שם הספר: אהלי שם - על השלחן ערוך - ל"ג חלקים
מחבר: רבי מיכאל פרץ
חלק: אבן העזר ב
דפוס: תשע"ט
דף תקיח ע"א שורה א - צ"ל שהספרי חוקר.
שם שורה ב - צ"ל בדברי הכתוב ולא.
שם ד"ה ועיין, שורה ה - צ"ל אף (וכ"ה בביאור הגר"א).
שם ע"ב ד"ה לא - ועי' באוצר הפוסקים (בריש הסימן).
דף תקיט ע"א אות ג - ועי' באוצר הפוסקים (ס"ק טז ד"ה ובמגן) בשם הפוסקים שדין זה אינו אלא לפרושים או למי שלבו נוקפו שיהרהר באחרת.
דף תקכ ע"א אהלי שם שורה א - צ"ל עדיין זוכר מאשה שראה ביום ויבא להרהר.
שם סוף הדיבור הא' - אמנם מכיון שמר"ן בש"ע הביא טעם שלא ישמע קול בני אדם בלבד, לכאורה אחריו יש ללכת. ואולי מכיון שמר"ן לא ראה דברי שאר הראשונים בזה, יש לומר שאם היה רואה דבריהם, היה מחמיר כמותם. ועי' בס' מגן אבות חושן משפט (בקונטרס כללי ההוראה שבראש הספר) מש"כ בענין אי אמרינן אילו היה רואה וכו'.
וראה גם באוצר הפוסקים (ס"ק אז) מה שדן בטעמו של הרמב"ם שלא לשמש כשהוא שבע או רעב, ומה שהביא מדברי הראשונים בזה, ויש הראשונים אלו שהיו בידי מר"ן ואפ"ה לא הזכיר דבריהם, וגם לא הזכיר דברי הרמב"ם (שגם לשיטתו יש להחמיר בזה, אלא שיש גם צד קולא בדבר אם נזהר שלא לאכול לשבעה לפני התשמיש).
ויש לצרף לקולא בזה מש"כ באוצר הפוסקים (ס"ק טז ד"ה ובמגן) בשם הפוסקים שעיקר דין זה אינו אלא לפרושים או למי שלבו נוקפו שיהרהר באחרת.
שם ע"ב אהלי שם סוף הדיבור הא' - ועי' במה ליישב הרב המחבר לעיל (דף תקיט רע"א). וגם אפשר ליישב לפי מש"כ באוצר הפוסקים (בריש הסימן) שבאבן העזר הובאו הדינים שהם משום עזות או פריצות.
שם אות ה' הא' - ועי' באוצר הפוסקים (ס"ק יט אות א). ומש"כ שם שלא להרבות תאוותו, יש להקשות מדברי רבינו הטור (בהנד"מ לפני סעיף ד) שיכול לספר עמה להרבות תאוותו. וכ"כ בש"ע (לעיל ס"ב). וראה בהרחבות לפניני הלכה (הלכות עונה סימן טו סי"ז) מש"כ בזה.
