שם הספר: חכמת שלמה
מחבר: [רבי יוסף שלמה פרץ]
מו"ל: מוסדות גאון יעקב
דפוס: תשע"ו
בעמוד יא בהערה, החמיר שלא ליגע בצואת האוזן כשמספר בשבחי הצדיקים - אולם יש מי שמיקל אפילו גבי תפילה ודברי תורה, עי' בדברי האחרונים שהובאו בס' עצי היער (בהשמטות דף קמב סע"ב) ובס' הלכה ברורה למהר"ד יוסף נר"ו (סימן ד בירור הלכה אות לא).
בעמוד כב, גבי עיר קאסטילייא - אינה עיר, כי אם מחוז. ולפנים היתה מלכות כשלעצמה. ובה עיר טוליטולא.
שם כתב שקירואן היא במארוקו - ואינה שם כי אם ליד עיר תונס, וכמ"ש גם להלן (עמוד כד).
בעמוד כה ד"ה במשך, שורה ה - צ"ל דיני הש"ס.
שם שורה ט - צ"ל במדינות אשכנז.
בעמוד כו שורה א - צ"ל נאלץ הרי"ף.
שם שורה ב - צ"ל קורדובה, גירונה.
בעמוד כז הזכיר את המעשה של מהר"א אלנקווא עם הארי - הובא בהקדמת פתח השער למהר"ח בלייח לספר שער כבוד ה' למהר"א אלנקווא.
בעמ' כט בהערה, כ' שהכתובות במארוקו היו כמנהג חכמי קאסטילייא - אולם היו גם כתובות כמנהג התושבים, ואף בעוב"י מראכש יע"א, עי' לאחי ידידי כמוהר"ר דוד נר"ו בס' תורי זהב (עמוד קיב).
בעמ' ל בהערה, על טעם הדבר שהיו דרים בכפרים ולא בערים - ע"ע בזה בקו' מרי"ח ניחוח (גליון רפד דף לא ע"א וגליון שיט דף ג ע"ב ד"ה אחד ודף לג רע"ב).
בעמוד לג הערה ח, כ' ששם משפחת ן' שבת בא לו בגלל נסים שאירעו לו על שמירת שבת - כיו"ב סיפר לי מו"ר מהר"ר אברהם שבות הלוי נר"ו ששם משפחתם בא להם כי אירע לאבי משפחתם הנס עם הארי בגלל שמירת שבת (כנ"ל בס' שער כבוד ה' על מהר"א אלנקווא). ומהא' עבוד רופא נר"ו שמעתי על שם משפחת זקינינו 'שבות-רופא', שהטעם שנקראו 'שבות' כי אבי המשפחה היה מכריז ברחובות על השבת שיסגרו חניויותיהם לפני כניסתה. וב' משפחות אלו (שבות הלוי ושבות רופא) נזכרו בס' טוב רא"י (סימן שנט).
בעמ' נג, ששם משפחת אזוג הוא ר"ת אלמנה זונה וחללה גרושה - עי' בשם הגדולים (מע' הא' אות טז) שהחרים מהר"א אזולאי את מי שאמר ששם משפחת אזולאי הוא ר"ת אשה זונה וחללה לא יקחו.
בעמוד ע שורה א - יש להוסיף ניקוד שב"א ברי"ש דארצם ודצפרדעים.
בעמוד פא, בענין הידור מצוה אי הוי מדאורייתא - בס' הלכה ברורה למהר"ד יוסף נר"ו (סימן כד שעה"צ סוף אות מה) כתב שבס' מאסף לכל המחנות (סימן כד אות יח) האריך בזה, ואף הוא כתב שדעת רוב הפוסקים היא דהוי מדרבנן.
בעמוד פד, הקשה על 'אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו', והרי הקב"ה הציעה קודם לשאר העמים - וי"ל שטבע כל אדם בן חורין מתנגד לתורה, שכן האדם אינו רוצה שיכתיבו לו מה לעשות בכל עניניו, וכתבו המפרשים שלכן שעבד הקב"ה אותנו במצרים, שכן קל יותר לעבור מעבדות לעבדות.
בדף צג ע"א שורה ג - צ"ל חצות לילה.
כמה מההערות הנ"ל כתבתים גם בגליונות ספר יש"א ברכה, שכן חלק גדול מההקדמה לספר זה נכפל שם.
הערות אלו נדפסו בקובץ מרי"ח ניחוח (גליון רפו דף כט ע"ב).
מחבר: [רבי יוסף שלמה פרץ]
מו"ל: מוסדות גאון יעקב
דפוס: תשע"ו
בעמוד יא בהערה, החמיר שלא ליגע בצואת האוזן כשמספר בשבחי הצדיקים - אולם יש מי שמיקל אפילו גבי תפילה ודברי תורה, עי' בדברי האחרונים שהובאו בס' עצי היער (בהשמטות דף קמב סע"ב) ובס' הלכה ברורה למהר"ד יוסף נר"ו (סימן ד בירור הלכה אות לא).
בעמוד כב, גבי עיר קאסטילייא - אינה עיר, כי אם מחוז. ולפנים היתה מלכות כשלעצמה. ובה עיר טוליטולא.
שם כתב שקירואן היא במארוקו - ואינה שם כי אם ליד עיר תונס, וכמ"ש גם להלן (עמוד כד).
בעמוד כה ד"ה במשך, שורה ה - צ"ל דיני הש"ס.
שם שורה ט - צ"ל במדינות אשכנז.
בעמוד כו שורה א - צ"ל נאלץ הרי"ף.
שם שורה ב - צ"ל קורדובה, גירונה.
בעמוד כז הזכיר את המעשה של מהר"א אלנקווא עם הארי - הובא בהקדמת פתח השער למהר"ח בלייח לספר שער כבוד ה' למהר"א אלנקווא.
בעמ' כט בהערה, כ' שהכתובות במארוקו היו כמנהג חכמי קאסטילייא - אולם היו גם כתובות כמנהג התושבים, ואף בעוב"י מראכש יע"א, עי' לאחי ידידי כמוהר"ר דוד נר"ו בס' תורי זהב (עמוד קיב).
בעמ' ל בהערה, על טעם הדבר שהיו דרים בכפרים ולא בערים - ע"ע בזה בקו' מרי"ח ניחוח (גליון רפד דף לא ע"א וגליון שיט דף ג ע"ב ד"ה אחד ודף לג רע"ב).
בעמוד לג הערה ח, כ' ששם משפחת ן' שבת בא לו בגלל נסים שאירעו לו על שמירת שבת - כיו"ב סיפר לי מו"ר מהר"ר אברהם שבות הלוי נר"ו ששם משפחתם בא להם כי אירע לאבי משפחתם הנס עם הארי בגלל שמירת שבת (כנ"ל בס' שער כבוד ה' על מהר"א אלנקווא). ומהא' עבוד רופא נר"ו שמעתי על שם משפחת זקינינו 'שבות-רופא', שהטעם שנקראו 'שבות' כי אבי המשפחה היה מכריז ברחובות על השבת שיסגרו חניויותיהם לפני כניסתה. וב' משפחות אלו (שבות הלוי ושבות רופא) נזכרו בס' טוב רא"י (סימן שנט).
בעמ' נג, ששם משפחת אזוג הוא ר"ת אלמנה זונה וחללה גרושה - עי' בשם הגדולים (מע' הא' אות טז) שהחרים מהר"א אזולאי את מי שאמר ששם משפחת אזולאי הוא ר"ת אשה זונה וחללה לא יקחו.
בעמוד ע שורה א - יש להוסיף ניקוד שב"א ברי"ש דארצם ודצפרדעים.
בעמוד פא, בענין הידור מצוה אי הוי מדאורייתא - בס' הלכה ברורה למהר"ד יוסף נר"ו (סימן כד שעה"צ סוף אות מה) כתב שבס' מאסף לכל המחנות (סימן כד אות יח) האריך בזה, ואף הוא כתב שדעת רוב הפוסקים היא דהוי מדרבנן.
בעמוד פד, הקשה על 'אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו', והרי הקב"ה הציעה קודם לשאר העמים - וי"ל שטבע כל אדם בן חורין מתנגד לתורה, שכן האדם אינו רוצה שיכתיבו לו מה לעשות בכל עניניו, וכתבו המפרשים שלכן שעבד הקב"ה אותנו במצרים, שכן קל יותר לעבור מעבדות לעבדות.
בדף צג ע"א שורה ג - צ"ל חצות לילה.
כמה מההערות הנ"ל כתבתים גם בגליונות ספר יש"א ברכה, שכן חלק גדול מההקדמה לספר זה נכפל שם.
הערות אלו נדפסו בקובץ מרי"ח ניחוח (גליון רפו דף כט ע"ב).