יום שני, 27 באפריל 2015

מגילת המלך

שם הקונטרס: מגילת המלך
מחבר: רבי אהרן פרץ
דפוס: תשע"ד

בהקדמה - שוב י"ל (בשנת תשע"ז) מגילת אסתר עם פירוש המלך למהר"ש קרדי נר"ו, וג'ם הו'א פירש כל 'המלך' שבמגילה על הקב"ה.

עמוד ב, הביא את דברי הראב״ע בריש אסתר - ועי׳ בס׳ סנסן ליאיר השלם (עמוד קצח) מש״כ בדברי הראב״ע. וע״ע בס׳ שיח פורים (עמוד מח) ובשו״ת עמק יהושע ח״ה (בקו׳ מצפה יהושע שבסוה״ס עמוד מג) מש״כ בענין שלא נזכר שם ה׳ במגילה.  

עמוד ג, שלכן תיקנו חז״ל לשנותה ביום - לא הבנתי הכוונה בזה. ואולי הכוונה שמכיון שהדברים ברמז ולא בהדיא, יש לחזור ולשנותם כדי שיגיע לעומק כוונת הדברים. ועי' להלן מה שהשיב בזה הרב המחבר נר"ו.

עמוד ה, שבשבת לא ישבו בגינה משום שהיו יראים פן יתלשו מן המחובר את העשבים - עי׳ בשו״ת יחוה דעת יוסף (ח״א סימן ב) ובס׳ מנוחת אהבה (ח״א פרק יג הערה יז) בענין חשש שמא יתלוש במריח הדס. וע״ע ברבעון קרית ספר (אלול תשס״ח עמוד קו). ויש עוד להאריך בזה. 

שם (פסוק ז) הביא דברי הש״ס שהשקו כ״א יין הגדול ממנו בשנים - גם עפ״ז אפשר לבאר דברי הכתוב ׳ויין מלכות רב׳, דהיינו יותר משנותיו אשר הן ׳כיד המלך׳, מלכו של עולם. 

עמ׳ ז - צ״ל ובמדרש אבא גוריון. 

בסוף עמ׳ יא - צ״ל ועוד אמר. 

עמ׳ יב ד״ה על שורה ג - צ״ל ליעשות או להעשות. 

עמ׳ יד שורה ח - צ״ל בשליחותו של הקב״ה. וכן ראיתי בא׳ מספרי מהר״ר שלם ארוש נר״ו שהביא מדברי הרב אור יחזקאל שהחוטא צריך לחשוב לאחר שחטא שגם זאת מידו יתברך, ולא להתעצב ולהתייאש. 

שם ד״ה בילקוט שורה ב׳ - צ״ל נותנים ממונם.

עמ' כה שורה א - צ"ל שא"א חלילה.

עמ' לט ד"ה אבא, שורה א - צ"ל אחשורוש אשר לא כדת של הקב"ה.

_________________________

וזה אשר השיב לי הרב המחבר נר"ו:

לכבוד ... הגאון כמוהר"ר ... נר"ו מח"ס ...

אחדשה"ט

רוב ברכות ו...

כמו כן חן חן ותודה רבה על מכתב ההערות על 'מגילת המלך'.  ובענין מש"כ בעמ' ג' שלכן תיקנו לשנותה ביום ולא פירשתי דברי וכבר העירוני בזאת שאין דברי מפורשים בזה, כוונתי היתה שכיון שכשכתבוה היתה לכותב המגילה ב' כוונות בפירוש 'הפשט' לכן יש לקוראה פעמיים כדי ללומדה כל פעם בפירוש אחר ודו"ק.

בברכה רבה ובכל הכבוד הראוי

מאור האמת - גליון ה - ניסן תשע"ה

שם הקובץ: מאור האמת - גליון ה - ניסן תשע"ה
מו"ל: קהילת אור האמת - אלעד
דפוס: תשע"ה

דף י ע"א אות א שורה ד - צ"ל שעי"ז אין עוד אפשרות שיעבור.

דף יא ע״ג, כ' שא״א להגעיל הכיורים שהם כלי חרס - ויש להעיר שבזמנינו רוב הכיורים אינם עשויים מחרס. ועי׳ בהגש״פ אהלי שם (בהלכות פסח למעשה שבראש הספר עמוד ב אות ט). 

דף יב ע״א, כ׳ טעם החומרא שלא להשתמש בבשמים נוזליים בפסח הוא כי יש השותים אותם - ולא שמענו מי שישתה אותם. וטעם המחמירים הוא כי אפשר להפריד האלכוהול מהחומרים הפוגמים אותו. ועי׳ באהלי שם על הש״ע (א״ח סימן תמב דף מג ע״ב).

בדף יג ע"ג שורה יג מלמטה - צ"ל מביא חמץ.

בעמוד האחרון כ' שיש דרשת שבת הגדול גם ביו״ט א׳ דפסח ובשבתות פר׳ שמיני ותזו״מ - והוא טעות.