת הלב (לאחר ברכת כהנים). ומקור דבריהם מדברי הזוה"ק (פר' נח דף פ ע"א).
אלא שזה סותר למ"ש הרב המחבר נר"ו בהערה בשם מהר"ש מאוסטרופולי הי"ן בשם הזוה"ק שהקב"ה הוא הכהן הגדול. וי"ל כשם שהקב"ה הוא מלך מלכי המלכים, הרי דתרי גווני מלכין איכא, ה"ה גבי כה"ג, שיש גבוה מעל גבוה.

עמוד שנז אות רב, כתב דשרי ללכת בשעה שמברך 'אשר יצר' - ויתירה מזו כתב בשו"ת יביע אומר (ח"ט דף קעח ע"א) שהמנגבים ידיהם בשעת הברכה יש להם על מה שיסמוכו. ע"ש. וכ"כ להלן (אות רח) שיש מתירים. וע"ע בקו' אור תורה (אב רחמן תשע"ה ריש סימן קכט), ובקו' מרי"ח ניחוח (גליון רנ עמוד טו).

עמוד שעה בסופו - יש להעיר שי"א שאף בהרהור י"א דיצא [עי' בשו"ת נחמת יוסף (דף לז ע"א) ובס' חזון עובדיה על יום טוב (עמוד רמג) ובס' נטעי גבריאל על פסח (ח"ג עמוד קמא-קמב)]. אלא אם נאמר דדיבור מקולקל גרע טפי, דגלי דעתיה דלא בעי נפיק בהרהור.
גם יש להעיר ממה דכתיב (ויצא כט כז) מלא שבוע זאת, השי"ן בשו"א. ועי' ברש"י (שם) ובס' באר רחובות (ויצא שם) ובקובץ אוצרות ירושלים (חלק רפא עמוד תתתפח).
ויש להעיר עוד שי"א שאם ספר ימים בלא שבועות יצא (עי' בס' נטעי גבריאל שם עמוד קמו ובס' חזון עובדיה שם ובעמ' רמח ובעמ' רנא).

עמוד שעז אות תיא, תירץ מהר"ח קניבסקי נר"ו שמכיון שברכת שעשה נסים היא מענינא, אין בזה הפסק - ועדיין יקשה שלכתחילה אין להפסיק אפילו בדבר שהוא מענינא. וי"ל כמו שהאריך בזה אאמו"ר נר"ו בקו' הפסקים שכל נוסח קבוע אין בו משום הפסק. וכ"כ עוד בס' אהלי שם על הש"ע (ח"ה עמוד קצט והלאה). וכן נראית דעת הרב יביע אומר ז"ל (ח"ט דף קעח רע"ב).

________________________________
וזה אשר השיב הרב המחבר נר"ו כשקיבל כמה מההערות:

מעלת הגאון האדיר המפו' כמהר"ר ...... שליט"א יחשל"א

אחדשה"ט באה"ר כראוי,
נתמלאתי אושר בקבלי את הארותיו הנפלאות והחשובות. ממש אלפי תודות מקרב לב.
זה משמח אותי שמעיינים בספר וכל שכן כשכותבים מאירים ומעירים על הכתוב שם. אשרי יולדתו, אשרי רבו שלימדו תורה.

בע"ה הארותיו אלו יכנסו לח"ב כאשר אוציא לאור בע"ה.

בברכה רבה והוקרה אין קץ
מרדכי אלמקייס

נ.ב. אם כת"ר יגיע לארץ אשמח לפוגשו פנים אל פנים להנות מאורו הבהיר.

ועוד כתב וז"ל:

לידידי הגאון האמיתי כמהר"ר ... שליט"א

אחדשה"ט באה"ר כראוי,

יישר כח עצום על הארותיו והערותיו המיוחדות. כל הארה והערה מביאה לי שמחה עצומה.
אין לי אושר יותר גדול מזה שלומדים בספרים. ואין לי מילים להודות לו על כך. ממש תודה רבה.

אמרתי אשאלה ממנו מענה לשון, הגיע לידי כת"י על הלכות שחיטה שנכתב ע"י הרב בנימין לעסרי זצ"ל, בתחילה זה דברי מרן ורמ"א ופלפול בדבריהם - כפי הנראה זה דברים שלו ולא העתקה- אם כי טרם ביררתי זאת היטב. ובסופו יש מנהגי המערב בשחיטה - זה ממנו כי כך הוא כתב בהתחלה. ולאחר מכן יש תקנה מחכמי מרוקו בענייני שחיטה. עוד לא עברתי על הדברים לעומק ממש לבדוק אם התפרסמו או לא.
אך מה שרציתי לשאול, האם יש לכת"ר ידיעה על חכם בשם זה?

ובזה הנני ידידו מוקירו כערכו הרם

מרדכי אלמקייס

עכ"ד נר"ו. והשבתי לו שאינני זוכר חכם בשם זה.

ועוד כתב וז"ל:

אלפי תודות מורינו ורבינו. אני אצרף זאת למכתב. 
תודה רבה על הכל.




אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה